הגן לא נפתח מחר

[poto12]

אצלנו בירושלים
ת"ת היום מ 10-12
גן חינוך מוכר שאינו רשמי מראשון ב9-12
בי" ס מוכר שאינו רשמי ביום שני 9-12

 

[gol]

והבן שלי מוזמן ביום ראשון ל"שעת הכירות" מ8:50-9:50
ורק ביום חמישי ילמדו יום מלא.
אבל מה יש לקטר?
כך זה היה וכך זה יהיה.
יולי-אוגוסט לא יתקצר, תמיד יתחילו גנים בהדרגה.
תמיד יהיו אמהות עבודות שמתמודדות.
החופש- נצרך גם לילדים וגם למורים, העבודה הזו שוחקת וקשה.
ההדרגה- נחוצה גם היא, גם הילדים שלנו נוחתים מחופש למסגרת חדשה.
מה כ"כ לא מובן בזה?
העיקר שיהי לכולם בהצלחה!!

 

[יעל]

מאיפה הבאת את זה?
אחותי ב'חדש' מתחילה מחר, ומאמינה שעוד כמה סמינרים...

גם אחיותי בחדש..
אחת מתחילה בשני
השניה בשלישי.

 

[יונית 05041]

אצלינו במעון בת "ממשיכה",ביום ראשון יום פתיחה רבע שעה!!!!!!!!!אמא ילדה גננת,אז גם ביום ראשון לא נוכל לעבוד?????מותר מבחינת התמ"ת?.

 

[עחאי]

זה נכון ולא נכון.
הייתי שכנה של גן עירוני גלאי 3 ב-3 שנים האחרונות.

הילדים שצורחים ביום השני צורחים בערך עד חנוכה...
סיוט כל בוקר, לא באמת עוזרת להם ההדרגה.

ויש ילדים כמו הבת שלי שתיכנס מחר לגן תעשה לי שלום ו... זהו.

אין כאן נכון ולא נכון כלפי הגננות
הבת שלך נכנסת יופי? נהדר! אבל היא אחת חלקי 30 ויותר ילדים
את מצפה שמי שמתרגל מהר ישאר ומי שבוכה תהיה לו הדרגה?
וההדרגה עוזרת במובן מסוים, לדעתי

 

[srp]

אין כאן נכון ולא נכון כלפי הגננות
הבת שלך נכנסת יופי? נהדר! אבל היא אחת חלקי 30 ויותר ילדים
את מצפה שמי שמתרגל מהר ישאר ומי שבוכה תהיה לו הדרגה?
וההדרגה עוזרת במובן מסוים, לדעתי

כן,
מצפה שהכלל יהיה שבעקרון לומדים רגיל
ילד שאחרי x זמן לא נרגע מתקשרים לאמא לבוא לקחת,

חוצממה
שאני לא מבינה לרגע את ענין ההדרגה,
ילד שקשה לו זה לא עוזר בכל מקרה
ילד שלא קשה לו אמא שלו מותר לה להנות מזה שהוא קל

והילד שלי לא מהקלים.

 

[יונה יונה]

אין כאן נכון ולא נכון כלפי הגננות
הבת שלך נכנסת יופי? נהדר! אבל היא אחת חלקי 30 ויותר ילדים
את מצפה שמי שמתרגל מהר ישאר ומי שבוכה תהיה לו הדרגה?
וההדרגה עוזרת במובן מסוים, לדעתי

טוב.... אז מסקנותי מהיום הראשון בגן עירוני.

באתי 20 דקות אחרי 8 היו כבר בערך 10 ילדות ורק אימא אחת נשארה כמה דקות כי הילדה היתה חששנית (-לא בכתה ולא צרחה...)
בקיצור זה 10% - אז בגן של 30 יהיו אולי 3 כאלו.

מסקנה ב'
ההדרגה הזאת כ"כ מעצבנת שבערך חצי מההורים מעדיפים לוותר עליה לגמרי....

 

[miri]

החופש הזה כזה מעצבן שיותר מחצי מההורים היו מוכנים לוותר עליו

 

[כלבבי]

עוד זוית ראיה:
איך נראית אמא שמתקשה לעזוב את הילד שלה?
עוד חיבוק, עוד נשיקה, עוד נפנוף לשלום, מה אתה עדיין בוכה? אבל אמא תבוא עוד מעט, אני אקנה לך בלון, מכונית, מטוס, מה שתרצה, רק תהיה רגוע, אתה לא רגוע? עוד נשיקה, חיבוק, אני כבר חוזרת, למה אתה בוכה??? וחוזר חלילה
עם כזו פרידה ארוכה אין ספק שהילד יבכה..

 

[GRN]

לדעתי דירוג בכניסה למסגרת חדשה בגיל הצעיר הוא חיוני מאוד, פלא בעיניי שזה נראה לכן מיותר.

 

[חפציבה]

לדעתי דירוג בכניסה למסגרת חדשה בגיל הצעיר הוא חיוני מאוד, פלא בעיניי שזה נראה לכן מיותר.

ברור שצריך דירוג, אבל יש גנים שמגזימים
אצל הילד שלי ביום ההיכרות עם האמהות דווקא התחשבו ועשו יום קודם אחה"צ
אבל שעות ההדרגה הם (בגן פרטי שמסתיים כל יום ב-1 בצהרים):
היום - יום ה' - 8:30-10:30
יום ו' - 8:00-11:00
יום א' - 8:00-11:00
יום ב' - 8:00-12:00
יום ג' והלאה - 8:00-13:00
אז נכון שחייבים דירוג, במיוחד בגיל קטן - אבל כאילו יש הבדל לילדים אם ביום שני (אחרי 4 ימים בגן) הם יגמרו שעה קודם או שעה אחר כך... ולאמהות זה כן משמעותי...!

 

[שמואל גרינשטיין]

ברור שצריך דירוג, אבל יש גנים שמגזימים
אצל הילד שלי ביום ההיכרות עם האמהות דווקא התחשבו ועשו יום קודם אחה"צ
אבל שעות ההדרגה הם (בגן פרטי שמסתיים כל יום ב-1 בצהרים):
היום - יום ה' - 8:30-10:30
יום ו' - 8:00-11:00
יום א' - 8:00-11:00
יום ב' - 8:00-12:00
יום ג' והלאה - 8:00-13:00
אז נכון שחייבים דירוג, במיוחד בגיל קטן - אבל כאילו יש הבדל לילדים אם ביום שני (אחרי 4 ימים בגן) הם יגמרו שעה קודם או שעה אחר כך... ולאמהות זה כן משמעותי...!

זה הכי משמעותי - לגננת.
את יודעת מה זה לנחות לעבודה? ככה בבום? היא צריכה להתרגל (:

החופש - עם כל מגרעותיו הוא גם לטובתכן, אמהות יקרות.
נסו לתאר לעצמכן את הגננת השחוקה שעובדת ללא הפסקה (וזה שוחק הרבה יותר מעבודות משרדיות כאלו ואחרות) - ראו ערך גננות במעונות שעובדות כמעט ללא חופשות. הן מתחלפות בקצב...

אבל לגבי ההדרגה - הבעיה הגדולה היא - שבעוד ביולי אוגוסט אפשר למצוא פתרונות - קיטנות, שכנה / אחות מורה שמתנדבת לשמור, גם הבחורות בחופש ויכולות לשמרטף וכו' הרי שהחל מאחד באוגוסט אין שום פתרון - חוץ מהאמא היקרה שתוותר על העבודה בימים אלו (אלא אם כן, יש לכן שוויגער מקסימה שלא עובדת וגם גרה באותה עיר וגם מוכנה לשמור על הילדים, כמו שלי...)

כל הילדים שלי, ללא יוצא מן הכלל לא הבינו ביום הראשון של הגן - בכל שנה - למה כבר באתי לקחת אותם, הרי עוד לא הספיקו להיות בחצר...

היתה לנו פה גננת בעיר (שכירה בגן פרטי של גילאי שנתים) שאמרה לי - אני לא אוציא אברך מהכולל. היתה פתיחה יום לפני פתיחת שנה"ל - אחה"צ, ולמחרת בבוקר למדו רגיל עד אחת. גם בימי צום - למדו כרגיל. (רק אם היו ילדים שנורא צרחו ביום הראשון היא ביקשה מהאמא שתרחם על הילד שלה(!) ותבוא לקחת אותו)

שנת לימודים פוריה!
חני

 

[פקאן]

זה הכי משמעותי - לגננת.
את יודעת מה זה לנחות לעבודה? ככה בבום? היא צריכה להתרגל (:

החופש - עם כל מגרעותיו הוא גם לטובתכן, אמהות יקרות.
נסו לתאר לעצמכן את הגננת השחוקה שעובדת ללא הפסקה (וזה שוחק הרבה יותר מעבודות משרדיות כאלו ואחרות) - ראו ערך גננות במעונות שעובדות כמעט ללא חופשות. הן מתחלפות בקצב...

זו לא סיבה להוציא לחופשה של חודשיים את כל ילדי ישראל מגיל 3 ומעלה. יש פתרונות חילופיים לבעית השחיקה, למשל- להביא גננות מחליפות, כאלו שרוצות להכנס למערכת או אפילו תלמידות במסלול גננות.
גם בחו"ל יש חודשיים חופש. אבל אין מציאות כזו שהעול לפתרון לילדים נופל על ההורים! יש קמפים מאורגנים ברוב רובו של החופש.

אבל לגבי ההדרגה - הבעיה הגדולה היא - שבעוד ביולי אוגוסט אפשר למצוא פתרונות - קיטנות, שכנה / אחות מורה שמתנדבת לשמור, גם הבחורות בחופש ויכולות לשמרטף וכו' הרי שהחל מאחד באוגוסט אין שום פתרון - חוץ מהאמא היקרה שתוותר על העבודה בימים אלו (אלא אם כן, יש לכן שוויגער מקסימה שלא עובדת וגם גרה באותה עיר וגם מוכנה לשמור על הילדים, כמו שלי...)

זה בדיוק הענין.
ולכן זה מפוצץ שבנוסף לכל ההדרגות עוד דוחים את תחילת שנה בכמה ימים, כי חופשה של 62 ימים לא הספיקה להתארגנות.
מי אמור לשאת בנזק הזה? של הפסד ימי עבודה כפול 30 אמהות/אבות? של ביטול תורה של אבות שיוצאים מהכולל? וכל שנה זה קורה וכולם שותקים. מקסימום פותחים אשכולות חסרי תועלת בפרוג..

 

[שמואל גרינשטיין]

זו לא סיבה להוציא לחופשה של חודשיים את כל ילדי ישראל מגיל 3 ומעלה. יש פתרונות חילופיים לבעית השחיקה, למשל- להביא גננות מחליפות, כאלו שרוצות להכנס למערכת או אפילו תלמידות במסלול גננות.
גם בחו"ל יש חודשיים חופש. אבל אין מציאות כזו שהעול לפתרון לילדים נופל על ההורים! יש קמפים מאורגנים ברוב רובו של החופש.



זה בדיוק הענין.
ולכן זה מפוצץ שבנוסף לכל ההדרגות עוד דוחים את תחילת שנה בכמה ימים, כי חופשה של 62 ימים לא הספיקה להתארגנות.
מי אמור לשאת בנזק הזה? של הפסד ימי עבודה כפול 30 אמהות/אבות? של ביטול תורה של אבות שיוצאים מהכולל? וכל שנה זה קורה וכולם שותקים. מקסימום פותחים אשכולות חסרי תועלת בפרוג..

עד כמה שידוע לי זה גם לא חוקי.

חני

 

[להרגיש בבית]

אצלינו בגנים אין הדרגתיות,
לכן אני לוקחת את הילדים שלי יום או יומים קודם כדי להכיר את הגננת ואת הגן. ( כמובן בתאום עם הגננת עצמה)
שלא יגיעו ביום הראשון ויזרקו לתוך מקום לא מוכר וגננת לא מוכרת.
לדעתי זו התחלה ממש גרועה.

מצד שני, אין שום פיתרון נורמלי להדרגתיות הזו חוץ מלקחת חופש בימים הראשונים לכבוד ההדרגתיות- מה שלחלוטין לא מתאפשר למשל לגננות ולמורות עצמן כי אף אחד לא מצפה שהמורה של ביתו תעזוב את היום הראשון ללימודים בשעה 9:45 ותרוץ לקחת את הילד שלה מהגן שמסיים ב10:00.

 

[מריומה~]

מבינה מאד את הצד של האמהות המקוננות על המצב.
אני מגיבה מהצד השני - מהצד של הגננות.
ההסתגלות שלנו הגננת עם הילדים החדשים, היא עם הצרחות של רובם! ביום הראשון, ואכן זה הולך ופוחת ותמיד נשארים מעטים שעדיין קשה להם. זה ניחא נתמודד.

אבל הילדים -יש כאלו שממש קשה להם להיפרד, ילדים רגישים שרעש מהומה והמוניות , אחרי חודש/חודשיים בבית לעזוב ולהישאר עם דמות חדשה גם אם היא מקסימה, עם ילדים שלא מוכרים, סדרים ומקום חדש. זה מאד קשה.

התחלות הם מאוד קשות לכולם וק"ו לילדים רכים . ויש סגלתנים ויש פחות.
יש לי ילד אחד שחשבתי שאו הוא או אני עוזבים- יומיים או שלושה שלא הפסיק לבכות לרגע ורוצה אמא וזהו. והסחת דעת עזרה לרגעים שיכולתי להחזיקו בידים או לשבת איתו.
עד שאחרי 3 ימים של בכי שבתוכם שלחנו אותו אחרי חצי יום הוא התחיל לחייך ולהבין שזה התוכנית החדשה.
נראה לכם הוגן לזרוק כזה ילד ליום שלם ושיסתדר?

ואילו שטוענים בגאווה שהילד אמר שלום ונפרד במהירות -הייתי חוששת לקשר שלהם עם ההורים.

אז שתדעו שרוב הילדים תוך יום יומיים מסתגלים חלקם לוקח יותר , מעטים או בודדים שבוע ואפילו חודש.
ואני יודעת על ילד שמיד נכנס לכללים והפסיק לבכות אבל היה עצור לגמרי כל השנה.

אז תנו להם את זמן העיכול וכל ילד לפי יכולותיו.
אין טעם לדחוק את הקץ אלא רק להיות שם בשבילו ולאפשר לגננות המקסימות לעשות את עבודתן ביעילות ובהגינות כי גם להן קשה לא פחות.

 

[efrat1]

ואילו שטוענים בגאווה שהילד אמר שלום ונפרד במהירות -הייתי חוששת לקשר שלהם עם ההורים.

זה לא ברצינות. נכון?
זה לחלוטין ענין של אופי.

 

[חוי ג]

הייתי עם הבת שלי היום, בהתחלה היא נכנסה בשמחה ובצהלה, אבל ברגע שהיא ראתה את כל הבכיות היא לא הסכימה שאני אלך.. (היא צודקת, גם אני כמעט הצטרפתי למקהלה..)
אבל אחרי שעתיים שהגעתי לקחת אותה היה שקט מוחלט וכל הילדים היו רגועים..

 

[מריומה~]

זה לא ברצינות. נכון?
זה לחלוטין ענין של אופי.

להתגאות שהבת שלי או שאני האמא שיודעת להיות זורמת ומשחררת לא בהכרח מקום לגאווה.
ברור לי שיש טיפוסי אישיות ויש כאלו שקל להם להיפרד וקל להם להיות במקום חדש עם דמויות חדשות אבל מהרגע הראשון? נו נו ..

 

[לילי 1]

זה לא ברצינות. נכון?
זה לחלוטין ענין של אופי.

יותר מזה- ככל שהילד נפרד בקלות יותר, מעיד שההקשרות שלו בטוחה יותר. בסיס בפסיכולוגיה
כמוב כמובן שיש אינסוף נתונים נוספים בילד ובסביבתו שישפיעו