התייעצות הכחשת שואה???

[shira bira]

וסיפורים אחרים לא הרגיזו אותך? וזילות השואה, סמליה ומושגיה בכל המרחב והשיחה הציבורי שלנו לא מפריעים לך?
שואלת באמת כדי לדעת.

 

[קריה נאמנה]

וסיפורים אחרים לא הרגיזו אותך?

המון דברים מרגיזים אותי...

וההשוואות של כל בעיה הכי קטנה שיש לשואה לא מפריעות לך?

זה קורה כ"כ הרבה, שכבר לא סופרים את זה, וזהו.

חייתי עד לפני 26 שנה בערים חילוניות. אני זוכרת חברות ששאלו אותי בזעזוע "לא מפריעים לך חילולי שבת???"
והאמת, לא.
עצוב, אבל התרגלתי.
אחרי שגרתי כמה שנים טובות בקריית ספר, ושהיתי בעיר חילונית בשבת, זה הפריע לי נורא!

וזילות השואה, סמליה ומושגיה בכל המרחב והשיחה הציבורי שלנו לא מפריעים לך?

בגלל זה שיניתי את דעתי, בנוגע לחינוך הדור הבא.

 

[פינחס רוזנצוויג]

למי שחיפש תשובות, נראה לי שיש לו.
אפשר לא לקבל אותם או לא לסבור כמוהו, אבל זה בהחלט תשובות.

הרב אברהם אוחיון: מבעל סופרמרקט - למחבר ספרים וקומיקסים בקצב מסחרר

הילד שעד גיל 12 לא ידע לקרוא ולכתוב – קפץ 3 כיתות בשנה, והוציא מעל 400 ספרים: בראיון בלעדי הסופר והמחבר הרב אברהם אוחיון חושף את סיפור ילדותו, ומגלה במה בירך אותו רבי דוד אבוחצירא

www.hidabroot.org

קיצור התשובה:
1. אני מוציא ספרי קומיקס כדי שלא יגלשו באינטרנט.
2. אני כותב בצורה כזו על השואה כדי לא לחשוף את הילדים לזוועות השואה בגיל כל כך צעיר, אז מודגשת בסידרה העוצמה ומסירות הנפש של היהודים בשואה, ומצבים רוויי סבל מוגשים ברוך ובנעימות(!). מהשטח עולה שהילדים יודעים להפריד בין דמיון למציאות.
תגובה:
1. רוב קוראי הקומיקס הם בגילים שעדיין לא יודעים לגלוש באינטרנט.
2. אל תשתמש בשואה בתור תחליף אינטרנט, אם אתה רוצה שיהיה לילדים אקשן במקום אינטרנט, תעביר את האקשן לתקופה אחרת. בשואה נרצחו באכזריות המון יהודים. זה מה שהיה בשואה.

 

[cherry c]

קיצור התשובה:
1. אני מוציא ספרי קומיקס כדי שלא יגלשו באינטרנט.
2. אני כותב בצורה כזו על השואה כדי לא לחשוף את הילדים לזוועות השואה בגיל כל כך צעיר, אז מודגשת בסידרה העוצמה ומסירות הנפש של היהודים בשואה, ומצבים רוויי סבל מוגשים ברוך ובנעימות(!). מהשטח עולה שהילדים יודעים להפריד בין דמיון למציאות.
תגובה:
1. רוב קוראי הקומיקס הם בגילים שעדיין לא יודעים לגלוש באינטרנט.
2. אל תשתמש בשואה בתור תחליף אינטרנט, אם אתה רוצה שיהיה לילדים אקשן במקום אינטרנט, תעביר את האקשן לתקופה אחרת. בשואה נרצחו באכזריות המון יהודים. זה מה שהיה בשואה.

מצד שני אני מקווה שלא פיפסת,

אני מבקש לפנות להורים: הורים יקרים, תבדקו היטב מה נכנס אליכם לבית, אך אל תמנעו זאת מילדים אחרים, שצריכים את הספרים האלו כמגן רוחני".

אני מניח, וכך גם עולה מהשטח, שהילדים יודעים להפריד בין דמיון למציאות, ולא מתייחסים לסדרה הזאת כמקור היסטורי".

יש פה שיחלקו על החוכמה הגדולה שהוא מניח שיש לילדי ישראל. אני לא.
למען האמת אני לא מונעת מילדי לקרוא את הספרים שלו, כי אני בגישה שצריך כמה שיותר לצמצם את האיסורים לשם איסורים שלא נגיע למצב של הוספת איסור שלא לגעת בעץ שמוביל לחטא האכילה מהפרי האסור.
אבל אני לא חוסכת כלל את אמירותי ודיבורי ומחשבותי על הבדיות שכתובות שם לעומת המציאות, כמו שאני עושה בספרי ולדר על השואה, וכל הספרים מהסגנון הנ"ל.
הילדים שלי תמיד יודעים לבוא ולשאול אותי תוך כדי או אחרי, מה היה באמת ואני מאמינה שהם סומכים עלי הרבה יותר מאשר על הספר.

 

[אינסוף]

למי שחיפש תשובות, נראה לי שיש לו.
אפשר לא לקבל אותם או לא לסבור כמוהו, אבל זה בהחלט תשובות.

הרב אברהם אוחיון: מבעל סופרמרקט - למחבר ספרים וקומיקסים בקצב מסחרר

הילד שעד גיל 12 לא ידע לקרוא ולכתוב – קפץ 3 כיתות בשנה, והוציא מעל 400 ספרים: בראיון בלעדי הסופר והמחבר הרב אברהם אוחיון חושף את סיפור ילדותו, ומגלה במה בירך אותו רבי דוד אבוחצירא

www.hidabroot.org

תודה על הקישור! שווה קריאה! אותי הוא שכנע סופית לא להכניסספרים שלו הביתה!
הוא ספק לי הרבה סבות לזה...
שמתי לב שכל המגיבים פה שהיו "בעד" ספרות שואה קלה לילדים פשוט לא קראו את הספרים של אברהם אוחיון כמו "נצחתתי אותך איכמן"
נקודה נוספת בעיתית שלא מוזכרת באשכול אבל הוא מתייחס אליה שם זה ספרו הגרף- שחוצה קוים אדומים בדבור על הנצרות. וגרם ללב לאחים לצאת נגדו בצןרה חריפה.

 

[פינחס רוזנצוויג]

מצד שני אני מקווה שלא פיפסת,

לא פיספסתי.

זה תשובה טובה, אבל לא לשאלה שנשאלה.

השאלה היא: למה לקחת דבר נורא כמו השואה, נורא בקנה מידה נדיר הסטורית, ולעשות ממנו קומיקס אדרנליני להנאת הילדים.
לקחת את דודינו השרופים ולצלות על גחליהם בשר???!

 

[3333ציפי]

לגבי הנאמר פה על 93 הנערות.

אמנם לגבי שירות לנאצים זה מופרך שהיה ככה בצורה גלויה ומתוכננת.
אבל שירות לעוזריהם בכל רחבי אירופה, זה לא מופרך כלל.
היה גם היה. (גם נערות וגם נערים)
וזה אחד הנושאים שמטבע הדברים, הכי מושתקים.

ביתן 24 אושויץ

 

[cherry c]

ביתן 24 אושויץ

דוקא הוא לא.
לא קשור ליהודים.

אבל יהודים ששרדו בהברחות אוכל לגטו, יהודים ששרדו בשוטטות בין כפרים, יהודים שסבלו מנחת זרועם של הליטאים או הפולנים או כל עוזרי הנאצים בארצם, היו חשופים גם לסכנה זו.

אלו היו שנים שבהם דמו של יהודי או יהודיה היה הפקר, עם כל המשמעות שנלווית לזה.

 

[יוסייוסייוס]

חייבים לעבור על ספרים מסויימים.
יש כאלו שיש שם תכנים גרועים.
התאבדויות, אלימות, 'חזרה בשאלה' וכו'
יש קומיקס שזהו כמו 'סרט גרוע', שאסור לתיתו לילדים.

 

[יוסייוסייוס]

באופן כללי
סופרים רבים
כלל לא הבינו את השואה ואת הנוראות שבה.
היה רצח-עם לכל אורך ההיסטוריה.
הדבר הנורא שהיה בשואה ולא היה כדוגמתו בכל ההיסטוריה האנושית.
שחיי-יהודי היו כמו חיים של תרנגול (להבדיל).
לכל אסיר היה מספר (לא שם).
לא היה לאסירים משפחה (לתרנגול יש משפחה ?).
הקימו 'מפעל' (אושוויץ וכו') להריגת יהודים, כמו מפעל לשחיטת-עופות.
כלל לא ראו בחיי יהודי 'רצח', כמו שמי ששוחט תרנגול והורג נמלה אינו 'רוצח'.
זאת היא בקיצור עיקר הזוועה.

 

[מרובע]

הגרמני של היום ..
אישית, איני מסוגל להתייחס בשוויון נפש לגרמנים האדיבים בני ה-60 שבאים ליד ושם,
אדיבים ונעימים עד להחריד,
95% מאבותיהם, שירתו בוורמאכט,
נכון, לא כולם נטלו חלק בכיבוש פולין, טיהור יהודי רוסיה, והונגריה,
אבל הם שירתו,
אם בחזית המזרחית, אם ביון, אם במערב, ושמא באפריקה,
הם היו חלק מהצבא, עם כל התעמולה והאווירה שהייתה שם.

בסיום המלחמה, הנשארים בחיים, חזרו לבתיהם, התחילו חיים חדשים, קשה מאוד להאמין שחיים של 13 שנה בצל הרייך השלישי נעלמים מהתודעה מהר כל כך,
על זה גדל הדור הבא,
הם מגיעים לחייך לנו ביד ושם,

דווקא בטיהור היהודים עסקו גם הרבה אוקראינים פולנים ליטאים רומנים הונגרים ושאר אומות.

 

[אבן החכמים]

המזעזע שבסרט הזה שאחרי שרואים את הסרט אפשר לחשוב כביכול היו 'גרמנים טובים' וזה לא נכון. זה הפך המטרה.
לתפוס את האחד הקטן שאולי היה ולהנציח את דמותו האנושית?
לכן, לפני שאנו צופים, צריך לזכור שזהו סרט גויי והוא לא באמת מכוון להבט היהודי שלנו על השואה.

בלת''ק

גם ''גנבת הספרים'' מציג את השואה באור מאוד בעייתי- כאילו הגרמנים והיהודים סבלו ביחד.

 

[gila zohar]

איפה "מירה" ו"לאה" שקראתי כשהיינו ילדים???
זוהי ספרות שואה מעולה!!!!

 

[Without meaning]

א אין שום אזכור בספרות של ניצולי השואה בקרקוב וסביבותיה לאירוע.
ב. ד"ר אסתר פרבשטיין הרחיבה בספרה "בסתר רעם" מדוע המעשה לא היה ולא נברא.

סיפור 93 הבנות מוזכר בספר 'הרוח שגברה על הדרקון' מאת הגברת בניש מניצולות גטו קרקוב.

צר לי, אבל לא מבין למה חשוב לדעת ולקרוא.
מי שמטיב להבין ולא נשבר, ליבו לב אבן, אולי בהשפעת הקריאה.

אז המטרה היא לשבור? לדכא? לעורר שאלות באמונה?
למה ולמי זה טוב?

מישהו כאן יכול להעיד שזה עזר לו ברוחניות?

בקו 'יזכרם' [שהוא אגב מקור חשוב ובלתי נדלה לסיפורי שואה לציבור החרדי ] יש שלוחה מיוחדת על חשיבות זיכרון השואה, (כמו"כ במהלך הסדרה 'השתלשלות המלחמה' מאת ישראל גולדווסר יש פרק מיוחד [לא זכור לי כעת מספרו] בו הוא מציין כמה וכמה סיבות למה חשוב לנו כחרדים לזכור את השואה).

 

[shira bira]

סיפור 93 הבנות מוזכר בספר 'הרוח שגברה על הדרקון' מאת הגברת בניש מניצולות גטו קרקוב.

א. פערל בניש ע"ה היתה ניצולת ברגן בלזן. לא היו ניצולים מהגטו.
היא שהתה בגטאות קרקוב, פלאשוב וסלומניקי ובמחנות אושוויץ- בירקנאו וברגן בלזן.

ב. במקרה קראתי את הספר הזה עשרות פעמים. אין שום אזכור לאירוע הזה.
יתרה מכך, בספרה של ד"ר אסתר פרבשטיין בו היא מסבירה את חוסר ההיתכנות של הסיפור היא מביאה את בניש כדוגמא לתושבת קרקוב שלא מאזכרת אירוע שאמור להיות חריג בהיקף וברושם.

 

[רייזי 36]

במדרשים לא מובאים תיאורי זוועה מזמן החורבן? כן, כולל אלימות וכאלה.
מעניין לבדוק מי בדיוק הכניס את ההגדרות של סוג האלימות שלא מלמדים בציבור שלנו, ומה היו סיבותיו ומקורותיו. (מצאתי יותר מדי דברים שמבחינת חז"ל זה היה בסדר גמור ללמד, ומבחינת מנהלי בית יעקב זה לא בסדר. אין ספק שישנם דברים שצריך לדעת איפה ללמד, איך, מתי, כמה ולמה, (וחז"ל עצמם אומרים זאת לפעמים, למשל "וזהו דבר שאסור לאמרו בפני עם הארץ", וכדו') אבל קצת פרופורציות).

לא תכתוב בספר לילדים את כל מה שכתוב בגמרא , נכון?
ע"ע קיצושע מותאם לילדים

 

[Without meaning]

. במקרה קראתי את הספר הזה עשרות פעמים. אין שום אזכור לאירוע הזה.
יתרה מכך, בספרה של ד"ר אסתר פרבשטיין בו היא מסבירה את חוסר ההיתכנות של הסיפור היא מביאה את בניש כדוגמא לתושבת קרקוב שלא מאזכרת אירוע שאמור להיות חריג בהיקף וברושם.

נראה לי שזה מוזכר בהקדמה או במבוא

 

[shira bira]

נראה לי שזה מוזכר בהקדמה או במבוא

ממש לא.
לספר יש הקדמות מאת אישים אחרים ומבוא מאת המחברת שבו אין אזכור אירועים הסטוריים אלא סקירה של תהליך הכתיבה ותודות למסייעים במלאכה.

 

[y&m]

סיפור 93 הבנות מוזכר בספר 'הרוח שגברה על הדרקון' מאת הגברת בניש מניצולות גטו קרקוב.

לא מופיע.
הסיפור לא נמצא בעדויות.

 

[נועה מ]

סיפור 93 הבנות מוזכר בספר 'הרוח שגברה על הדרקון' מאת הגברת בניש מניצולות גטו קרקוב

המורה שלי (המורה אסתר משקובסקי) הלכה ושאלה את פרל בניש עצמה. והיא אמרה לה שלא היה ולא נברא. ובכלל מתחילת המלחמה לא היה ריכוז כל כך גבוה של בנות בית יעקב יחד.
שבוע לפני שהמלחמה התחילה הבנות עוד היו במחנה קיץ. רק כשהם חזרו לבתים הם הבינו שפרצה מלחמה.
המורה שלי אמרה שכנראה המציאו את זה אחרי המלחמה כדי לרומם את המורל של היהודים.