כללי הזאת נעמי?

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני יודעת שנושא הלקוחות שלא משלמים כבר נדון כמה פעמים אבל בכל פעם כשזה קורה לי, אני מתפלאת מחדש.

הזאת נעמי?

הזה הציבור שלנו, האמור להיות ירא השמיים?
איפה החשש מגזל ומעושק? איפה?

ראש השנה מגיע ועובר, ואנשים חרדים אפילו לא טרחו לשלם חובות וממשיכים להלין שכר. עם החובות האלה הם נעמדים מול ריבונו של עולם בלי אפילו שמץ הרהור או מצמוץ עיניים על כל העושק שעשו בשנה האחרונה ומבקשים מריבונו של עולם שירחם עליהם ויתן להם פרנסה טובה. כאילו דא?

איך אנשים לא חוששים מדין שמיים כלל וכלל, לא יאומן. במה הם שונים בעצם מכל חילוני מצוי?

אפילו שלא נעים לי להגיד את זה, אומר זאת בכל זאת - כשחייתי בתוך הציבור החילוני הגויי לפני שחזרתי בתשובה לא נתקלתי בכל כך הרבה שקרנים/רמאים/גנבים וכל השאר הכינויים שכרגע פרחו מזכרוני. לפעמים אני בטעות חושבת שאני עדיין חיה בין הגויים והחילונים. מה ההבדל בעצם?

גנב זה גנב זה גנב!

דין השמיים לגנב חילוני הוא קל יותר מאשר לגנב חרדי.

עצוב שגם במגזר החרדי אפשר לומר "על כי אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני בדבר אשתי".

ראו בזה הוצאת קיטור ותו לא.
כי נמאס לי לעבוד עם אנשים שלא מעריכים אדם שעושה מלאכתו נאמנה ורק משמיצים בשביל לחסוך לעצמם כמה גרושים, שמילא לא יהיו שייכים להם ואם לא ימסרו לי כפי שהם חתמו שיעשו, ה' יקח להם את זה מסתמא דרך רופא השניים.

אני קוראת בזה לכל אלה שכותבים וקוראים פה שגם מעסיקים פה ושם חברה אחרים - תעשו לזה סטופ! לא שווה להיות גנב בשביל כמה גרושים.

זהו.
פרקתי
ואני חוזרת לנקות לפסח.
תודה שהקשבתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
נכתב ע"י גינגית;370267:
אפילו שלא נעים לי להגיד את זה, אומר זאת בכל זאת - כשחייתי בתוך הציבור החילוני הגויי לפני שחזרתי בתשובה לא נתקלתי בכל כך הרבה שקרנים/רמאים/גנבים וכל השאר הכינויים שכרגע פרחו מזכרוני. לפעמים אני בטעות חושבת שאני עדיין חיה בין הגויים והחילונים. מה ההבדל בעצם?

סתירה משעשעת בתוך המשפט - -

בכ"א, אני מזדהה עם כאבך, ובתוך עמי אנוכי יושב - - וכבר אמרו חז"ל 'האדם ניכר... בכיסו', ואכמ"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אל תנחמהו בשעת כעסו.
כשתרגעי יהיה מותר לענות לך.
בינתיים בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יש לי דבר אחד להגיד לך, לא מוציאים עבודה לפני שמקבלים כסף יהיה אשר יהיה!!!
מנסיון, הכסף מגיעה למרות שלפני כמה דקות ממש הבטיחו לך שאין להם כסף!!!
שיהיה לך בהצלחה עם הגבייה, אני לא נותנת הרבה סיכוי לקבל כסף מלקוח שכבר קיבל מוצר!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תמנתי,
ממקום של הזדהות אני מבקשת לנחם, אבל אין מילים...
אני מעריצה את כתיבתך המאופקת והמרוסנת, גם בשעה של תחושה כה כאובה. מאחלת שמהשמים ימלאו חסרונך, ובשפע רב!

אלף ריש, מותר לדעת מה תשובה יש בפיך? יען כי איש חרדי עד למאד עשק וניצל אותי בצורה הכי בזויה שייך. כבר עברתי את שלב הכעס, אבל הכאב והתמהון עדיין מפעמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י ארבע;370287:
תמנתי,
ממקום של הזדהות אני מבקשת לנחם, אבל אין מילים...
אני מעריצה את כתיבתך המאופקת והמרוסנת, גם בשעה של תחושה כה כאובה. מאחלת שמהשמים ימלאו חסרונך, ובשפע רב!

אלף ריש, מותר לדעת מה תשובה יש בפיך? יען כי איש חרדי עד למאד עשק וניצל אותי בצורה הכי בזויה שייך. כבר עברתי את שלב הכעס, אבל הכאב והתמהון עדיין מפעמים.

בחרתי אני לענות
איש חרדי
1 האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב - אי אפשר לדעת מי חרד באמת ומי כלפי הרושם החיצוני ויש מספיק שאין חיצוניותם מעידה על הפנימיות
2 לכל אדם יש נסיון אחר בחיים - יש כאלו שבשבילם להוציא אגורה מידם זה הנסיון הכי קשה בחיים(ולכן צריך לדרוש תשלום לפני שמשחררים עבודה)
3 תפסיקו כבר להאמין לאנשים שמגדלים זקן - סליחה, אבל לא זה מה שמעיד!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הרב קהתי מאירגון ערכים:
לא הכובע קובע,לא המעיל מועיל,וגם לתיש יש זקן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י צילומית;370291:
וגם לתיש יש זקן.

אדם חרדי עבדקן שעסק בעסק לממכר מזון בעל הכשר למהדרין, נכנס אדם חרדי שאל אם יש הכשר, אמר לו כן. והוא לא בדק אם יש תעודת כשרות יען כי סמך על חרדיות המוכר.

אמר לו אותו יהודי שפלפל לא חסר לו.
דע לך שלפעמים מאחורי זקן גדול מסתתר גנב קטן.

ולגינגית.
אני רגישה להכללות.
למה לתת למיעוט קלוקל להוציא שם רע על הכלל ולהכנס לחרדים חילונים. יצה"ר יש לכולם רק שאצל חרדים הוא לובש טלית מצויצת ואפילו מוצא צידוקים הילכתיים בקן טעמים למעשים הלא הגונים.

כבדהו וחשדהו, כלפי כל אחד ימנע הרבה עגמ"נ.
לא מוציאים עבודה לפני שמקבלים תשלום!!!

(ובאמת, ב"ה אצל הרוב מוסר התשלום גבוה. ותעידו בעצמכם מהם רוב לקוחותיכם.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י גינגית;370267:
אפילו שלא נעים לי להגיד את זה, אומר זאת בכל זאת - כשחייתי בתוך הציבור החילוני הגויי לפני שחזרתי בתשובה לא נתקלתי בכל כך הרבה שקרנים/רמאים/גנבים וכל השאר הכינויים שכרגע פרחו מזכרוני. לפעמים אני בטעות חושבת שאני עדיין חיה בין הגויים והחילונים..


אני לא חושבת שזה נכון,
את פשוט מצפה מהחרדים להגינות עליונה שכל מקרה הפוך תופס אצלך מקום נרחב ונבדק בזכוכית מגדלת.
בעוד שאצל השאר זה צפוי, וידוע שכולם גנבים...
(לא שאני חושבת שהם באמת גנבים רק התפיסה החילונית אומרת כל אחד הוא גנב פוטנציאלי, והתפיסה החרדית יוצאת ממקום של אמון ביושרו של כל אדם)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
סבא שלי היה אומר: "לא כל זקן הוא חרדי ולא לכל חרדי יש זקן".

גינגית - אני מאוד מבינה אותך ואת העצבים כשקורה דבר כזה. לי עצמי יש מישהי שחייבת לי סכום כסף מועט יחסית כבר זמן רב, בערב ראש השנה היא התקשרה להגיד לי שבעז"ה היא תשלם לי אחרי ר"ה. אני עוד מחכה...
אבל למה להכליל??? הרי לא כל הציבור שלנו מתנהג ככה, ואלו שכן מתנהגים ככה, אני לא חושבת שהם מייצגים את הציבור החרדי.

שיהיה לך בהצלחה!!! (בעיקר עם הנקיונות לפסח ;))
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אין מצב שאני מוציאה עבודה לפני תשלום אלא אם כן זה מישו מוכר וישר.
מעצבן לך לשמוע זאת לאחר מעשה, לא?
צריך להיות קרציה ועלוקה-לא להתבייש לנדנד. כך אני גם נוהגת.
לא מעניין אותי שיחשבו שאני הנודניקית הגדולה ביותר בעולם.
ועובדה היא שאנשים חוזרים. אגב, גם אני משתדלת להיות הגונה והוגנת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
יישר כוח לג'ינג'ית שאמרה לצערי דברים נכונים שאפשר להשליכם על הרבה נושאים שלא קשורים דוקא לגרפיקה,
ובגדול נמדדים ביחס שבין אדם לחברו או יותר נכון: בזלזול בחבר-בעמית-בשכן-בבן העדה השניה וכו'

אומר רק דבר אחד, לשאלתה כיצד ייתכן שבחברה החרדית מצויים תופעות כאלה: רק "תלמיד חכם" יכול להתיר בק"ן טעמים את השרץ....
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ואספר לכם סיפור קטן
על לקוח שלקח עבודה כי מחר הוא ישלם וכו' תגידו שאני אשמה אבל היה ערב פסח הייתי בערב נסיעה לחו"ל ותחת הלחץ הוצאתי את העבודה במשך שנה הלקוח התעלם מהצורך לשלם לאחר שנה שכבר נמאס לי התקשרתי לגבות את התשלום הוא ניתק לי את הטלפון 'מחוסר זמן' לאחר שהזהרתי אותו במייל שאם לא ישלם אקבע לו דיון בבית דין הוא נורא התעצבן וטען שכבר בכלל שילם לא אתאר את מסכת ההכפשות ואיומים במייל יומיים לפני הדיון בבי"ד קבלתי צ'קים דחויים ל3-6 חודשים
וכאן מתחיל הצ'יסבט אני בטלתי את הדיון למרות מורת רוחי ולאחר יום התבשרנו בבשורה איומה האדם הזה הלך לעולמו בפתאומיות. הייתי המומה כי טענתי כנגדו שאני מקפידה על האיומים וההתנהגות וכו'
שורה תחתונה הצ'קים אין להם כיסוי ואני די מתלבטת האם למחול על הכסף או לדרוש זאת מיורשיו
מה הייתם עושים???
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הייתי מורידה ממעשרות.
בהתייעצות עם רב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מדובר בסכום גדול. ולמה לא לתת את המעשרות למשהו שבאמת צריך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני הייתי דורשת מהיורשים למרות אי הנעימות.
חבל שהאדם הזה ישאר חייב לנצח. לפחות תנצלי את ההזדמנות לעשות לו חסד של אמת ולהציל אותו מגזל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
[
בהתייעצות עם רב.[/QUOTE]
...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אני חושבת שזה לא קשור לחרדי או חילוני זה קשור לציבור לקוחות, זה הכל,
ולמה מדברים על חרדים עכשיו, כי זה הציבור איתם רובינו עובדים אבל אני בטוחה שזה בעיה נפוצה בכל מקום, זה תמיד היה ככה ותמיד יהיה ככה, יש לקוח שנותן מקדמה ויש שמשלם מאוחר, אופי של אנשים (ולא של מגזרים) ואנחנו משתדלים לתמרן בין כל זה,
אגב, יש כאן מישהו שאין לו חוב? אפילו קטן
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
שמעתי משפט נבון מקשישה שאינה דתיה: הלוואי ואנשים, אמרה הקשישה, היו חוששים מריבון העולם, כשם שהם חוששים מבני אדם.

לעתים מתקבל הרושם, וסליחה על הבטוי המצמרר, שאנשים 'לא סופרים' את הקב"ה! גם כאלו שרוממות קל בגרונם עשויים להפתיע ולנהוג בצורה כעורה, הרחוקה כמטחווי קשת מהגינות מינימאלית.

על מה הם חושבים כשהם מכים על חזם באמירת 'סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו'? איך הם מגיעים אל יום הכיפורים ובאמתחתם גזל בוטה וגס כל כך? (ובכונה כיניתי כך את הגזל, שהרי רובנו עשויים להכשל בדקויות שלו, בשגגה).

די, אני נזכרת בדברים שבכרתי והתאמצתי לשכוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני יכולה להצהיר שאף אחד לא חייב לי אפילו שקל, (אולי שכנה שלי שחייבת לי חלב וכו'...)אני למדתי מטעות של אחותי שהיתה גרפיקאית, וביצעה עבודה למישהי, וכמובן, הסכימה לדחות את התשלום, וההמשך מוכר, כל ער"ה היא התקשרה לבקש, וההיא אמרה מה לא שלחתי לך? אני מתנצלת, מחר אשלח עם.... והכסף כמובן לא הגיע, עד שיום אחד הלקוחה כתבה מכתב לאחותי שבו כתבה שמאז שהיא ביצעה לה את העבודה חייה אינם חיים ומתרגשים עליה כל מיני צרות, והיא החליטה שזה בגלל ההקפדה של אחותי, היא שלחה חלק מהכסף כי טענה שאין לה את כל הסכום כרגע, ושאחותי תסלח לה ותאמר בפה מלא שהיא סולחת... אני לא זוכרת מה היה עם היתרה, וכמובן שהיא לא חזרה לומר שחייה חזרו לשיגרה, אני לא חפשתי בעיות וקפידות, ופשוט מיד גם בתור מתחילה, אזרתי אומץ ולא שחררתי עבודה בלי כסף, רק אחת שהתחננה ממש, והבטיחה עשרות הבטחות ויום למחרת על הבוקר היא הביאה את הכסף...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

כשיצאתי לאור (הכוונה – כשהסכמתי לעצמי להשתדל בכל דרך לפרסם את ספריי ובהמשך את רעיונותיי וכתיבתי וכו') חשבתי שיש לי מטרה לשנות את העולם.

היתה לי בזה מטרה מסוימת, אישית, שלא אוכל לפרט.

עם הזמן אני מתחילה להבין את הפואנטה.

אני לא פונקציה, לא הייתי ולא אהיה פונקציה - אני לא חשובה בתמונה הכללית, אפילו לא מעט, בטח לא יותר מאדם אחר.

אני לא צריכה לשנות. אני לא צריכה להיות במרכז.

מצד שני, אני קצת מצטערת שלא הגעתי למרכז, זה היה מעניין לראות, אם היה לי קהל משמעותי מאוד או אם דעתי היתה מקבלת במה ציבורית, זה היה מעניין לראות אם היה לי אכפת מאנשים אחרים או הייתי מתרכזת בשליחות שלי.

היה מעניין לראות אם הייתי עוזרת לאנשים אחרים לצאת לאור או הייתי רוצה שיקשיבו רק לי.
מצד שני, זה קצת מפחיד לעמוד בניסיון כזה. לא בטוחה שיש אדם שהיה מסוגל לעמוד בזה.
לפעמים אני רואה אדם שמקבל במה וחושבת שהיה נחמד אם היה מביא לכל אחד במה - אבל זו חשיבה לא הגיונית, על זה נאמר "מרוב עצים לא רואים את היער" - כן יש מקום לאומן וקהל. זה העולם...

*

כיום אני מבינה שהתפקיד של כל אחד זה לקבל את השני באופן שוויוני.

אולי אני טועה (ואני טועה הרבה פעמים).
אולי כן יש מקום לדמויות מפתח, למנהיגים, כי העם חייב מנהיג, דמות אחת עם קו ברור שתנהיג את כולם.

אבל אני חושבת מצד שני, שבתודעה – צריך לזכור שכולנו שווים, אין צורך להתלהב מאדם ספציפי אלא לתת ערך לכל אדם.

זו תודעה שהביטוי "ציבור למען הציבור", מסביר אותה היטב.

לציבור יש כח. האמת היא שהכח היחיד שקיים הוא הכח הציבורי.

הבעיה שכיחידים אין לאף אחד כח, כמעט.

כציבור – יש לנו כח עצום.

ככל שהציבור יותר רחב ומאוחד כך הכח שלו גדל.

"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".

אם הציבור יכיר בכח שלו, יכנע לעובדה הפשוטה שהכח שלנו הוא באחדות שלנו! אז נזכה אט אט להשתקם.

לכן הממסד עמל להפריד, לסכסך, לפלג, להשפיל, לבזות את היחידים, כדי שכל אחד ילקק את פצעיו ונשכח שאנו יכולים להאיר פנים זה לזה, לתמוך, לעודד, להיות בשביל השני, ל

שמעתי לאחרונה שהטבע הבסיסי הנכון שלנו הוא אהבה.

לכן אנחנו רוצים מחמאות, רוצים לייקים, רצים לצאת לאור.

הכל זה כדי להגיע לאהבה.

אבל לא צריך לאהוב בגלל סיבה.

לא צריך לאהוב את האדם מכיוון שהוא מפורסם ויש לו קהל או כסף, או נראות טובה, או כי זה יביא לנו ערך.

צריך לאהוב אהבת חינם.

המון מילים טובות סתם ככה, איפה שאפשר...

זה מביא תודעה בריאה, שמחה, יציבה.

זה יביא טוב לעולם.

*

אם נאהב אהבת חינם, סתם ככה, נלמד לחלק מחמאות סתם כי בא לנו לחפש את הטוב.

נחפש לראות את האנשים האנונימיים, הרגילים, ולא להסתנוור דווקא ממפורסמים.

נאמר שהתורה באה דווקא מהר סיני, ממקום נמוך, לאנשים האנונימיים יש חכמה, צריך להקשיב לה.

וגם אם יש אדם שמדבר שטויות, להבנתנו, אפשר לאהוב אותו ולהעריך את דבריו כי 'הוא', חלק אלוק ממעל, אמר אותם.

בפרקי אבות יש במה לכל דעה.

וזה כיף גדול לנטרל את השיפוטיות, מתוך ענווה, ולהקשיב לכל אדם, כי כל אדם מתקן איזה ניצוצות של קדושה.

אני בהחלט חושבת שצריך לחזור למי שאנחנו – עם ישראל בתפארתו – שנותן במה תודעתית, לכל יהודי, לאו דווקא כדי להיות מושפעים, כי האמת היא פנימית ולא חיצונית, ולכל אחד יש שליחות עצמאית, אלא כי כולנו צריכים אחדות אמיתית.

באופן אישי אני למדתי להקשיב גם לאנשים כופרים (אבל זה רק לאחר שחקרתי היטב וביססתי בעצמי את החשיבה המאמינה, וגם אין לי אינטרס לכפור), ולמדתי להקשיב לכל מיני אנשים.

אמנם בהתחלה, כשהייתי מקשיבה להם, הייתי למרבה הבושה שמחה לאיד (אוף, מה לעשות...) כי היה לי קשה לקבל שיש אנשים מלבדי, אבל עם הזמן אני לומדת שאמונה בה' היא משהו פנימי ולא שיכלי. הכוונה – האמונה היא מלשון אימון, כמו בחדר כושר שמתאמנים, אז גם אמונה היא לפתח את התודעה ולא לצמצם אותה, להכניס חשיבה של אור, של תקווה וכו'. ומי לנו גדול כהרמב"ם ששילב הקשבה לעולם והגיע למקום רחב.

התורה רחבה מיני ים ונמצאת בכל העולם, וכל הדרכים מובילות אליה.

יש לי דודה שהתחנכה בקיבוץ ותמיד היו לה דברי כפירה, זלזול או דיבורים ציניים ובדיחות.

לאחרונה היא מדברת מעצמה דיבורים של אמונה. הופתעתי שאמרה לא פעם, מעצמה, בלי לחזור בתשובה: "רק מצוות רק תורה זה מה שצריך".

כל אחד כשמתחבר לפנימיות שלו, לומד בכוחות עצמו שמשה אמת ותורתו אמת, כך שדעות של אנשים לא מפחידות, לדעתי, כי האמת היא אמת, וכל דעה שבעולם לא יכולה לשנות את האמת.

מצד שני, דיבורי כפירה כן יכולים להשפיע כי נאמר "תנו עוז לאלוקים", האדם מביא עוז לבורא עולם בעצם האמונה שלנו בו יתברך, כך שצריך להשאר באמונה תמימה כל הזמן.

כמו שנאמר על אברהם אבינו שהתחסד עם בוראו.

צריך להשאר תמיד באמונה ובתודעה מחוברת לה', אבל להבין שאם אדם כופר, זו הדרך שלו, המסלול בדרך לאסוף ניצוצות קדושה עבור עולם מתוקן יותר.

לסיכום, כמו שארבעת המינים מאוגדים (אבל אתרוג קצת נפרד, רמז ללומדי התורה שתמיד צריכים להיות מובדלים מעט בגלל תפקידם), אז כמו ארבעת המינים כך יש מקום אמיתי להסכים לקבל כל יהודי, לא לדחות, ולסגל חשיבה מקרבת ואוהדת.

וזה ייעשה אם נבין שכולנו שווים, כי רק ה' קיים ואין עוד מלבדו.

אני חושבת שצריך להגיע למקום בו אנחנו שמחים בשמחת הזולת ורוצים שיהיה טוב לכולם ולא מרגישים שמשהו לוקח לנו משהו, אלא הכל קיים בתוכנו. זה קשה, מאתגר ביותר ואפילו בלתי אפשרי, אבל אין מה לעשות - זה אנחנו:
ערבים זה לזה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה