דרוש מידע הורים 'אובדים' בחופש הגדול

אולי תסבירו לי את האבסורד:
המורות הרי זקוקות לחודשים חופש "לנשמה", זה חשוב ואי אפשר לוותר אפילו על דקה!!!!

ופתאום,
כשהחלו המסגרות של בית הספר של החופש הגדול, כל המורות רצות ורבות לעבוד ... כשיש כסף בתמונה פתאום החופשה כבר לא כל כך חשובה "לנשמה" "להתרעננות" "למען הילדים שלכם"

אהה???

כל המורות רצות????רבות???? אני לא רצתי, ולא רבתי, ואחרי יש מאות אם לא אלפים.
שנה שעברה ריכזתי את הקייטנה, הכסף היה מתגמל, אבל החופש לא ממש.
והשנה החלטתי לעולם לא!!!!!
בד"כ מורה שעובדת בקייטנות היא מורה מקצועית, אין לה הרבה שעות, או שהיא ממש אבל ממש זקוקה לכסף.
כל אחת תעשה את מה שהיא רואה לנכון.
 
הייתה השבוע באחת הכתבות בעיתוני הנשים בדיחה כל כך מצחיקה, שלא יכולתי להתאפק מלהעלות אותה.

הביאו את שני הצדדים (אמהות עובדות, ומורות חופשות), עם הטיעונים הרגילים (מצד המורות: 'מורות עובדות קשה ונשחקות' ומצד האמהות: 'גם אנחנו עובדים קשה, שיביאו סמינריסטיות בתשלום').

ואז אמרה הכתבה, בשמה של אחת המורות:
(חחח. באמת. מבטיחה לכם):

"העבודה שלנו קשה יותר מכל העבודות... בלה בלה...
בעבודה שלנו אי אפשר להתנמנם, לאכול ולדבר בטלפון!"


קראתי שוב ולא האמנתי.
היה נשמע שהיא באמת חושבת שכל נשות ישראל, הייטקיסטיות, מזכירות, עובדות משרד, רואות חשבון, נציגות שירות - כולן הולכות לעבודה ויכולות להתנמנם בה. רק היא, המורה השחוקה - לא יכולה לישון בעבודה! אי לכך מגיעים לה חודשיים חופש!
וכידוע כל הנשים העובדות גם אוכלות ומדברות בטלפון לסירוגין בשעות העבודה (כלומר, בדקות בהן אינן ישנות).
רק המורות השחוקות, לא יכולות להתנמנם במהלך העבודה.

(אייקון מתפוצץ מצחוק, על הניתוק של המשפט הזה מעולם העבודה המודרני, ועל הפנטזיה בדבר אכילה שתיה ונמנום במשרד. ולגבי האוכל והשתיה, מורות משעשעות שלי, בדיוק בגלל זה משלמים לכן על שעה, כשהשיעור הוא 40-45 דקות. בזמן הנותר תאכלו ותשתו. יש הפסקות כל הזמן. אין לכן יותר משעה וחצי רצופות בכיתה).

ועכשיו ברצינות, מורות יקרות, יש לכן הטבות אדירות וחופשות מצויינות, שבו ותהנו מהן, עיני לא צרה, תחגגו ותחזרו רעננות ובריאות לחנך את הילדות שלי - רק אולי כדאי שלא תתראיינו לכתבות כאלו... זה פשוט נראה קצת מביך.
 
אז ככה, לא!
אני לא הולכת לשכנע אף אחת מעובדות המשרד הנכבדות והשחוקות על כך שמורות ח י י ב ו ת את החופש הזה.
כן הן חייבות
אבל מה כן, נסי לדמיין אתכן מלמדות פעם בשבוע את המקצוע בן אתן עסוקות כיום.
מוזר, אבל אם יש הרמוניה בין המודע לתת מודע, קשה לך לדמיין את עצמך פתאום מורה יום בשבוע, פשוט כי את יודעת בדיוק כמה זה דורש
נכון, המורות למתמטיקה עובדות הכי פחות קשה - אבל העול המונח על כתפיהן הצרות, כן, שכל התלמידות תעבורנה את הבגרות\חוץ בשלום, הוא על אחריותן המלאה
כל שאר המורות יוצאות משיעור של 45 דקות ומתנפנפות לכיתה הבאה ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת (רק אם שפר עליה גורלה ואכן יש לה את מירב שעות ההוראה)
זהו זה, לא באתי לשכנע ולא באתי להצדיק את חופשתי כמורה, אלא רק לעזור לכן להרגיש פחות אומללות.
 
דברו כאן על לחץ ודד ליינים,
אחת הקבוצות עם הלחצים הסביבתיים הכי הכי גבוהים הם קבוצת עובדי ההוראה
ואני ממש לא מדברת כרגע על ההתמודדות מול הילדים.
לגננת ממוצעת יש היום לחצים מטורפים מהפיקוח: לשלוח מיפויים כמה פעמים בשנה על כל ילד, להכין תוכנית עבודה שנתית/ חודשית/ שבועית, להכין קלסרים שונים ומשונים עם עבודות מחקר למיניהן, להכין תוכניות כתובות לשיתוף הפעולה עם הורים/ קהילה/ילדים מתמודדים, להשתלם בהשתלמויות בשעות אחה"צ וכו'.
וזה בלי הלחץ השוטף שיש במשך השנה שהוא לגמרי לגמרי מחוץ לשעות הגן: לדאוג לציוד/ יצירות/ חומרים מתכלים , קניות שונות, טלפונים עם הורים, השתתפויות בוועדות השמה/ שילוב/פסיכולוגית,
טלפונים מהורים עם ביקורות שונות ומשונות או סתם לדעת בשעת ערב נחמדה איך הבת שלהם בכללי (ואת לא האמא היחידה....)
האמינו לי שחצי מימות החופשה שלהן, הלכו בינתיים לגננות על השתתפויות בתערוכות שונות לגנ"י לקראת פתיחת שנה.
ולהכין את הגן לקראת השנה החדשה, לוקח זמן אוהוהו.....
אז אל תחשבו שהגננות חוזרות הביתה והן "קודש לילדיהן", ממש לא!!!!
זה אחד מסוגי העבודה שמתפרשים כמעט על פני היממה כולה!!
ולא דברתי עדיין מילה על העבודה עם הילדים עצמם, השחיקה וכו' וכו'....
מגיע גם לכם חופשה, אבל אל תקנאו במורים והגננות, תאמינו לי שלא הייתם רוצים להתחלף (ובטח לא במשכורות והתנאים...)
זה נשמע מאוד משכנע, באמת.
גם כשגיסותי הגננות והמורות טוענות את זה זה נשמע קשה מאוד.

אבל למה כשגיסתי הגננת הייתה אצלי שעתיים בשבוע שעבר. (חלק מתוכניות החופש :) )
וקיבלתי תוך כדי קרוב ל50 מיילים שהכותרות של חצי מהם היו: דחוףףףף/קריטי/דחוף מאוד.
היא ריחמה עלי?

ולמה גיסתי המורה שדיברה איתי שעה ביום החופשי שלה, ותוך כדי דפקו אצלי 2 משלוחנים לקחת דיסק, התקשרה תלמידה לשאול שאלה, עניתי ל8 מיילים תוך כדי ושמתי סרט לסגירה, וכל זה בבוקר שהחלטתי להשקיע בו בבית ולא לעבוד, למה היא ריחמה עלי?

למה גיסתי שעובדת במעון, שפגשה אותי אחרי 3 ימים שבהם ישנתי (בסך הכולל, כן? לא בכל יום כפול שלושה ימים,) 5 שעות (במצטבר! לא רצוף! גנבתי שעה בכל פעם שהתמוטטתי) למה היא ריחמה עלי?

ולמה כל הגיסות שלי, 4 במספר, גננות ומורות, מצהירות כולן שלא היו מסכימות להחליף איתי עבודה בשום אופן?

אבל מה כן, נסי לדמיין אתכן מלמדות פעם בשבוע את המקצוע בן אתן עסוקות כיום.
מוזר, אבל אם יש הרמוניה בין המודע לתת מודע, קשה לך לדמיין את עצמך פתאום מורה יום בשבוע, פשוט כי את יודעת בדיוק כמה זה דורש
אני מלמדת את המקצוע שלי כ10 פעמים בשבוע, בממוצע.
 
(אייקון מתפוצץ מצחוק, על הניתוק של המשפט הזה מעולם העבודה המודרני, ועל הפנטזיה בדבר אכילה שתיה ונמנום במשרד. ולגבי האוכל והשתיה, מורות משעשעות שלי, בדיוק בגלל זה משלמים לכן על שעה, כשהשיעור הוא 40-45 דקות. בזמן הנותר תאכלו ותשתו. יש הפסקות כל הזמן. אין לכן יותר משעה וחצי רצופות בכיתה).
אני לא הולכת לרדת לפסים נמוכים...
אבל רק שאלה: מה יש אחרי שעה וחצי רצופות בכיתה?
עוד שעה וצי רצופות בעוד כיתה...
ב"ה!
 
אז ככה, לא!
אני לא הולכת לשכנע אף אחת מעובדות המשרד הנכבדות והשחוקות על כך שמורות ח י י ב ו ת את החופש הזה.
כן הן חייבות
אבל מה כן, נסי לדמיין אתכן מלמדות פעם בשבוע את המקצוע בן אתן עסוקות כיום.
מוזר, אבל אם יש הרמוניה בין המודע לתת מודע, קשה לך לדמיין את עצמך פתאום מורה יום בשבוע, פשוט כי את יודעת בדיוק כמה זה דורש
נכון, המורות למתמטיקה עובדות הכי פחות קשה - אבל העול המונח על כתפיהן הצרות, כן, שכל התלמידות תעבורנה את הבגרות\חוץ בשלום, הוא על אחריותן המלאה
כל שאר המורות יוצאות משיעור של 45 דקות ומתנפנפות לכיתה הבאה ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת (רק אם שפר עליה גורלה ואכן יש לה את מירב שעות ההוראה)
זהו זה, לא באתי לשכנע ולא באתי להצדיק את חופשתי כמורה, אלא רק לעזור לכן להרגיש פחות אומללות.

לא בטוחה בכלל שאת צודקת. אולי אצלך בתת-מודע ההוראה הוא משהו סיוטי.
אבל שאני מדמיינת את עצמי מלמדת (תכנות, למי ששאלה) נראה לי דווקא נחמד.
מקצוע שאני אוהבת. שיעורים לא ארוכים. (לא לשבת 8 שעות על כסא ולתקתק משימות), הפסקות, חופש בערב פסח, החופש הגדול.... מה רע?

(.... אם הייתי צריכה ללמד פסיכולוגיה/חינוך/יהדות/תנ"ך וכו אז לא הייתי הולכת על זה בשו"פ,
אבל תכנות, שזה המקצוע שלי, למה לא?)
 
למה גיסתי שעובדת במעון, שפגשה אותי אחרי 3 ימים שבהם ישנתי (בסך הכולל, כן? לא בכל יום כפול שלושה ימים,) 5 שעות (במצטבר! לא רצוף! גנבתי שעה בכל פעם שהתמוטטתי) למה היא ריחמה עלי?

ולמה כל הגיסות שלי, 4 במספר, גננות ומורות, מצהירות כולן שלא היו מסכימות להחליף איתי עבודה בשום אופן?


אני מבינה שאת עצמאית... ;)
אז את קובעת לעצמך את היקף העבודה ואם את משלמת ביטוח לאומי יש לך גם חל"ד...
ואם יש לך גן תלוש ממוסד לימודי אז את מקבלת או דמי מרצה או חופש
אם אני צודקת אז ידך על העליונה והמשכורת שלך מכובדת מאוד!!!
גיסתך, איננה בנויה לעבודה קשה לפחות כמו שאת עובדת, לא מתאים לה
אבל תני לי לנחש שבסוף החודש היא מקבלת אולי עשירית ממך.
מטפלת במעון לעולם לא תוכל לטפס לפסגות של רווח חודשי כשלך (בלי עין הרע...)

אין חלקך עם עובדות המשרדים בכלל!!:p
 
אני לא הולכת לרדת לפסים נמוכים...
אבל רק שאלה: מה יש אחרי שעה וחצי רצופות בכיתה?
עוד שעה וצי רצופות בעוד כיתה...
ב"ה!

לא. אחרי השעה וחצי האלו יש הפסקה.
ובבתי הספר שאני מכירה, אין פעמיים שעה וחצי רצופות.
רק שלישית-רביעית הן שעות רצופות, ושישית-שביעית.
ביניהן יש שעה חמישית שמופרדת בהפסקות לפניה ואחריה.

אין לי בעיה שמורות טוענות ש'קשה להחזיק כיתה'. צודקות וכל הכבוד להן על העבודה הקשה.
אבל חבל שהן חושבות שהטענה הזו לא מספיקה, ומנסות להמציא מהגורן והיקב בעיות לא קיימות (כמו שהן לא יכולות לנמנם בעבודה).
 
לא בטוחה בכלל שאת צודקת. אולי אצלך בתת-מודע ההוראה הוא משהו סיוטי.
אני מורה

ללמד תכנות זה שייך ללימודים גבוהים - סמינריים או מטעם התמ"ת או פרטי...
א"א שם לא משלם חופש
החופש שם הוא בעל כורחך

המורות לתכנות עובדות מאוד קשה כי אין להן הרבה שעות במקום עבודה אחד (לא הגיוני) ואם את רוצה ללמד 8 שעות תכנות ביום תאלצי ללהטט בין מקומות לימוד רבים...
(מידע אמין לחלטין מידידה שהיא מורה לתכנות)
עקרונית, יהיה לה קשה להגיע למשכורות כשלך
ואם את חושבת ברצינות, אדרבא תעשי הסבת מקצוע
אבל אל תרגישי שכפו עלייך את העובדה של סוג העבודה!!
 
אני מבינה שאת עצמאית... ;)
אז את קובעת לעצמך את היקף העבודה ואם את משלמת ביטוח לאומי יש לך גם חל"ד...
ואם יש לך גן תלוש ממוסד לימודי אז את מקבלת או דמי מרצה או חופש
אם אני צודקת אז ידך על העליונה והמשכורת שלך מכובדת מאוד!!!
גיסתך, איננה בנויה לעבודה קשה לפחות כמו שאת עובדת, לא מתאים לה
אבל תני לי לנחש שבסוף החודש היא מקבלת אולי עשירית ממך.
מטפלת במעון לעולם לא תוכל לטפס לפסגות של רווח חודשי כשלך (בלי עין הרע...)

אין חלקך עם עובדות המשרדים בכלל!!:p
הנושא כאן הוא לא המשכורת, אלא השחיקה, לא?
רק הסברתי שיש עוד כמה מקצועות קשים ושוחקים בעולם.
(ואגב, החישוב שלך לא נכון, כי לעובדת הוראה למשל, יש תגמולים, ושבתון, וצבירת וותק, ועוד מליון הטבות שגם אם הן לא מתבטאות בתלוש בסוף החודש, הן משמעותיות כלכלית בראייה כללית. ולמי שעובדת בצורה מרוכזת ואינטנסיבית כמוני, יש הוצאות של אוכל מוכן, עזרה בבית בתקופות עומס, ושלא לדבר על הוצאות העסק עצמו שהן ים בלתי נגמר, אבל זה שוכחים לחשב.)
 
אני מורה
המורות לתכנות עובדות מאוד קשה כי אין להן הרבה שעות במקום עבודה אחד (לא הגיוני) ואם את רוצה ללמד 8 שעות תכנות ביום תאלצי ללהטט בין מקומות לימוד רבים...
(מידע אמין לחלטין מידידה שהיא מורה לתכנות)
עקרונית, יהיה לה קשה להגיע למשכורות כשלך
ואם את חושבת ברצינות, אדרבא תעשי הסבת מקצוע
אבל אל תרגישי שכפו עלייך את העובדה של סוג העבודה!!

לא מרגישה שכפו עלי את העבודה או משהו כזה.
אני מרוצה ב"ה וטוב לי.
זו הייתה תגובה ע"כ שכתבת לנסות לדמיין את עצמך מורה... אז ניסיתי והיה נשמע סבבה....
 
אז ככה, לא!
אני לא הולכת לשכנע אף אחת מעובדות המשרד הנכבדות והשחוקות על כך שמורות ח י י ב ו ת את החופש הזה.
כן הן חייבות
אבל מה כן, נסי לדמיין אתכן מלמדות פעם בשבוע את המקצוע בן אתן עסוקות כיום.
מוזר, אבל אם יש הרמוניה בין המודע לתת מודע, קשה לך לדמיין את עצמך פתאום מורה יום בשבוע, פשוט כי את יודעת בדיוק כמה זה דורש
נכון, המורות למתמטיקה עובדות הכי פחות קשה - אבל העול המונח על כתפיהן הצרות, כן, שכל התלמידות תעבורנה את הבגרות\חוץ בשלום, הוא על אחריותן המלאה
כל שאר המורות יוצאות משיעור של 45 דקות ומתנפנפות לכיתה הבאה ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת (רק אם שפר עליה גורלה ואכן יש לה את מירב שעות ההוראה)
זהו זה, לא באתי לשכנע ולא באתי להצדיק את חופשתי כמורה, אלא רק לעזור לכן להרגיש פחות אומללות.

מכירה סביבי כמה שלימדו/מלמדות ראיית חשבון או הנה"ח/יעוץ מס.
למרות שהתלמידות היו בנות סמינר עייפות בשעות מאוחרות, המורות נהנו מאד.
קולגה אחת שלי תמיד חיכתה כבר ליום שלישי, בו תוכל לפרוח מהמשרד לשעות ההוראה שלה.

ואנחנו לא מרגישות אומללות בכלל. רק מנסות למקד את השיח.
 
לא. אחרי השעה וחצי האלו יש הפסקה.
ובבתי הספר שאני מכירה, אין פעמיים שעה וחצי רצופות.
רק שלישית-רביעית הן שעות רצופות, ושישית-שביעית.
ביניהן יש שעה חמישית שמופרדת בהפסקות לפניה ואחריה.

אין לי בעיה שמורות טוענות ש'קשה להחזיק כיתה'. צודקות וכל הכבוד להן על העבודה הקשה.
אבל חבל שהן חושבות שהטענה הזו לא מספיקה, ומנסות להמציא מהגורן והיקב בעיות לא קיימות (כמו שהן לא יכולות לנמנם בעבודה).

לא אוכל לתאר ואין לי עניין לתאר מהי הפסקה של מורה כיום.
אולי אם באמת כל המקומות יכניסו את עוז לתמורה אולי אז ירווח למורות והן תעבודנה יותר קשה... אבל ההפסקה תהייה יותר שפויה
עבודה משרדית לכל הדעות נוחה בהרבה מכל עבודת הוראה אחרת.
מידיעה
כן, ואולי למורה הזו המרואיינת שהיתה להשערתי מפוברקת מפריע לה שהיא לא יכולה לקבל שום טלפון במהלך השיעור ולהיות מרוכזת כל כולה בהוראה ואם היא ריחפה אחת דתה להיות ללעז לעג ולקלס בעיני התלמידות.
איתם לא מתכתבים במייל וא"א להדליק מוזיקה ברמקול או בנגן...
 
זו הייתה תגובה ע"כ שכתבת לנסות לדמיין את עצמך מורה... אז ניסיתי והיה נשמע סבבה....
אז לא היית צריכה לדמיין :)
ואם היה נשמע כ"כ סבבה.. אולי עוד תהיי מורה טובה וניתן לך חינוך ועוד כמה תפקידים רציניים כאלו
סתאאאאם
 
ועכשיו תעני לכוווווווולן בקול גדול:
למה היא באמת לא מורה בכל השעות שלה?????????
(לא להתחמק...)

כי ההתמחות שלה הייתה במקצוע ספציפי בראיית חשבון, ובכל ירושלים היו בדיוק שני סמינרים עם התמחות מתאימה. (לנושאים אחרים היו מורות אחרות).
כך שגם אם הייתה רוצה, לא היו יותר מ-4 שעות הוראה בתחום הזה בכל האזור.

אבל גם לו היו קבוצות בשפע, כחול על שפת הים, עדיין היא הייתה רוצה לעבוד במקביל בראיית חשבון לפחות חצי שבוע, כדי לשמור על המקצוע. מורות שלא עובדות בפועל במקצועות החשבונאות, הרבה פעמים חסר להן ידע. הכיף הוא במקביל גם לעבוד וגם ללמד, כך את מכירה את כל החידושים ויכולה ללמד טוב יותר.

ובכל מקרה, גם בתרחיש הזה, בו היו צצות יש-מאין קבוצות ללימודי ראיית חשבון והיו מציעים לה ללמד אותן, היא לא הייתה יכולה להסתדר עם המשרד.
אין הרבה משרדים שאפשר לעבוד בהם רק חצי שבוע, וללמד בחצי השני. עם יום אחד שיוצאים בו מוקדם, אפשר עוד להסתדר. יותר מזה- נדיר.
 
ועכשיו תעני לכוווווווולן בקול גדול:
למה היא באמת לא מורה בכל השעות שלה?????????
(לא להתחמק...)

ושוב, אני לא מבינה מה פשר נסיונות הדחיקה לקיר האלו.

"למה כולכן, כל המורות, לא מוכנות להיות מטפלות במעון?
זה סימן שלמטפלות במעון מגיע שלושה חודשים חופש!!!"

(הקשר הלוגי בין משפט למשפט, הוא בדיוק כמו הקשר הלוגי של 'אתן לא רוצות להיות מורות, סימן שלמורות מגיע חודשיים חופש').

אם מישהו לא רוצה לעבוד במשהו, זה אומר שלכל עובדי ה'משהו' מגיעים שלושה חודשי חופש בתשלום? כאילו, מה הקשר?
 
ועכשיו תעני לכוווווווולן בקול גדול:
למה היא באמת לא מורה בכל השעות שלה?????????
(לא להתחמק...)

השאלה קצת מצחיקה.
או מראה על חוסר ידע.
בין העובדות במשרדים שאני מכירה, יש רבות שהיו שמחות לשעות הוראה.
אך לכמה שעות דרושות מורות ללמד?
וכן כדי לשמור על רמה מקצועית חייבים להמשיך לעבוד במשרד בו זמנית.
כך שתודי שהוראת המקצוע + משרד שוחקת המון. ובכ"א על כל משרה יש קופצות רבות...
לי זה רק מראה כמה מקצוע ההוראה נחשק.
ואם הוא נחשק מסתבר שיש לו תמורה משתלמת.

עוד לטענות שעלו פה,לי היו מורות שחופשי ענו לטלפונים באמצע השיעור, מתארת לעצמי שהמצב לא נהיה יותר טוב.
הטענות מגוחכות
 
גם אני קראתי את הכתבה ופשוט לא הצלחתי להבין- אף אחד לא אמר שמורות לא נשחקות, אף אחד לא אמר שהן לא צריכות חופש . אבל מכאן ועד לומר על כל האחרים שאינם צריכים חופש??? ( ציטוט: מלמד בחיידר לא צריך חופש כי הוא לא חוזר הביתה למשרה כמו אמא ילדים בישולים וכו' ברור הוא לא עושה כלום במקצוע המעייף הזה)
אם זה לא הגזמה אז מה זה? אני כמזכירה לא נשחקת? לא צריכה להתאוורר? ברור שאני כל היום יושבת רגל על רגל ומפצחת גרעינים בין לבין אני גם מעלעלת בעיתון לצד כוס קפה - ברור! זה מה שעושים בכל העבודות חוץ במקצוע ההוראה נעבעך! לא מקבלים קהל , לא מתרוצצים במשרדי ממשלה, לא עונים לטלפונים בלי הרף לא מקלידים 8 שעות, לא חוטפים צעקות מלקוחות לא מרוצים, לא מקבלים על הראש לפעמים מהבוס .וכשאני מגיעה הביתה אני מלאת כוחות מכל הבוקר שנחתי שלא כמו המורות שחוזרות הביתה מותשות. (וכן , תתפלאו אין לי יום חופש פרט ליום שישי שאז אני רוצה להספיק את כל העולם!)
וגם בעלי לא נשחק בכלל במקום עבודתו אליו הוא נוסע יום יום לפנות בוקר....

אני לא מתלוננת על העבודה שלי , אני נהנית. אבל כמו כל בני האדם צריכים מידי פעם להתאוורר.

חבר'ה תתעוררו כולנו בני אדם גם אם את מורה, גננת, סייעת, קופאית, מזכירה, גרפיקאית , מתכנתת וכו' . כולנו זקוקים להחלפת כוחות. לא ברור מאיפה הגיעה הסטיגמה שרק מורות וגננות צריכות חופש.
מפרגנת לכולם מכל הלב חופש בתנאים שמתאימים לו ! אבל אל תנפנפו לי בכך שמורות ח י י ב ו ת חופש
כולנו ח י י ב י ם חופש!

חופשה נעימה!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

אני שכנה של שלושה ילדים מתוקים עם פיגור בינוני שחיים בבית אחד.
זהו אתגר קשוח בשגרה, אבל נסו לדמיין איך זה נראה בחופש הגדול...

כל המשפחה בבית, כולל המיוחדים שחוזרים ביום רגיל בין 4 ל6
אין להם סדר יום, ובטח שלא תעסוקה
(אם לא לוקחים בחשבון הצקות ומריבות)

אי אפשר לצאת איתם לטיולים, אי אפשר להשאיר בבית עם בייביסיטר

אי אפשר לשלוח לקייטנה, ואפשר רק לנסות להעביר בשלום עוד יום ועוד אחד.


עד היום הנס של הילדים המיוחדים וההורים שלהם היה ארגון עזרה ומרפא.

במשך שנים (בטח קרוב ל10) הוא משיג תקציבים , מתנדבות , ועורך קיטנות טיולים ונופשונים נון סטופ מסביב לשנה.

זה מתחיל ביום חמישי כל שבוע, ממשיך בחופש הגדול, ולא נגמר בחול המועד, ערב פסח, ובטח יש עוד זמנים ששכחתי.

וכל פעם ההצלה הזו היתה בחינם לגמרי. עיריית ביתר עילית הייתה מקצה מיקום , התקציבים הגיעו מעזרה ומרפא וההורים רק הודו לה' על מזלם הטוב.

אבל השנה העירייה הפסיקה להקצות את המתנ"ס לפעילות.
ומאז הילדים האלו בבית.

אני מקווה שרק מטעמים ענייניים, אבל אין לנו שום הבנה למה להפסיק פעילות מדהימה שכזו לארגון מיוחד שכזה ולחפש ארגון אחר(?) שעדיין לא נמצא.

אם אתם רוצים לעזור ולהקדיש שתי דקות מזמנכם כדי לתת תקווה לילדים האלו.
אנא שילחו מייל (ולאחר מכן כתבו שלחתי והקפיצו את השרשור)
לכתובת
pniyot
שטרודל
betar-illit.muni.il

אפשר להעתיק את הנוסח הבא:
שלום רב,
אני פונה אליכם בלב כואב , בנוגע להפסקת פעילות הנופשונים של עמותת עזרה ומרפא – מסגרת יקרה מפז לילדים המיוחדים ולמשפחותיהם.
המצב הנוכחי, בו הילדים נמצאים ימים ארוכים בבית ללא מענה, חסרי שגרה ומסגרת – הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת. גם אם קיימות סיבות מוצדקות להפסקה, לא ייתכן שהמחיר הציבורי והאנושי יהיה כה כבד.
שמענו כי נשקלת העברת האחריות לגוף אחר – אך חשוב לומר בפשטות: עזרה ומרפא נתנו את הלב והנפש. עבור המשפחות, הם לא "ספק שירות" אלא שליחי ציבור אמיתיים, שבנו מערכת עם נשמה, רגישות, ועמידה באתגרים שדורשים מסירות נדירה.
הפסקת הפעילות שלהם, גם אם זמנית, יוצרת ריק מערכתי ורגשי כואב, שגם כל שינוי עתידי לא יוכל בקלות למלא.

אנא – אל תתעלמו מהכאב ומהזעקה השקטה של ילדים והורים.
השיבו את הפעילות – ותנו לעזרה ומרפא להמשיך להיות העוגן עבור משפחות רבות, שלמענן הם עושים את מה שכולנו היינו צריכים לעשות.

בתודה על האכפתיות ותקווה לשינוי מהיר.
13 ביוני 2025

מבצע עם כלביא

משרד העבודה מפרסם: שאלות ותשובות בנושא זכויות עובדים

בעקבות מצב החירום שהוכרז בעורף היום (13.6.25), ולאחר הערכת מצב עם שר העבודה יואב בן צור, מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן עם הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו״ד רבקה ורבנר, אנו מפרסמים תשובות לשאלות עובדים:


1. איך אני יודע אם אני עובד חיוני או לא?

על העובד לברר מול מעסיקו אם הוא נמנה על רשימת העובדים שבצו הקריאה.

מקום עבודה שאושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני מחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה ובאחריות המפעל לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר ככזה וכי יש לו אישור בתוקף.

ניתן לבדוק האם מפעל אושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני במנוע החיפוש באתר אגף כח אדם לשעת חירום, בהזנת מספר החברה, או מספר המפעל או שם המפעל בקישור הזה במנוע החיפוש . יש לשים לב שמנוע החיפוש אינו כולל מפעלים של מערכת הביטחון ומפעלים שהינם עוסקים מורשים.

כמו כן, ניתן לבדוק עם המעסיק האם המפעל בעל אישור כאמור והאם העובד נמצא ברשימת העובדים החיוניים המצויים בידי משרד העבודה.


2. אני עובד חיוני- האם אני מחויב להגיע למקום העבודה?

מי שהוצא לה/ו צו קריאה לשירות עבודה חייב/ת להתייצב לעבודה בין אם פיזית או עבודה מרחוק לפי בחירת המעסיק.

אי הגעה לעבודה במפעל חיוני מהווה לכאורה עבירה פלילית


3. מי לא חייב להתייצב לשירות העבודה חיוני?

חובת התייצבות לשירות העבודה לא תחול על :

שוטר; חייל – כולל המשרת שירות מילואים לפי צו על פי סעיף 8 לחוק שירות המילואים;

אישה בהיריון או שטרם חלפה שנה מיום הלידה;

אם טרם מלאו לך 16 שנים או הגעת לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.


4. אני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 ואני מוגדרת כעובדת חיוני- האם אני מחויבת להגיע לעבודה?

בקריאה לשירות עבודה של אישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם.


5. אני מוגדר כעובד חיוני- האם אני רשאי לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק נוכח נסיבות מסוימות יש ליידע את המעסיק על כך ולסכם מולו מסגרת העבודה.


6. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם אני רשאי לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף, יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר, כולל אי ביצוע עבודה.


7. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם יכולים לפטר אותי על כך שלא הגעתי לעבודה?

ככל שלא ניתן לקיים פעילות במבנה או במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות אין חובת התייצבות לעבודה וקיימת הגנה מפני פיטורים.

"פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:

(1)חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;

(2)חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;


8. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם אני יכול לממש את ימי החופשה שלי?

רשאי המעסיק לסכם עם העובד לממש ימי חופשה על חשבון ימי חופשה שנתית ככל שעומדים לרשותו.


9. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם אני זכאי לתשלום שכר?

ככל שהעובדים נעדרו מהעבודה, שלא בשל אחת הסיבות המנויות בחוקי העבודה –כולל חופשה שנתית או מחלה יחול האמור להלן:

עד כה לא נקבעה הזכות לשכר בשל היעדרות באזורים שהוכרז לגביהם מצב מיוחד זאת בשל ציות להוראות פיקוד העורף או בשל טיפול בילד שהמוסד הלימודי שלו נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדרך כלל, לקראת סוף המערכה או בדיעבד בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

בעבר, בעקבות הסכמים קיבוצים בין ארגוני המעסיקים והעובדים שהורחבו בצו בידי שר העבודה על כלל העובדים ותקנות מס רכוש עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14) בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו תשלום שכרם כאילו עבדו.

אנו מצויים בעת לחימה ולאחריה תאוסדר הזכאות לשכר. כאמור נושא הפיצוי והשכר המגיע לעובדים בעת היעדרם מהעבודה מוסדר בדרך כלל בדיעבד.


10. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי נסגר לפי הוראות פיקוד העורף- האם אני רשאית להיעדר מהעבודה והאם אני מוגנת מפיטורים?

הינך רשאי/ת להיעדר מהעבודה וחל איסור על פיטוריך בשל כך ובתנאי:

הילד נמצא בהחזקתך הבלעדית או שהינך ההורה העצמאי של הילד;

בן הזוג עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.

אין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו סידור נאות להשגחה על הילד.


11. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי נסגר לפי הוראות פיקוד העורף- האם אני יכולה לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיוזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף, יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר, כולל אי ביצוע עבודה.


12. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי פעיל לפי הוראות פיקוד העורף- האם אני רשאית להיעדר מהעבודה?

הינך חייב/ת להתייצב לעבודה בהתאם להסכם העבודה שחל על מקום העבודה, למעט אם הינך זכאי/ת להיעדר מהעבודה בשל אחת הסיבות המנויות בחוקי העבודה, כולל היעדרות בשל מחלת עובד, מחלת בן משפחה או בשל קיום חובת אבלות ובכפוף לתנאים שנקבעו לעניין סיבת ההיעדרות.


13. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי סגור על פי הוראות פיקוד העורף- האם אני רשאית לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק נוכח נסיבות מסוימות יש ליידע את המעסיק על כך ולסכם מולו מסגרת העבודה.


14. על פי הנחיות פיקוד העורף-מקום העבודה פתוח אבל אני מפחד ללכת לעבודה. האם אני זכאי לשכר?

מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה ככל שההיעדרות לא מוסדרת בחוק או בהסכם. על כן, מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת במפורש. עם זאת, עובד ומעסיק יכולים להסכים על היעדרות בתשלום או על מימוש ימי חופשה, לדוגמה.


15. האם חייבים להגיע למקום העבודה גם אם אין בו מרחב מוגן?

יש לנהוג בכל מקום לפי הנחיות פיקוד העורף ואסור לפטר עובד בגלל ציות להוראות. לכן התשובה תלויה בהנחיות פיקוד העורף באותו זמן ובאותו מקום.

יובהר כי אם אין הגבלות על המשך פעילות במקום העבודה לפי הנחיות פיקוד העורף או העובד אינו נעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 עקב סגירת מוסד חינוכי לפי הוראות פיקוד העורף, ההיעדרות על אחריות העובד. אין באמור כדי לגרוע מזכות העובד בשל היעדרות רגילה לפי חוקי העבודה, כגון חופשה, מחלה ועוד.


16. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי יכול לפעול, אך המעסיק בחר שלא לפתוח את העסק מסיבותיו- כיצד המעסיק צריך לפעול?

על המעסיק לסכם מול עובדיו את הסדר ההיעדרות, בין היתר:

הוצאת העובדים לחופשה שנתית עד 7 ימי חופשה ללא הודעה מוקדמת. באשר לחופשה העולה על שבעה ימים, על המעסיק להודיע לעובד על כך שבועיים מראש. לא ניתן להכניס את העובד ליתרת חופשה שלילית ללא הסכמת העובד המפורשת.

הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום בכפוף לקבלת הסכמת העובד המפורשת.

מעבר לעבודה חלקית או גמישה לרבות צמצום היקף משרה ובלבד שהתקבלה הסכמת העובד. שינוי חד צדדי ללא הסכמת העובד עלול להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העסקה – יש לשים לב כי קיימות קבוצות מוגנות מכוח חוק עבודת נשים –

ככל שבכל זאת המעסיק שוקל לסיים העסקת העובד, יש לקיים הליך פיטורים כדין ובשל נימוקים מוצדקים.

עובד שלא הסכים לחל"ת או ליתרת חופשה שלילית, אומנם אין הוראת חוק המחייבת תשלום שכר במצב זה, אך ייתכן והעובד יהיה זכאי לשכר עבור ימי עבודה שבהן העמיד את עצמו לרשות העבודה אך המעסיק סגר את העסק- לעניין זה על העובד להגיש תביעה בבית הדין לעבודה.


17. אני הורה לילד בן 15 ומוסד החינוכי סגור על פי הנחיות פיקוד העורף- האם אני זכאית להיעדר מעבודה ולקבל פיצוי תשלום?

בעבר ניתן פיצוי להורים לילדים עד גיל 14 שנאלצו להיעדר מהעבודה. הורים לילדים בני 15 ומעלה לא זוכו בשכר על ימי היעדרותם. העובד יכול לממש כרגיל את זכאותו להיעדרות בשל מחלת ילד, בהתאם לחוק דמי מחלה. אין באמור כדי לגרוע מזכאות העובד להיעדר מהעבודה בשל מחלת ילד לפי חוק דמי מחלה.


18. אפוטרופוס שלא יכול לעבוד כי החוסה שוהה בבית בשל מסגרת יומית סגורה. האם המעסיק אמור לשלם לו משכורת על הימים האלה ?

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום מעניק הגנה מפיטורים לגבי הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 בשל סגירת המוסד החינוכי לפי הוראות פיקוד העורף.

האמור אינו חל על אפוטרופוס שאינו ההורה של הילד. בהסכמים קיבוציים שהסדירו את חובת תשלום שכר בשל היעדרות מהעבודה עקב מצבי חירום קודמים, לא קבעו חובת תשלום שכר לאפוטרופוס שאינו ההורה של הילד.


19. האם עובד שעתי שעובד ארבעה חודשים בלבד שנאמר לו לא להגיע לעבודה עקב הוראות פיקוד העורף ולא פוטר- זכאי לקבל משכורת?

על מנת שעובד יהיה זכאי לשכר נדרש מקור חוקי או הסכמי. כך לדוגמה תשלום שכר בעד היעדרויות שאנחנו מכירים כגון חופשה או מחלה.

עד כה לא נקבעה הזכות לשכר בשל היעדרות במסגרת המערכה זאת בשל ציות להוראות פיקוד העורף או בשל טיפול בילד שהמוסד הלימודי שלו נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדרך כלל, לקראת סוף המערכה או בדיעבד בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

בעבר, בעקבות הסכמים קיבוצים בין ארגוני המעסיקים והעובדים שהורחבו בצו בידי שר העבודה על כלל העובדים ותקנות מס רכוש עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14) בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו תשלום שכרם כאילו עבדו.

חשוב להדגיש כי בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, חל איסור על מעסיק לפטר עובד שנשאר להשגיח על ילד עד גיל 14 או על ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21, מפאת סגירת מסגרת חינוכית, בשל הוראה שניתנה עקב מצב מיוחד בעורף, וזאת בכפוף לאחד מאלה:

ההורה הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית

שיש לו בן זוג אשר נבצר ממנו להשגיח על הילד.

במקרה שמקום העבודה של העובד או בן זוגו סיפקו סידור נאות להשגחה על הילד, העובד לא יוכל להעדר מהעבודה ולא תקום לו ההגנה מפני פיטורים. ככל שעובד פוטר בניגוד לחוק, המעסיק חשוף לענישה פלילית והעובד אף רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בשל פיטורים שלא כדין ועל המעסיק יהיה הנטל להוכיח כי הפיטורים היו כדין.

העובד לא נקרא לעבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.


20. האם ניתן להעדר מהעבודה כשהעובד מטפל יחיד בהורה סיעודי?

חוק הגנה על עובדים מעניק הגנה מפיטורים בשל ציות להוראות פיקוד העורף המגבילות פעילות במקום העבודה או לצורך השגחה על ילדים עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 בשל סגירת המוסד החינוכי לפי הוראות פיקוד העורף.

העובד רשאי לבדוק זכאותו להיעדר מכוח חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה).


21. מקום העבודה שלי פועל כרגיל -אך בשל מוגבלות אני לא יכול להגיע לעבודה. האם מותר לפטר אותי?

אם העובד לא יכול להגיע לעבודה בשל הוראות פיקוד העורף, חל איסור לפטר אותו. במקרה שהוראות פיקוד העורף מאפשרות לו להגיע לעבודה, אך הוא לא יכול בשל מוגבלותו, פיטורין יכולים להיחשב לאפליה פסולה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה