האם לכתוב שליט"א בספר המיועד למאות שנים קדימה....

  • הוסף לסימניות
  • #1
חברים עורכים ואורחים נכבדים
רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שמלווה אותי שנים ארוכות, אך עכשיו היא נוגעת לי למעשה.
הרי בהדפסת ספר או אפילו קונטרס, איננו מתכוונים לכך שהוא ישמש רק בשנה או חמש הקרובים, אלא שגם בעוד מאה שנה, צאצאי צאצאינו יזכו ללמוד ולהחכים מספר קדוש זה.
אשר על כן, לכאו' לא שייך לכתוב על יהודי המוזכר בספר תואר שליט"א או שיחי' או תליט"א וכדומה.
כמו שלא נכתוב דוגמאות אקטואליות מידי, אלא אם כן מדובר בעיתון.
מאידך קשה עד בלתי אפשרי להזכיר שם אדם, וכ"ש גדול בישראל ללא הסיום המוכרח שליט"א וכדומה.
כמה מציק לי היום ספרים מלפני לא הרבה זמן, בהם מוזכר מרן הקה"י שליט"א, או הגרנ"ק שליט"א וכדומה. וכי לא ידע הכותב שהם לא יחיו לנצח.
כמו כן כמה לא הגיוני לכתוב הנצחת 'לרפואת מו"ר הגרצציע"ר בן מרן הגרשגדי"ח בתושח"י'....
משעשע ומבריק הפתרון שמצאו בחצרות החסידים, לכתוב על הבניין של המוסד 'בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א', שאז השליט"א נשאר תמיד עדכני, רק המושא משתנה.
הבו עצה הלום. צריך איזה ראשי תיבות משותף לשליט"א וזצ"ל, איזה נ"י, שישמש כנרו יאיר, ולהבדיל לאחר מאה ועשרים לנוחו ישרים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אדרבה, אני תמיד קופץ על 'המציאה' כשאני רואה ספרים ישנים עם המילים שליט"א, ממקומות כאלה אתה מעשיר את ידיעתך על ההסטוריה של בן אדם כלשהו, שלא היית מוצא נקודה כזו בשום מקום אחר. כי זה נכתב במסיח לפי תומו בעת שקרה וכדו'.

כמה אותנטי ומקורי לכתוב בביוגרפיה על צדיק שמלפני מאה חמשים שנה, "ואז בשלב כלשהוא הצטרף לבוררות עם עוד שני גדולי זמנו ה"ה וכו, וכמו שנמצא כתוב בספר --- 'כשישבתי עם ידידי הגה"צ --- שליט"א בבוררות, שאלתי אותו וכו'.

וכדו' וכיוצא בזה לעשרות ולמאות מקרים.

ואדרבה, המיומנות והמקצועיות של יצירת ביוגרפיה רחבה וכוללת על בן אדם, היא להיות 'ידען' גדול בספרים וכדו', ולהעלות מרגליות באישיותו מבין שורות הספרים מפה ומשם.

והאמת שזה נוגע לא רק בכתיבת 'ביוגרפיה', גם זה יכול להאיר את עינינו בכל מיני דברים שאנו רוצים לדעת, האם הגדול ההוא ידע מקיומו של דבר ההוא, או מעובדה ההיא, וכדו'.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #6
מאז ומקדם הזכירו אנשים בברכת החיים כמו מורי נר"ו, וכמו ש"ן וכדו'.
בספרי הראשונים שמוזכר מורי נר"ו, יש להסתפק אם באמת כוונתם הייתה שספרם יתפרסם וישמר.
זהו מחקר בפני עצמו, מה היחס שהיה לראשונים בשעתם, האם בני דורם הכירו בכך שהם לא סתם מגדולי וצדיקי, אלא כמלאכים.
ובכלל, ברור שבהרבה ספרים מוזכר שליט"א, ולא זה הנידון. השאלה היא שהרי חוץ מדבר זה שום דבר לא יכתב לשעתו, כמו שלא נציין מראה מקום לספר ע"פ עמוד [מלבד בספרי מחקר] אם העמוד אינו קבוע, ומסתבר שבמהדורות אחרות ישתנה הסדר. למרות שניתן לחלק שזה מפני הטעות, ואינו רק תואר.
בקיצור, הבעיה בעינה עומדת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בספרי הראשונים שמוזכר מורי נר"ו, יש להסתפק אם באמת כוונתם הייתה שספרם יתפרסם וישמר.
זהו מחקר בפני עצמו, מה היחס שהיה לראשונים בשעתם, האם בני דורם הכירו בכך שהם לא סתם מגדולי וצדיקי, אלא כמלאכים.
ובכלל, ברור שבהרבה ספרים מוזכר שליט"א, ולא זה הנידון. השאלה היא שהרי חוץ מדבר זה שום דבר לא יכתב לשעתו, כמו שלא נציין מראה מקום לספר ע"פ עמוד [מלבד בספרי מחקר] אם העמוד אינו קבוע, ומסתבר שבמהדורות אחרות ישתנה הסדר. למרות שניתן לחלק שזה מפני הטעות, ואינו רק תואר.
בקיצור, הבעיה בעינה עומדת.
במחכ"ת, דחוק.

לענ"ד בוודאי צריך לכתוב שליט"א, זה כבוד מינימלי של ת"ח. גם אם מדפיסים. כאלה שמשמיטים שליט"א, מזכירים את ספרי יוצאי האקדמיה (רק שאלו משמיטים גם רב ורבי ורבן...).
ב"ה היום רוב הספרים מודפסים באמצעות מחשב, יואיל המחבר או יוצ"ח, או המעמד ויורשיו, ויעשו חיפוש והחלפה, לשלוט בשליט"א...

כמו כן - לציין מראה מקום לספר ע"פ עמוד, זה הגיוני בהחלט אם מדובר בספר שאמורה להיות לו מהדורא יחידאית (והדפסות חוזרות וכדו'). (נניח לציין לספרי מתוק האור של הגר"ש לונשטיין, האם תציין לפרשה עם דיבור המתחיל??? ברור שמציינים עמוד. הגע עצמך - הש"ס עצמו מציינים לו לפי דף ועמוד, וריבוי הציונים אילץ את המדפיסים לשמור על צורת הדף...). כמו כן במקרה של סימן ארוך מאוד בשו"ת, נגיד יביע אומר (זה אולי לא דוגמא טובה, כי התשובות מחולקות לפעמים לסעיפים, אבל לא חסרות דוגמאות), אני בכל אופן מציין גם את העמוד, לתועלת המעיין. מה שיהיה יהיה. אין לדבר סוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
במחכ"ת, דחוק.

לענ"ד בוודאי צריך לכתוב שליט"א, זה כבוד מינימלי של ת"ח. גם אם מדפיסים. כאלה שמשמיטים שליט"א, מזכירים את ספרי יוצאי האקדמיה (רק שאלו משמיטים גם רב ורבי ורבן...).
ב"ה היום רוב הספרים מודפסים באמצעות מחשב, יואיל המחבר או יוצ"ח, או המעמד ויורשיו, ויעשו חיפוש והחלפה, לשלוט בשליט"א...

כמו כן - לציין מראה מקום לספר ע"פ עמוד, זה הגיוני בהחלט אם מדובר בספר שאמורה להיות לו מהדורא יחידאית (והדפסות חוזרות וכדו'). (נניח לציין לספרי מתוק האור של הגר"ש לונשטיין, האם תציין לפרשה עם דיבור המתחיל??? ברור שמציינים עמוד. הגע עצמך - הש"ס עצמו מציינים לו לפי דף ועמוד, וריבוי הציונים אילץ את המדפיסים לשמור על צורת הדף...). כמו כן במקרה של סימן ארוך מאוד בשו"ת, נגיד יביע אומר (זה אולי לא דוגמא טובה, כי התשובות מחולקות לפעמים לסעיפים, אבל לא חסרות דוגמאות), אני בכל אופן מציין גם את העמוד, לתועלת המעיין. מה שיהיה יהיה. אין לדבר סוף.
לציין עמוד בספר מתוק האור... לדעתי רבים יסכימו עימי כי זה מיותר ולא נצרך, ואף לא חכם. מספיק לציין לפרשה שבה הוא מוזכר, או אפילו רק לשם הספר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לציין עמוד בספר מתוק האור... לדעתי רבים יסכימו עימי כי זה מיותר ולא נצרך, ואף לא חכם. מספיק לציין לפרשה שבה הוא מוזכר, או אפילו רק לשם הספר.
שיסכימו איתך.
אני חושב אחרת, ובלא"ה כל מקרה לגופו. בסדרה כיום יש בערך 100 עמודים על פרשה, ואם אתה רוצה לציין דווקא לווארט מסוים, תשלח את המעיין לחפור ב100 עמודים?
נוקדנות מיותר לטעמי. מציינים וזהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בספר כמוצא שלל רב [דברים ב' פרשת שופטים פרק יב פסוק ח' עמוד 127 באמצע העמוד] מביא בשם פנינים משולחן גבוה [ויקרא פרק ט' פסוק י"א עמוד 73] שהביא בשם הרבה ר' העשיל [חנוכת התורה עמוד 84] שפירש את הפסוק....
קצת לא קריא לטעמי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בספר כמוצא שלל רב [דברים ב' פרשת שופטים פרק יב פסוק ח' עמוד 127 באמצע העמוד] מביא בשם פנינים משולחן גבוה [ויקרא פרק ט' פסוק י"א עמוד 73] שהביא בשם הרבה ר' העשיל [חנוכת התורה עמוד 84] שפירש את הפסוק....
קצת לא קריא לטעמי....

באמת... אתה עושה ליצנות?

הנה כמה דוגמאות יותר הגיוניות איך אפשר לציין עמוד בלי להיות מגוחך ומביך כהנ"ל.

דוגמא א:
"בספר כמוצא שלל רב (פרשת שופטים עמ' 127) מביא בשם פנינים משולחן גבוה (ויקרא עמ' 73) שהביא בשם הרבי ר' העשיל (חנוכת התורה עמ' 84) שפירש את הפסוק...."

דוגמא ב:
"בספר כמוצא שלל רב (דברים עמ' 127) מביא בשם פנינים משולחן גבוה, שציטט את דברי הרבי ר' העשיל בספרו חנוכת התורה (עמ' 84) על הפסוק...."

דוגמא ג:
"בספר כמוצא שלל רב (דברים עמ' 127) הביא מדברי הרבי ר' העשיל מקראקא, שפירש את הפסוק...."

לטעמי זה נעים ונקי, ונותן אינפורמציה לקורא. (אם כי יש מה לדון לגבי שרשור של מראי מקומות כמו כאן, שלכאו' עדיף כמו דוגמא ג', אבל זה תלוי באופי הספר)

עריכה תורנית היא לא דבר טכני וסיסטמטי, יש כללים קבועים, שהם הבסיס, אבל עורך חכם צריך להתאים את הדברים שיהיו נעימים לקורא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
באמת... אתה עושה ליצנות?

הנה כמה דוגמאות יותר הגיוניות איך אפשר לציין עמוד בלי להיות מגוחך ומביך כהנ"ל.

דוגמא א:
"בספר כמוצא שלל רב (פרשת שופטים עמ' 127) מביא בשם פנינים משולחן גבוה (ויקרא עמ' 73) שהביא בשם הרבי ר' העשיל (חנוכת התורה עמ' 84) שפירש את הפסוק...."

דוגמא ב:
"בספר כמוצא שלל רב (דברים עמ' 127) מביא בשם פנינים משולחן גבוה, שציטט את דברי הרבי ר' העשיל בספרו חנוכת התורה (עמ' 84) על הפסוק...."

דוגמא ג:
"בספר כמוצא שלל רב (דברים עמ' 127) הביא מדברי הרבי ר' העשיל מקראקא, שפירש את הפסוק...."

לטעמי זה נעים ונקי, ונותן אינפורמציה לקורא. (אם כי יש מה לדון לגבי שרשור של מראי מקומות כמו כאן, שלכאו' עדיף כמו דוגמא ג', אבל זה תלוי באופי הספר)

עריכה תורנית היא לא דבר טכני וסיסטמטי, יש כללים קבועים, שהם הבסיס, אבל עורך חכם צריך להתאים את הדברים שיהיו נעימים לקורא.
כמובן שכוונתי הייתה להקצין את הדברים, מאוד, והעזתי אפילו טיפה להתלוצץ, ועם כבודו הכבד הסליחה.
וכמובן שניתן לכתוב בקיצור רב יותר. אך אני הייתי כותב את המקור האחרון, מכיון שהוא מספיק מפורסם, וללא עמוד!!! מספרי עמודים הם מראי מקום למחקרים וויקיפדיות, ולא לספרים תורניים.
מלבד דף בגמ', שהינו מקור ידוע ומוכר. ובעוד מספר מקרים בודדים.
אפי' בתלמוד הירושלמי ברוב הספרים [אם כי לא בכולם] הציון הוא לפי פרק והלכה, גפ כשההלכה ארוכה מאוד, וזאת מפני שלא נקבע סופית צורת הדף בירושלמי. ואכן בכל מהדורה הצורה שונה.
ובכלל סימון מספרי אינו נהוג כמעט בספרים תורניים, עד שאף את מספרי העמודים מציינים רבים באותיות, למרות ששם המספר הגיוני.
אשמח בדעות נוספים על הנידון
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
כמובן שכוונתי הייתה להקצין את הדברים, מאוד, והעזתי אפילו טיפה להתלוצץ, ועם כבודו הכבד הסליחה.
וכמובן שניתן לכתוב בקיצור רב יותר. אך אני הייתי כותב את המקור האחרון, מכיון שהוא מספיק מפורסם, וללא עמוד!!! מספרי עמודים הם מראי מקום למחקרים וויקיפדיות, ולא לספרים תורניים.
מלבד דף בגמ', שהינו מקור ידוע ומוכר. ובעוד מספר מקרים בודדים.
אפי' בתלמוד הירושלמי ברוב הספרים [אם כי לא בכולם] הציון הוא לפי פרק והלכה, גפ כשההלכה ארוכה מאוד, וזאת מפני שלא נקבע סופית צורת הדף בירושלמי. ואכן בכל מהדורה הצורה שונה.
ובכלל סימון מספרי אינו נהוג כמעט בספרים תורניים, עד שאף את מספרי העמודים מציינים רבים באותיות, למרות ששם המספר הגיוני.
אשמח בדעות נוספים על הנידון
מה איכפת לי שככה עושים במחקרים ובוויקיפדיות (טפו!;)) - אם זה מקל על הקורא שרוצה לפתוח ולקרוא מהמקור, מה זה הפרומקייט הזה?

אתה יכול להבין לבד, שבתלמוד הירושלמי לא למדו הרבה כמו בבבלי - אז לא ציינו הרבה דפים (אגב, יש קצת כאלה שמציינים דפים), ממילא לא היה הכרח לשמור על צורת הדף, דבר גורר דבר. התלמוד הירושלמי גם מלא ט"ס כרימון, אז מה זה אומר, שגם אנחנו צריכים להשאיר טעויות בספרים שלנו?

מה אכפת לי שסימון מספרי אינו נהוג כמעט בספרים תורניים, למה זה מונע אותי מלציין אליו כשצריך? למה להכביד על המעיין כשאפשר בקל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בתלמוד הירושלמי לא למדו הרבה כמו בבבלי - אז לא ציינו הרבה דפים (אגב, יש קצת כאלה שמציינים דפים)
בתלמוד הירושלמי ברוב הספרים [אם כי לא בכולם] הציון הוא לפי פרק והלכה
הסיבה שלא משתמשים במספור אינה פרומקייט, אלא כללי עריכה תורנית. כמו שלא מדגישים בזרחן את עיקר הווארט בשטיקל, וכמו שלא מוסיפים סמיילי עצבני :mad: כשיש שאלה חזקה, אפילו שזה מאוד יעזור למקד את הפוקוס...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
הסיבה שלא משתמשים במספור אינה פרומקייט, אלא כללי עריכה תורנית. כמו שלא מדגישים בזרחן את עיקר הווארט בשטיקל, וכמו שלא מוסיפים סמיילי עצבני כשיש שאלה חזקה, אפילו שזה מאוד יעזור למקד את הפוקוס...
לא קרב זה אל זה...
מה הקורא אשם שהמעמד הכסיל של ספר פלוני עשה מספרי עמודים בספרות רגילות ולא בגימטריא?
מה ההשוואה בין ציון מ"מ לעמודים, לבין הדגשה של ווארט עם מארקר או הוספת אמוג'ים?

אגב, איפה הכללים האלה כתובים? הם ירדו כרוכים עם הלוחות? באיזה צד שמו אותם ליד ארון הברית? ימין או שמאל? בין מטה אהרן לצנצנת המן, או להיפך? צע"ג.

אגב פוקוס - אם זה משנה לך, אז סטינו לגמרי מהנושא שלשמו כת"ר כינס את השרשור הזה: שליט"א.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לא קרב זה אל זה...
מה הקורא אשם שהמעמד הכסיל של ספר פלוני עשה מספרי עמודים בספרות רגילות ולא בגימטריא?
מה ההשוואה בין ציון מ"מ לעמודים, לבין הדגשה של ווארט עם מארקר או הוספת אמוג'ים?

אגב, איפה הכללים האלה כתובים? הם ירדו כרוכים עם הלוחות? באיזה צד שמו אותם ליד ארון הברית? ימין או שמאל? בין מטה אהרן לצנצנת המן, או להיפך? צע"ג.

אגב פוקוס - אם זה משנה לך, אז סטינו לגמרי מהנושא שלשמו כת"ר כינס את השרשור הזה: שליט"א.
גם ככשהמעמד החכם של ספר פלוני מספר את העמודים באותיות, לא אציין מיקום לפי אות! וזה למה? ככה! כי לא משתמשים באימוג'ים!!!!!
לעריכה תורנית יש כללים, כמו שלהבדיל לכתיבת מחקרים יש כללים. וסגנון הכתיבה והציון התורני, אינו מכיל בדרך כלל מספרי עמודים.
וזה כתוב בין ארון העץ לארון הזהב התחתון, או שלא... גנזו את הארון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
גם ככשהמעמד החכם של ספר פלוני מספר את העמודים באותיות, לא אציין מיקום לפי אות! וזה למה? ככה! כי לא משתמשים באימוג'ים!!!!!
לעריכה תורנית יש כללים, כמו שלהבדיל לכתיבת מחקרים יש כללים. וסגנון הכתיבה והציון התורני, אינו מכיל בדרך כלל מספרי עמודים.
וזה כתוב בין ארון העץ לארון הזהב התחתון, או שלא... גנזו את הארון.
עכשיו אני מבין כל כך הרבה דברים....:rolleyes::rolleyes::rolleyes::rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בספר כמוצא שלל רב [דברים ב' פרשת שופטים פרק יב פסוק ח' עמוד 127 באמצע העמוד] מביא בשם פנינים משולחן גבוה [ויקרא פרק ט' פסוק י"א עמוד 73] שהביא בשם הרבה ר' העשיל [חנוכת התורה עמוד 84] שפירש את הפסוק....
קצת לא קריא לטעמי....
הבעיה העיקרית הוא כי בימינו כל ספר נדפס מחדש ובעריכה מחודשת ואז משתנה סדר העמודים.
ד"א אכן סטינו מנושא הכותרת, אך הנושא הוא באמת ראוי לדיון ויבוא המעביר ויעבירנו לאשכול חדש
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
הבעיה העיקרית הוא כי בימינו כל ספר נדפס מחדש ובעריכה מחודשת ואז משתנה סדר העמודים.
זאת בעיה, אבל היא שולית לעומת היתרון שנוסף לקורא כאשר אתה מציין עמודים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בספר כמוצא שלל רב [דברים ב' פרשת שופטים פרק יב פסוק ח' עמוד 127 באמצע העמוד] מביא בשם פנינים משולחן גבוה [ויקרא פרק ט' פסוק י"א עמוד 73] שהביא בשם הרבה ר' העשיל [חנוכת התורה עמוד 84] שפירש את הפסוק....
קצת לא קריא לטעמי....
אגב הנתונים אינם נכונים משום כיוון, כמובן! שלא יהיה טעות..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה