האם גם לכם זה צורם ?

[גולד א]

צורם מאוד.
אין ספק בכך שיש חלק בציבור החרדי ש"איבד את זה" את כל הרגישויות
הם כנראה חיים בעולם אחר, במסכים שלהם.
והבעיה היותר גדולה, שהם אלו שכותבים לנו, מפרשנים לנו, אומרים בשמנו את דעתם של החרדים, ולאט לאט גם משנים אותנו.

 

[שוקו1]

כבר עברו שנים רבות

מאז שאיזה עתון באמת ראיין מישהו, שולחים את השאלות במייל, מקבלים את התשובות במייל שולחים לביקורת ומדפיסים

 

[סגנון-7]

--

 

[ביק]

מאז שאיזה עתון באמת ראיין מישהו, שולחים את השאלות במייל, מקבלים את התשובות במייל שולחים לביקורת ומדפיסים

זה פשוט לא נכון!!!
אני עיתונאית ותיקה ובדרך כלל מראיינת בטלפון או בפגישה פנים מול פנים.

 

[קרשת]

כאחת שקצת מתמצאת - כך זה אכן מתבצע. "ראיין" הכוונה - קיבל את התשובות ושכתב אותן כדי שתהיה תחושה של ראיון. אפילו לא בטוח שדיבר אתה בטלפון. (העורך שולח את השאלות ומביא את החומר לכתב)

ואם כן אז מה כך צריך לכתוב זאת?
אין אםשרות להתנסח כ"אישה מול אישה" על מנת שזה יראה יותר טוב לציבור?

 

[מריומה~]

יכול להיות שזה לא דברים של איסור הלכתי אלא רגישות.
וכן יש מקום לרגישות הזו ולכבוד הראוי לה.

 

[אפרת דר]

אם אני לא טועה זה עיתון שנאסר על ידי הרבה מגדולי ישראל

 

[סטודיו פלאש]

לא יודעת על מה אתם מדברים אבל:
עלינו לקחת את עצמינו בידיים ולדעת להבדיל בין טוב לרע בינינו לבין עצמינו
ולא לסמוך על שיקול דעתו של הקהל החרדי ועל פיקוח של אנשי חינוך וכדו'
כי לצערינו הרב אנחנו כבר ממש לא בספינת מבטחים
צורם לך? יופי, סימן שהלב שלך פועם, השכל שלך עובד,
את עדיין מחוברת לאמת הפנימית שקיבלת מתנה מבורא עולם,
אל תתני לדעת הקהל החרדית לבלבל אותך!
יש המון מבינינו שהתחילו לזייף, מזייפים אפילו לעצמם
האמת הפנימית מכוסה בהמון הצטדקויות ואלפי תירוצי סרק
ה' ירחם עלינו

 

[yochi000]

לא יודעת על מה אתם מדברים אבל:
עלינו לקחת את עצמינו בידיים ולדעת להבדיל בין טוב לרע בינינו לבין עצמינו
ולא לסמוך על שיקול דעתו של הקהל החרדי ועל פיקוח של אנשי חינוך וכדו'
כי לצערינו הרב אנחנו כבר ממש לא בספינת מבטחים
צורם לך? יופי, סימן שהלב שלך פועם, השכל שלך עובד,
את עדיין מחוברת לאמת הפנימית שקיבלת מתנה מבורא עולם,
אל תתני לדעת הקהל החרדית לבלבל אותך!
יש המון מבינינו שהתחילו לזייף, מזייפים אפילו לעצמם
האמת הפנימית מכוסה בהמון הצטדקויות ואלפי תירוצי סרק
ה' ירחם עלינו

אלף צילצולים!

 

[אלישבע גרין]

לא יודעת על מה אתם מדברים אבל:
עלינו לקחת את עצמינו בידיים ולדעת להבדיל בין טוב לרע בינינו לבין עצמינו
ולא לסמוך על שיקול דעתו של הקהל החרדי ועל פיקוח של אנשי חינוך וכדו'
כי לצערינו הרב אנחנו כבר ממש לא בספינת מבטחים
צורם לך? יופי, סימן שהלב שלך פועם, השכל שלך עובד,
את עדיין מחוברת לאמת הפנימית שקיבלת מתנה מבורא עולם,
אל תתני לדעת הקהל החרדית לבלבל אותך!
יש המון מבינינו שהתחילו לזייף, מזייפים אפילו לעצמם
האמת הפנימית מכוסה בהמון הצטדקויות ואלפי תירוצי סרק
ה' ירחם עלינו

מסכימה לגמרי,
אבל אין מה לעשות והסביבה משפיעה,
וזה מה שכל כך כואב.

וכל כך קשה ואולי בלתי אפשרי לסנן את כל רעשי הרקע,
ובפרט לילדים שרואים ושומעים ומבינים,
וחיים בעולם חדש.

ואותם אנשים הם מובילי דעת קהל,
והם היועצים של החברי כנסת.

זה הבעיה!!!

 

[מנגנת]

האמת הפנימית.

דבר כל כך בסיסי. כל כך מהותי. כל כך בריא ונכון.
וכל כך, לצערינו, בעייתי.

מי יכול היום להיות בטוח, בינו לבין עצמו, בטוהר האמת הפנימית שלו?

ומשום מה זה לוקח אותי להמון מחשבות שחשבתי בעקבות "הנורמלי האחרון".
הנושא הזה לא פשוט בכלל.

 

[אלישבע גרין]

מאז שאיזה עתון באמת ראיין מישהו, שולחים את השאלות במייל, מקבלים את התשובות במייל שולחים לביקורת ומדפיסים

נאמר וזה היה נכון (מה שכתבו כאן עיתונאיות שזה לא נכון)

צריך לדאוג גם לנראות של הדבר.
וזה נראה רע למי שיש לו עוד קצת לב יהודי.

 

[סטודיו פלאש]

האמת הפנימית.

דבר כל כך בסיסי. כל כך מהותי. כל כך בריא ונכון.
וכל כך, לצערינו, בעייתי.

מי יכול היום להיות בטוח, בינו לבין עצמו, בטוהר האמת הפנימית שלו?

ומשום מה זה לוקח אותי להמון מחשבות שחשבתי בעקבות "הנורמלי האחרון".
הנושא הזה לא פשוט בכלל.

מסכימה איתך לגמרי
אף אחד לא יכול להיות בטוח באמת הפנימית 'שלו' כי אדם נתון לחיקוי, לשכנוע והכי גרוע, נתון לתאוות ליבו שמטה אותו לזייף למען הכייף.
אז לעניות דעתי כדי לשמוע בקול האמת הטהורה צריך:
1. כשהיא משמיעה את קולה - להקשיב ולא להדחיק
2. לא לפחד ממנה! גם אם היא סותרת את המחשבה שחייתי בה עד היום וקשה מאוד ליישם אותה, לעמוד מולה עם כל הכח
3. להתחנן לבורא עולם שוב ושוב ושוב ושוב: לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי, אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תיקח ממני
4. עשינו טעות? מותר לחזור בנו, אם נחזור בנו זה לא סימן חולשה אלא ההפך! מי שמודה בטעות שלו הוא גדול ומי שמצדיק את הטעויות שלו וממשיך לבנות עליהם מגדלים פורחים באויר, זה יהיה קשה תופת לחזור בו
וה' יעזור
קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת

 

[מנגנת]

מסכימה איתך לגמרי
אף אחד לא יכול להיות בטוח באמת הפנימית 'שלו' כי אדם נתון לחיקוי, לשכנוע והכי גרוע, נתון לתאוות ליבו שמטה אותו לזייף למען הכייף.
אז לעניות דעתי כדי לשמוע בקול האמת הטהורה צריך:
1. כשהיא משמיעה את קולה - להקשיב ולא להדחיק
2. לא לפחד ממנה! גם אם היא סותרת את המחשבה שחייתי בה עד היום וקשה מאוד ליישם אותה, לעמוד מולה עם כל הכח
3. להתחנן לבורא עולם שוב ושוב ושוב ושוב: לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי, אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תיקח ממני
4. עשינו טעות? מותר לחזור בנו, אם נחזור בנו זה לא סימן חולשה אלא ההפך! מי שמודה בטעות שלו הוא גדול ומי שמצדיק את הטעויות שלו וממשיך לבנות עליהם מגדלים פורחים באויר, זה יהיה קשה תופת לחזור בו
וה' יעזור
קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת

נכון.
אבל הקושי העיקרי הוא: לזהות אותה.
אחר כך צריך להקשיב לה, לחזור בנו מהטעויות וכל השאר.
וחלק גדול מאוד מהבעיות בדורנו נובעות מהטשטוש הזה. ומחוסר היכולת לסמוך על מה שאנחנו מרגישים כאמת פנימית.

 

[מריומה~]

נכון.
אבל הקושי העיקרי הוא: לזהות אותה.
אחר כך צריך להקשיב לה, לחזור בנו מהטעויות וכל השאר.
וחלק גדול מאוד מהבעיות בדורנו נובעות מהטשטוש הזה. ומחוסר היכולת לסמוך על מה שאנחנו מרגישים כאמת פנימית.

אסור לנו להסתמך רק על מה שמרגיש לנו כאמת פנימית.
רק דעת תורה אמיתית וצרופה היא האמת ולאורה צריך לילך.

רגש זה דבר נכון בכדי לזהות דברים אבל לא בכדי לנהוג על פי זה.
החמרה לא תמיד היא הדבר הנכון.
כי כל החמרה זה גם הקלה .
והתורה דורשת מאיתנו דיוק והיצמדות למאמר אלוקים

 

[מנגנת]

את מחזקת את מה שאמרתי.

ועכשיו, לכי תדעי מהי דעת תורה צרופה.
במעין פרדוקס, השאלה חוזרת לאמת הפנימית.

רבונו של עולם, איזה דור חשוך.

 

[סטודיו פלאש]

אז זהו שדעת הקהל החרדית היא ממש לא דעת התורה הצרופה
ואם את רוצה לדעת האם הצרימה שאת מרגישה היא נכונה או לא
אין טעם לשאול את דעת הקהל ואין צורך להתחשב בה כלל...
אלא להפעיל את החושים בהם חנן אותך הקב"ה
וביחד עם הידיעה מה ההלכה אומרת,
לגבש את דעתך בנידון ולא לתת לסביבה לבלבל אותך
לזה התכוונתי

 

[well]

---

 

[bat 7]

אני מוחה!!
כתבתי כבר בכמה עיתונים וראיינתי ממש לא במייל!!
ודאי כשמדובר על סיפור חיים, ועל ראיון שמלא בניואנסים וברגישויות.
מה שכן, לפעמים גם לי יוצא לראיין גבר, (במגזין שאני כותבת יש רק נשים)
וזה לעולם לא יהיה פנים מול פנים, אלא דרך טלפון, ועם כל הכבוד אבל עם שמירת המרחק.
בינינו, לראיין גבר שעה - שעתיים, יותר פשוט מאשר לשבת באותו חדר בחברת מחשבים או במשרד 365 יום בשנה (כמעט...)...
כלומר כל המערכות השתבשו... לצערינו!!

מאז שאיזה עתון באמת ראיין מישהו, שולחים את השאלות במייל, מקבלים את התשובות במייל שולחים לביקורת ומדפיסים