הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
נתקלתי בספר על הרב חרלפ,
עלעלתי
די משעמם (הסיבה פשוטה, המחבר בעצמו כותב בהקדמה שהוא היה נוסע ברחובות ירושלים וכשנתקל בזקן היה עוצר לידו ושואל אם הכיר את הרב חרלפ ושיספר משהו, אז באמת יש שם הרבה סתם מהסגנון "אני זוכר את פניו המאירות", "לשמוע את הקריאת שמע שלו היה משהו", המשפט האחרון מופיע שם עשרות פעמים)
אבל אוירה של פעם ורוח קדומים שורים על הספר.
(מודה שרק עלעלתי, ויתכן שהמדגם שלי שגוי).
ופתאום מופיע ספור שמפיל אותי מהכסא.
ואני משתף כדי להקל מעלי, וגם לקבל פידבק על אולי מופעים נוספים של הספור במקומות אחרים, או ספורים דומים.
תקשיבו, זה יוצא דופן, באחריות.
מספר יעקב משה ברמן (נין של הרב וקרוי כנראה על שמו)
שסבתו ספרה לו (סבתו היא דינה בארי הבת הקטנה של הרב)
שיום אחד דפקו בדלת קבוצת מקובלים שהיו בקשר עם הרב (שהיה כידוע מגדולי המקובלים) ואמרו כי דבר סתר להם אתו, וגרשו את כל הנוכחים מהחדר,
דינה ישבה על ברכי הרב ונאחזה בו בכח ויללה שאינה רוצה ללכת בשום אופן, אמר להם הרב "היא קטנה וממילא לא מבינה" והיא נשארה.
הדלת ננעלה והם החלו לספר.
"מצאנו כתוב בספר קבלה ישן נושן שבאיזשהו מקום במדבר סיני...
- שימו לב רבותי -
... נשאר קצת "מן" !
... ובספר ההוא מופיע המיקום בצורה מעורפלת, וכבר זמן רב שאנו עוסקים בחיפושים בתוספת יחודים וכוונות ותפלות וכל שאר המיסטישע זאכן, והנה לאחר יגיעה רבה עמלינו נשא פרי ו....
...באחד מנקיקי הסלעים מצאנו שכבת מן !"
זקן החבורה מוציא מחיקו כלי ובו חומר לבן.
הרב מברך (אני תוהה אם ברך "המוציא לחם מן השמים", לא מפורט בספר) ואוכל קצת ואחר כך כל אחד מהנוכחים מברך וטועם.
גם לי נתנו לטעום, מספרת הסבתא.
"ואיך זה היה"?
"טעים מאד, דומה קצת לחלווה"
(אני חושב שהמראה הזכיר לה חלווה ולכן בחושבה על חלווה נעשה גם הטעם כך, מן...)
עד כאן הספור.
מחבר הספר מוסיף, שיש לרב ספר בשם "לחם אבירים" ספר קבלה עמוק.
ובהקדמה כותב הרב שהוא קרא לספר כך מסיבה הכמוסה עמדו.
ועד היום נלאו תלמידיו מלמצוא את הסיבה.
המחבר רומז שאולי יש קשר (המן נקרא לחם אבירים).
אולי הוא חיבר אותו תחת השפעת אכילת מן, מי יודע...
עלעלתי
די משעמם (הסיבה פשוטה, המחבר בעצמו כותב בהקדמה שהוא היה נוסע ברחובות ירושלים וכשנתקל בזקן היה עוצר לידו ושואל אם הכיר את הרב חרלפ ושיספר משהו, אז באמת יש שם הרבה סתם מהסגנון "אני זוכר את פניו המאירות", "לשמוע את הקריאת שמע שלו היה משהו", המשפט האחרון מופיע שם עשרות פעמים)
אבל אוירה של פעם ורוח קדומים שורים על הספר.
(מודה שרק עלעלתי, ויתכן שהמדגם שלי שגוי).
ופתאום מופיע ספור שמפיל אותי מהכסא.
ואני משתף כדי להקל מעלי, וגם לקבל פידבק על אולי מופעים נוספים של הספור במקומות אחרים, או ספורים דומים.
תקשיבו, זה יוצא דופן, באחריות.
מספר יעקב משה ברמן (נין של הרב וקרוי כנראה על שמו)
שסבתו ספרה לו (סבתו היא דינה בארי הבת הקטנה של הרב)
שיום אחד דפקו בדלת קבוצת מקובלים שהיו בקשר עם הרב (שהיה כידוע מגדולי המקובלים) ואמרו כי דבר סתר להם אתו, וגרשו את כל הנוכחים מהחדר,
דינה ישבה על ברכי הרב ונאחזה בו בכח ויללה שאינה רוצה ללכת בשום אופן, אמר להם הרב "היא קטנה וממילא לא מבינה" והיא נשארה.
הדלת ננעלה והם החלו לספר.
"מצאנו כתוב בספר קבלה ישן נושן שבאיזשהו מקום במדבר סיני...
- שימו לב רבותי -
... נשאר קצת "מן" !
... ובספר ההוא מופיע המיקום בצורה מעורפלת, וכבר זמן רב שאנו עוסקים בחיפושים בתוספת יחודים וכוונות ותפלות וכל שאר המיסטישע זאכן, והנה לאחר יגיעה רבה עמלינו נשא פרי ו....
...באחד מנקיקי הסלעים מצאנו שכבת מן !"
זקן החבורה מוציא מחיקו כלי ובו חומר לבן.
הרב מברך (אני תוהה אם ברך "המוציא לחם מן השמים", לא מפורט בספר) ואוכל קצת ואחר כך כל אחד מהנוכחים מברך וטועם.
גם לי נתנו לטעום, מספרת הסבתא.
"ואיך זה היה"?
"טעים מאד, דומה קצת לחלווה"
(אני חושב שהמראה הזכיר לה חלווה ולכן בחושבה על חלווה נעשה גם הטעם כך, מן...)
עד כאן הספור.
מחבר הספר מוסיף, שיש לרב ספר בשם "לחם אבירים" ספר קבלה עמוק.
ובהקדמה כותב הרב שהוא קרא לספר כך מסיבה הכמוסה עמדו.
ועד היום נלאו תלמידיו מלמצוא את הסיבה.
המחבר רומז שאולי יש קשר (המן נקרא לחם אבירים).
אולי הוא חיבר אותו תחת השפעת אכילת מן, מי יודע...
