דרוש מידע האם אפשר לומר: אני את נפשי הצלתי ושלום עלי נפשי?

[פרפר סגול]

זה פשוט לא נכון.
תשאלו כל אחד שגר בפריפריה.

כנראה שיש כל מיני פריפריות...
שונות ומשונות.

 

[קקאו]

ברור.
הענין הוא שקימים מוסדות בהם ההורים הם אויר במקרה הטוב.
וזה כואב ולא צודק בעליל.
ובעז"ה נגיע למצב חיובי בו כל החידרים יהיו כפי שתיארתם.

כן אני מכיר כזה חייד'ר... זהו אסון, ולא לחינם מאותו חייד'ר ישנם כמה וכמה שיצאו ה' ירחם

 

[קקאו]

במקרה הפחות טוב, הסיפור הזה מצוץ מהאצבע. תאמיני לי.
ובמקרה הטוב, הרב'ה כנראה הפריד ילדים ש"הלכו מכות",
ותוך כדי הילד של החברה קיבל מכה.
והאמא כבר עשתה מזה טרררם.

אבל בבקשה, אל תאמיני לכל סיפור שחברה מספרת לך.
במיוחד ההמשך הזוי:

נראלי שאני במקרה מכיר את הסיפור הנ"ל ואכן הוא נכון...
אבל הרב'ה הנ"ל כבר לא משרת בקודש

 

[שוקי פרוגר]

אני לא בא לעשות לחייד'ר שלנו רייטינג ופרסומת, רק להראות שכן! יש כאלו חיידרים ואנו לא היחידים אני יודע...

אתה אבל מיוחד בכל אופן...

 

[קקאו]

אתה אבל מיוחד בכל אופן...

נראלי התבלבלת בין כאן לפורום מלמדים

 

[שוקי פרוגר]

נראלי התבלבלת בין כאן לפורום מלמדים

דווקא לא.
רציתי לפרגן לך בפרהסיא.

 

[קקאו]

תודה.... אבל זה לא נצרך....ובוודאי לא מאישיות חשובה כמוך זה מחייב

 

[saralulu]

תודה על השיתוף.

מכירה הרבה הורים ששלחו למקום מדהים שהצמיח ומצמיח פירות משובחים המפארים את הישיבות הטובות ביותר.
הת"ת הזה נקרא - המכינה לישיבה נחלת שמעון, של הרב אהרמן הממוקם בברכפלד, והרבה שולחים אליו מחוץ לעיר, מב"ב וערים נוספות.
מקום מושלם ומדהים לצמיחה הכי טובה והכי איכותית באוירה מכבדת אוהבת חמה ומשפחתית וברמה גבוהה!
זה מקום גם למוכשרים וגם לאלו שברמה פחות מכך.
אם מעניין אתכם יותר פרטים או שתרצו לשוחח עם כאלו ששלחו לשם ומודים בכל יום על המקום הכי מושלם ואיכותי שמצאו לילדם.
פנו אלי באישי ואתן לכם פרטים נוספים.

 

[Goldidea]

נושא כאוב. ומי לא מזדהה?
(רק חבל שנכנס פה בכח עניין המעטפות/מתנות שגם ככה טעון מאוד ומזמן עבר את גבול הטעם הטוב.)

 

[משתדל להיות פשוט]

אתחיל ואומר, החלטה נבונה ואחראית ביותר, להעביר ילד למקום שמתאים לו, גם אם לא נוצץ...
אך באותה נשימה אומר שאין להטיל את האשמה בת"ת, ואם נהיה כאלה לא נצתרך לומר אני את שלי הצלתי.

הייתי רק רוצה להרחיב את היריעה על הנושא הזה שנקרא ת"ת ומלמדים, כדי שההורים בכלל והאמהות בפרט (כיוון שלא חוו את המושג הזה) צריכים/ות לדעת!
ולאחר מכן בעז"ה הדברים יובנו טוב יותר
אין ספק ש @קקאו התחיל להסביר נפלא, והיו עוד כמה כאלה, אבל אני מרגיש שחסר.
כמו שכתבו חנוך לנער על פי דרכו, לכל ילד יש את הדרך שלו בחינוך.

וכמו שהרש"ר הירש כותב שאם אברהם ויצחק היו מחנכים כל אחד לפי דרכו של הילד אזי לא היו ישמעאל ועשיו הרשעים וד"ל ולכן אנחנו צריכים להבין שיתכן שכל ילד זה עולם אחר!

מה זה אומר?

מכיוון שאנחנו בדור יתום שרק הכסף שולט, ואפילו לא מתביישים לעלות את זה על הכתב, וקשה מאוד למצוא מישהו נקי מהאינטרסים האלה למרות שיש, אנו ההורים צריכים להבחין מה קורה עם הילדים שלנו, ולכוון אותם למטרה שאנחנו קבענו ולא המוסד.

ואני יסביר את דברי מבדיקה שערכתי אצל נערים הבעיות קורות בגלל בעיות חברתיות שיוצרות מצבים שליליים אצל הילדים, ולאט לאט זה הולך ומטפס עם הכיתות.

לילד כזה ודאי שלא מתאים מוסד המוני, ולמה?! מכיוון שיש לו בעיות חברתיות שהוא לא יודע להתמודד איתם בצורה מושכלת הוא צריך מישהו שיותר יבין, ישמע, יכוון, יפרגן, ועוד...

ועוד מכיוון שלמלמד יש הספקים שמעמידים לו הוא תקוע בין הפטיש לסדן, בעיה שבת"ת קטן פחות בעייתית ולכן היחס יותר מכיל ומקרב.

לכן האחריות היא על ההורים! אף אחד לא יכול להאשים ת"ת כזה או אחר בכך שההורים לא שמו לב שהילד עד כיתה ח' מופנם מדי, וסובל סבל בל יתואר, כי אין סבל יותר חמור מסבל חברתי, לא לחינם אמרו חז"ל המלבין פני חבירו...

צריך לנסות להבין איך המערכת עובדת כדי לדעת איך ללכת בה.
לצערינו תתי"ם חשובים לא מסוגלים לומר להורים, הת"ת שלנו לא מתאים לילד שלכם, אולי הם חושבים שזה פגיעה במעמדם, (או בכיסם)

הורים שמכניסים את הילדים ככבשים אחד אחרי השני לאותו ת"ת הם בהרבה מהמקרים גורם הבעיה.

וכאן הפתרון, אם אנחנו ההורים לא נשחה עם הזרם, וכל ילד יהיה נשמה בנפרד שצריך לבדוק מה מתאים לה, אזי הילדים יהיו במוסדות המתאימים להם, ולא נשמע תלונות.

אני לא בא חלילה למתוח ביקורת על ההורים להיפך, במקרה הזה ההורים פעלו בתבונה, אבל מה היה אם לא... היינו בעוד כמה שנים מאשימים את הת"ת, בעוד שהוא בנוי לילדים סטנדרטיים...

ולכן @גיטי ל. המעשה שעשיתם עם פרסומו הוא הפתרון, כמו שכתבו קודמי, והלוואי שיהיה לו את אפקט הפרפר, ולאט לאט כולם ינהגו כמותכם!

נקודה נוספת, כתבו פה על מעטפות עם כסף, אני כמלמד הייתי מאוד נפגע, אם מישהו היה מביא לי מעטפה, אולי אני היחיד? (לתשומת @דבר סתר ) אני מצר על כך שלא פעם ולא פעמיים חושבים שאנו המלמדים, מוכרים בשוק.

יתרה מכך אני מוחה בכל תוקף בניקים שמעבירים ביקורת לא עניינית ולא מכובדת בשלוחי הקודש, ובכל מקום שנכתב בנושא הם יכניסו מילה לא טובה.

סליחה על האורך ותודה למי שקרא עד כה.

נ.ב. אין בנכתב לעיל הסכמה מצידי על הצורה והגישה של הת"ת הזה, והרבה אחרים!

 

[בדינג]

אין מצב שמפקח אחד מכיר 800 ילדים

נכון מאוד!

והאם יש מצב שמלמד אחד מצליח להכיר כל אחד מ-40 תלמידיו בבוקר וכל אחד מ-40 תלמידיו אחה"צ?

 

[כוכב103]

לא קראתי את כל האשכול
אבל בכאב אני כותבת- שאת את נפשך ונפש ילדיך הצלת
ושאר ההורים - ה' ירחם עליהם ויערה עליהם חכמה איך לנהוג
אנחנו לא נתקן את העולם.
וכל מאבק מכל סוג שהוא לא יעזור.

 

[שרי ו]

זה לפעמים משהו פשוט של ביקוש גבוה לעומת מספר מקומות. זה הכל. לא תמיד אליטיזם..

מסכימה שלא נובע מאליטיזם, אבל יוצר אליטיזם. בדרך כלל. קשה לא ליפול בזה.

 

[הוא היה אומר]

לשלוח תיעוד ממצלמת אבטחה שההורים התקינו, כדי לגלות שזה לא המצאה???

כן. אני אשמח בהחלט לקבל באישי.

 

[5127109]

מסכימה שלא נובע מאליטיזם, אבל יוצר אליטיזם. בדרך כלל. קשה לא ליפול בזה.

אפשר גם לנסח את זה ככה:
זה לא אליטזם, כי זה לא התחיל מאלטיזם, אבל אליטזם יכול להסתתר מאחורי זה.
וואם זה אליטזם, זה אומר שכאשר מתמודדים מול זה - מתמודדים מול אליטזם.
(וזה דפוס שחוזר על עצמו לצערי די הרבה בכל מיני נושאים, זה לא זה, אבל זה, יכול להסתתר מאחורי זה....)

 

[דבר סתר]

לאור פניות באישי (ממלמדים ועוד) אני יבהיר את דברי
וודאי שרוב (כמעט כל) המלמדים רואים בעבודתם עבודת קודש וישקיעו בכל ילד כמה שיוכלו
מצד שני ברור שהסיבה שהם מגיעים לעבודה היא משכורת (ויוכיח מה שקרה לאחרונה ב...)
ולכן מלמד שלא מתוגמל על העבודה שלו מרגיש מנוצל
בדיוק כמו שמרגישה הצדיקה של המשפחה שמגלגלים עליה אחריות לכל מיני דברים בידיעה שהיא לא תוכל לעמוד מנגד ועוד כאלו דוגמאות
סומכים על טוב הלב ויראת השמים שלו מרגיש מנוצל כי לא זו העבודה שלו
ילד ששוהה בחוץ בשיעורים סימן שהוא מפריע למהלך הלימודים ולא אמור להיות בכיתה כזאת ולא בחיידר כזה, הוא נמצא שם רק בגלל החלטה שגויה של ההורים, ואל תגידו לי שאין חיידרים מתאימים כי זה שאין זה בגלל שאין ביקוש אצל ההורים
(ולא נפתח כאן נושא חמור עוד יותר שכמעט אין חיידר שאין בו כמה ילדים של חינוך מיוחד שדרך כלל הם הסמרטוט של כל הכיתה רק הם לא יודעים לספר את זה להורים שלהם והנזק הוא לנצח- שיהיה ברור, בחיידרים הגדולים של היום אין שום!! אפשרות של שילוב)
כך שברור (לי בכל אופן) שמי שאחראי לכזו טרגדיה (וילד שמבלה בפרוזדורים זו טרגדיה) הוא זה שצריך לשלם את המחיר
וזה שרוב המלמדים הם טובי לב ועושים מעל ומעבר זה ניצול מה שההורים סומכים על זה וכמו שלא תצפו לנגן על מצפון של מטפל רגשי שיעבוד חינם אני לא רואה סיבה למה מלמד זה אחרת
ולסיום מי שמרגיש מנוצל לא יכול לתת את כל כולו ובפרט שהדבר החשוב ביותר הוא לתת לילד (שיודע שהוא המופרע של הכיתה) הרגשה של רצוי ואהוב כל מלמד גם אם הוא מרגיש מנוצל ינסה לעשות את זה אבל ספק אם הוא יצליח
אם ההורים לא ינצלו אותו אין ספק שהוא יצליח יותר כי גם הוא לא מלאך

 

[מרחבית]

ברור שכשרב'ה מרגיש מנוצל, זה גרוע. השאלה מתי ולמה הוא מרגיש כך.
אם הוא יוצא מהנחה שהתפקיד שמתבקש ממנו תמורת המשכורת שלו היא ללמד ולחנך קבוצת ילדים טובים ירושלים, ופתאום יש כמה שלא כאלה, והוא צריך לטפל בהם יותר מהאחרים - ודאי שירגיש מנוצל.
השאלה אם ההנחה הראשונית שלו מה כלול בתפקיד שלו - היתה נכונה.

מי שמראש מבין שלחנך וללמד כיתת ילדים, פירושו שבכל כיתה יש ילדים שקל איתם יותר, וילדים אחרים, שדורשים יותר השקעה, וזה חלק בלתי נפרד מהתפקיד - לללמד ולחנך את כולם; זו הגדרת התפקיד ששמו רב'ה או מלמד או מורה, ועל זה מקבל משכורת. אזי לא רק שלא ירגיש מנוצל, אלא שאם לא יתייחס כנדרש לכל ילד, ירגיש שמועל בתפקידו.

לפעמים יש ילד חריג במיוחד, שאין בכתה רגילה כלים לעזור לו אפילו עם השקעה גדולה, ולא על זה מדובר. אך במקרה כזה גם כסף נוסף לא יעזור.
ואני כן חושבת שחכם לפעמים לשלוח תגמול למלמד שמתאמץ במיוחד. וגם יש בזה הכרת טובה. אך זה לא אמור להיות הנוהל הרגיל.

 

[משתדל להיות פשוט]

נשאלתי באישי מה הבושה בקבלת מעטפות הרי צריך את הפיצוי אחרי הכל זה ילד לא קל.
אני מניח כאן את שכתבתי לו, למען יראו אחרים ויעירו את הערותיהם, או יחכימו מכך.

במילים אחרות אתה שואל למה אני נפגע...
אסביר בכמה אופנים בעז"ה.
ראשית אם אני מנסה לעשות ככל יכולתי למה צריך כסף נוסף???
אם אתה חושב שאני לא מקבל מספיק כסף, תעביר דרך ההנהלה בלי לומר שמות.
או תביא בסוף שנה... למרות שגם לזה אני מתנגד!
אם אתה רוצה לשחד אותי כדי שאטפל בילד שלך יותר, אז אם היינו שוק, אתה צודק, אבל למה לגרום לי ניסיון לתעדף ילד, או לא לתעדף ולהיות מבולבל, כי השוחד הזה לא עושה יותר טוב לילד, אלא מבלבל את המלמד מלעשות את מה שאמור לעשות, עם כיתה שלמה!

אם הילד הוא מאתגר זה לא סיבה להכניס לי לכיס מעטפה, בכל כיתה יש כמה ילדים כאלה ועל דעת כן אני מגיע לעבוד, אתה מדבר על פיצוי אתה יכול לתת את הפיצוי בסוף השנה...
בקיצור כל אדם מבין ששוחד זה זלזול באינטלגנציה, אלא מה יש כאלה שבשביל כסף אין להם בעיה לזלזל בעצמם, אצל כאלה באמת, כל הנושא של כיתה ות"ת זה שוק, אבל לא אצלי, ואם הילד שלך נמצא בכזה מקום זאת הבעיה היותר גדולה!

במאמר המוסגר, ההנחיה שקיבלתי ממורי ורבי, זה פשוט להחזיר להורים את שנתנו.

 

[המשיב]

וודאי שרוב (כמעט כל) המלמדים רואים בעבודתם עבודת קודש וישקיעו בכל ילד כמה שיוכלו
מצד שני ברור שהסיבה שהם מגיעים לעבודה היא משכורת

ברור.
גם אברך כולל שלא יודע מהיכן ישלם את החודש את המשכנתא
זה ככל הנראה יפגע לו בלימוד
או כל בעל מקצוע אחר.

ולא נפתח כאן נושא חמור עוד יותר שכמעט אין חיידר שאין בו כמה ילדים של חינוך מיוחד

זה אגב בעיה חמורה מאוד.
כי אני למשל מכיר בתלמוד תורה
לא מעט ילדים ,שברור שמקומם הוא לא במסגרת רגילה
אבל ההורים לא מוכנים לשמוע על דיבורים כאלו מההנהלה המפקח וכו'
והכל משיקולי יוקרה ו"מה יאמרו".

 

[גרשוני]

רק שאלה קטנה... (ולא קראתי את כל האשכול)
כאחת שמאד מאד בעד לשלוח לת"ת קטן ואישי- אך לא עושה זאת- בגלל טיב האוכלוסיה.
האם אוכלוסיית הילדים , הרמה של הבתים וכו' זהה במקום הקטן למקום הגדול?
האם לא הרווחתם יחס אישי על חשבון חשיפה לחברים מבתים פחות שמורים?
והאם יש בכלל מקום כזה שהוא גם קטן, ואישי וחם ואכפתי, וגם אוכלוסיית הילדים נבחרת בקפידה?
כאם לחמשה בנים- רואה למפרע שלא תמיד היחס האישי הוא הערובה לכך שהבן יצמח ת"ח... כי יש גם חברים מסביב , והם באים מכל מיני, וכשהחברה לא מוגנת מספיק לטעמי- יתכן שנצא מופסדים מכיוון אחר?
כיום, לאחר שנים רבות של תסכולים מן הת"ת הענק ששלחתי את בנַי- ולאחר כל הביקורת שיש לי עליהם- עדיין אמשיך לשלוח את הקטנים דווקא לשם, ולו בכדי שישבו עם עוד 40 ויותר ילדים בכתה שדומים להם מבחינת ערכים, שאיפות ורמת חומות ההגנה שחווים מהבתים.
כמובן שאין ערובה לאף אחד בשום מקום, אבל אני רואה את זה כהשתדלות שלי,
את היחס האישי, האכפתיות, החום והעמל- אשקיע בבית, לא בלי תפילות: לפני, אחרי ותוך כדי...
והלואי שנהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו כולנו יודעי שמך ועוסקי תורתך לשמה!