שיתוף הילד וכדור הבדולח...

[RPO]

איזה שיר ! ! איזו עוצמה יש בזה שהשיר מחולק למילים, שכל שורה זה מילה..
זה נותן דגש ומשמעות לכל מילה בפני עצמה!
שכוייח!!

תודותי!!

 

[ישראל (שרוליק)]

@יוסף יוסף, מזמן לא דיברנו על עולם המוסיקה...

אז הנה, עכשיו אעלה נקודה לדיון בנושא:

לפי מה שאני מבין (ברמת ה"נדמה לי" בלבד ולא מעבר לכך), לפני תקופת הגחתה של המוסיקה הקלאסית לאוויר העולם, המוסיקה בכללותה היתה הרבה יותר פשוטה מהיום.

כפועל יוצא מכך, הרי שכל העושר הטמון בתיאוריה המוסיקלית המוכרת לנו היום, ובכללה עשרות וריאציות של אקורדים, מעברים, סולמות וכו', כל זה היה רק בפוטנציאל של הבריאה...

זאת בדומה לטכנולוגיה השוטפת את עולמנו מכל עבר, שרזיה היו אצורים בבריאה במשך אלפי שנים, ויצאו לאור עולם רק במאות השנים האחרונות.

ואם אכן כך הוא, אני תוהה לעצמי, כיצד ניתן לעכל זאת שבמשך אלפי שנים נחסך מן האוזן האנושית תענוג כה עילאי של הרמוניה מוסיקלית כובשת? אני מתחיל כבר לרחם על האנשים של פעם...

מעניין אותי האם גם בעיניך כך הם פני הדברים, או שפספסתי משהו?

ומאידך, אולי ניתן לשער, שגם בזמנים קדומים היו סגנונות מוסיקה לא פחות קסומים משלנו, אשר הלכו, נשחקו ונשכחו, והתאיידו מן העולם, והמוסיקה של היום חיוורת ודהויה היא לעומת זו של פעם...

וכשאלה נגזרת אשאל, איפה ממוקמת שירת הלויים בסקאלת העונג המוסיקלי מול זה שאנו חווים במוסיקה של היום?

נקודה למחשבה...

 

[יוספי יוסף]

למעשה את ההרמוניה גילו בתחילת האלף הקודם (סביבות 1000 לסה"נ)
היה זה יחד עם גילוי ה'אוברטונים'- שזה אומר שכל פעם שאתה שומע תו בודד, אתה למעשה שומע יחד איתו עוד כמה תוים אחרים- שהם נקראים באנגלית 'אוברטונים' ובעברית 'צלילים עילאיים'.
עם התקדמות המדע הצליחו לבודד את האובר טונים ועל פיהם גילו את ההרמוניה. בהתחלה גילו את מרווח האוקטבה, שהוא נחשב השילוב ההרמוני המושלם ביותר. (ישנם ניסויים מעניינים עם פסנתר וגיטרה ואפילו קלרנית, שבאמצעותם אפשר לבודד אוברטונים)
לאחר מכן גילו את הסופר טוניקה ואת הדומיננטה (דרגות שלישית וחמישית בסולם המוסיקלי) וכך גילו את האקורד המשולש הפשוט.
וכך התפתחה ההרמוניה עד שכיום ישנם עשרות סוגים של אקורדים על כל תו (דוג' A AM AM4 AM7 AM9 AM13 וכו' וכו'.. ואם נעשה כך על כל האוקטבה נגיע למאות רבות רבות של אקורדים שונים ומשונים)
בשירים המוכרים לנו יש מקסימום 4 סוגים של מבני אקורדים (והגזמתי ממש) ואת כל השאר תמצאו במוסיקה הקלאסית (בעיקר של סוף המאה ה19, ובעיקר בצרפת) וכמובן בג'אז.
לגבי ארגון הסולמות וארגון התבנית המוסיקלית, בפעם הבאה

ומאידך, אולי ניתן לשער, שגם בזמנים קדומים היו סגנונות מוסיקה לא פחות קסומים משלנו, אשר הלכו, נשחקו ונשכחו, והתאיידו מן העולם, והמוסיקה של היום חיוורת ודהויה היא לעומת זו של פעם...

המוסיקה הסינית היא לגמרי כזו, קסומה, אך לא ממש נכחדה.. יש יצירות קלאסיות שהולחנו באקדמיה למוסיקה של סין המשלבות את הסולם הפנטטוני העתיק, עם התבנית הקלאסית.. תענוג!

וכשאלה נגזרת אשאל, איפה ממוקמת שירת הלויים בסקאלת העונג המוסיקלי מול זה שאנו חווים במוסיקה של היום?

זה נושא שלם, לדעתי מה שהיה שם זה שימוש ב'סולמות סולפיג'ו' שזה שימוש בתדרים קוליים (הרץ) בעלי סגוליות וכח רוחני. (וזה כבר נושא בפני עצמו) כיום התדר המקובל הוא 440. (לבטהובן ישנם יצירות עם 438-9 כמדומני.. זה היה לפני שהחליטו על תדר בינלאומי)

אני חושב שכדאי להעביר את הדיון לפורום המוסיקה, זה יעזור להם אולי..

 

[ישראל (שרוליק)]

אני רואה שכתבת תגובה מושקעת שמצריכה "לימוד" ממש! אני אוהב תגובות כאלה...

אקרא אותה בעיון, ואגיב באם יהיה צורך.

אגב, לגבי העברת הדיון לפורום מוסיקה, בשביל זה צריך ששם יהיה אחד כמוך (לפחות). אתה סוג של אוצר בלום שעדיין לא עמדתי על טיבו עד תכלית...

היות ואני מרגיש שיש לי עוד דברים לברר מולך בעולם המוסיקה. אז בינתיים אני נשאר כאן. בוודאי כל עוד שאתה לא שם...

כאמור, אקרא את התגובה בעיון, מאוחר יותר.

 

[ישראל (שרוליק)]

קראתי בעיון.

אכן סקירה מרתקת. קראתי אותה בעונג רב קרוא וחזור חזור וקרוא. וזה רק עושה חשק להיכנס עוד יותר לעובי הקורה...

אז מתשובתך אני מבין, שכנראה עד אותה תגלית מלפני כאלף שנה המוסיקה אכן היתה די פשוטה יחסית להיום. הבנתי נכון?

ומאחר ונגעת בנושא האקורדים המרתק, אינני יכול להימנע מלשאול אותך (וסבורני שהגעתי אל הכתובת הנכונה) היכן אתה ממליץ ללמוד את התיאוריה המוסיקלית בשום דגש מיוחד על הבנת ההגיון העומד מאחורי האקורדים, והאם ידיעת התיאוריה הזו די בה בכדי לבנות אקורדים באופן עצמאי עבור מנגינה פשוטה (זו המנוגנת בפסנתר ביד ימין)?

ועוד: אני רואה מוסיקאים רבים שמבצעים עיבודים על מנגינות ידועות. לכל אחד מהם עיבוד ייחודי משלו. איך הם עושים את זה? כלומר, מהו ארגז הכלים בו הם משתמשים בכדי להגות ברעיונם עיבודים כאלה קסומים (מלבד האינטואיציה ורוח ההשראה כמובן)?

בנוגע למוסיקה הסינית הקלאסית שהזכרת, האם יש לך דוגמא למנגינה כזו? סיקרנת...

בנוגע לשירת הלויים, התשובה שלך פתחה לי כיוון מחשבה שלא חשבתי עליו לפני כן. זה הפך את שירת הלוויים בעיני להרבה יותר מסתורית ומסקרנת ממה שזה היה נראה בעיני בשלב השאלה.

יישר כח!

ממתין בציפיה דרוכה לתגובתך על השאלות החדשות שהעליתי כאן...