הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #21
מעלה נקודות בשבילך למחשבה.
(מתנצלת מראש אם ירדתי מידי לעומק...)
ניסית לשבת עם הילדה לשיחה נינוחה על הנושא?
אולי להתחיל משיתוף על כך שגם את היית ביישנית בעבר ואיך הרגשת ומה היה,
לשמוע איך היא רואה את פני הדברים, האם לה הדבר מציק או לא, יש ילדים שאוהבים את הפינה שלהם ולא רוצים שיפריעו להם ויש רוצים מאוד להיכנס למעגלים חברתיים ורק לא יודעים איך.
הפריע לה שחברות שלה לא קראו לה? הפריע לה שלא היה לה אומץ לרדת בלי שיקראו לה?
מה לדעתה חוסם אותה? מה לדעתה יקל עליה?
מתי בעבר ניסתה להתחבר ולא הלך או כן הלך?
על אותו הכיוון הייתי ממליצה לך לדבר עם המורה, היא רואה את הילדה בהשוואה לבנות גילה וכן בסיטואציות שאת לא רואה ויש לה ניסיון רב.
מעניין לשמוע איך המורה מתרשמת וכן לקבל ממנה טיפים, אולי המורה יכולה לסייע לילדה בכיתה, בגיל הזה לעמים אפילו רק החלפת מקומות פשוטה יכולה לעזור.
ההיכרות עם אחת מהחברות הקרובות ביותר שלי נולדה מהיום בו הבת שלידי חסרה והיא עברה לשבת על ידי.
בנוגע לעניין של הלתת חום, קודם כל כל הכבוד לך על הפתיחות והשיתוף, ממש לא מובן מאליו.
אני גם מצטרפת לדעת קודמותיי שכדאי לטפל בזה גם בשבילך וגם בשביל הילדים.
ממליצה לך לנסות כן לפתוח את הנושא עם בעלך, ברור שזה קשה מאוד, אבל הרי הוא רואה את זה מעצמו ויוכל לעזור לך ללבן מאיפה זה בא, לתמוך בך בניסיון לשנות ובמודעות שלו לנסות לתת הוא יותר חום פיזי לילדים.
חוץ מזה, נכון שלתת חום פיזי חשוב מאוד, אבל אם קשה לך אולי בינתיים תנסי במודע להגביר ביטויים אחרים של אהבה- פתקים קטנים של אהבה על הסנדוויץ', זמן איכות, להגיד במפורש אני אוהבת אותך, גאה בך..., לברך את הילדים לפני שבת, לקנות הפתעות קטנות ולומר קניתי לך כי ידעתי שזה ישמח אותך/ כי התחשק לי לפנק אותך/ כי התגעגעתי...
לנסות לקבוע לעצמך שפעם ביום כל ילד מקבל חיבוק/ נשיקה לפני השינה/ לפני יציאה ללימודים וכדו'
מבחינת קבלת החלטות של הילדה,
אולי כדאי לצמצם לה אפשרויות, לתת לה לבחור איזה בגד היא אוהבת מתוך 2-3, ככה יהיה לה יותר קל לבחור,
לומר לה במפורש היום נלך לקניות ואני רוצה שתבחרי מה שאת אוהבת, אני אעזור לך אבל זו בחירה שלך,
בהתחלה זה יהיה לך קשה כי היא רגילה שבסוף את מחליטה בשבילה וכאן בעצם זזת מהמשבצת ושינית את הדינמיקה, אבל עם הזמן היא תתרגל אם באמת תהיי עקבית ולא תיכנעי בסוף להחליט בשבילה או להביע ביקורת על הבחירה שלה.
נסי לתת לה עצמאות ויכולת בחירה בעוד תחומים- בחירה בחוג/ בקניית ממתק לשבת/ בקינוח לשבת/ באוכל לארוחת ערב או להפסקת אוכל וכדו'
נסי לשתף אותה בהתלבטויות שלך, תגידי לה שהיא הבכורה והבת היחידה בבית וחשוב לך לשמוע את דעתה על X.
את כותבת שאת מרגישה ריחוק מהילדה-
ממתי זה התחיל? מה השתנה אז?
מה היה הקשר שלך עם אימך בגיל שלה?
האם עם חברות טובות יש לך קשר קרוב או גם מרוחק כזה?
האם הילדה משתפת אותך בחוויות טובות? בכישלונות? באכזבות? בסתם חוויות שלה מהיומיום?
איך את מגיבה לחוויות שלה? האם את נוטה לשפוט אותה? לבקר? להביע אמפטיה?
האם את משתפת את הילדה בחוויות שליליות וחיוביות שלך? בהתלבטויות? בהתמודדוית שלך כיום וכן מהתמודדויות שלך מהגיל שלה?
האם הילדה מזכירה לך תכונות שאת לא אוהבת אצלך? למשל איך הביטחון העצמי שלך?
המלצות לפיתוח ביטחון עצמי:
- אחריות אישית- לתת לילדה משימה שעליה היא אחראית משהו שהיא אוהבת ותצליח בו ותקבל פידבק חיובי למשל עריכת שולחן שבת יפה עם מפיונים וכו' ואז היא מקבלת מחמאות שבזכותה יש עונג שבת אמיתי ולשבח כמה לא הייתם מסתדרים בלעדיה
- הבעת הערכה על השקעה ומאמץ ולא על תוצאה
- לחפש תחום שהיא חזקה בו מאוד ולפתח אותו אצלה
- שיתוף בקבלת החלטות למשל בקביעת סוג החופשה או התפריט לחג ולקבל רעיונות ממנה
- לתת חיזוקים על דברים שהילדה עושה ביומיום- שימחת אותי היום כש... ראיתי שהבלגת כששימי פגע בך.... קחי משהו טעים כי... לא צריך לחכות לתעודה או למעשה הירואי
- לפתח מודעות והערכה עצמית- למשל אחרי מבחן שהילדה הצליחה בו- האם המבחן היה קל או שידעת את החומר? אולי למדת היטב? האם היית יודעת אם לא היית לומדת היטב?
- למתוח ביקורת על הפעולה השלילית ולא על הילדה בעצמה.
- מחמאות ועידוד אמיתיות בלבד כי מחמאות מוגזמות רק פוגעות בביטחון העצמי
וואו, יצא לי ארוך, מקווה שיועיל לך.
(מתנצלת מראש אם ירדתי מידי לעומק...)
ניסית לשבת עם הילדה לשיחה נינוחה על הנושא?
אולי להתחיל משיתוף על כך שגם את היית ביישנית בעבר ואיך הרגשת ומה היה,
לשמוע איך היא רואה את פני הדברים, האם לה הדבר מציק או לא, יש ילדים שאוהבים את הפינה שלהם ולא רוצים שיפריעו להם ויש רוצים מאוד להיכנס למעגלים חברתיים ורק לא יודעים איך.
הפריע לה שחברות שלה לא קראו לה? הפריע לה שלא היה לה אומץ לרדת בלי שיקראו לה?
מה לדעתה חוסם אותה? מה לדעתה יקל עליה?
מתי בעבר ניסתה להתחבר ולא הלך או כן הלך?
על אותו הכיוון הייתי ממליצה לך לדבר עם המורה, היא רואה את הילדה בהשוואה לבנות גילה וכן בסיטואציות שאת לא רואה ויש לה ניסיון רב.
מעניין לשמוע איך המורה מתרשמת וכן לקבל ממנה טיפים, אולי המורה יכולה לסייע לילדה בכיתה, בגיל הזה לעמים אפילו רק החלפת מקומות פשוטה יכולה לעזור.
ההיכרות עם אחת מהחברות הקרובות ביותר שלי נולדה מהיום בו הבת שלידי חסרה והיא עברה לשבת על ידי.
בנוגע לעניין של הלתת חום, קודם כל כל הכבוד לך על הפתיחות והשיתוף, ממש לא מובן מאליו.
אני גם מצטרפת לדעת קודמותיי שכדאי לטפל בזה גם בשבילך וגם בשביל הילדים.
ממליצה לך לנסות כן לפתוח את הנושא עם בעלך, ברור שזה קשה מאוד, אבל הרי הוא רואה את זה מעצמו ויוכל לעזור לך ללבן מאיפה זה בא, לתמוך בך בניסיון לשנות ובמודעות שלו לנסות לתת הוא יותר חום פיזי לילדים.
חוץ מזה, נכון שלתת חום פיזי חשוב מאוד, אבל אם קשה לך אולי בינתיים תנסי במודע להגביר ביטויים אחרים של אהבה- פתקים קטנים של אהבה על הסנדוויץ', זמן איכות, להגיד במפורש אני אוהבת אותך, גאה בך..., לברך את הילדים לפני שבת, לקנות הפתעות קטנות ולומר קניתי לך כי ידעתי שזה ישמח אותך/ כי התחשק לי לפנק אותך/ כי התגעגעתי...
לנסות לקבוע לעצמך שפעם ביום כל ילד מקבל חיבוק/ נשיקה לפני השינה/ לפני יציאה ללימודים וכדו'
מבחינת קבלת החלטות של הילדה,
אולי כדאי לצמצם לה אפשרויות, לתת לה לבחור איזה בגד היא אוהבת מתוך 2-3, ככה יהיה לה יותר קל לבחור,
לומר לה במפורש היום נלך לקניות ואני רוצה שתבחרי מה שאת אוהבת, אני אעזור לך אבל זו בחירה שלך,
בהתחלה זה יהיה לך קשה כי היא רגילה שבסוף את מחליטה בשבילה וכאן בעצם זזת מהמשבצת ושינית את הדינמיקה, אבל עם הזמן היא תתרגל אם באמת תהיי עקבית ולא תיכנעי בסוף להחליט בשבילה או להביע ביקורת על הבחירה שלה.
נסי לתת לה עצמאות ויכולת בחירה בעוד תחומים- בחירה בחוג/ בקניית ממתק לשבת/ בקינוח לשבת/ באוכל לארוחת ערב או להפסקת אוכל וכדו'
נסי לשתף אותה בהתלבטויות שלך, תגידי לה שהיא הבכורה והבת היחידה בבית וחשוב לך לשמוע את דעתה על X.
את כותבת שאת מרגישה ריחוק מהילדה-
ממתי זה התחיל? מה השתנה אז?
מה היה הקשר שלך עם אימך בגיל שלה?
האם עם חברות טובות יש לך קשר קרוב או גם מרוחק כזה?
האם הילדה משתפת אותך בחוויות טובות? בכישלונות? באכזבות? בסתם חוויות שלה מהיומיום?
איך את מגיבה לחוויות שלה? האם את נוטה לשפוט אותה? לבקר? להביע אמפטיה?
האם את משתפת את הילדה בחוויות שליליות וחיוביות שלך? בהתלבטויות? בהתמודדוית שלך כיום וכן מהתמודדויות שלך מהגיל שלה?
האם הילדה מזכירה לך תכונות שאת לא אוהבת אצלך? למשל איך הביטחון העצמי שלך?
המלצות לפיתוח ביטחון עצמי:
- אחריות אישית- לתת לילדה משימה שעליה היא אחראית משהו שהיא אוהבת ותצליח בו ותקבל פידבק חיובי למשל עריכת שולחן שבת יפה עם מפיונים וכו' ואז היא מקבלת מחמאות שבזכותה יש עונג שבת אמיתי ולשבח כמה לא הייתם מסתדרים בלעדיה
- הבעת הערכה על השקעה ומאמץ ולא על תוצאה
- לחפש תחום שהיא חזקה בו מאוד ולפתח אותו אצלה
- שיתוף בקבלת החלטות למשל בקביעת סוג החופשה או התפריט לחג ולקבל רעיונות ממנה
- לתת חיזוקים על דברים שהילדה עושה ביומיום- שימחת אותי היום כש... ראיתי שהבלגת כששימי פגע בך.... קחי משהו טעים כי... לא צריך לחכות לתעודה או למעשה הירואי
- לפתח מודעות והערכה עצמית- למשל אחרי מבחן שהילדה הצליחה בו- האם המבחן היה קל או שידעת את החומר? אולי למדת היטב? האם היית יודעת אם לא היית לומדת היטב?
- למתוח ביקורת על הפעולה השלילית ולא על הילדה בעצמה.
- מחמאות ועידוד אמיתיות בלבד כי מחמאות מוגזמות רק פוגעות בביטחון העצמי
וואו, יצא לי ארוך, מקווה שיועיל לך.
)
