האם לכתוב שליט"א בספר המיועד למאות שנים קדימה....

[מחבר]

ב. אפשר לפרש שליט"א גם אחרי [למשל ש'רוחו ל'עולם י'נחל ט'ובה א'מן] גם אם זה לא הפירוש המקובל

וכן את הר"ת ז"ל - ז'אל ל'עבן...

 

[תא חזי]

וכן את הר"ת ז"ל - ז'אל ל'עבן...

יש מחברים (דווקא תימנים, יידיש לא בדיוק שפת אמם...) שכותבים על אנשים חיים "ז"ל" - ר"ת ז'כור ל'טוב.
(שמעתי מהרב יצחק רצאבי שליט"א)

 

[א. נוסבוים]

יש מחברים (דווקא תימנים, יידיש לא בדיוק שפת אמם...) שכותבים על אנשים חיים "ז"ל" - ר"ת ז'כור ל'טוב.
(שמעתי מהרב יצחק רצאבי שליט"א)

למה רק זכור לטוב, אפשר גם זכור לברכה, או זכרונו לברכה. אז מה אם הוא עדיין חי.....

 

[מתעמק]

הרי בהדפסת ספר או אפילו קונטרס, איננו מתכוונים לכך שהוא ישמש רק בשנה או חמש הקרובים, אלא שגם בעוד מאה שנה, צאצאי צאצאינו יזכו ללמוד ולהחכים מספר קדוש זה.

א. שלא בכוונת ציניות אומר, שהסיכוי שספר [ממוצע] שנכתב כיום יהיה פופולרי בעוד מאות שנים שווה לסיכוי שכל אותם 'שליט"ות' יחיו עד אז, ואף פחות מכן שכן אנו מאמינים ומתפללים שבמהרה יבולע המוות לנצח.
ב. אם מדובר בספר מיוחד במינו שברור לך שיהיה פופולרי גם בדורות הבלתי צפויים שלפנינו, ודאי יודפסו ממנו עם השנים מהדורות רבות ומפוארות שיידעו להתמודד עם בעיית השליט"א.

 

[עיגול רבוע]

יש מחברים (דווקא תימנים, יידיש לא בדיוק שפת אמם...) שכותבים על אנשים חיים "ז"ל" - ר"ת ז'כור ל'טוב.
(שמעתי מהרב יצחק רצאבי שליט"א)

במהרש"א כתוב שהאיחול "זכרונו לברכה" מתאים גם לאדם חי !

 

[תא חזי]

במהרש"א כתוב שהאיחול "זכרונו לברכה" מתאים גם לאדם חי !

איפה?

 

[עיגול רבוע]

איפה?

בפרק קמא, על הגמ' (לא: ) שעל אביו שנפטר אומר זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, מסביר המהרש"א (חידושי אגדות) שהמלים "לחיי העולם הבא" הן המיוחדות ל"נפטרות" של אביו, אבל המלים "זכרונו לברכה" שייכים גם לחיים.

 

[תא חזי]

כמה מציק לי היום ספרים מלפני לא הרבה זמן, בהם מוזכר מרן הקה"י שליט"א, או הגרנ"ק שליט"א וכדומה. וכי לא ידע הכותב שהם לא יחיו לנצח.
כמו כן כמה לא הגיוני לכתוב הנצחת 'לרפואת מו"ר הגרצציע"ר בן מרן הגרשגדי"ח בתושח"י'....

והקדשה "להצלחת" פלוני, ומודעה ענקית בתחילת הספר, המהללת ומשבחת בכל כלי שיר את "הנגיד הרבני המהולל והמשובח והמפואר והמתנשא מימות עולם" על שהוזיל מממונו להדפסת ספר קדוש זה, זה לא מגוחך?
זה מה יש ועם זה חיים.

ותו, לשיטת כת"ר, הא גופא קשיא על עצם כתיבת ופרסום הספר (כל ספר שהוא), ושילוב לשונות גוף ראשון בו. הלא המחבר בסופו של דבר ככה"נ אחרי 120 ילך בדרך כל הארץ, איך ייתכן שהוא יכתוב ספר ויכתוב בו איזה לשונות שמשמע שהוא היה חי בעבר...?!!
ואל תשיבני די"ל דשייך חיבור ספרים גם על ידי השבעת קולמוס או השגה רוחנית של נשמות נפטרים, וא"כ הגדר דכתיבת ספר אינו מושתת על כך שהמחבר בחיים חיותו, דהא קי"ל לא בשמים היא, ואף אי נימא דברי קבלה וחסידות, ולא הלכה - בסופו של דבר אלו מקרים נדירים ואי אפשר להשליך אותם מצדיק רם-המעלה אחד, על אחרים. לכן, לפי האמור לעיל, ובצירוף פלפל'ת כל שהיא, נראה לענ"ד לומר שח"ו לכתוב ספרים או קונטרסים או מודעות וכדו', וכ"ש לפרסמם ברבים ה"י, דיש בזה משום דבר שקר בבוא עתו של המחבר, שהלא בעצם חיבור והדפסת ספרו עוד בחייו, הרי שבקיום הספר בעולם לאחר 120 הרי הוא ח"ו מעיד ע"ע שהוא בחיים כאשר הוא בהיפוכם, וכבר אמרה תורה "מדבר שקר תרחק". ואין אחר האמת כלום.

[והן אמת שגם דברים אלו שכתבתי - לא ניתנו ליכתב, מהסיבות המנויות לעיל, אולם אמרתי "עת לעשות לה' הפרו תורתך"]

 

[טראכטער]

ותו, לשיטת כת"ר, הא גופא קשיא על עצם כתיבת ופרסום הספר (כל ספר שהוא), ושילוב לשונות גוף ראשון בו. הלא המחבר בסופו של דבר ככה"נ אחרי 120 ילך בדרך כל הארץ, איך ייתכן שהוא יכתוב ספר ויכתוב בו איזה לשונות שמשמע שהוא היה חי בעבר...?!!
ואל תשיבני די"ל דשייך חיבור ספרים גם על ידי השבעת קולמוס או השגה רוחנית של נשמות נפטרים, וא"כ הגדר דכתיבת ספר אינו מושתת על כך שהמחבר בחיים חיותו, דהא קי"ל לא בשמים היא, ואף אי נימא דברי קבלה וחסידות, ולא הלכה - בסופו של דבר אלו מקרים נדירים ואי אפשר להשליך אותם מצדיק רם-המעלה אחד, על אחרים. לכן, לפי האמור לעיל, ובצירוף פלפל'ת כל שהיא, נראה לענ"ד לומר שח"ו לכתוב ספרים או קונטרסים או מודעות וכדו', וכ"ש לפרסמם ברבים ה"י, דיש בזה משום דבר שקר בבוא עתו של המחבר, כאילו ח"ו מעיד ע"ע שהוא בחיים כאשר הוא בהיפוכם, וכבר אמרה תורה "מדבר שקר תרחק". ואין אחר האמת כלום.

אם היו קוראים לי @תא חזי איך הייתי אמור להכנס בך עכשיו על הקלילות והליצנות, בבדיחות כותבים ספרים?....

ולגופו של ענין - אתה אמנם הקצנת, אבל אני מבין היטב את ההתלבטות לכשעצמה.

 

[אדם מהשורה]

יש מחברים (דווקא תימנים, יידיש לא בדיוק שפת אמם...) שכותבים על אנשים חיים "ז"ל" - ר"ת ז'כור ל'טוב.
(שמעתי מהרב יצחק רצאבי שליט"א)


פעם יצא לי לדבר עם עורך במגזין חבד"י, שביאר בפני שיש לכתוב על רבם שליט"א, היות ו"צדיקים במיתתם קרויים חיים". והוא הדין לענייננו, אלא שאם כן ראוי לכתוב "אברהם אבינו שליט"א" וצ"ע.

 

[החברותא]

אני נתקלתי בציטוטים בשו"ת יביע אומר ובעוד כמה שו"תים אחרים שנכתבו בשם פוסק שהיה בימיו של המצטט אבל אחרוני דורנו שציטטו את אותם השותי"ם כתבו כך לצורך העניין: "ותחזינה עיני בתשו' שמש ומגן להרב שלום משאש שליט"א (זצ"ל) דהיינו לתת אפקט שהציטוט הוא מתקופה שבעל הציטוט היה חי וכרגע שאנו מעתיקים הוא לא בין החיים

 

[חושב! כותב]

לתת אפקט שהציטוט הוא מתקופה שבעל הציטוט היה חי

רעיון יפה.
ומאידך גיסא - [במקרים שלכותב אין נפק"מ בתקופת הציטוט], הוא ודאי לא כתב 'שליט"א' כמיתוג וכתווית למצוטט, אלא ניצל את הזדמנות הזכרת שמו לאחל לו מכל לבו חיים טובים וארוכים.

 

[תא חזי]

דהיינו לתת אפקט שהציטוט הוא מתקופה שבעל הציטוט היה חי וכרגע שאנו מעתיקים הוא לא בין החיים

לא זכיתי להבין מה זה "לתת אפקט", זה נימוס בסיסי - אז הוא היה חי, והיה ראוי לכתוב שליט"א, היום הוא נפטר - כותבים זצ"ל כי ככה נהוג. לא מוחקים (במיוחד לא כשמדובר בעריכה שאינה על ידי המחבר עצמו, לדוגמה יביע אומר י"א, יחוה דעת ז', וכן הלאה).

הוא ודאי לא כתב 'שליט"א' כמיתוג וכתווית למצוטט

"מיתוג ותווית" כלומר?

 

[החברותא]

לא זכיתי להבין מה זה "לתת אפקט", זה נימוס בסיסי - אז הוא היה חי, והיה ראוי לכתוב שליט"א, היום הוא נפטר - כותבים זצ"ל כי ככה נהוג. לא מוחקים (במיוחד לא כשמדובר בעריכה שאינה על ידי המחבר עצמו, לדוגמה יביע אומר י"א, יחוה דעת ז', וכן הלאה).

כוונתי לתת את ההדגשה לכך ואמיתות הדבר שהאימרה היא מצוטטת ואכן לזה התכוונתי שלא מוחקים את ה"שליט"א" אלא כותבים שליט"א (זצ"ל) וכמובן זה נותן את אמיתות הדבר שמדובר במחבר שנפטר שלא יצור בלבול בין שני מחברים שאחד מהם בין החיים
ואתן דוגמא: אם מישהו בן דורו של הר' יעקב חיים סופר היה כותב משהו בשם פוסק שהביא את ר' חיים פלאג'י בספרו "כף החיים" וודאי שיכתוב כלשון הזה (לצורך העניין): ותחזינה עיני למחבר פלוני שהביא דעת הרב "כף החיים שליט"א (זצ"ל) ... כדי להבדיל בין כף החיים סופר לבין כף החיים פלאג'י (למרות שבדרך כלל כדי להבדיל בין השניים כותבים כף החיים פלאג'י וכף החיים סופר וכו' ולא חסר דוגמאות וזה מה שהתכוונתי אפקט היינו "הדגש"

 

[תא חזי]

כוונתי לתת את ההדגשה לכך ואמיתות הדבר שהאימרה היא מצוטטת ואכן לזה התכוונתי שלא מוחקים את ה"שליט"א" אלא כותבים שליט"א (זצ"ל) וכמובן זה נותן את אמיתות הדבר שמדובר במחבר שנפטר שלא יצור בלבול בין שני מחברים שאחד מהם בין החיים
ואתן דוגמא: אם מישהו בן דורו של הר' יעקב חיים סופר היה כותב משהו בשם פוסק שהביא את ר' חיים פלאג'י בספרו "כף החיים" וודאי שיכתוב כלשון הזה (לצורך העניין): ותחזינה עיני למחבר פלוני שהביא דעת הרב "כף החיים שליט"א (זצ"ל) ... כדי להבדיל בין כף החיים סופר לבין כף החיים פלאג'י (למרות שבדרך כלל כדי להבדיל בין השניים כותבים כף החיים פלאג'י וכף החיים סופר וכו' ולא חסר דוגמאות וזה מה שהתכוונתי אפקט היינו "הדגש"

יפה

 

[פעם היה]

עוד נקודה למחשבה: בדרך כלל ספר שיש לו ביקוש יוצא בכמה מהדורות ואם חלילה יפטר הרב יוסיפו במהדורה הבאה זצ"ל ואם לא יהיה לזה ביקוש ממילא לא יקראו בזה...
חוץ מזה מי אמר שהוא חייב למות... היו אנשים שחיו כמה מאות שנים... והגם שהיום אין זה שכיח מכל מקום מן הראוי יותר לקוות שיחיה עד ביאת משיח

 

[תא חזי]

עוד נקודה למחשבה: בדרך כלל ספר שיש לו ביקוש יוצא בכמה מהדורות ואם חלילה יפטר הרב יוסיפו במהדורה הבאה זצ"ל ואם לא יהיה לזה ביקוש ממילא לא יקראו בזה...

?

חוץ מזה מי אמר שהוא חייב למות... היו אנשים שחיו כמה מאות שנים... והגם שהיום אין זה שכיח מכל מקום מן הראוי יותר לקוות שיחיה עד ביאת משיח

!

 

[קנקן חדש]

עוד נקודה למחשבה: בדרך כלל ספר שיש לו ביקוש יוצא בכמה מהדורות ואם חלילה יפטר הרב יוסיפו במהדורה הבאה זצ"ל ואם לא יהיה לזה ביקוש ממילא לא יקראו בזה...

כיום גם ספר שאין לו ביקוש, עתיד שיצוטט על ידי המחפשים במאגרים התורניים [אגב: מי שרוצה שספרו יופיע במאגרים בצורה מובלטת, יכול לקרוא את שמו אב בגדולה, או כל שם אחר שאותיותיו הם עד 'אב בחכמה' המופיע ראשונה במלכות אוצר החכמה ואוצרות התורה].

 

[עטו בידו]

כיום גם ספר שאין לו ביקוש, עתיד שיצוטט על ידי המחפשים במאגרים התורניים [אגב: מי שרוצה שספרו יופיע במאגרים בצורה מובלטת, יכול לקרוא את שמו אב בגדולה, או כל שם אחר שאותיותיו הם עד 'אב בחכמה' המופיע ראשונה במלכות אוצר החכמה ואוצרות התורה].

זה לא עובד...
הספר "אב בחכמה" ישאר הספר הראשון, אכן כדי למנוע תופעות שהזכרת...
אחד הוציא משהו בשם "אאביך ביום מבך", והכניסו את זה בתוספת המילה 'קונטרס'...
כמו"כ הכניסו ספרים עם השם "אאלפך חכמה" וכן "אאלף בינה", ושניהם נכנסו בתוספת המילה 'ספר'...

 

[למאי נפקא מינה]

כיום גם ספר שאין לו ביקוש, עתיד שיצוטט על ידי המחפשים במאגרים התורניים [אגב: מי שרוצה שספרו יופיע במאגרים בצורה מובלטת, יכול לקרוא את שמו אב בגדולה, או כל שם אחר שאותיותיו הם עד 'אב בחכמה' המופיע ראשונה במלכות אוצר החכמה ואוצרות התורה].

מעניין באמת לשמוע מקהילת קודש עריכה תורנית אם מישהו מצטט מספרים בני דורנו ממחברים אלמוניים [וחשובים, אבל עדיין אלמוניים...] רק בגלל שהמחשב הביא לו מהם, או שהוא מעדיף שגם כלל הקוראים יראו ספר שמצטלצל להם טוב...