התייעצות האממ... סליחה, הבית שלכם מסודר או מבולגן?

[המליונרית]

מכירה מישהי שהיא חולת ניקיון ובאמת הבית שלה מאוד מבריק
אבל
אין לה כלום! בבית
לא עיתונים,לא דפים, מעט מאוד משחקים, מעט בגדים לכל ילד, אין שקיות, איו חומר קריאה
חומרי ניקוי ממש בסיסי, 2 סמרטוטים, מעט מכשירי כתיבה בסיסיים, כבל אחד לפלאפון ועל זה הדרך
נראה לי שזה הפיתרון מצד שני לא הייתי רוצה לגור בכזה בית
לא יודעת איך לא משתעממים שם

 

[אין מתנות חינם]

מכירה מישהי שהיא חולת ניקיון ובאמת הבית שלה מאוד מבריק
אבל
אין לה כלום! בבית
לא עיתונים,לא דפים, מעט מאוד משחקים, מעט בגדים לכל ילד, אין שקיות, איו חומר קריאה
חומרי ניקוי ממש בסיסי, 2 סמרטוטים, מעט מכשירי כתיבה בסיסיים, כבל אחד לפלאפון ועל זה הדרך
נראה לי שזה הפיתרון מצד שני לא הייתי רוצה לגור בכזה בית
לא יודעת איך לא משתעממים שם

גם לי הייתה שכנה כזאת, בית עם ילדים שהילדים תמיד היו בחדר מדרגות כי לא היו משחקים כמעט, והמעט שהיה עבר נקיון יסודי כל שבוע (נגיד כלי בובה).
אני לא חושבת שזו דרך לחיות, אין מה לעשות, בית שחיים בו מתבלגן ומתלכלך ומנקים. אלו החיים. כמובן שחשוב הרגלי סדר וניקיון, אבל לא אובססיה.

מבחינתי בית שהרצפה קצת מלוכלכת או יש בלגן נורמלי זה תקין לגמרי. הבדיקה אם בית מתוחזק או מוזנח הוא במקומות אחרים לחלוטין (מאחורי המקרר, מאחורי המיטות, פאנלים מטונפים, מתגים שחורים, דלתות/ידיות וכו'), וגם המדד הוא כמה מחפשים או מאבדים חפצים.

 

[:)Rachel]

לדעתי ההשוואה היא הכי קשה
היו להורים שלי שתי שכנות בבנין שגרו דלת מול דלת
היו להם ילדים בערך באותם גילאים
אחת ירושלמית חסידית בית נוצץ ילדים לבושים בסטים מטופטפים הכל מבריקק
מולה גרה אברכית קלאסית שלא כ"כ הסתדרה עם הבית והבלאגן
וכל פעם היא היתה אומרת לנו שלא כ"כ היה לה אכפת מהמצב אם לא הבכנה מהדלת ממול...

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

אני לא יודעת למה, אבל אני יותר חושבת על הילדים מאשר עלי עצמי בתחום הזה
אולי זה החסכים שמדברים...

היינו משפחה של כמה בנות
אני חושבת שלי הכי הפריע הבאלגן (אולי בגלל צורך פנימי כזה להיות ''נורמלית'')
אז גם עכשיו כל פעם שאני רואה איזה משהו לא מסודר ישר קופץ לי זכרונות מתוסכלים

אני מאמינה שאצלי זה לא יקרה בגלל הראקציה החמורה שיש לי מזה
אבל אני גם לא רוצה להיות קיצונית לצד השני (ולא לחטוף יום אחד ייאוש מזה שאני לא מצליחה להיות כמו מה שדמיינתי ואז להיות יותר גרועה ממה שהיה לי בילדות.....)

 

[אנטוריום]

אז גם עכשיו כל פעם שאני רואה איזה משהו לא מסודר ישר קופץ לי זכרונות מתוסכלים

מה יהיה על הילדים?
להם תהיה ריאקציה מסדר?

 

[:)Rachel]

אני לא יודעת למה, אבל אני יותר חושבת על הילדים מאשר עלי עצמי בתחום הזה
אולי זה החסכים שמדברים...

היינו משפחה של כמה בנות
אני חושבת שלי הכי הפריע הבאלגן (אולי בגלל צורך פנימי כזה להיות ''נורמלית'')
אז גם עכשיו כל פעם שאני רואה איזה משהו לא מסודר ישר קופץ לי זכרונות מתוסכלים

אני מאמינה שאצלי זה לא יקרה בגלל הראקציה החמורה שיש לי מזה
אבל אני גם לא רוצה להיות קיצונית לצד השני (ולא לחטוף יום אחד ייאוש מזה שאני לא מצליחה להיות כמו מה שדמיינתי ואז להיות יותר גרועה ממה שהיה לי בילדות.....)

אולי תנסי לשחרר את הריאקציה הזו
לטפל בה להבין על מה זה יושב (הצורך להיות נורמלית)

זה בטוח הדבר הכי טוב שתוכלי לעשות למען הילדים שלך

 

[ברבור1]

לדעתי ההשוואה היא הכי קשה
היו להורים שלי שתי שכנות בבנין שגרו דלת מול דלת
היו להם ילדים בערך באותם גילאים
אחת ירושלמית חסידית בית נוצץ ילדים לבושים בסטים מטופטפים הכל מבריקק
מולה גרה אברכית קלאסית שלא כ"כ הסתדרה עם הבית והבלאגן
וכל פעם היא היתה אומרת לנו שלא כ"כ היה לה אכפת מהמצב אם לא הבכנה מהדלת ממול...

סליחה על התגובה,
אבל הנה גם את (ברור לי שבלי כוונה)
משווה בין השכנה החסידית המטופטפת, לבין השכנה האברכית - שכמובן הבית שלה לא סמסודר והאי בכלל לא מתמודדת....

לשכנה האברכית היה חסר מישהי/מישהו שיטפח לה על השכם...

כמובן שאני מפליגה ויש מצב שטועה- כי אין לי את כל הפרטים,
אבל לענין ההשוואה,
השכנהה חסידית ירושלמית המטופטפת,
בטח לא עבדה בכלל- כמו שמקובל אצל הירושלמים החסידיים- בטח בדור הקודם,
והיה לה זמן לטפטפ את הילדים עם סטים , וככל הנראה מרחב המחיה שלה היה קצת יותר רחב, יתכן והחזיקה עוזרת, וגם אם לא .. בית מסודר עם כסף לקנות סטים לכל הילדים , עם אמא רגועה שישנה לילות ולא קמה בעלות השחר ויתכן שגם קודם לכן....

ואילו האברכית ה"לא מסתדרת" גידלה בביתה גם היא ילדים לתפארת, אבל הם לא לבשו סטים, ויתכן וביתה היה מבולגן מידי פעם, יתכן שכשהבן שלה חזר מהחיידר היא לא היתה בבית ולכן לא ראתה שהילד יוצא ללימודי אחה"צ עם בגד מוכתם מארוחת הצהריים, אבל לשכנה החסדית זה לא יכל לקרות! היא הרי קיבלה את הילדים בצהריים, ואם היה לה כסף לקנות סטים לכל המשפחה יתכן מאד שהיה לה גם סט נוסף למקרה כזה... וכמובן כשמוישהלה שלה יצא מהבית ללימודי אחהצ (או סתם למשחק בגינה) היא יכלה לסקור אותו בעיניה ולומר לו להחליף את הבגד... (ואולי גם לכל השיירה בגלל שאח שלהם התלכלך....) ואילו השכנה האברכית במקרה הטוב היתה באותו זמן באוטובוס בחזרה לביתה....

ובקיצור לאברכית ה"לא מסתדרת" היה פחות 8 שעות ביום (עבודה כמורה + נסיעות) שזה בעצם שליש יום פחות!!!לעומת שכנתה "המטופטפת"....
מעבר לכך שככל הנראה השכנה החסידית היתה משופעת ביותר כסף.... (דבר שתמיד עוזר- גם בתחום הסדר והניקיון ובעיקר באורך רוח)

וכל פעם היא היתה אומרת לנו שלא כ"כ היה לה אכפת מהמצב אם לא הבכנה מהדלת ממול...

אבל לשכנה הליטאית היה קשה עם ההשוואה ... נכון היא בן אדם, גם לה שיש איפות ורצונות לבית מתוקתק וילדים לבושים בטופ.... (הטעם הטוב והסדר הם לא נחלתם של חסידים ירושלמיים , או כל קבוצה אחרת) אבל היא בחרה בדרך חיים אחרת (ומוערכת מאד!)
ושכנה נוספת שהיתה טופחת על שכמה ואומרת לה : את אלופה!! אין כמוך!! מתחזקת בית, עובדת ככ קשה.... משתדלת להסתפק במועט (גם אם לפעמים יוצא לך העיניים, ואת רואה בדלת ממול כמה החיים יכולים להיות קלים....) מאמינה שזה היה זוקף לה את הגב...
ומעלה לה את הערך העצמי.... ובכלל ההשוואה בין דירה אחת לאחרת, כשנתוני החיים ככ שונים , היא החוטאת לאמת, ולא הוגנת...
כמעט כמו לומר למישהו בעל יד אחת, איך אתה לא מצליח להתארגן כמו מי שיש לו 2 ידיים.....


ושוב ממש סליחה יתכן שבמקרה דנן זה היה הפוך, ואולי האברכית לא עבדה, והחסידית עבדה במשרה מלאה +.... והאברכית אכן באמת לא הסתדרה... והחידית היתה אשת חיל יוצאת מן הכלל.. אבל שוואה היא לא טובה אף פעם, במיוחד כשנתוני החיים שונים מהותית.....

 

[Hi it's me]

וואו אני רואה את האשכול הזה כמה מגילות כל אחת כותבת מניסיונה
אני בתור בחורה "מבולגנת" אפשר לומר חסרת עול או משהו כזה, רוב הזמן האזור שלה מבולגן, אני לא מקנאה בבית שלי שיהיה ב"ה עם הרבה ילדים.....
אבל איך אומרים נחיה ונראה
אני בדקתי פעם את הנושא הזה מה הופך לבית מבולגן ומה הופך לבית מטופטף
יש לנו כמה זוגות נשואים עם ילדים כמובן בתחילת דרכם
אני רואה את האלה שהבית מטופטף תמיד!!!!!!!! יש להם בית שמח והכל ולא גורע כלום מהחיים שלהם
אבל מה הן נשים יותר ג'דות אפשר לקרוא לזה, סוג כאלה שלא יכולות לשבת לרגע
הן באות הביתה הן מסדרות הן מטקטקות!! ולא שאין להם בלאגן! וכמובן הצורה של הבית וכמות הפריטים ולכל דבר יש מקום. והן ישקיעו בזה
לאומת זאת האלה שיותר אולי אפשר לקרוא לזה "חלשות" הן הולכות לישון ב 9 בערב +- והן פחות חשוב להן יכול להיות להן כלים וכאלה בכיור למחרת ואולי הבעל כשהוא חוזר מכולל ערב עושה אותם
זה לא אומר שפחות חשוב להן
פשוט הן מעדיפות לנוח\ לישון וכאלה במקום לסדר הן צריכות את זה וזה בחירה שלהן

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

רשימת המסקנות שלי הולכת ומתמקדת:

כל התורה לבית המסודר:
1) מה פחות פריטים בבית
2)מקום מוגדר לכל פריט
3)לא לדחות שום פעולה יומיומית
4)לקבוע זמן קבוע לביצוע פעולות שגרה
5)לבדוק מה נקודות החולשה של בני הבית ולהתאים להם פתרונות

מה עוד?

 

[ככר השוק]

סליחה על התגובה,
אבל הנה גם את (ברור לי שבלי כוונה)
משווה בין השכנה החסידית המטופטפת, לבין השכנה האברכית - שכמובן הבית שלה לא סמסודר והאי בכלל לא מתמודדת....

לשכנה האברכית היה חסר מישהי/מישהו שיטפח לה על השכם...

כמובן שאני מפליגה ויש מצב שטועה- כי אין לי את כל הפרטים,
אבל לענין ההשוואה,
השכנהה חסידית ירושלמית המטופטפת,
בטח לא עבדה בכלל- כמו שמקובל אצל הירושלמים החסידיים- בטח בדור הקודם,
והיה לה זמן לטפטפ את הילדים עם סטים , וככל הנראה מרחב המחיה שלה היה קצת יותר רחב, יתכן והחזיקה עוזרת, וגם אם לא .. בית מסודר עם כסף לקנות סטים לכל הילדים , עם אמא רגועה שישנה לילות ולא קמה בעלות השחר ויתכן שגם קודם לכן....

ואילו האברכית ה"לא מסתדרת" גידלה בביתה גם היא ילדים לתפארת, אבל הם לא לבשו סטים, ויתכן וביתה היה מבולגן מידי פעם, יתכן שכשהבן שלה חזר מהחיידר היא לא היתה בבית ולכן לא ראתה שהילד יוצא ללימודי אחה"צ עם בגד מוכתם מארוחת הצהריים, אבל לשכנה החסדית זה לא יכל לקרות! היא הרי קיבלה את הילדים בצהריים, ואם היה לה כסף לקנות סטים לכל המשפחה יתכן מאד שהיה לה גם סט נוסף למקרה כזה... וכמובן כשמוישהלה שלה יצא מהבית ללימודי אחהצ (או סתם למשחק בגינה) היא יכלה לסקור אותו בעיניה ולומר לו להחליף את הבגד... (ואולי גם לכל השיירה בגלל שאח שלהם התלכלך....) ואילו השכנה האברכית במקרה הטוב היתה באותו זמן באוטובוס בחזרה לביתה....

ובקיצור לאברכית ה"לא מסתדרת" היה פחות 8 שעות ביום (עבודה כמורה + נסיעות) שזה בעצם שליש יום פחות!!!לעומת שכנתה "המטופטפת"....
מעבר לכך שככל הנראה השכנה החסידית היתה משופעת ביותר כסף.... (דבר שתמיד עוזר- גם בתחום הסדר והניקיון ובעיקר באורך רוח)


אבל לשכנה הליטאית היה קשה עם ההשוואה ... נכון היא בן אדם, גם לה שיש איפות ורצונות לבית מתוקתק וילדים לבושים בטופ.... (הטעם הטוב והסדר הם לא נחלתם של חסידים ירושלמיים , או כל קבוצה אחרת) אבל היא בחרה בדרך חיים אחרת (ומוערכת מאד!)
ושכנה נוספת שהיתה טופחת על שכמה ואומרת לה : את אלופה!! אין כמוך!! מתחזקת בית, עובדת ככ קשה.... משתדלת להסתפק במועט (גם אם לפעמים יוצא לך העיניים, ואת רואה בדלת ממול כמה החיים יכולים להיות קלים....) מאמינה שזה היה זוקף לה את הגב...

אם היינו חיים בחברה בריאה שמפרידה בין עיקר וטפל, בין השקעה בחומריות לבין השקעה בחיי רוח, אף אחד לא היה מעריך מי שמשקיעה בסטים לילדים ומפיות בארונות. זה בכלל לא פרמטר למוצלחות.
זה קריטריון שמודדים בו נשים כפריות מהעיירות שלא יודעות קרוא וכתוב. לפחות שהילדים שלהן יהיו לבושים יפה ושהארון יהיה חיילים. הרי אין להן שום דבר אחר לעסוק בו.

אם היינו חברה נורמלית, כשהיינו רואים ילדים מטופטפים עם סטים משפחתיים ותחפושות שמושקעים בהן מאות שקלים ופנלים שמנקים אותם פעמיים בשבוע היינו מצקצקים ברחמנות על אישה שאין בעולמה אלא חומר וכסף ובגדים. לפחות שתשחה באקונומיקה ותכין פוטיפרים, מה כבר יש למסכנה לתרום לעולם.

במקום זה, קידשנו את החומר, אימצנו סטנדרטים של נשים כפריות שבעליהן סוחרים, וזה נחשב יותר מנשים משכילות, צדיקות, שמשקיעות את הראש והשכל והכשרונות ומחזיקות בית ובעל שהוגה בתורה וילדים מחונכים שיחזיקו את הדור הבא של עולם התורה. והנשים האלה מתביישות שאין סטים והבית לא דומה לבית של הכפריה מהדלת ממול.

 

[המליונרית]

סליחה על התגובה,
אבל הנה גם את (ברור לי שבלי כוונה)
משווה בין השכנה החסידית המטופטפת, לבין השכנה האברכית - שכמובן הבית שלה לא סמסודר והאי בכלל לא מתמודדת....

לשכנה האברכית היה חסר מישהי/מישהו שיטפח לה על השכם...

כמובן שאני מפליגה ויש מצב שטועה- כי אין לי את כל הפרטים,
אבל לענין ההשוואה,
השכנהה חסידית ירושלמית המטופטפת,
בטח לא עבדה בכלל- כמו שמקובל אצל הירושלמים החסידיים- בטח בדור הקודם,
והיה לה זמן לטפטפ את הילדים עם סטים , וככל הנראה מרחב המחיה שלה היה קצת יותר רחב, יתכן והחזיקה עוזרת, וגם אם לא .. בית מסודר עם כסף לקנות סטים לכל הילדים , עם אמא רגועה שישנה לילות ולא קמה בעלות השחר ויתכן שגם קודם לכן....

ואילו האברכית ה"לא מסתדרת" גידלה בביתה גם היא ילדים לתפארת, אבל הם לא לבשו סטים, ויתכן וביתה היה מבולגן מידי פעם, יתכן שכשהבן שלה חזר מהחיידר היא לא היתה בבית ולכן לא ראתה שהילד יוצא ללימודי אחה"צ עם בגד מוכתם מארוחת הצהריים, אבל לשכנה החסדית זה לא יכל לקרות! היא הרי קיבלה את הילדים בצהריים, ואם היה לה כסף לקנות סטים לכל המשפחה יתכן מאד שהיה לה גם סט נוסף למקרה כזה... וכמובן כשמוישהלה שלה יצא מהבית ללימודי אחהצ (או סתם למשחק בגינה) היא יכלה לסקור אותו בעיניה ולומר לו להחליף את הבגד... (ואולי גם לכל השיירה בגלל שאח שלהם התלכלך....) ואילו השכנה האברכית במקרה הטוב היתה באותו זמן באוטובוס בחזרה לביתה....

ובקיצור לאברכית ה"לא מסתדרת" היה פחות 8 שעות ביום (עבודה כמורה + נסיעות) שזה בעצם שליש יום פחות!!!לעומת שכנתה "המטופטפת"....
מעבר לכך שככל הנראה השכנה החסידית היתה משופעת ביותר כסף.... (דבר שתמיד עוזר- גם בתחום הסדר והניקיון ובעיקר באורך רוח)


אבל לשכנה הליטאית היה קשה עם ההשוואה ... נכון היא בן אדם, גם לה שיש איפות ורצונות לבית מתוקתק וילדים לבושים בטופ.... (הטעם הטוב והסדר הם לא נחלתם של חסידים ירושלמיים , או כל קבוצה אחרת) אבל היא בחרה בדרך חיים אחרת (ומוערכת מאד!)
ושכנה נוספת שהיתה טופחת על שכמה ואומרת לה : את אלופה!! אין כמוך!! מתחזקת בית, עובדת ככ קשה.... משתדלת להסתפק במועט (גם אם לפעמים יוצא לך העיניים, ואת רואה בדלת ממול כמה החיים יכולים להיות קלים....) מאמינה שזה היה זוקף לה את הגב...
ומעלה לה את הערך העצמי.... ובכלל ההשוואה בין דירה אחת לאחרת, כשנתוני החיים ככ שונים , היא החוטאת לאמת, ולא הוגנת...
כמעט כמו לומר למישהו בעל יד אחת, איך אתה לא מצליח להתארגן כמו מי שיש לו 2 ידיים.....


ושוב ממש סליחה יתכן שבמקרה דנן זה היה הפוך, ואולי האברכית לא עבדה, והחסידית עבדה במשרה מלאה +.... והאברכית אכן באמת לא הסתדרה... והחידית היתה אשת חיל יוצאת מן הכלל.. אבל שוואה היא לא טובה אף פעם, במיוחד כשנתוני החיים שונים מהותית.....

חיזקת

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

אם היינו חיים בחברה בריאה שמפרידה בין עיקר וטפל, בין השקעה בחומריות לבין השקעה בחיי רוח, אף אחד לא היה מעריך מי שמשקיעה בסטים לילדים ומפיות בארונות. זה בכלל לא פרמטר למוצלחות.
זה קריטריון שמודדים בו נשים כפריות מהעיירות שלא יודעות קרוא וכתוב. לפחות שהילדים שלהן יהיו לבושים יפה ושהארון יהיה חיילים. הרי אין להן שום דבר אחר לעסוק בו.

אם היינו חברה נורמלית, כשהיינו רואים ילדים מטופטפים עם סטים משפחתיים ותחפושות שמושקעים בהן מאות שקלים ופנלים שמנקים אותם פעמיים בשבוע היינו מצקצקים ברחמנות על אישה שאין בעולמה אלא חומר וכסף ובגדים. לפחות שתשחה באקונומיקה ותכין פוטיפרים, מה כבר יש למסכנה לתרום לעולם.

במקום זה, קידשנו את החומר, אימצנו סטנדרטים של נשים כפריות שבעליהן סוחרים, וזה נחשב יותר מנשים משכילות, צדיקות, שמשקיעות את הראש והשכל והכשרונות ומחזיקות בית ובעל שהוגה בתורה וילדים מחונכים שיחזיקו את הדור הבא של עולם התורה. והנשים האלה מתביישות שאין סטים והבית לא דומה לבית של הכפריה מהדלת ממול.

ברור שאת צודקת בצורה שבה את מציגה את זה
אבל בואי שסדר ואירגון ותרבות נקיון זה רחוב מלקדש את החומר...

זה בסיס של בן אדם לחברו

 

[cyp]

גם אני אשמח לרעיונות איפה מיבשים 6 מגבות של המשפחה ולא בחדר האמבטיה.
להורים שלי היה מרפסת סגורה עם מתקן כביסה תלוי כזה שמתקפל. אבל למי שאין מה עושה?
הרעיון לכל הנעלים
אני לקראת שיפוץ ואשמח לרעיונות

אצלנו יש לכל ילד חלוק מגבת וכשהוא יוצא מהאמבטיה הוא מתלבש בחדר ותולה את המגבת על מתלה ייעודי בחיידר, בתחילה תלו באמבטיה אבל בהמשך ראיתי שזה לא עובד והמגבות נזרקות על הרצפה בגלל שיש מישהו באמבטיה ולא יכולים להכנס או בגלל שהתעצלו ללכת, אז פשוט שמתי מתלים בחדר ועל זה תולים מיד את החלוקים, פעם בשבוע מכבסת ומחזירה, סיבה נוספת שכדאי לייבש בחדר היא שבאמבטיה יש לחות והמגבות מתייבשות לאט, בחדר זה מתייבש מהר מאד,

 

[cyp]

מכירה מישהי שהיא חולת ניקיון ובאמת הבית שלה מאוד מבריק
אבל
אין לה כלום! בבית
לא עיתונים,לא דפים, מעט מאוד משחקים, מעט בגדים לכל ילד, אין שקיות, איו חומר קריאה
חומרי ניקוי ממש בסיסי, 2 סמרטוטים, מעט מכשירי כתיבה בסיסיים, כבל אחד לפלאפון ועל זה הדרך
נראה לי שזה הפיתרון מצד שני לא הייתי רוצה לגור בכזה בית
לא יודעת איך לא משתעממים שם

מכירה גם, האמא חוזרת עם הילדים מהגן מסתכלת איתם על הציורים בתיקייה בחוץ על הספסל, מרוקנים הכל לפח ברחוב ועולים הביתה....
מכירה עוד אחת שלא מכניסים שום עיתון, לא מסתובבים עם נעליים בבית, לא אוכלים וקונים חטיפים מתפוררים, כל דבר קטן נאכל ליד השולחן ואחר כך שוטפים ידיים ופנים, היא לא יוצאת כמעט למפגשים משפחתיים או סתם בערבים כי היא רוצה עוד לנקות לשאוב וכו... נראה לי לא תקין בכלל...

 

[קופיUX]

וואלה תודה עשית לי טוב על הלב
אם כי... אני עצמאית

עובדת מהבית... (לפעמים יוצאת לפגישות וכדומה אבל רוב הזמן בבית)
ואת יודעת משהו? דווקא לכן זה עוד יותר מעצבן

כל הזמן עובר לי בראש כזה
מה למען ה' עושה אישה שעובדת בחוץ??
אני תמיד כל הבוקר מארגנת את הבית, מעמידה צהריים, מספיקה מכונה וגיהוץ ונקיונות
וככה כל יום! בלי ילדים! עם שעות של זמן פנוי...

כלל זהב שלמדתי במשך הזמן לעובדות מהבית
הבקרים ותחילת הצהרים- מתוחמים בשעות - לעבודה.

גם אם היום ספציפית את פנויה - תעבדי על השיווק, תצאי לטיול, תקיימי פגישות, נטוורקינג, תלמדי. משהו.
אחרת כל היום את סביב הבית וזה לא טוב.

 

[ווילי וונקה]

רשימת המסקנות שלי הולכת ומתמקדת:

כל התורה לבית המסודר:
1) מה פחות פריטים בבית
2)מקום מוגדר לכל פריט
3)לא לדחות שום פעולה יומיומית
4)לקבוע זמן קבוע לביצוע פעולות שגרה
5)לבדוק מה נקודות החולשה של בני הבית ולהתאים להם פתרונות

מה עוד?

זה בעיקר עניין של אופי לדעתי...
אמא שלי לא תרדם אם יש כלי בכיור, היא פשוט תעדיף לקום ולשטוף אותו, על הדרך להעביר סמרטוט ומטאטא ואז ללכת לישון רגועה

אני נרדמת גם עם כמה כלים בכיור ועוד כמה דברים בעוד כמה מקומות, לצערי.
או לא לצערי.
ככה אני. בלי קשר לחינוך.
מה שכן- אני בטוחה שאפשר להגיע לשגרת ניהול בית תקינה ולהתרגל לסדר ולנקות. אולי במועדים קבועים. גם אם אני לא שם לצערי.

 

[1שרה1]

לכל הנשים הצדקניות שרוצות להתייעל ולצמוח ולהנות מהתפקיד האמיתי שלהן-
תפילה.
זה נשמע כל כך בנאלי ונדוש
אבל במציאות - זה הכי עוזר,
לפעמים המושג תפילה מתקשר לנו לאיזה נס עלום ולכן קשה לנו להתחבר,
אם אמא אומרת בפשטות: ריבונו של עולם, אני רוצה בית מסודר, לדעת אלו אביזרים דרושים לי ואלו מיותרים, אני רוצה שנעבוד אותך מתוך נקיות הבית והמחשבה, להרגיש אמא מעולה בכל מצב(....) להיות המשפיעה על הבית ולא המושפעת.... וכן על זה הדרך- תפילה כזו נענית. כי ד' רוצה יותר מאיתנו שנצליח לגדל בטוב את הילדים שלו, צריך רק להתפלל
בהצלחה רבה!!!

 

[המושית]

תמיד כדאי לעשות ארון קטן שבו שמים דברים שצריכים לטפל בהם
וכן בחדר ארונות לעשות כמה מדפים לכל הבאלגן והדברים המשונים בהצלחה!!!!!!!!!!

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

אני מרחמת על בעלי...
נפל עם אישה שלא סגורה על עצמה בענייני סדר ואירגון
כל יומיים אני מכריזה על כלל חדש (מקפלים שמיכות בבוקר! לא הולכים לישון עם כלים! מפרקים שקיות!)
ומשנה לו כל הזמן מקומות של דברים (את החוטי חשמל במגירה במקום בארון, את הטישו בקופסא במקום במדף וכו')

מסכן פעם הוא איחר בבוקר כיוון שהוא לא מצא את הנייר אפיה
(העברתי את זה למגירה של הלחם והוא לא העיז לחמם את הלחם בטוסטר בלי נייר חח)

אמרתי לו ששווה כל הדבר הזה כדי לגלות כמה מידות טובות יש לו

 

[סתם פוילישער]

ובסוף בסוף, גם כשמסדרים, תמיד אפשר לסדר את הסדר.
שומרים שקיות? קפלו ושימו בערימה במגירה\ארון\סלסילה...
ממלאים מקפיא? מקרר עמוס? סדרו ונקו מידי פעם בקלילות, שתראו מה יש כשתפתחו, שלא יסתירו ערימות...
לא צריכים את זה עכשיו? שימו מתחת למיטות בארגז...
וכן הלאה והלאה.
דברים קטנים שלכאו' לא תורמים לסדר הכללי של הבית.
וזה נכון, כי זה מסדר רק את הדבר הזה ספציפי (ארון\מקרר\מגירה)...
אבל התחושה בראש היא יותר נקיה ומסודרת בכל מה שקשור לבית.
נסו שבוע שבועיים. עובד.