האם לדעתכם זה צילום מקצועי

[היכל הקודש]

אשמח להארות והערות..........

 

[הגלים]

מה זה צילום מקצועי?

 

[היכל הקודש]

זה בדיוק שאלתי אל הגולשים

 

[הני מושקוביץ]

אשמח להארות והערות..........

אם לזו כוונתך, התמונה לא מספיק חדה,

 

[רחלים]

לא יודעת מקצועי, אבל היא יפה מאד.

 

[נחמי052]

קצת חיוורת משום מה לדעתי....

 

[הגלים]

זה בדיוק שאלתי אל הגולשים

כל צילום הוא מוגבל- אנחנו תמיד עובדים תחת מגבלות וגבולות.

צילום מקצועי בעיני הוא זה שמתגבר על כמה שיותר מגבלות.
כלומר צלם מקצועי יכול להגיע לכל תוצאה מיטבית תחת כל תנאי ומגבלה.

 

[shef]

מה זה צילום מקצועי?

תגיד לי, צילום זה מקצוע? אם צילום הוא מקצוע כמו נגר או סנדלר, אז - צילום מקצועי הוא צילום שנעשה ע"י איש מקצוע בתחום.


אבל מי הוא זה שהחליט שצילום זה מקצוע? זו תמיהה שמלווה אותי זה זמן רב, איך עברו העיצוב הצילום והציור מתחום האמנות לתחום המקצועי. ואני אסביר לך. פקיד זה מקצוע. מוסכניק זהו מקצוע. עורך דין זהו מקצוע. נהג אוטובוס, זהו גם מקצוע.

יש מקצועות של יצרניים שנקראים צוארון כחול, ויש את הצוארון הלבן שזה עובדי משרדים, ויש מקצועות חופשיים. אבל אם תשים לב, כשאנחנו מדברים על מקצוע, אנחנו מדברים על משלח יד. על עיסוק במלאכה יצרנית או פקידותית שירותית שמטרתה לפרנס את בעליה, ואין הבדל אם ראובן יושב ליד הקופה הרושמת, או שרבקה עושה זאת.

לעומת התחום המקצועי יש את התחום האמנותי. האמן אינו עוסק באמנות למטרות פרנסה, אלא מתוך צורך. כמו הסופר שכותב יצירה ספרותית לא מתוך כוונה לעשות כסף אלא מתוך הצורך הנפשי. כמו צייר אמן, שלציוריו יש ערך רוחני, בגלל האמירה שלהם. כי הוא אומר לנו משהו בציור שלו. הוא מגלה את האמיתה שלו.

גם לצלם יש אמירה בתמונה שאותה הוא מצלם. האמירה הזו היא היא מה שמייחדת אותו מכל אוחז מצלמה אחר באשר הוא. האמירה הזו היא היא האמנות שבצילום. האמירה הזו הופכת את התמונה ממשהו טכני למשהו אחר. צילום אינו מקצוע. מי שתופס את הצילום כמקצוע, מפספס הרבה מחוויית הצילום. וכמבקרת אמנות אני אומרת לך שאני עומדת מאחורי מה שאני אומרת. אני יכולה להציג בפניך הרבה מאד תמונות שערך טכני אין להם, אבל ערך אמנותי יש גם יש.

יש המון תמונות שלעצמן אין בהם כלום. אבל אם הצלם מעמיד כמה תמונות זו לצד זו, ועורך תערוכה, בקיבוץ הזה יש אמירה. ואז לאוסף הזה יש ערך אמנותי. ויש הרבה דוגמאות לזה. טוב, סתם הערכתי בנושא שהוא בנשמתי.

אז אם הבנתי מה זה בעצם צילום, ושאולי אין דבר כזה צילום מקצועי, יש תמונה טובה, תמונה שמדברת בלי מילים, תמונה שאומרת את מה שהצלם שצילם חשב בשעת הצילום. אז אם הבנתי את זה, נראה לי שיהיה מאד קל לענות לשאלה האם התמונה שהעלה פותח האשכול היא אכן תמונה טובה. אם יש בה אמירה אמנותית, אז היא טובה.

 

[הגלים]

רוב הצלמים המקצוענים עוסקים בצילום טכני ולא באומנות .

 

[הגלים]

וזה נכון "בגדול" לכל צלמי החתונות וצלמות הילדים.

אמירה? פפפ .
כולם אותו דבר - מעתיקים אחד מהשני שיטות עבודה ולוקיישנים.
אני רוצה לצלם ביפו אני שולח הודעה לחבר שהיה שם שבוע לפני- איפה לחנות.
צלמת מעלה לפה צילומי סטודיו מעתיקים ממנה סטאפים.

כמה צלמים אתם מכירים שמחדשים באמת דברים? שחושבים מחוץ לקופסא מה אפשר לעשות טוב יותר מאחרים? שבוחנים את עצמם יום יום מול עצמם ולא מול קבוצת הצלמים בפייסבוק?
בודדים.

שעשיתי איזה שינוי קטן בשיטת העבודה לפני כמה שנים 90% מהתגובות היו "לא ככה מצלמים".

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

תגיד לי, צילום זה מקצוע? אם צילום הוא מקצוע כמו נגר או סנדלר, אז - צילום מקצועי הוא צילום שנעשה ע"י איש מקצוע בתחום.


אבל מי הוא זה שהחליט שצילום זה מקצוע? זו תמיהה שמלווה אותי זה זמן רב, איך עברו העיצוב הצילום והציור מתחום האמנות לתחום המקצועי. ואני אסביר לך. פקיד זה מקצוע. מוסכניק זהו מקצוע. עורך דין זהו מקצוע. נהג אוטובוס, זהו גם מקצוע.

יש מקצועות של יצרניים שנקראים צוארון כחול, ויש את הצוארון הלבן שזה עובדי משרדים, ויש מקצועות חופשיים. אבל אם תשים לב, כשאנחנו מדברים על מקצוע, אנחנו מדברים על משלח יד. על עיסוק במלאכה יצרנית או פקידותית שירותית שמטרתה לפרנס את בעליה, ואין הבדל אם ראובן יושב ליד הקופה הרושמת, או שרבקה עושה זאת.

לעומת התחום המקצועי יש את התחום האמנותי. האמן אינו עוסק באמנות למטרות פרנסה, אלא מתוך צורך. כמו הסופר שכותב יצירה ספרותית לא מתוך כוונה לעשות כסף אלא מתוך הצורך הנפשי. כמו צייר אמן, שלציוריו יש ערך רוחני, בגלל האמירה שלהם. כי הוא אומר לנו משהו בציור שלו. הוא מגלה את האמיתה שלו.

גם לצלם יש אמירה בתמונה שאותה הוא מצלם. האמירה הזו היא היא מה שמייחדת אותו מכל אוחז מצלמה אחר באשר הוא. האמירה הזו היא היא האמנות שבצילום. האמירה הזו הופכת את התמונה ממשהו טכני למשהו אחר. צילום אינו מקצוע. מי שתופס את הצילום כמקצוע, מפספס הרבה מחוויית הצילום. וכמבקרת אמנות אני אומרת לך שאני עומדת מאחורי מה שאני אומרת. אני יכולה להציג בפניך הרבה מאד תמונות שערך טכני אין להם, אבל ערך אמנותי יש גם יש.

יש המון תמונות שלעצמן אין בהם כלום. אבל אם הצלם מעמיד כמה תמונות זו לצד זו, ועורך תערוכה, בקיבוץ הזה יש אמירה. ואז לאוסף הזה יש ערך אמנותי. ויש הרבה דוגמאות לזה. טוב, סתם הערכתי בנושא שהוא בנשמתי.

אז אם הבנתי מה זה בעצם צילום, ושאולי אין דבר כזה צילום מקצועי, יש תמונה טובה, תמונה שמדברת בלי מילים, תמונה שאומרת את מה שהצלם שצילם חשב בשעת הצילום. אז אם הבנתי את זה, נראה לי שיהיה מאד קל לענות לשאלה האם התמונה שהעלה פותח האשכול היא אכן תמונה טובה. אם יש בה אמירה אמנותית, אז היא טובה.

למה שלא תעשי את ההפרדה בין שני חלקי הצילום
צילום תיעודי מקצועי - חייב להיות טוב מבחינה טכנית, יכול להיות טוב גם מבחינה אמנותית.
צילום אמנותי - חייב להיות טוב מבחינה אמנותית, וחייב להיות טוב מבחינה טכנית (כלומר - הצלם יודע מה הוא רוצה לקבל, והתוצאה מתאימה לציפיותיו)
ובכך תפתר שאלתך.

 

[שלמה]

צלם רנטגן נקרא צלם 'טכני' מקצועי בפרנסתו.
צלם X נקרא צלם 'אמן'.
יש כאלו המצלמים בתור תחביב ויש כאלו בתור כלי פרנסה.

 

[shef]

קקטוס אני חייבת לומר לך שדווקא את הצילומים שלך מהמעט שראיתי מידי פעם בפורום, אני כן מעריכה בתור אמנות. יש לך אמירה, אתה לא מחוייב לתרבות הפופ, ואני מרגישה שאתה מנסה לתת איזשהו טון כאן בפורום. לא תמיד כל כך בהצלחה.

ולמה אני אומרת לך את זה, כי דווקא ממך ציפיתי שכן תזדהה עם התחושות שלי, שהצילום באיזשהו מקום הופך להיות מה שהוא לא. אני מרגישה שאני קצת מסתבכת עם המילים, אז בא נעשה סדר.

זה בעצם ויכוח ישן עוד מהמאה הקודמת האם הצילום הוא כלי אמנותי או שהצילום משקף את המציאות כמות שהיא והוא בכלל לא שייך לאמנות. היום אנחנו כבר נוטים יותר ויותר לדיעה שצילום משקף את האמירה של הצלם, ופחות את המציאות כמות שהיא. נכון שיש מושג שנקרא צילום טכני, לדוגמא צילום לרשיון נהיגה, אבל בצילום כזה אין הבדל בין צלם לצלם, ובין תמונה לתמונה. הצילום נעשה בתנאי תאורה נתונים, בגובה נתון, בזוית מאד מסויימת, ובמצלמה מסוג מסויים. כל אחד יכול להפעיל את זה. זה לא נקרא צילום. ולא על הצילום הזה אנחנו נמצאים כאן בפורום פרוג.

גם צילום תיעודי, הוא צילום אמנותי, נקודה. ואני אתן שתי דוגמאות, אחת מאד יזדהו איתי ואחת מאד מקוממת, אבל דווקא בגלל זה בגלל שזה מקומם אפשר להבין שגם בתיעוד יש את הראיה של הצלם את הרגע שבו הוא בחר לצלם, ולפעמים גם לא כל כך חשוב לנו הנתונים הטכניים כל עוד התמונה צועקת.

התמונה הראשונה שהייתי רוצה להביא זאת התמונה הידועה של הצנחנים בכותל במלחמת ששת הימים, התמונה ההיסטורית של דוד רובינגר. כידוע רובינגר תיאר איך הוא צילם את התמונה הזו, הוא השתרע על האדמה, כך נוצר הרושם של הכמיהה וההתרגשות של החזרה לירושלים ולהר הבית. יש כאן במפורש אמירה של הצלם ושל התמונה. למרות שהנתונים הטכניים לא היו במיטבם. ואתה כצלם תוכל להסביר יותר טוב ממני למה.

ועכשיו נעבור לתמונה השניה שאני רוצה להביא כדוגמא. ואני מדגישה מראש, זו תמונה מאד מאד מעצבנת ומרגיזה. וגם אני בספק גדול אם היא יכולה להכנס להגדרה של אמנות. אבל מסיבות אחרות לגמרי. הסיבה שאני מביאה אותה לכאן, זה בשביל להראות שגם לצילום תיעודי יש אמירה של הצלם. ויש הרבה תמונות שממחישות את זה. אולי אני יביא שתיים, אחת יותר טובה טכנית ואחת ממש גרועה. תמונה אחת ישנה ואחת עדכנית מהמלחמה האחרונה. בלי הרבה הסברים. הנה התמונות הם מדברות בעד עצמם.

המסקנה שלי, שצילום גם תיעודי וגם אמנותי לא חייב להיות טוב טכנית. כי ברגע שיש לצילום אמירה ברורה, הצילום הוא טוב. וזה יכול להיות במצלמה מקצועית עם נתונים טכניים מעולים, ואפשר לצלם במצלמה של הסמרטפון, ועושים את זה.

והערת אגב, דווקא בגלל שהתמונות האלו טובות מבחינה אמנותית, הם מאד מאד מרגיזות ומעצבנות. כי אנחנו מרגישים שהם מעוותות את המציאות. והנה ראיה נוספת שאין כזה דבר צילום תיעודי שמשקף מציאות אמיתית. זה תמיד ילווה באמירה של הצלם, ובתחושות שאותם הוא רוצה להעביר לחווית הצופה. זו אמנות.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

תראי
אני מסכים עם מה שאמרת, אבל שימי לב לכך ששתי הדוגמאות שהבאת, יצאו מתחת ידם של צלמים מקצועיים, שרצו לקבל X והם קיבלו X.
צילום עם 'אמירה' הוא תוצאה של 'דיבור'
כלומר:
כשאני רוצה לומר לחבר שלי "תמזוג לי בבקשה כוס קולה", אני צריך לדבר בשפה כלשהיא, ולשם כך אני צריך להיות בעל יכולת להזיז את השפתיים, בעל מיתרי קול תקינים פחות או יותר, אני צריך גם ידע בסיסי בשפה המדוברת, כדי שמה שאני אקבל בסוף התהליך יהיה כוס מלאה בקולה, ולא שהוא למשל ישפוך לי קולה על הראש.
באמנות זה בדיוק אותו דבר.
אני צריך לדעת את השפה האמנותית בכדי לדבר בה, ישנן רמות שונות של ידע, ושימושים שונים לידע.
הרעיון הבסיסי שלי הוא שברגע שהצלם החליט ליצור משהו עם אמירה (רובינגר נשכב על הרצפה), הוא אמור להבין שיש לפעולות הטכניות שלו משמעות.
מי שאין לו ידע טכני, לא יחלום לשכב על הרצפה, וגם אם הוא שכב, הוא לא היה מצליח להגיע לתוצאה רצויה (היה נשרף לו הפילם, התמונה הייתה נמרחת).
ידע טכני לא אמור להוות מגבלה על הצלם, אבל הוא קריטי ליצירה מושכלת.