הגברת שהזמינה צילומים

[רותי המניק]

צבעוניות יפה

ראשונה - זוית לא מחמיאה, פרטים שרופים בפנים
שניה - מבט הצידה היה יכול לעזור כך שהיה פחות מציק הבלאגן סביבה, אולי היה מוסיף איזה נופך.
שלישית - אני לא אוהב את ההעמדה, היד מתרוממת למעקה גבוה מידי, הגוף מתעקם.
פרטים שרופים בפנים, נדמה שפוקוס ברח או שסתם חסרה חדות, קומפוזיציה מצויינת.

תודה על הפירוט!
אני אוהבת כזאת ביקורת דייקנית.

 

[השקעה]

צבעוניות יפה

ראשונה - זוית לא מחמיאה, פרטים שרופים בפנים
שניה - מבט הצידה היה יכול לעזור כך שהיה פחות מציק הבלאגן סביבה, אולי היה מוסיף איזה נופך.
שלישית - אני לא אוהב את ההעמדה, היד מתרוממת למעקה גבוה מידי, הגוף מתעקם.
פרטים שרופים בפנים, נדמה שפוקוס ברח או שסתם חסרה חדות, קומפוזיציה מצויינת.

אפשר לא להסכים? חוץ מהקטע הטכני שבזה אתה מן הסתם מבין יותר ממני שאר הדברים קשורים לטעם אישי ולא לכללים. קודם כל המטרה היא לצלם ילד באופן טבעי ולא "להעמיד", לדעתי, בראש ובראשונה. בעיני הזווית של הראשונה מאוד מביעה ומיוחדת, לא כל תמונה חייבת לעמוד בכלל ספר שזה לצלם ילד בגובה העיניים אלא אם כן זה צילום דוגמנות וגם אז לא תמיד. יש כאן מבט שמח של אמון של ילדה כלפי מעלה, כלפי המצלמת שזה אמא שלה ומי שצופה בתמונה, לדעתי זה מביע וזה תמונה שאפשר להנות ממנה שנים, כל שכן שיצא לה מאוד מוצלח מבחינת האור בעיניים והכל.
בשניה מפריע לי רק הברזל שתקוע שם, אם לא הוא התמונה היתה מושלמת כי הענפים מסביב זה מקסים.
בשלישית, שוב, מה הכוונה העמדה? הילדה צריכה לעמוד בצורה מאולצת? למה זה מפריע שהגוף התעקם? דווקא אהבתי את הפוזה החיה והטבעית. לי אישית ממש מפריע לראות תמונה מעולה טכנית שהדמות לא טבעית אז העניין הוא לתפוס דברים טבעיים יפה, וכאן זה נעשה בהחלט. כשמעמידים זה נראה מעצבן
בקיצור, יש דברים שקשורים לסגנון וטעם אישי, אני אישית לא מרגישה שייך להעיר בהם אלא אם כן זה קריטי מאוד, אחרת זה מדכא את המקום לטעם אישי וסגנונות מגוונים, במיוחד שההערה כאן גורפת כאילו ככה חייב כי זה הסגנון שהולך במקום מסויים, ציבור מסויים ועוד, במקום אחר יעריכו הרבה יותר משהו אחר (כשזה לא נוגע לשאלה של איכות אלא סגנון)ולא יבינו מה טוב בסגנון גורף מסויים. מקווה שהסברתי את עצמי.

 

[שוצי]

רותי מהמם!

 

[רותי המניק]

אפשר לא להסכים? חוץ מהקטע הטכני שבזה אתה מן הסתם מבין יותר ממני שאר הדברים קשורים לטעם אישי ולא לכללים. קודם כל המטרה היא לצלם ילד באופן טבעי ולא "להעמיד", לדעתי, בראש ובראשונה. בעיני הזווית של הראשונה מאוד מביעה ומיוחדת, לא כל תמונה חייבת לעמוד בכלל ספר שזה לצלם ילד בגובה העיניים אלא אם כן זה צילום דוגמנות וגם אז לא תמיד. יש כאן מבט שמח של אמון של ילדה כלפי מעלה, כלפי המצלמת שזה אמא שלה ומי שצופה בתמונה, לדעתי זה מביע וזה תמונה שאפשר להנות ממנה שנים, כל שכן שיצא לה מאוד מוצלח מבחינת האור בעיניים והכל.
בשניה מפריע לי רק הברזל שתקוע שם, אם לא הוא התמונה היתה מושלמת כי הענפים מסביב זה מקסים.
בשלישית, שוב, מה הכוונה העמדה? הילדה צריכה לעמוד בצורה מאולצת? למה זה מפריע שהגוף התעקם? דווקא אהבתי את הפוזה החיה והטבעית. לי אישית ממש מפריע לראות תמונה מעולה טכנית שהדמות לא טבעית אז העניין הוא לתפוס דברים טבעיים יפה, וכאן זה נעשה בהחלט. כשמעמידים זה נראה מעצבן
בקיצור, יש דברים שקשורים לסגנון וטעם אישי, אני אישית לא מרגישה שייך להעיר בהם אלא אם כן זה קריטי מאוד, אחרת זה מדכא את המקום לטעם אישי וסגנונות מגוונים, במיוחד שההערה כאן גורפת כאילו ככה חייב כי זה הסגנון שהולך במקום מסויים, ציבור מסויים ועוד, במקום אחר יעריכו הרבה יותר משהו אחר (כשזה לא נוגע לשאלה של איכות אלא סגנון)ולא יבינו מה טוב בסגנון גורף מסויים. מקווה שהסברתי את עצמי.

השקעה אהבתי את הניתוח שלך

אני כתבתי שאני אוהבת תגובות דייקניות.
זה לא אומר שאני חייבת להתחבר עם הדברים.
הוא נתן פירוט תכני מצוין שזה גם חשוב מאד לשמוע.
זה שהתוצאה טובה אפילו שהיא לא עונה על ה"כללים" זה מראה שלא חייבים
להיות בריבוע של הכללים הטכנים היבשים בשביל לקבל תוצאה שאוהבים.
זה דעתי בכא"פ

 

[השקעה]

השקעה אהבתי את הניתוח שלך

אני כתבתי שאני אוהבת תגובות דייקניות.
זה לא אומר שאני חייבת להתחבר עם הדברים.
הוא נתן פירוט תכני מצוין שזה גם חשוב מאד לשמוע.
זה שהתוצאה טובה אפילו שהיא לא עונה על ה"כללים" זה מראה שלא חייבים
להיות בריבוע של הכללים הטכנים היבשים בשביל לקבל תוצאה שאוהבים.
זה דעתי בכא"פ

מה שצריך להפנים לדעתי כאן בפורום ובכלליות, כדי לא להפוך אומנות לריבוע, זה שטעם אישי זה לא כלל. כלל זה טכני נטו, כללי קימפוזיציה מסויימים קיימים כדי ליצור הולכת עין טובה, להפוך תמונה למעניינת ויפה יותר ויזואלית, וכל מיני סיבות נוספות. לפעמים הכללים האלה ישרתו את התמונה, לפעמים חלקם רלוונטים לתמונה מסויימת וחלקם לא, מה שבטוח זה שכשזה לא קשור לטכני אין כללים, אז ממילא אין הפרה שלהם. איכות טכנית זה דבר בסיסי וחשוב מאוד. אבל כאן לדעתי זה רק מתחיל ומכאן כל אחד לוקח את העבודה שלו למקום של סגנון, וכמה שהוא יותר אישי וייחודי זה יותר טוב.

יש חובבי צילום עם יכולת טכנית נדירה להוציא שקיעה מהממת. לתת לה אופי וסגנון זה מה שהופך בעיני בן אדם לצלם, ואת זה אפשר לעשות בהמון אופנים ולא רק באופן ספציפי, אחרת הצילום היה מתמטיקה ולא היינו אוהבים אותו...

 

[RacheliM]

אפשר לא להסכים? חוץ מהקטע הטכני שבזה אתה מן הסתם מבין יותר ממני שאר הדברים קשורים לטעם אישי ולא לכללים. קודם כל המטרה היא לצלם ילד באופן טבעי ולא "להעמיד", לדעתי, בראש ובראשונה. בעיני הזווית של הראשונה מאוד מביעה ומיוחדת, לא כל תמונה חייבת לעמוד בכלל ספר שזה לצלם ילד בגובה העיניים אלא אם כן זה צילום דוגמנות וגם אז לא תמיד. יש כאן מבט שמח של אמון של ילדה כלפי מעלה, כלפי המצלמת שזה אמא שלה ומי שצופה בתמונה, לדעתי זה מביע וזה תמונה שאפשר להנות ממנה שנים, כל שכן שיצא לה מאוד מוצלח מבחינת האור בעיניים והכל.
בשניה מפריע לי רק הברזל שתקוע שם, אם לא הוא התמונה היתה מושלמת כי הענפים מסביב זה מקסים.
בשלישית, שוב, מה הכוונה העמדה? הילדה צריכה לעמוד בצורה מאולצת? למה זה מפריע שהגוף התעקם? דווקא אהבתי את הפוזה החיה והטבעית. לי אישית ממש מפריע לראות תמונה מעולה טכנית שהדמות לא טבעית אז העניין הוא לתפוס דברים טבעיים יפה, וכאן זה נעשה בהחלט. כשמעמידים זה נראה מעצבן
בקיצור, יש דברים שקשורים לסגנון וטעם אישי, אני אישית לא מרגישה שייך להעיר בהם אלא אם כן זה קריטי מאוד, אחרת זה מדכא את המקום לטעם אישי וסגנונות מגוונים, במיוחד שההערה כאן גורפת כאילו ככה חייב כי זה הסגנון שהולך במקום מסויים, ציבור מסויים ועוד, במקום אחר יעריכו הרבה יותר משהו אחר (כשזה לא נוגע לשאלה של איכות אלא סגנון)ולא יבינו מה טוב בסגנון גורף מסויים. מקווה שהסברתי את עצמי.

שימי לב שהוא כתב שהוא לא אוהב. לא שזה לא טוב.

גם אני לא אוהבת.

יש כללים טכניים הכל טוב ויפה,
אבל אם תצלמי ילד שמסתכל לשמיים ותבואי מלמטה ויראו לו את כל הנחיריים זה יראה מזעזע.
אז גם אם התמונה תהיה מבוצעת בצורה מושלמת טכנית - היא עדיין לא תהיה טובה כי הזוית/הפוזה/המיקום וכו' לא יהיו מוצלחים.

צריך לשים לב גם לדברים האלה בצילום.
זה מאד נחמד לצלם את הילד בספונטיות בדיוק גשהוא רץ
ושניה לפני שהוא קרס על הרצפה הצלחת לתפוס אותו עם זרועות פתוחות..
אבל לפעמים הספונטני הזה פשוט לא מצליח ולא נראה טוב.

 

[השקעה]

ושניה לפני שהוא קרס על הרצפה הצלחת לתפוס אותו עם זרועות פתוחות..
אבל לפעמים הספונטני הזה פשוט לא מצליח ולא נראה טוב.

נכון. אבל כאן זה לא המקרה. וגם בספונטניות יש תכנון מסויים, לפעמים אפילו יותר תכנון. אבל זה צריך להיות בגדר ספונטני, עם אוויר לנשום, שהמצולם לא יראה תקוע.

 

[יעל אייזיקוביץ]

לטעמי כאן בשלישית זה מאוד הצליח, חינניות במיטבה.

 

[RacheliM]

נכון. אבל כאן זה לא המקרה. וגם בספונטניות יש תכנון מסויים, אבל זה צריך להיות בגדר ספונטני, עם אוויר לנשום, שהמצולם לא יראה תקוע.

נו בסדר..
מותר לבנאדם להעיר טכנית וגם להעיר כשהוא לא אוהב.
גם לדעתי יש פה דברים שפשוט מפשלים את התמונה,
בכללי זה נראה שקפצו רגע מתחת הבית לעשות 2-3 תמונות בלי הרבה מחשבה לפני.
יש פה דברים לא מוקפדים מספיק (השעון,הכובע,החולצה שמציצה,האנשים ברקע(ולא,זה לא מוסיף לטעמי,לא במקרה הזה.))
ובעיקר לדעתי מה שמפריע לתמונה הזו להיות מושלמת זה הבגד שמבליט את הרזון של הילדה ביחד עם ההתפתלות על המעקה...

אז כל הדברים האלה יכולים להכנס תחת קטגוריית: טעם אישי.

חייבת להגיד לך שפעם מישהי העירה לי על כזה דבר טיפשי בתמונה שצילמתי: גומיה על היד.
לא הבנתי מה זה כזה קריטי...
אבל מאז אני מ.א.ד מקפידה על זה בצילומים. שלא יהיו גומיות/שעונים לא קשורים על הידיים.

 

[השקעה]

חייבת להגיד לך שפעם מישהי העירה לי על כזה דבר טיפשי בתמונה שצילמתי: גומיה על היד.
לא הבנתי מה זה כזה קריטי...
אבל מאז אני מ.א.ד מקפידה על זה בצילומים. שלא יהיו גומיות/שעונים לא קשורים על הידיים.

החלטת להקפיד על זה מתוך זה שנתפס לך בראש שזה לא יפה שעון על היד כי מישהי פעם חשבה ככה. אבל דווקא שעון על היד זה חלק מהפוזה אצל ילד בן 10 למשל, אז כאן הכלל שנתפס לך לא חל, כי הוא לא כלל. אבל אני לא מדברת רק על קטנות אלא גם דברים יותר משמעותיים של סגנון, שבעיני האחד זה מהההההמם ובעיני השני זה משעעעעמם.

אגב הדיון ממש נחמד אולי אני אפתח אשכול נפרד לקראת הערב (עכשיו אני חייבת ללכת אבל אני עוד אעקוב אחרי התגובות בנושא הזה, אם יהיו..)

 

[RacheliM]

החלטת להקפיד על זה מתוך זה שנתפס לך בראש שזה לא יפה שעון על היד כי מישהי פעם חשבה ככה. אבל דווקא שעון על היד זה חלק מהפוזה אצל ילד בן 10 למשל, אז כאן הכלל שנתפס לך לא חל, כי הוא לא כלל. אבל אני לא מדברת רק על קטנות אלא גם דברים יותר משמעותיים של סגנון, שבעיני האחד זה מהההההמם ובעיני השני זה משעעעעמם.

אגב הדיון ממש נחמד אולי אני אפתח אשכול נפרד לקראת הערב (עכשיו אני חייבת ללכת אבל אני עוד אעקוב אחרי התגובות בנושא הזה, אם יהיו..)

זה היה גומיה,לא שעון.
שעונים של ילדים זה בדר"כ לא דבר פוטוגני. במיוחד של בנים שזה הדיגיטלי השחורים הגסים האלה...
זה לא מצטלם יפה ובדר"כ הורס את כל הלוק המוקפד שהאמא הלבישה.

(שוב,יש יוצאי דופן,שעוני נשים שהם יותר בסטייל ונראים יפה על היד כי זה סוג של תכשיט,אבל יש גם נשים עם שעונים מזעזעים שאני אומרת להוריד.)

ילדה שלבושה בשמלה אלגנטית של חתונה עם תסרוקת מהממת ומלא טוללללל ונעלי לק וגרביון תחרה וכו' וכו' ופתאום יש לה שעון של הלו קיטי - זה תקוע.

אזזזזזז - -
אפשר לפתור את זה ולהגיד: זה עניין של טעם.
אוקיי,
אז לטעמי זה לא יפה

אלה לא כללים,אלה דברים שגורמים לשלמות.
אם בתמונה הספציפית הזו היא היתה שמה לב למשל שהגופיה מציצה לה בקצה השרוול ומסדרת את זה זה היה נראה יותר טוב.

אנחנו יכולות להמשיך להתדיין על זה לנצח...
אבל זה באמת עניין של טעם ובעיקר של סטנדרטים.

 

[יעל אייזיקוביץ]

אנשים ברקע זה טוב לאותנטיות
אבל לפעמים מוריד מהיוקרה והקסם, למשל בתמונה עם העלי שלכת של רחלי אם היה מציץ שכנון או תיבת דואר או לא יודעת מה, זה היה הרבה פחות מרשים, היו רואים בדיוק שזה צולם מתחת לבית.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

ראשונה - זוית לא מחמיאה.

אני אתייחס רק לזה...
עקרונית אתה צודק, אבל לא כאן.
הזווית בעיני מחמיאה, אולי ככלל אתה יכול לומר שזווית כזאת איננה מחמיאה.

 

[רותי המניק]

החלטת להקפיד על זה מתוך זה שנתפס לך בראש שזה לא יפה שעון על היד כי מישהי פעם חשבה ככה. אבל דווקא שעון על היד זה חלק מהפוזה אצל ילד בן 10 למשל, אז כאן הכלל שנתפס לך לא חל, כי הוא לא כלל. אבל אני לא מדברת רק על קטנות אלא גם דברים יותר משמעותיים של סגנון, שבעיני האחד זה מהההההמם ובעיני השני זה משעעעעמם.

אגב הדיון ממש נחמד אולי אני אפתח אשכול נפרד לקראת הערב (עכשיו אני חייבת ללכת אבל אני עוד אעקוב אחרי התגובות בנושא הזה, אם יהיו..)

הזכרת לי בדיוק את התמונה הזאת שאני מעלה פה.
השעונים כ"כ תופסים את העין ובמיוחד שהקטן עונד על יד ימין..
וגם זה שאחד נעול במגף והשני בנעליים
הם באמת נראים "ילדי חיידר" רגילים ולא דוגמנים
ובשבילי (בתור אמא) זה מעולה
האמת אם זה מצולם בתור תמונות סטודיו מוזמנות שאמורות להיות 100% מוקפדות
זה באמת גורע.
ואחרי הכל שאני באה מבחוץ ומתמקדת בצילומים ולא במשמעת של הילדים (שעושים טובות)
הרבה יותר קל לי לשים לב ולהקפיד על כל הפרטים הקטנים.
בקיצור תלוי איך מסתכלים על זה.

 

[השקעה]

הזכרת לי בדיוק את התמונה הזאת שאני מעלה פה.
השעונים כ"כ תופסים את העין ובמיוחד שהקטן עונד על יד ימין..
וגם זה שאחד נעול במגף והשני בנעליים
הם באמת נראים "ילדי חיידר" רגילים ולא דוגמנים
ובשבילי (בתור אמא) זה מעולה
האמת אם זה מצולם בתור תמונות סטודיו מוזמנות שאמורות להיות 100% מוקפדות
זה באמת גורע.
ואחרי הכל שאני באה מבחוץ ומתמקדת בצילומים ולא במשמעת של הילדים (שעושים טובות)
הרבה יותר קל לי לשים לב ולהקפיד על כל הפרטים הקטנים.
בקיצור תלוי איך מסתכלים על זה.

כאן כל ההופעה שלהם משדרת ילדי חיידר רגילים, לא השעונים. אם זה מה שרצית-מעולה, אם כי זו דווקא תמונה שאני חושבת שיש מה לשפר בה טכנית(אני מאוד אוהבת תמונות טבעיות שהן מעולות טכנית וזה מה שמייחד אותן). בעיני תמונה שעושה את הוואו זה שילוב של טבעיות המצולם(הביגוד וכל המסביב נתון לבחירה בהתאם לסיטואציה והטעם) ואיכות טכנית שכיף להסתכל. כשאחד הפרמטרים חסר, בין הטכני ובין הטבעיות זה כבר תמונה פחות טובה, אם אחד הפרמטרים לקוי לגמרי זה תמונה לסל מחזור (לא מדברת ספציפית על התמונה כאן אלא ממש כללי).
טבעיות מתבטאת לא בבגדים מסויימים או משהו אלא הבעה בעיקר ומה המצולם משדר, בין אם זה בגדים מדהימים לשואו או בגדי יום יום.

 

[אריה2747]

שניה ושלישית מהממות

 

[יעל אייזיקוביץ]

הילדי חיידר שלך מתוקים ואותנטיים..
מרגיש לי היימיש.