האמריקאים בירושלים זו חתיכת חוויה

  • הוסף לסימניות
  • #1
אל תגידו שלא
כל מקום שאת הולכת את פוגשת אמריקאיות צוחקות במלוא הפה והשייניים
הם אוהבים המון לבלות ולהגש בביג בייט בקניון רב שפע


ירושלמיות ספרו לי על הקטעים של האמריקאים בירושלים אני צריכה זאת לשם עבודה
אודה לכן מאוד מאוד

מההמשפטים שהם הכי חוזרים על עצמם ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
נכתב ע"י קליגרף B;2489979:
על תגידו שלא
כל מקום שאת הולכת את פוגשת אמריקאיות צוחקות במלוא הפה והשייניים
הם אוהבים המון לבלות ולהגש בביג בייט בקניון רב שפע


ירושלמיות ספרו לי על הקטעים של האמריקאים בירושלים אני צריכה זאת לשם עבודה
אודה לכן מאוד מאוד

מההמשפטים שהם הכי חוזרים על עצמם ?

ירושלמית בדימוס.

בימי, גאולה ביום שישי היתה יורה רותחת של מרוץ לקראת שבת.
יום אחד הגעתי לשבת לי-ם ונצלתי את יום שישי לקניות. עשרות עשרות דוברי שפה אנגלוסכסית, טיילו להם בנחת, משל שבת עכשיו אחרי הצ'ולנט. קונים מצרכי שבת פה ושם. גלידה שם ופה. וכו'.
ליד פיצוחי משיח המעבר נחסם. בהמתנה לנגלה חדשה וטרייה של קליות מתוקות.
"סליחה" "סליחה"
ואין איש שומע.
"אקסיוז מי"
אוי, התנצלות מעומק הלב ופינוי מעבר מהיר.

מה אומר ומה אדבר, הרגשתי לחלוטין זרה בארצי שלי...
:):)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בגינה בגוש 80 קורה לא פעם שאני דוברת העברית היחידה.
בגינות מנחת יצחק והגלילות, זה קורה כמעט תמיד.

באופן כללי, בכל צפון ירושלים מרגישים כמו בבורו פארק.

לנו הישראלים נדמה שתמיד מעדיפים את האמריקאים בחנויות, במיוחד באלו שהוזכרו כאן - של הפיצוחים והגלידות. אנחנו יכולים לעמוד שעה בתור, ואז תבוא איזו אמריקאית מגונדרת ותגיד 'אקסקיוז מי' עם מבטא כבד, והמוכר מיד יפנה אליה.
(כשאני בחנויות כאלה עם בנות משפחה חוצניקיות, אני מכבדת אותן לפנות למוכרים... בדוק ומנוסה...)

אבל קרובי משפחה אמריקאיים טוענים שההפך הגמור. שהם לפעמים נדחקים לצד בגלל החוצפה הישראלית. ושמוכרים בחנויות כל הזמן מנסים 'לעבוד' עליהם ולהעלות את המחירים לכבודם, וכך גם נהגי המוניות, שרואים אברך אמריקאי ומיד מנפיצים לו מחיר הזוי, עם תוספות שונות ומשונות. הם ממש מרגישים פגועים מזה, שמנסים לרמות אותם וחושבים שהם לא מבינים.

מה שעוד - העליה האמריקאית העלתה את מחירי המוצרים והשירותים בירושלים, ואת יוקר המחיה.

הן משלמות בכיף אפילו 25 ש"ח לשעה לבייביסיטר (6-7 דולר, ביני ובינך מה הם, במיוחד כשאבא מויליאמסבורג עושה העברה בנקאית) - ובכך מקפיצות את המחירים בכל העיר. כך גם בחנויות הגלידות והאוכל המוכן, כל דבר עולה כאן יותר מבבני ברק (ומי מדבר על הערים האחרות).

יש ביניהן כאלו שעובדות קשה מאד, חיות בצמצום ובעליהן אברכים, אבל זה פלח קטן יחסית.

הרוב, או לפחות הרוב הנראה לעין, מבלות את הבוקר בשיטוט עם הפעוט ברב שפע ובחיפוש אחר כובע פונפון תואם לגרביון. לפעמים, איזו עוגמת נפש, הכובעים בצבע המסויים הזה לא היו במידה המתאימה, ואז נאלצים לקחת מונית לחנות אחרת כדי לחפש שם. כל כך קשה. ולפעמים לא מצאו סידור לקטן בבוקר, ובגלל זה לא יכלו ללכת לחוג התעמלות. ממש כפרת עוונות. והבייקרית שרצו להזמין אצלה למשלוח מנות קאפקייקס תואמים לתחפושת, הייתה עמוסה מדי ולא הסכימה לקבל את ההזמנה. כמה קשים החיים.
(נכתב בציניות עליזה, כן? יש לי גם קרובים, מדרגה שניה ושלישית, אמריקאים... אנחנו מפרגנים להם מכל הלב את הכובע והפונפון והקאפקייקס... רק משעשע לפעמים לשמוע אותם...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מחוזות ילדותי הישראלים נכבשו על ידי האמריקאים הצדיקים שבאו ללמוד תורה בארץ ישראל, ונשותיהן הצדקניות עזבו את כל טוב אמריקה. הם כבר היו פה לפני עשרים שנה טיפין טיפין וסללו דרך לא זרועה לכל הבאים אחריהם.

היום אם אלך לי במחוזות ילדותי וארצה להטעים את ילדי את הטעם המדהים ההוא של ירושלים שלי, זה מסובך.
ואם נדבר רק על השפה: יצאנו לטיול של שבת מבית סבא/סבתא. בתי חמדתי מתבוננת בילדות חמד מקומיות, שכנות של סבתא המפזזות על הגומי. אחת מהן לא כל כך מרוצה מהתצפית וגוערת בבתי:"איטס נאט א שואו"...
בתי (עוד לא למדה אנגלית) ממשיכה להתבונן לתומה, ואני מתנצלת במקומה לאותה ילדה שברי לי היטב שהיא דוברת גם עברית:"היא לא מדברת אנגלית"...
פוקחת אותה ירושלמית/אמריקנית מעורבת עיניים משתאות:"אז מה היא כן מדברת?!"
תמונת מצב קלאסית.

בפעם אחרת יצאתי לקניה מקומית לטובת אימי. נכנסתי לסופרמרקט ובין אלפי המוצרים המיובאים לטובת הקהל האמריקני חיפשתי מוצר ישראלי קלאסי תוצרת אוסם ולא מצאתי.
פניתי לאחת הקונות בעברית ובקשתי בנימוס רב לדעת איפה נמצא המוצר. הגברת עונה לי באנגלית רהוטה כמובן מאליו, ומי הבטיח לה בכלל שאני מבינה את התשובה? נס שהקשבתי יפה בשיעורי אנגלית והבנתי...
למען האמת התחושה היא לעתים כאילו גנבו לך את מחוזות ילדותך מתחת לאף.
מצד שלישי אין כמו שמחת פורים המשפריצה והעליזה במקומות האלה. אין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מילא על הרגשת הזרות בארצינו עוד איכשהו נסלח,

אבל על הנסיעה בבוקר - או יותר נכון על העמידה במקום במשך שעה ללא יכולת לנוע מילימטר ימינה או קדימה- ממש לא נסלח!

אכלסו את פרויקט תנובה במאות משפחות- (7 בינינים* 12 קומות* 2 דירות בקומה- לפחות...) וזה רק אחד הפרויקטים מתוך עוד כמה פרויקטים הנמצאים באיזור,
וברוך ה', חסדי ה' כי לא תמו, כל משפחה מתפארת ברכב אחד (אם לא 2) ולא סתם מתפארת, אלא מוציאה אותו מידי בוקר בבוקרו כדי להתפאר בו לעיני כל ולשזפו תחת השמש הישראלית המחייכת, וכך עומדים אנחנו, יחד עם עוד עשרות האנשים וכוססים את ציפורננו בעצבנות כשהשעון מורה שאחרנו לעבודה כמידי יום ביומו, למה לא קם האיש הגאוני שיפתור את הבעיה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
הכי מצחיק שקוראים לפרויקט תנובה תנובת הארץ במקום תנובת חוץ לארץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אין כאן קצת ענין של לשון הרע? בכל אופן, לדבר על קבוצה שלמה של אנשים - לא דברים מאוד מחמיאים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י esti1;2490099:
אין כאן קצת ענין של לשון הרע? בכל אופן, לדבר על קבוצה שלמה של אנשים - לא דברים מאוד מחמיאים....

מה קרה לך אסתי אחת?
"קבוצה שלמה של אנשים"?
ממתי אמריקאים זה אנשים?
אמריקאים הם יצורים מגוחכים שצוחקים בכל הפה והשיניים ומטיילים בנחת ביום שישי כאילו עכשיו שבת אחרי הצ'ולנט. ופוגשים אותם בכל מקום! תארו לכם! יצורים מעצבנים כאלה, הם לא בכלל "עמיתך", ומותר לדבר עליהם כל מה שרוצים.
וכשנבקש בתפילה "וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ", אהמממ... למה אנשי כנסת הגדולה קבעו תפילה כזו? אולי צריך להתפלל שהתפילה לא תתקבל... או אולי שרק היהודים האמריקאיים יישארו באמריקה. אנחנו לא רוצים אותם כאן, שמא ישתלטו על מחוזות ילדותנו, זה יותר חשוב לנו מאשר לקבל אותם באהבה ובשמחה כאחים יהודים שבאו לגור איתנו בארץ הקודש שהיא גם שלהם, כמו של כל יהודי, אפילו אם אנחנו היינו כאן קודם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י יהושבע;2490105:
מה קרה לך אסתי אחת?
"קבוצה שלמה של אנשים"?
ממתי אמריקאים זה אנשים?
אמריקאים הם יצורים מגוחכים שצוחקים בכל הפה והשיניים ומטיילים בנחת ביום שישי כאילו עכשיו שבת אחרי הצ'ולנט. ופוגשים אותם בכל מקום! תארו לכם! יצורים מעצבנים כאלה, הם לא בכלל "עמיתך", ומותר לדבר עליהם כל מה שרוצים.
וכשנבקש בתפילה "וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ", אהמממ... למה אנשי כנסת הגדולה קבעו תפילה כזו? אולי צריך להתפלל שהתפילה לא תתקבל... או אולי שרק היהודים האמריקאיים יישארו באמריקה. אנחנו לא רוצים אותם כאן, שמא ישתלטו על מחוזות ילדותנו, זה יותר חשוב לנו מאשר לקבל אותם באהבה ובשמחה כאחים יהודים שבאו לגור איתנו בארץ הקודש שהיא גם שלהם, כמו של כל יהודי, אפילו אם אנחנו היינו כאן קודם.

כרגיל, כשל איש הקש.

לעוות את דברי המגיבים, ולהלחם עם מה שעיוותתם - במקום עם מה שאמרו באמת.


ציינתי 10 פעמים בהודעה שלי, בערך, שיש לנו קרובים חוצניקיים ואמריקאים, אהובים וחביבים, מדרגות קרובות מאד.
תיארתי גם את הצד שלהם בעניין (ההרגשה ש'עובדים' עליהם כאן).
כתבתי שיש גם אמריקאיות שעובדות קשה לפרנסתן, ויש גם אברכים שלומדים יום שלם ברצינות (גילוי נאות: אחד מאלו הוא גיסי).

מה לשון הרע כאן?

התיאור החמוד (והמדוייק, אגב) על השיטוטים שלהם ברב שפע?

איפה לא התייחסנו אליהם כאנשים?

נוי תיארה תמונת מצב מדוייקת על המתרחש בצפון ירושלים, לפי מה שפותחת האשכול ביקשה.

לא האשמנו איש, בטח לא את האמריקאים, תיארנו מצב שקורה. ובבעיית האכלוס והצפיפות בוודאי לא הם אשמים, אלא העיריה וועדות התכנון שלה.

אבל המטיפים בשער, אם יש להם הזדמנות להטיף - למה לא. מיד ינצלו אותה.
(לא. אני לא פוליטיקלי קורקט היום. נמאס. נמאס. נמאס)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נראה לי שמיותר כל החוות דעת על אנשים שהם לא אני בעצמי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י רותי קפלר;2490157:
כרגיל, כשל איש הקש.

לעוות את דברי המגיבים, ולהלחם עם מה שעיוותתם - במקום עם מה שאמרו באמת.


ציינתי 10 פעמים בהודעה שלי, בערך, שיש לנו קרובים חוצניקיים ואמריקאים, אהובים וחביבים, מדרגות קרובות מאד.
תיארתי גם את הצד שלהם בעניין (ההרגשה ש'עובדים' עליהם כאן).
כתבתי שיש גם אמריקאיות שעובדות קשה לפרנסתן, ויש גם אברכים שלומדים יום שלם ברצינות (גילוי נאות: אחד מאלו הוא גיסי).

מה לשון הרע כאן?

התיאור החמוד (והמדוייק, אגב) על השיטוטים שלהם ברב שפע?

איפה לא התייחסנו אליהם כאנשים?

נוי תיארה תמונת מצב מדוייקת על המתרחש בצפון ירושלים, לפי מה שפותחת האשכול ביקשה.

לא האשמנו איש, בטח לא את האמריקאים, תיארנו מצב שקורה. ובבעיית האכלוס והצפיפות בוודאי לא הם אשמים, אלא העיריה וועדות התכנון שלה.

אבל המטיפים בשער, אם יש להם הזדמנות להטיף - למה לא. מיד ינצלו אותה.
(לא. אני לא פוליטיקלי קורקט היום. נמאס. נמאס. נמאס)

רותי, גם לך יש כשל לוגי כאן.
קודם כל, אני לגמרי לא מטיפה בשער שאם יש לי הזדמנות להטיף מיד אנצל אותה כי למה לא.
אני בדיוק ההפך מזה. לא מטיפה אף פעם. כאן חרגתי מהרגלי והגבתי מתוך כאב נטו.
לייחס את התגובה שלי להטפה של מי שתמיד קופץ על כל הזדמנות להטיף בשער, זה לגמרי לא נכון.
נסי לשים את עצמך רגע בכנות במקום של אמריקאית שקוראת את הדברים האלה, וייתכן מאד שתרגישי את הכאב שגרם לי להגיב.
מה שנראה אולי מבחוץ כתיאור חמוד, מרגיש לגמרי אחרת לאלה שצוחקים עליהם בעליזות ובחביבות.
שנית, לא התייחסתי בכלל להודעה שלך בתגובה שלי, ולא ציטטתי שום דבר שאת כתבת, כי את באמת ניסית לאזן ולכתוב בצורה הוגנת.
אבל כן כתבו כאן שפוגשים את האמריקאיות בכל מקום, שהן צוחקות בכל פה ושיניים, משוטטות בגאולה וכו' - כל מה שציטטתי.
אולי באמת הגזמתי כשכתבתי שאמריקאים הם לא אנשים.
זאת ההרגשה שעלתה מחלק מההודעות כאן (לא שלך!) - שהם לא אנשים בדיוק כמונו, אלא חתיכת חוויה מצחיקה ומעצבנת.
מתנצלת על שכתבתי בהגזמה.
אבל אני באמת חושבת שהנימה כאן באשכול מאד לא נעימה, ועלולה לגרום לישראליות להסתכל על האמריקאיות במבט מאד שלילי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני מודה שהרבה מהאמריקאיות יש להן כסף חופשי ואבא מאמריקה שולח להם כסף כל חודש (כי יש לו חתן שיושב ולומד בארץ ישראל, איזו זכות!) אבל רציתי להציג את הצד השני:
אין אמא שגרה במרחק נסיעה ואפשר לבוא ולהתפנק אצלה בשבת.
אין אחיות/גיסות/בנות דודות שאפשר לבקש מהן לקפוץ רגע כדי לעשות ביבי סיטר כשאת צריכה לרוץ לרופא.
אין אמא ללכת אליה אחרי לידה.
בשבת הן מארחות הרבה בחורים אמריקאיים שאין להם לאן ללכת בשמחה ובחיוך רחב.
אז נכון, הן חיות בצורה אחרת מאיתנו, אבל המסירות נפש שלהן לבוא לארץ אחרת שאת לא מכירה את השפה ואת המנטליות ולא יודעת אפילו איפה קונים ומה עושים זה דבר שקשה לי להאמין שאנחנו היינו עומדות בו.
אנחנו אפילו לא מוכנים להרחיק לצפון או לדרום הרחוק מכיוון שזה רחוק מההורים ולכן הפרוייקטים שם לא מספיק מתרוממים אז ללכת לארץ אחרת? מאן דכר שמיא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י יחשבאף;2490206:
אני מודה שהרבה מהאמריקאיות יש להן כסף חופשי ואבא מאמריקה שולח להם כסף כל חודש (כי יש לו חתן שיושב ולומד בארץ ישראל, איזו זכות!) אבל רציתי להציג את הצד השני:
אין אמא שגרה במרחק נסיעה ואפשר לבוא ולהתפנק אצלה בשבת.
אין אחיות/גיסות/בנות דודות שאפשר לבקש מהן לקפוץ רגע כדי לעשות ביבי סיטר כשאת צריכה לרוץ לרופא.
אין אמא ללכת אליה אחרי לידה.
בשבת הן מארחות הרבה בחורים אמריקאיים שאין להם לאן ללכת בשמחה ובחיוך רחב.
אז נכון, הן חיות בצורה אחרת מאיתנו, אבל המסירות נפש שלהן לבוא לארץ אחרת שאת לא מכירה את השפה ואת המנטליות ולא יודעת אפילו איפה קונים ומה עושים זה דבר שקשה לי להאמין שאנחנו היינו עומדות בו.
אנחנו אפילו לא מוכנים להרחיק לצפון או לדרום הרחוק מכיוון שזה רחוק מההורים ולכן הפרוייקטים שם לא מספיק מתרוממים אז ללכת לארץ אחרת? מאן דכר שמיא!

הרוב נכון! מהכרות אישית.
אנשים מפסידים בר מצוות של אחים, אירוסין, בריתות.

רק המשפט המודגש, הפוך לגמרי.
הם מכירים את השפה ואת המנטליות, אנחנו לא.
זה מה שתיארנו כאן: שירושלים הפכה לסניף של בורו פארק.
אני, דור רביעי בעיר הזו, ובנותיי, דור חמישי, אנחנו אלו שלא מכירים את השפה בירושלים.
אנחנו אלו שלא מבינים מה מדברים לידינו על הספסל...
אנחנו אלו שהשיח מתנהל מעל ראשן, והמנטליות שלנו שונה...
אנחנו אלו שאין להן עם מי לפטפט בגינה, כשידידותינו האמריקאיות יושבות בחמולות גדולות ועליזות, כולל גיסות ואחיות ובנות דודות. (ואם לדבר על אחיות וגיסות, זה דווקא דבר שלרוב הירושלמיות-הישראליות אין. כי האחיות והגיסות עברו לגור בפרוייקטים).
מצחיק, מוזר וכמעט הזוי - אבל זה מה שקרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הכל עניין של גאוגרפיה...
כי בבורו פארק מתלוננים אבל הפוך..

כל מקום רק עברית..
בחנויות ברחוב 13 עברית
בפיצה עברית
בפלאפל עברית
בשטיבלעך עברית [שנוררית]
בטקסי עברית
בהובלות עברית...

ההבדל הקטן שלכאן מגיעות משפחות או בחורים ללימוד בישיבות
ושם יותר בחורים ובחורות שבאים לאסוף זהב מהרחובות או מבוגרים לאסוף אותו בבתי נדיבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י יחשבאף;2490206:
אני מודה שהרבה מהאמריקאיות יש להן כסף חופשי ואבא מאמריקה שולח להם כסף כל חודש (כי יש לו חתן שיושב ולומד בארץ ישראל, איזו זכות!) אבל רציתי להציג את הצד השני:
אין אמא שגרה במרחק נסיעה ואפשר לבוא ולהתפנק אצלה בשבת.
אין אחיות/גיסות/בנות דודות שאפשר לבקש מהן לקפוץ רגע כדי לעשות ביבי סיטר כשאת צריכה לרוץ לרופא.
אין אמא ללכת אליה אחרי לידה.
בשבת הן מארחות הרבה בחורים אמריקאיים שאין להם לאן ללכת בשמחה ובחיוך רחב.
אז נכון, הן חיות בצורה אחרת מאיתנו, אבל המסירות נפש שלהן לבוא לארץ אחרת שאת לא מכירה את השפה ואת המנטליות ולא יודעת אפילו איפה קונים ומה עושים זה דבר שקשה לי להאמין שאנחנו היינו עומדות בו.
אנחנו אפילו לא מוכנים להרחיק לצפון או לדרום הרחוק מכיוון שזה רחוק מההורים ולכן הפרוייקטים שם לא מספיק מתרוממים אז ללכת לארץ אחרת? מאן דכר שמיא!

גם לא לכל ישראלית מצויה הדרה דורות בארץ אבותיה יש את כל מה שהזכרת לעיל. ואני רואה את האמריקאיות שלידי, לא בירושלים אבל לא רחוק, יש להן כחבורה מגובשת הרבה יותר עזרה ותמיכה זו מזו, ואצל מי להשאיר ילד או שניים או יותר כשהן צריכות ללכת או לרוץ לרופא. יש להן ארוחות ובייבי סיטר לתקופות של אחרי לידה ברמה שישראלית ממוצעת לא חולמת אפילו. והרבה הווי וגיבוש משותף שלא ממש רואים כאן.
ואי אפשר להתכחש לעובדה שלחיות בלי טרדות פרנסה וברווחה כלכלית זו איכות חיים שלא מאד מצויה כאן בארץ ישראל. ומסירות הנפש של הישראלים שיושבים בארצם ומגדלים בה דורות לתורה ולמעשים טובים היא לא פחותה מאלו שבאו מבחוץ.
מלבד רבים וטובים שהולכים לפרויקטים בצפון ובדרום ובכל חור מצוי- לא ממש עומדות עשרות דירות שוממות ברחבי הארץ, ובאילו תנאים מתגוררים רוב אילו שלא הלכו לפרויקטים לעומת אורחי חו"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני אגב,
פגשתי את אחת מהאמרקאיות הצדיקות האלו,
באם וילד,
אחרי לידה מספר 5' בניתוח קשה,
ותאמינו לי שהיה לה קשה פי כמה...
בלי אמא, בלי משפחה,
כאובה ומיוסרת...
רק דבר אחד הבטחתי לה וזה ניחם אותה,
שגם אבא שלי (האמריקאי) היה כאן לבד,
והיום ב"ה הוא מוקף כאן במשפחה גדולה,
המשפחה שלו,

אני ממש מעריכה אותן הם עזבו באמריקה הרבה יותר מהלוקסוס הכי מפואר שירושלים יודעת להציע בשביל תורה ובשביל א"י,
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כירושלמית אני מזדהה מאוד עם הנ"ל
אבל מתנגדת להכללה

נכון שיש הרבה שיש להם כסף חופשי
אבל-
יש מתוכם רבים שעולים במסירות נפש
בלי אבא עשיר שמממן אותם כל חודש
באמת בשביל ללמוד תורה בארץ ישראל

הם משלמים שכירות גבוהה- כי הם אמריקאים....
הבעל לא מקבל דתות בכולל כי הוא חוצניק
והאישה מתקשה למצוא עבודה בגלל מחסום השפה

בקופות חולים, בנקים, עירייה וכדו' הם נזרקים מאחד לשני
עד שמוצאים איזה פקידה שמצליחה לקשקש קצת באנגלית

מתגעגעים למשפחה בחו"ל שגם להם אין אפשרות להגיע לבקר
רוב שבתות וחגים הם בבית
אין על מי ליפול כשלא מרגישים טוב או בזמני עומס ואחרי לידות
נכון שיש לפעמים אחיות / גיסות
אבל רובם משפחות צעירות שבקושי מתמודדים עם הילדים שלהם

אז בגינה ובחנויות הם מוצאות קצת נחמה בלפגוש חברות
לפחות בזמנים האלו יש להם קצת חברה
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י יהושבע;2490105:
ומטיילים בנחת ביום שישי כאילו עכשיו שבת אחרי הצ'ולנט. ופוגשים אותם בכל מקום! תארו לכם! יצורים מעצבנים כאלה, הם לא בכלל "עמיתך", ומותר לדבר עליהם כל מה שרוצים.

זו בדיוק דמגוגיה.
לקחת משפט ולהוציא אותו מהקשרו.
הרבה הצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
את האמת זה כייף לראות אנשים צוחקים במלוא הפה והשנים, מפרגנים, שמחים ואוהבים.
יותר כייף לכם לראות אנשים עצבניים, ביקורתיים או צרי עין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
כשזה קורה רק ברחוב/גינה וכדו' - שאת היחידה שדוברת עברית, ניחא!
אבל כשהדיירים בבניין שלך מתחלפים אט אט, ואת נשארת מהבודדות שדוברת עברית, וכבר אין לך שכנה קרובה שאת יכולה לדבר איתה בשפה שלך - בארץ שלך! זה קשה מאוד!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה