האם יש סופרים בעלי שם הכותבים בכל מצב?

  • הוסף לסימניות
  • #1
האם תמיד יש להם השראה? איך הם תמיד כותבים בלי הפסקה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אנחנו צריכים השראה בשביל לענות :D

יש כל מיני סופרים.
אם מחויבים לטור שבועי -אין מצב לחכות להשראה , פשוט כותבים , והמציאות מוכיחה שיש שהטורים שלהם , יש ויש.

אורית הראל למשל מוציאה ספר רק כשהוא הטופ שבטופ מבחינתה.
היא לא מחויבת לשום דד ליין ומחכה באמת להשראות שלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מכירה סופרת אחת מאד עניינית.
יושבת וכותבת ומריצה חומר.
רוב הסופרות שאני מכירה לא כאלו.
גם אלו שיש להן טורים.
בד"כ אלו שמריצות חומר הן כאלו שטובות גם בחשבון.
מחקר קטן שלי על סמך נתונים לא מאומתים:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י מלפפון;2138952:
מכירה סופרת אחת מאד עניינית.
יושבת וכותבת ומריצה חומר.
רוב הסופרות שאני מכירה לא כאלו.
גם אלו שיש להן טורים.
בד"כ אלו שמריצות חומר הן כאלו שטובות גם בחשבון.
מחקר קטן שלי על סמך נתונים לא מאומתים:)
חזק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י בפוטנציאל;2138935:
אנחנו צריכים השראה בשביל לענות :D

יש כל מיני סופרים.
אם מחויבים לטור שבועי -אין מצב לחכות להשראה , פשוט כותבים , והמציאות מוכיחה שיש שהטורים שלהם , יש ויש.

אורית הראל למשל מוציאה ספר רק כשהוא הטופ שבטופ מבחינתה.
היא לא מחויבת לשום דד ליין ומחכה באמת להשראות שלה.

את מכירה את אורית?:rolleyes:
אורית מתנגדת לגמרי לקשקוש הזה ששמו "השראה"
אני מרגישה אותה פוקדת לי באזניים קחי את העט ותכתבי! הרגע! מה שיוצא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י לבן;2138961:
את מכירה את אורית?:rolleyes:
אורית מתנגדת לגמרי לקשקוש הזה ששמו "השראה"
אני מרגישה אותה פוקדת לי באזניים קחי את העט ותכתבי! הרגע! מה שיוצא!

כן.
הייתי אצלה בקורס לפני כמה שנים,
לא יודעת איך היא כותבת ,אם זה דרך ההשראהאו דרך הדמיון..
רק מה שברור לי שהיא לא ממהרת להוציא ספרים , ואת זה היא אמרה לי בעצמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אני מקוה מאוד ששאלה זו באה מתוך חוסר השראה, כל כותב אמיתי יודע כי הכלל הבסיסי בכתיבה הוא השראה.
מבלי השראה לעולם לא יצא מוצר כמו עם השראה.
אין חיה כזו!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ואה"ק רוצה לומר את שכבר אמרתי
במקום לשאול ולברר איך ומה וכמה ולמה ומתי
עדיף להשקיע את הזמן
פשוט
בכתיבה
הדרך היחידה היא לעשות את ה...
ולא לדבר על האיך
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לא לכל השאלות יש תשובות, לעיתים יש דברים שהרבה יותר קל לחוות אותם מאשר להסביר.

מה מטרת השאלות שלך? סקר/לשם כתבת מסוימת/או לעצמך לשיפור הכתיבה?

כיצד נוצרת ההשראה, איך סופר חורז את מילותיו וכנ"ל.זה דברים שלא תמיד בהכרח עם הסבר.

כמו שאנשים ימשיכו לאכול ירקות גם אם לא יבינו איזה פיגמנט נותן לכל ירק את צבעו.

כך בספרות ובכל דבר , עושים את הדבר גם ללא ההבנה ב-100% , היא לא רלוונטית.

גם אם רוצים לתת תשובות , לא תמיד יש אותם. זה הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ברור, יפה, אני שואל רק מלמעלה... אתם לא צריכים ל"חשוב".
השיתוף פה הוא המועיל. זה המטרה של כולנו, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הדרך לכתוב בכל מצב היא פשוטה:
להסכים לכתוב גם שטויות.
לא כל מה שאתה כותב - מתפרסם.
לעיתים המילים הראשונות דומות למים החומים שיוצאים מהצינור לאחר הפסקת מים.
בלגן, בלגן, קשקוש, מה לכתוב, אני משועמם, איזה יום היום, לא רוצה לכתוב, די כבר, אוף, איזה רעש בחוץ... וככה הלאה...
זה גם עוזר לראות את זרם התודעה שלעיתים סמוי מן העין.
לכתוב, לכתוב, לכתוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י uriya;2139588:
להסכים לכתוב גם שטויות.
לא כל מה שאתה כותב - מתפרסם.
לעיתים המילים הראשונות דומות למים החומים שיוצאים מהצינור לאחר הפסקת מים.
בלגן, בלגן, קשקוש, מה לכתוב, אני משועמם, איזה יום היום, לא רוצה לכתוב, די כבר, אוף, איזה רעש בחוץ... וככה הלאה...
זה גם עוזר לראות את זרם התודעה שלעיתים סמוי מן העין.
לכתוב, לכתוב, לכתוב

כל כך חזק וכל כך נכון, וזה גם מנוגד לגמרי לדברים שאמרו למעלה שאין כתיבה טובה ללא השראה שזה לדעתי ממש לא נכון, לעתים אתה כותב ללא כל השראה, אך כותב, וכותב, וכותב, ופתאום יוצא דבר כל כך טוב שבתחילה לא חשבת שייצא.

הצלחות לכולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י welcome;2139767:
כל כך חזק וכל כך נכון, וזה גם מנוגד לגמרי לדברים שאמרו למעלה שאין כתיבה טובה ללא השראה שזה לדעתי ממש לא נכון, לעתים אתה כותב ללא כל השראה, אך כותב, וכותב, וכותב, ופתאום יוצא דבר כל כך טוב שבתחילה לא חשבת שייצא.

הצלחות לכולם.
אם כך זה יוצר פליאה גדולה, שלמה זה כך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
השראה היא מילה ללא הגדרה ברורה שמכילה בתוכה מילים רבות כמו: ערנות, חשק, דחף, כח רצון, ורעיון.

פעמים רבות התיישבתי לכתוב ללא השראה וקיבלתי בהמשך.
מה קיבלתי?
לפעמים נכנסתי לעניין וקיבלתי חשק,
לפעמים קיבלתי דחיפה חיצונית מהעורכת,
לעיתים קיבלתי פתאום רעיון.

אפשר בהחלט לכתוב ללא השראה. או שהיא מגיעה בהמשך או שלא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בס"ד
טור קצר שהתפרסם מזמן
גברת מוזה
לא אספר לכן מה ב ד י ו ק השעה כשמילים אלו נכתבות, אבל לא מדובר בשעה שבני אדם מן היישוב נוהגים להסתובב ברחובות...
העיניים כמעט נעצמות, הקפה כבר לא ממש מעיר. ובכל אופן אצבעותיי נעות, מקלידות כשגלגלי המח מחפשים בינתיים את המילים הנכונות.
אין מישהו שלא הגה פעם בצמד המילים 'לו הייתי...'. אז כן, לו הייתי מנהלת חשבונות (עקימת אף מודגשת) לא הייתי זקוקה להשראה בכלל בעבודתי.
לו הייתי פקידה בבנק (אייקון מזועזע) לא הייתי מחכה למוזה כדי לבצע את תפקידי. אבל מה לעשות, שכדי לכתוב, אני זקוקה להשראה, למוזה, ולעוד כמה כלים מהסוג שקצת קשה להזמין בפקס.
מה זו השראה בכלל? עד היום חשבתי שמדובר בייצור זדוני שנהנה לברוח בכל פעם שמכריזים את שמו. משום מה התקבעה בליבי הגירסא דינקותא של הספרים הראשונים שקראתי המתארים את ההשראה כמשהו חמקמק המגיע רק לפינות מסויימות עם התפאורה המתאימה. לאחת זה קורה במרפסת הפינתית עם ריח הטל על הדשא בפארק מתחת לבית. לשניה זה יגיע רק כשהיא תשב על גג הבניין ותצפה בכוכבים. ואלי זה יגיע רק כשאעצום את העיניים ואשקע בשינה ברוכה... (ובבוקר, אל תשאלו אותי מה בדיוק הביאה ההשראה בכנפיה)
אז מה נשתנה הלילה הזה? (זה לא אומר שגיליתי מה השעה, כן?)
שוחחתי היום עם חברה חכמה שהאירה את עיניי.
"אל תקראי לזה השראה. קוראים לזה מצב רוח. נקודה!"
מה? מה מצב? מצב רוח? מה הקשר?
ובכן, לשיטתה יש קשר, ומעבר לזה.
"מצב רוח טוב, אפשר להזמין, ואפילו להביא בכח. יוצאים להליכה שממריצה את הדם, שומעים מוזיקה שאת מתחברת, מפטפטים קצת עם חברה נעימה על נושאים שמחים וכייפים (זה מה שעשיתי) ויש עוד המון שיטות, אבל ההשראה שלי כבר הגיעה ואני חייבת לנצל אותה לפרק הבא שהתחייבתי להגיש"
החכמתי. ופתאום גם נזכרתי. שמצב רוח הוא מצרך חיוני לא רק לכתיבה. גם לבישול, ולכביסה ולשפונגה, ולהדחת כלים, ובעצם, למה לא? (טוב, חוץ מפקידה ומנהלת חשבונות. סיכמנו משהו, נכון? לא לוקחת אחריות לגבי הלקוחות שלהן)
ואם יש לנו אפשרות להזניק את מפלס המצב רוח על ידי פעולות יזומות, המממ... אנחנו בעצם חייבות.
אז תקראו לזה איך שאתן רוצות, השראה, מוזה, מצב רוח, אנטי דיכאון, - העיקר תחייכו.
לילה טוב...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

ככותבים יש לכל אחד בעיות משלו: חוסר רצון לפרסם, או חשש לקבל ביקורת שלילית, או חוסר השראה, מחסור בזמן או מחסום כתיבה, ואפילו חשש אם הכתיבה נכונה ואם היא בסדר.

וכמובן החשיבה של כל אדם, שהוא עולם אישי, ולא תמיד מובן או יובן בעתיד, והחשש איך העולם הזה יתקבל ואם בכלל יקבלו את העולם שלי, עד כמה להתאים אותו לסביבה, ואם לא ילעגו או יחושו דחיה וכו'.
וכן גם הקושי ליצור משהו חדש שיתקבל, כי הרבה תוכן נכתב, ואיך ובמה ניתן לחדש? איך יקראו דווקא אותי? והאם צריך לקרוא אותי? מה התפקיד שלי בכל העולם הזה של כתיבה? של פרסום התכנים שלי?
יש גם לי וכנראה לכל אדם, צורך להתבטא במשהו. אבל אף אחד לא מחכה לשמוע אותך. האם להידחף? לדבר ולחכות שיקשיבו לי? או עדיף כבר לשתוק?

ההתמודדות העיקרית שלי יכולה להיחשב כברכה, ואני מודה עליה, אבל היא כן התמודדות: אני כותבת המון תוכן, ב"ה, חלקו מאמרים אישיים וחלק סתם רעיונות וכו'.
יש שם גם רעיונות עם משמעות קצת מהפכנית, לדעתי, או חשיבה שלי על רעיונות ששמעתי.

אז הבעיה שלי היא: מה לפרסם?
איפה?
האם לפרסם?
האם חובה לפרסם?
או חובה להשאיר אצלי?
למי זה רלוונטי?
וכו' וכו'

אני חושבת שכותבים רבים מתמודדים עם בעיה כזו, או יתמודדו בהמשך, כשתהיה להם השראה רבה וכו'.

ולמרות גאונותי הרבה, לא מצאתי לבעיה הזו פתרון.

המציאות מוכיחה שצריך להשתדל פה ושם לפרסם.
וצריך גם לא לפרסם כי אין קהל מתאים.
וצריך לשמוח בעצם הכתיבה, מתוך הבנה שכתיבה היא ממש מרפא לנפש, וגם לפרסם את הדברים שלנו זה מרפא, מלבד זה שהיא דרך להעביר רעיונות, לשתף מתוך הבנה שכל אחד יכול לקדם משהו, אם לא בחוץ אז בתוך עצמו.

וגם כשאנו קוראים אנו משתתפים בחשיבה של הזולת, לכן חשוב לקרוא תכנים שכתבו אנשים נאותים או בכל מקרה כשקוראים משהו 'לכבוש' אותו לכיוון של חשיבה טובה, שתעלה את מה שקראנו למקום של אמונה, השגחה, אחדות, לימוד ועוד

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה