כללי היחסים בין גרפיקאיות לשכנות בבניין...

  • הוסף לסימניות
  • #1
גרפיקאיות הן כתובת מצויינת לבקשת טובות.

מה היחס שלכן, בתור גרפיקאיות, לשכנות בבניין?

האם אתן הכתובת לכל הדיסקים שצריך לצרוב / העברת תמונות מכרטיס זיכרון לדיסק / רק הקלדה של משהו קטנצ'יק / רק לשלוח אימייל, לקבל פקס, להדפיס ברכה/הודעה, וכו' וכו' וכו' וכו'

מהי תגובתכן?

1. מצטערת, ממש אין לי זמן היום/השבוע/החודש.
2. כן, בשמחה! אם אפשר לעזור, למה לא?
3. תלוי איזו שכנה מבקשת...
4. בתשלום סמלי
5. תגובה אחרת

מהי דעתכן? האם עדיף לא להעכיר את יחסי השכנות ולקלקל את "תדמיתכן" בבניין, תוך מילוי כל משאלות צריבת דיסקים וחומרים למיניהם, הענקת שירותי משרד לכל פונה, וכו' וכו' או להציב כללים ברורים בעניין?

(ביקשה ממני פעם שכנה להעביר לה תמונות מכרטיס זיכרון לדיסק. באמרה, שאם אין לי זמן, היא תשמח לעשות זאת לבד... נתתי לה את הנייד ז"ל... אין לי מושג מה עשו שם ;) יהי זכרו ברוך)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
נכתב ע"י פילפל;816557:
גרפיקאיות הן כתובת מצויינת לבקשת טובות.

מה היחס שלכן, בתור גרפיקאיות, לשכנות בבניין?

האם אתן הכתובת לכל הדיסקים שצריך לצרוב / העברת תמונות מכרטיס זיכרון לדיסק / רק הקלדה של משהו קטנצ'יק / רק לשלוח אימייל, לקבל פקס, להדפיס ברכה/הודעה, וכו' וכו' וכו' וכו'

מהי תגובתכן?

1. מצטערת, ממש אין לי זמן היום/השבוע/החודש.
2. כן, בשמחה! אם אפשר לעזור, למה לא?
3. תלוי איזו שכנה מבקשת...
4. בתשלום סמלי
5. תגובה אחרת

מהי דעתכן? האם עדיף לא להעכיר את יחסי השכנות ולקלקל את "תדמיתכן" בבניין, תוך מילוי כל משאלות צריבת דיסקים וחומרים למיניהם, הענקת שירותי משרד לכל פונה, וכו' וכו' או להציב כללים ברורים בעניין?

(ביקשה ממני פעם שכנה להעביר לה תמונות מכרטיס זיכרון לדיסק. באמרה, שאם אין לי זמן, היא תשמח לעשות זאת לבד... נתתי לה את הנייד ז"ל... אין לי מושג מה עשו שם ;) יהי זכרו ברוך)

בהחלט 2!!
אלא אם כן 1 נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכתב ע"י mig;816562:
בהחלט 2!!
אלא אם כן 1 נכון.

ברור שאין הכוונה לשליחת פקס / אימייל או הקלדה קטנה, דברים שההתעסקות איתם לא לוקחת במקרה הטוב יותר מרבע שעה...

השאלה כאשר מדובר בדברים שלוקחים יותר זמן (או עצבים) כמו להעביר אלפי תמונות מכרטיסי זיכרון לדיסקים או להדפיס ברכות ושאר ירקות...

מה אומרים לשכנה שמבקשת "רק עיצוב קטן" של ברכה עם תמונה וכדו'
טבעם של כל הדברים הקטנים האלו, שבאמת נראים קטנים, אך כשמתחילים להתעסק אתם... לא לדבר על השינויים שמגיעים אח"כ...
ואם זה רק "ברכה קטנה" אז אפשר גם "מודעה קטנה" וכו' וכו'...

הבעיה שלעין מבחוץ, עיצוב ברכה או מודעה קטנה, או מה שלא יהיה, נראה כמו עניין של 2 דקות. מה זה כבר, שני משפטים, תמונה ורקע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני לא גרפיקאי, אבל לדעתי מותר לעשות טובה לאדם אבל רק בפעם הראשונה.
דהיינו כששכן מבקש פעם אחת טובה קטנה, וכמובן לא מידי קשה, אפשר לעשות לו את הטובה הזו, אבל בפעם השניה כבר לא להסכים, כי אז זה מתחיל להיות ניצול.

וכן אני נוהג בתור אדם שמעשןסיגריות, שכשאדם מבקש ממני סיגריה, אם זה הפעם הראשונה שהוא מבקש או השניה אני נותן לו, אבל בפעם הבאה אני מבקש שקל.

וכן עדיף שכשעושים לו את הטובה בפעם הראשונה, להגיד לו, בגלל שאתה מבקש חד פעמי אז לא אכפת לי לעשות לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
שכנים מסתפקים באמירת שלום מנומס. להשאיל דברים ביתיים או אפילו להכניס חתיכת עוגה.
אך יש להפריד בין "בית" ל"עבודה".
זו לא בושה לקחת כסף אפילו סמלי, מדברים שהם המקצוע שלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כשאין לי כח שינצלו אותי:mad: אני אומרת שנגמר הדיו... שאני לא מכניסה USB וכרטיסי זכרון למחשב בגלל וירוסים... וזה באמת נכון.
אבל אחרי הכל לפעמים הם חייבים שכפול דחוף ואין להם מצב אחר אז אני עושה כמובן בחינם!:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
טובות כמו שליחת / קבלת מייל, הדפסת מסמך שהגיע במייל וכו', בשמחה, כל עוד יש לי את הרגע...
מה שמעבר - עיצוב ברכות וכו', מתומחר כרגיל. בד"כ מעדיפה שלא לעשות...

יש לי שכנה מקסימה, שבמשך תקופה ארוכה למדי הייתי מקלידה ומעצבת לה שכפולים יפהפיים תמורת 10 (!) ש"ח לשכפול... למה? כי עשיתי לה את הראשון בתור חצי טובה ואח"כ לא היה לי נעים לסרב. עד ששמתי לדבר סוף בעדינות ואמרתי לה לא, הסברתי לה שזה לא רווחי לחלוטין ובתור טובה - רק כשיהיה לי זמן.
היא הסתכלה עלי בעיניים גדולות ואמרה לי, "לפחות זה הכניס אותך לשוק" :)
לא טרחתי להעמיד דברים על דיוקם... שתהיה מבסוטית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
דברים שלוקחים דקה שתיים בכיף!
עבודה של רבע שעה, ממש לא
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לשלוח למייל/ פקס/ לקבל מייל וכו'- בשמחה,
לצרוב דיסק, בד"כ גם עובר,
אבל להקליד משהו קצת ארוך, לעצב, וכו'- אני לא מתחילה עם זה, כי מנסיון ישן- זה לא נגמר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כשאין לי כח שינצלו אותי:mad: אני אומרת שנגמר הדיו... שאני לא מכניסה USB וכרטיסי זכרון למחשב בגלל וירוסים... וזה באמת נכון.
זה צרם לי.
אם אפשר לעזור אז מה טוב ואם לא אז עדיף להגיד בכנות: סליחה לא אוכל כעת כי אני עסוק/ה. ממש מצטער/ת אבל לפעמים דבר קטן לוקח הרבה זמן... ננסה ביום אחר... הלוואי יכולתי תמיד לעזור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
דברים שקשורים לעבודה - בתשלום. פקס ומייל - אם זה לא בגדר של ניצול בלי סוף - למה לא?
כמו שלא אבקש בחנות מוצר משלהם, אבל שיחת טלפון וכו' - זה נורמלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
השכנות שלי יודעות שמשלמים לי על ציורים.
אך מדי פעם אני משרבטת לילדי השכנים ציור במחברת או לצורך ביה"ס-רק אם יש לי פנאי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני אומרת שזה עולה כך וכך, אבל מיוחד בשבילה מחיר מוזל יותר.
כלומר- ממש לא אכפת לי מה עובר לה בראש לשלם/לא לשלם, אני מציגה את זה ברור מאליו שזה בתשלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הנושא מעניין ומשמש כמו הרבה דברים לעבודת המידות
אבל מה עושים כאשר מישהו עובד בעבודה מסיימת וההתקדמות בנויה על שליחת וקבלת מיילים, ואני השכנה היא כתובת מצוינת לפעלות משרדי זו שיכולה להיעשות אצלו כי גם לו יש תשתית למייל רק הוא חושש מהיסחפות.
בכל פעם הבקשה היא "קטנה", להדליק את המחשב, וכו'.
אמנם אני מציינת שאעשה את זה כשאמצא זמן או כשאדליק את המחשב, אבל עדיין זה מפריע לי, בתקופה מסויימת של השנה מדובר בהרבה קבצים ובתדירות של כמה פעמים בשבוע
אשמח לשמוע תגובות
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
יש לי שכנה אחת שבאופן קבוע מבקשת עיצוב של ברכות לכל אירוע מזדמן. פה ושם היא גם צריכה עזרה עם דברים שהיא לא מסתדרת במחשב האישי שלה - המדפסת נתקעה, העכבר לא מגיב, וכד'..
תמיד נעניתי בשמחה, גם אם זה דרש ממני להפסיק באמצע עבודה (כמובן אם הייתי באמצע משהו דחוף מאד, אז דחיתי את בקשתה ואמרתי לה שאכנס אליה כשאתפנה), וכמובן שמעולם לא חשבתי לבקש על כך תשלום, וגם אם היא הציעה - סירבתי.

יתכן שאם היו לי עוד 10 שכנות שמבקשות טובות באותה מידה, לא הייתי עומדת בזה.. ברגע שזו רק שכנה אחת, אני לא רואה בזה ניצול, אלא הזדמנות קטנה להיטיב עם הזולת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
זה לא רק בקשר לגרפיקה. שכנה ביקשה ממני פעם לתקן לה תפר קטן במכונת תפירה, שזה אומר להחליף חוט, להשחיל וכו'. עשיתי לה את זה בשמחה, כי 'למה לא'? אבל מאז, מה לעשות, כל כמה ימים יש לה 'רק תיקון קטן'. שוב, אני בעד לעשות טובה לבני אדם, אבל לא שזה יהפוך למשהו קבוע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כמו שכתבו בדברים קטנים של דקה שתיים - בדרך כלל בשמחה רבה.
דברים שלוקח יותר זמן, ותמיד יש את אלו שחוץ ממה שהם רוצים הם יודעים מראש גם כמה זמן זה יקח, ואומרים "יש מצב למשהו קטן'ציק לא יקח לך יותר מ4-5 דקות..." (תאמינו או לא, היה לפני שבוע מישהו שהתקשר אלי והוא רוצה 'לוגו' צ'יקצ'ק משהו קטן, לא רציני... באמת) אני אומר בשביל החברות וכו' "אני מקדיש לך 5 דקות מתנה, וזהו. אחרי זה אני סוגר איפה שאני אוחז. מוכן?'
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
דברים נפלאים ומתוקים של החזון איש שתקפים לכל אחד
מתוך אגרות החזון איש:

אם רצונך לבקש דבר מאת רעך
שקול בפלס אם תפיק בקשתך.
ואל תאמר:
מה מני יהלוך אם ישאלהו וימנע מבוקשי?
דע! כי הרבה הפסדת במעשיך,
כי אינך בטוח בעצמך
מהערת כעס הלב על מיאון אחיך.
גם בלב רעך מתגנב כי ליבך עליו
ואתה בין אחים הפרדת ורבית שנאת חינם.
ומי שדבריו קלים ורגיל בבקשות
הוא שונא ושנוי
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
גם אני הייתי עושה לשכנתי היקרה באמת, את כל הדברים הללו בחינם שזה כולל: שליחת/קבלת מיילים בתדירות גבוהה, העברת תמונות מהמצלמה לדיסק, עריכות קטנות וכו'.. עד ששתינו הגענו למסקנה שזה לא לעניין, ואם היא רוצה שהמחשב שלי ימשיך לשרת אותה בהרגשה נעימה, כדאי לה לשלם מחיר סמלי, כדי שתרגיש שהיא משלמת על העבודה ולא מנצלת, היא יודעת שזה מחיר מיוחד לה, אבל, כמובן ,שכשמשלמים על עבודה יודעים להעריך אותה יותר, וכן מצמצמים את מספר הפעמים לפחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בתחילה הייתי עושה בחינם. למה לא? אנחנו מלווים מהם סוכר, בייצים לפעמים גם אגוזים טחונים ומרגרינה?
אז אני נותן במה שאני יכול...

אבל כשזה עבר את גבו להטעם הנצרך ונהיה טעם של : יש לכם מחשב אז... יאלה... תמונות, סריקות, דיסקים, צריבות, שינויים גזירות ו.. הכל רק לכמה דקות-באמת!

נתתי מחיר סימלי. וכבר פחתו הביקושים לחצי, ואח"כ עלה המחיר. נו.. לוותק יש גם מה לאמר.
חוץ מאחד שעדיין ממשיך לבקש... לו התעריף כרגיל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה