האמריקאים בירושלים זו חתיכת חוויה

[אפשרי]

כשהיינו בגינה, הגיע אבא אמריקאי ושאל אם מצאנו "בהמה גמיש"
התברר שבובת הפרווה של הבן שלו נאבדה!

טואאוב

 

[שלכם]

הגדלת צריכה מביאה לצמיחה

זה מביא לפיתוח אדיר. כי האמריקאים קונים גלידה ופיצה,
ובעלי חנויות הגלידה והפיצה והגרביונים, מרוויחים יותר
ושולחים את בנותיהם לשיעורי כינור (נניח) ואז גם המורה לכינור מתעשרת
ויכולה להזמין לבת שלה עוגת ויטרינה יפהפיה לבת מצווה
ואז אופת עוגות הויטרינה מקבלת 300 ש"ח נוספים והולכת לקנות בהם משהו.

הגדלת הצריכה מניעה את כל המשק, ומעלה את רמת החיים של כולם. (גם אם לוקח זמן עד שזה מחלחל לשכבות הנמוכות).

לא לגמרי מדויק
ירון זליכה (שהיה חשב כלכלי בתקופת נתניהו כשר אוצר) בספרו הגווראידה השחורה
מסביר שהגדלת הכסף הזמין תוביל להגדלת צמיחה רק כאשר הכסף הזמין יגדל אצל העניים או אצל המעמד הנמוך, שכן הם מוצאים על פי הזמין להם כרגע.
אך הגדלת הכסף הפנוי אצל המעמד הגבוה לא תביא לצמיחה, אלא להגדלת חסכונתיהם של העשירים, שממילא כבר קונים מה שירצו, ולא יגדילו את הצריכה בעקבות כך (ועל פי זה מסביר מהלכים שונים שלו בהורדת מיסים בזמנו).

לפי הנ"ל, צריך לבדוק עד כמה בעלי החניות בגאולה אכן מוציאים את כספם חזרה בירושלים, נניח בשיעורי כינור אצל אשה חרדית, וכמה מהם [מהבעלים של החנויות] בכלל תושבי השכונות החרדיות בירושלים, כמה הכסף המזומן עוזר להם להוצאות או שיש להם ממילא.
שוב אין ספק שזה משפיע השאלה עד כמה ההשפעה ניכרת באזור קטן יחסית כמו השכונות החרדיות בירושלים.

 

[תקוה]

אחד נכנס לסופר וביקש "שבע אַפִּים"

 

[אהרן הלוי]

זאת אומרת שאני כמו שאני - לא מורה כינור ולא בעל קיוסק ולא אופה עוגות כו' וכו'
ורק משלם יותר בחנות של הפיצה כי האחרים הרימו את המחירים
אני אחד הגורמים העיקריים שמריץ את המשק ומעלה את מצב הכלכלה במדינה!!!!!

וואו איזה כבוד

אני אבל מוכן לוותר על זה בשמחה
להשאיר את בעלי המכולת עשירים ולהשאיר את מלמדי הנגינה עם העבודה שיש להם ולהשאיר את כספי בארנקי הפרטי ולא באוצר המדינה

 

[אהרן הלוי]

אחד נכנס לסופר וביקש "מיץ פרה" (חלב)

 

[ניוזמן]

בחנות: כמה ממון זה עולה
בבית : בעלי יש עני בפתח
או מגיע לי מז"ט נולדה לי בת חדשה [ניו בורן]

 

[חנון]

אלה שהתקוממו על קנאה וחוסר פרגון וכו' כנראה שלא נתקלו בהם!
לא הזכרתם את חודש תשרי בכלל וחג הסוכות בפרט שמפוצץ באמריקאים
אי אפשר לעבור בלילות חוה"מ סוכות במאה שערים!!!
איזור בית ישראל פורח ומשגשג מהאמריקאים: [ישיבת מיר]
מלא קיוסקים / מאפיות / פיצריות, חדרי מחשבים ועוד
אין מצב לחיות שם ולהריח מ-10 מאפיות/קיוסקים באיזור ולא לרדת לקנות מפעם לפעם גם אם אין תקציב מיותר לזה
היה תקופה שבישיבת מיר הוציאו איסור ללכת לקנות מזון והחנויות היו שוממות!
אנשים משכירים בחגים במכירי עתק ותמיד יהיו להם אמריקאים שישמחו לשכור ומעלים את המחירים גם לישראלים שרוצים להיות קרובים למשפחה וכו'

 

[sarigold5]

זאת אומרת שאני כמו שאני - לא מורה כינור ולא בעל קיוסק ולא אופה עוגות כו' וכו'
ורק משלם יותר בחנות של הפיצה כי האחרים הרימו את המחירים
אני אחד הגורמים העיקריים שמריץ את המשק ומעלה את מצב הכלכלה במדינה!!!!!

וואו איזה כבוד

אני אבל מוכן לוותר על זה בשמחה
להשאיר את בעלי המכולת עשירים ולהשאיר את מלמדי הנגינה עם העבודה שיש להם ולהשאיר את כספי בארנקי הפרטי ולא באוצר המדינה

אז כל הבעיה זה בפיצה שעולה יותר. תכין פיצה בבית וזהו.

 

[דונלד טראמפ]

כסף זר שמגיע מעשיר את קופת המדינה. איך זה בדיוק מביא לפיתוח כללי של האזור?

מספרים על עיירה קטנה, שנראית כאילו תושביה נטשו אותה. הזמנים היו קשים, כולם שרויים בחובות כבדים וחיים על אשראי. לפתע מגיע לעיירה תייר עשיר, נכנס לבית המלון היחיד בעיירה, שם על שולחן הקבלה שטר של 100 יורו, והולך לבחור לעצמו חדר. בעל המלון לוקח את השטר ורץ לשלם את חובו לירקן. הירקן לוקח את השטר ורץ לשלם את החוב למגדל הירקות. מגדל הירקות לוקח את השטר ורץ לשלם את חובו לספק התבואה. ספק התבואה, חוטף את השטר ורץ לשלם את חובו לבעל המלון באותו רגע יורד התייר לאחר שבדק את החדרים, מצהיר "החדרים לא מצאו חן בעיני!", לוקח חזרה את השטר ועוזב את העיר.
אף אחד לא הרוויח כלום, וכל העיירה חיה כעת בלי חובות....

 

[גרפולוג]

סקיוז מי, באט אי הב וואן אקוואסטן:
למה הכל פה כתובה בעברית??? דיס איצ נאט אבאווט אמריקן פיפול???

דאנד ווארי, אי אם יזראליש פרום ג'רוזלם.

 

[ה. בקר]

ווי קאן טל זאט יו אר יזרעלי ביקוז יור אינגליש איז פול אוף מיסטייקס

 

[קריאייטיבית]

בתור ירושלמית
שמכירה את הציבור החוצניק לפני ולפנים
שתהיו בטוחים;
שגם אמריקאיים עשירים שיש להם כסף, ויש הרבה כאלו
אין לכם הרבה מה לקנא בהם!
תארו לעצמכן חיי חברה מוחלטים
אין משפחה!!
מה שיוצר תחרותיות כמעט בכל תחום כולל תחרות חברתית!
(הרי עם מי נצא לשפע כל בוקר?)
הרבה מהם משועממות מאד כי אין להם כאן בכלל אפשרות תעסוקה
(רמת ההשכלה שלהם בהחלט נמוכה בהרבה (ולא לקום עלי עכשיו ולאמר לי שהשמצתי)
הרמה הלימודית בארה"ב היא נמוכה בהרבההה מהארץ, וכיאה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, את ההשכלה הגובהה יותר רוכשים באוניברסיטה.)
וכמה כבר אפשר לבלות ברחובות ירושלים?

ושיהיה לכן ברור שהן מקריבות המון
ולא קל להן בכלל!!
לרבות מהן לגור בבינן מגורים
זה כמעט כמו שיבקשו ממך לגור בדירה אחת , כשבכל חדר מתגוררת משפחה אחרת..
רבות מהן היו רגילות קודם לעוזרת בית צמודה מה שאין להן כאן ולא מספיק יודעות לסדר ולארגן, מה שמקשה עליהן מאד!!!

מלבד זאת שהם אנשים נחמדים בהרבה מהישראלים (נו, יוסף דעת יוסף )
ואין מה להתלונן עליהם חוץ מזה שכמות הישראלים פה בשכונות היא קטנה
ולכל חנות שאת נכנסת פונים אליך באנגלית (ואפילו לפעמים מרימים גבה כשאת
עונה להם בצבריות)

ועוד דבר,שיהיה לכם ברור שעם כל ההתנשאות שאתם מרגישים מהם,
הם מבחינתם מרגישים כל הזמן מקופחים!
הם אלו שמרגישים נחותים כשהרבה מאד מוסדות לימוד לא חפצים לקבל את הילדים שלהם
ואולי לכן יש הרבה מהם שלא חולים (בלשון המעטה) על ישראלים....

אה, וביקשת ביטויים אופיניים
"הו מיי גאש!!!" או בקצרה OMG נאמר בעת הפתעה, לחיוב ולשלילה
(הפתעה יכול להיות גם שלשכנה נאבד המוצץ..)
like שזה נתקע 7 פעמים במשפט, המקבילה האנגלית ל- "כאילו"

 

[Batshe✔a]

איים רילי סורי, בוט אברי וואן הו איז וורייטן היר אינגליש ווארדס וויס היברו לעטערס, ווי קען סואט אבטואט אים לייק דיס.

 

[רחלי טל]

דווקא כבר כתבתי אותו, אבל החלטתי לא להעלות.
כי הוא בעצמו חתיכת הטפה מעצבנת
וכי עייפתי ממה שקורה כאן
וכי נואשתי, ונראה לי הדבר הכי יעיל עכשיו יהיה להוריד פרופיל
ולהגיב רק באשכולות של מתכוני קרפיון.

מתכוני קרפיון? הגזמת.
איזו התנשאות אשכנזית פולנית! רק גפילטע בראש שלך!
למה לא מתכוני חריימה? ג'חנון? מושט חריף בתיבול מרוקאי?
וכדי לא להקפיץ אף אחד- הכל בהומור, הכל בכיף, כולם אהובים, כולם ברורים, כולם קדושים וכולם פותחים את פיהם ומביעים את דעתם - ובלבד שנכוון ליבנו לאבינו שבשמים.

 

[נוי]

ווי קאן טל זאט יו אר יזרעלי ביקוז יור אינגליש איז פול אוף מיסטייקס

מחילה על הצחוק הישראלי הפרוע שלי...

 

[ליבה ארזי]

הי הי
קודם כל כוונתי הייתה
שיש אמריקאים אחרים (מאלו שדברו עליהם באשכול) שמסכימים לחיות בפשטות
לא נכנסתי לצבע של הכסאות , ולא נכנסתי לסוג של הרהוט
אגב אלו הם רהיטים שהם בד"כ קבלו בחינם , ואין להם את הכסף לקנות גם באיקאה.


ואם את באמת רוצה להכנס לזה
אני לא חושבת שיש עניין לחיות במוזנחות
ואני לא כזו וגם לא סביבתי

אבל!

יש כאלו שזה פשוט לא מענין אותם, עולם הזה לא מזיז להם
הם רוצים לשבת מול התורה וזהו
והאשה שלהם צדיקה ומסכימה להבליג בשביל זה
נשמע הזוי נכון? נשמע רחוק?
אבל יש כאלו...
מכירה אותם?
אני מכירה.

בד"כ הם מעדיפים לא לקנות ריהוט מהסיבה הפשוטה שהם מגיעים לארץ לתקופה מוגבלת ולא אכפת להם את השנתיים-שלוש האלו לחיות 'על מזוודות'.

 

[אהרן הלוי]

בתור ירושלמית
שמכירה את הציבור החוצניק לפני ולפנים
שתהיו בטוחים;
שגם אמריקאיים עשירים שיש להם כסף, ויש הרבה כאלו
אין לכם הרבה מה לקנא בהם!
תארו לעצמכן חיי חברה מוחלטים
אין משפחה!!
מה שיוצר תחרותיות כמעט בכל תחום כולל תחרות חברתית!
(הרי עם מי נצא לשפע כל בוקר?)
הרבה מהם משועממות מאד כי אין להם כאן בכלל אפשרות תעסוקה
(רמת ההשכלה שלהם בהחלט נמוכה בהרבה (ולא לקום עלי עכשיו ולאמר לי שהשמצתי)
הרמה הלימודית בארה"ב היא נמוכה בהרבההה מהארץ, וכיאה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, את ההשכלה הגובהה יותר רוכשים באוניברסיטה.)
וכמה כבר אפשר לבלות ברחובות ירושלים?

ושיהיה לכן ברור שהן מקריבות המון
ולא קל להן בכלל!!
לרבות מהן לגור בבינן מגורים
זה כמעט כמו שיבקשו ממך לגור בדירה אחת , כשבכל חדר מתגוררת משפחה אחרת..
רבות מהן היו רגילות קודם לעוזרת בית צמודה מה שאין להן כאן ולא מספיק יודעות לסדר ולארגן, מה שמקשה עליהן מאד!!!

מלבד זאת שהם אנשים נחמדים בהרבה מהישראלים (נו, יוסף דעת יוסף )
ואין מה להתלונן עליהם חוץ מזה שכמות הישראלים פה בשכונות היא קטנה
ולכל חנות שאת נכנסת פונים אליך באנגלית (ואפילו לפעמים מרימים גבה כשאת
עונה להם בצבריות)

ועוד דבר,שיהיה לכם ברור שעם כל ההתנשאות שאתם מרגישים מהם,
הם מבחינתם מרגישים כל הזמן מקופחים!
הם אלו שמרגישים נחותים כשהרבה מאד מוסדות לימוד לא חפצים לקבל את הילדים שלהם
ואולי לכן יש הרבה מהם שלא חולים (בלשון המעטה) על ישראלים....

אוי וויי
איזה מסכנים מקופחים
יכול להיות שהם מרגישים ככה השאלה היא רק למה אנחנו גם צריכים להרגיש ככה ואנחנו צריכים להרגיש רק את עודף ביטחון עצמי שהם משדרים ברחובות

אז אולי נעשה הסכם?
הם יישארו שם ואנחנו פה ושנינו נרוויח ???

 

[במבה נוגט]

דווקא כבר כתבתי אותו, אבל החלטתי לא להעלות.
כי הוא בעצמו חתיכת הטפה מעצבנת
וכי עייפתי ממה שקורה כאן
וכי נואשתי, ונראה לי הדבר הכי יעיל עכשיו יהיה להוריד פרופיל
ולהגיב רק באשכולות של מתכוני קרפיון.

אויש רותי, תעשי טובה לאומה ותדפדפי.
אנחנו אוהבים לקרוא את ההודעות שלך, המנסחות והברורות ומתובלות בהומור דק.
במקום לקחת רציני כמה מילים של כמה אנשים על כמה הודעות, תראי כמה צלצולים יש לך על ההודעות הנ"ל.
תשאירי את אשכולות המתכונים לבאלעבוסטיות שבפורום (לא שאני חושבת שאת לא) ותמשיכי לשתף אותנו בהגיגיך.
טוב?

(ואגב, גם אני הפסקתי להגיב פה באשכול מאז שהוא הדרדר, למרות שהוא נוגע לי מאוד. אבל לא לוקחת אישית)

 

[Ruti Kepler]

מזכיר את הסיפור על העשיר שרצה לשכור חדר בעיירה ובלי לעשות כלום סגר את מעגל החובות של התושבים.

מספרים על עיירה קטנה, שנראית כאילו תושביה נטשו אותה. הזמנים היו קשים, כולם שרויים בחובות כבדים וחיים על אשראי. לפתע מגיע לעיירה תייר עשיר, נכנס לבית המלון היחיד בעיירה, שם על שולחן הקבלה שטר של 100 יורו, והולך לבחור לעצמו חדר. בעל המלון לוקח את השטר ורץ לשלם את חובו לירקן. הירקן לוקח את השטר ורץ לשלם את החוב למגדל הירקות. מגדל הירקות לוקח את השטר ורץ לשלם את חובו לספק התבואה. ספק התבואה, חוטף את השטר ורץ לשלם את חובו לבעל המלון באותו רגע יורד התייר לאחר שבדק את החדרים, מצהיר "החדרים לא מצאו חן בעיני!", לוקח חזרה את השטר ועוזב את העיר.
אף אחד לא הרוויח כלום, וכל העיירה חיה כעת בלי חובות....

מקווה מאד שאף אחד לא לוקח ברצינות סיפורים כאלה...

בסיפור הזה, גם לפני המאורעות - לאף אחד לא היו חובות, כי המאזן (ליתר דיוק, סך הנכסים וההתחייבויות) של כל אחד היה 0. (100 ש"ח אקטיב ו-100 פסיב). אפס היה ואפס נשאר והעשיר לא שינה דבר.

לגבי דבריו של זליכה, ייתכן שהוא דיבר על עשירים גדולים מאד, שעם הגידול בהכנסתם - לא ישקיעו אותו בצריכה, אלא בחו"ל או בחסכונות.

אבל אנחנו דיברנו באשכול על גידול בצריכה - לא בהכנסות.
וגידול בצריכה, ודאי שמשפיע לטובה על המשק.

 

[גרפולוג]

סקיוז מי, באט אי הב וואן אקוואסטן:
למה הכל פה כתובה בעברית??? דיס איצ נאט אבאווט אמריקן פיפול???

דאנד ווארי, אי אם יזראליש פרום ג'רוזלם.

ווי קאן טל זאט יו אר יזרעלי ביקוז יור אינגליש איז פול אוף מיסטייקס

איים רילי סורי, בוט אברי וואן הו איז וורייטן היר אינגליש ווארדס וויס היברו לעטערס, ווי קען סואט אבטואט אים לייק דיס.

מחילה על הצחוק הישראלי הפרוע שלי...

אין ספק, תפיסת האחר והכלת השונה היא מרתקת.

לרוב נגיב בהכלה עד שזה הופך את קבוצת 'הרוב' – המקבל ומסביר באנגלית רצוצה איך מגיעים ממנחם משיב לזית רענן – לקבוצת 'מיעוט'.

אז נכון, המיעוט אינו נאלץ לברר איך מגיעים ממנחם משיב לזית רענן כי הוא מכיר גם את הקיצורים שהיו מאחורי 'קריית הילד'...

אבל כאשר הוא מתיישב באוטובוס, ולא מצליח לצחוק עם כל הנוסעים, מהבדיחות שהיו נשמעות מהמושב של ר' זוננשיין, כי כבר החליף אותו מיסטר גולדין החייכן, זה יוצר תחושת אי נוחות.

ואת האי נוחות הזו פוגשים גם בגינה, שהילדים נהנים עד שאחד מגיע בוכה שמישהו אומר שהוא לקח לו את ה'תייק'... ולך מתברר שה'נייס בוי' הזה רוצה לתת לו בכלל כדור.

גם באספת הורים קיימת תחושת ''בן/ת עליה''. שמשום מה המורה לאנגלית גם הגיעה עם המחנכת. ואם בתחילה חשבת שזה לתרגום לאימהות ה'חוצניקיות'. מתברר לך ש'היא' מתרגמת למחנכת דווקא אותך.... (נו טוב, אבל קשה לוותר על פאנץ' כזה, תודו...)

וזה היה ממרמר כל אחד, בפרט ירושלמי!!!

וירושלמים יודעים להתמרמר (כן, כשצריך. לא יותר מידי, אבל כדי שיהיה ברור למה מתכוונים, וש'ההוא' לא יחשוב את עצמו 'יותר מהגובה שלו'. פשטייסט?!...) וגם אם לא כל ירושלמי הוא צ'אלמר ממכתבי חיים ולדר, בטח ובטח שהוא מכיר איזה צ'אלמר ללמוד ממנו קורטוב 'טיפת שכל' להבין איך צריך לבקש כל דבר בחיים! ושאף אחד לא יאיים עם 'שווארצערס'!

אבל בינינו, האמיריקאים (כן, ככה כותבים את זה?) הם 'זיסעלך'!!! (נו, איך עושים פה פרצופים?...)

------------------------------

ולפותח האשכול שחיפש מילים שאמריקאים משתמשים הכי הרבה, ושואל בעצם ישראלים כמונו, ייתכן והמילים שאני יודע למחצה ולשליש ולרביע, הם הנפוצות....

אם לא, רק תסביר לי איך אני יודע לגמגם באנגלית למרות שגדלתי בירושלים ולמדתי בחיידר ישראלי? (טוב, לא לגמרי, שנתיים עם רעבס' אמריקאים ועוד שנה עם רב'ה אנגלי).

אולי בגלל שגרנו בניו רוממה, ולמדתי בניו מטרסדוף (קצת אחרי ניו אונסדוף)... לך תדע.

טוב ירושלמי לא יודע לסיים עם נימוסים וכאלה, אז... (רגע, האוטובוס בור