הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הבטתי בסיפוק על המאבטחים הגברתנים בכניסה לאולם, האימות הדו-שלבי פעל את פעולתו ומי שלא הוזמן נשאר מחוץ לשער המעוצב.
אלה שכן הבליחו פנימה היוו שרטוט מדויק של המודל שלנו: 200 גוונים של נורמלים בכל ישותם, גובה ממוצע; מבט ספק מתעניין – ספק מתנכר; הטווח שבין גיזרה לא לגמרי חתיכית לבין כרס סבירה ומתקבלת על הדעת; משקפיים במסגרות המקובלות, וכל מה שמציעה האידיליה הנורמלית הנכספת.
הקפדנו לברור טיפוסים מובילי דעה בתחום כדי שלהחלטות שיתקבלו בסוף הערב הזה תהיה משמעות מעשית. כנורמלי וותיק ידעתי לזהות אותם במבט בודד לפי הניצוץ בעיניים.
הקהל תפס את המקומות סביב השולחנות ובהה במגשי הכיבוד בדומיית המתנה לראשון שיעמיס את ידיו. זה היה העיתוי הנכון לפתוח את המעמד.
"ברוכים הבאים בשם ד' לוועידת הנורמליים של שנת תשפ"ב, כפי הידוע חלפו חמש עשרה שנה מאז התקיימה הועידה הקודמת, בפרק הזמן הזה הצטברו על שולחננו פניות רבות לשינוי חלק מהנהלים שלנו. בגלל קשיים בירוקרטיים ועומס על המערכת, הטיפול התעכב והגענו לאן שהגענו, לצערנו חדרו למחנה נורמות חדשות ללא פיקוח והחלטה מושכלת כמו אוזניות בלוטוס ומעילי גשם מנויילנים. להבא חשוב מאוד להקפיד על ההנחיות ולעצור תופעות דומות מבעוד מועד".
"המבקרים שלנו כמובן עברו על ההצעות וסיננו מתוכם את אלה הדחופות והרלוונטיות שיובאו להצבעה בהמשך הערב. חשוב לי להדגיש שלא אני עומד מאחורי הרעיונות אלא השולחים האנונימיים". הבורקסים אזלו ממרכזי השולחנות.
"המוצר הראשון שדובר בו אלו משקפי שמש. אנחנו חיים באיזור גיאוגרפי שטוף שמש שקרינתה עלולה לגרום לקטרקט ולנזקים לרשתית, משקפי שמש מגנים על העיניים וגם מאפשרים לנוע בשעות הצהריים בלי למצמץ, בהמשך תוכלו להצביע האם תומכים בעטיית משקפיים כאלה או לא". נשמע הד גיחוך מהקהל ולחישה רמה "קצת שערות אפורות וזה יראה נהג מונית". התעלמתי והודיתי לרשת אופטיקה אספירין על החסות שנתנה לבורקסים.
"פריט לבוש נוסף מעונה אחרת לגמרי, הם המגפיים. מצב מערכות הביוב ברחובותינו אינו מן המשופרים, ובמקום לבוסס בין שלוליות ולזנק מעל נחשולי מים בכל מעבר כביש, נוכל לנעול מגפי גומי שחורות פשוטות ולצלוח את החורף טוב יותר". "נשמע מתאים יותר לקצין גסטפו או לרפתן בלארוסי" צעק מישהו.
"מה דעתכם לגבי תיק גב שיחליף את השקיות המסורתיות של קידי שיק ופלדהיים ואת תיקי ה'אבות ובנים' האברכיים והרמיי"ם? הוא סוחב את אותו המשא בהרבה פחות מאמץ, מנצל את הכתפיים המובטלות ומשאיר כפות ידיים פנויות לעלעל בספר או עלון מזדמן". נורמלי אחד שאל אם בהמשך זה ישודרג לקיטבג ולפאוץ'.
ככל שהקהל נעשה מבודח הבנתי שלא נצא מכאן עם שינוי דרמטי. "רבותי, ההחלטה כמובן נמצאת בידיים שלכם, אני רק מבקש שתחשבו על כל הצעה יותר מרגע אחד, ותחשבו נזק מול תועלת".
"התקבלה דרישה בעיקר מגבאי בתי כנסת אבל לא רק, להוציא את הנורמה לשאול ספרים מבתי כנסת ולא להחזיר, וכן עניין טישויים משומשים שנשארים על הסטנדרים".
"אני רוצה להציג בפניכם נושא מורכב וכאוב אבל לפי כמות הפונים אפשר להבין את הנחיצות שלו. מדובר באופניים ובקורקינטים חשמליים, אנחנו יודעים לספר שבעיר רחובות זה כבר קיים ועובד לא רע, חשבנו על מהלך של אופניים בעיצוב ספציפי שישמרו על בידול משאר הרוכבים". האווירה המשועשעת הפכה לטעונה, "אתה יכול להביא גם רעיונות נורמליים?" עוד ועוד קריאות מתסיסות נשמעו "אולי נהיה שליחים של וואלט וזהו?".
התכוונתי להסביר על מנשא, על עגלות קניות משובצות ועל קפוצ'ון, אבל תנועה חשודה של צוות האבטחה מאחורי הפתיעה אותי, שרירי המאבטחים תפסו אותי בחוזקה, "אתם לא נורמליים!" ניסיתי לצעוק לפני שסמרטוט ננעץ לתוך פי, הוא נמשה מתוך שלולית קולה שפוכה, עליה חיפה עד אז.
"אנחנו לא נורמליים? אתה לא נורמלי! אתה רוצה שנראה כמו פועלי בניין בפנסיה?" קראו לעברי להקה של נורמליים כעוסים. נהדפתי אל תוך מחסן חשוך מלא בערמות כיסאות. התרגלתי לאפילה וסרקתי את קירות החדרון, לשמחתי גיליתי חלון זעיר סמוך לתקרה, טיפסתי בזריזות על ערמת הכיסאות הגבוהה מכולם והצצתי החוצה.
לראשונה הגיעו לאוזני קולותיהם הקצובים של המפגינים הא-נורמליים הזועמים בחוץ שקראו להחלת כללי התנהגות וקודי לבוש חופשיים. שרבבתי שליש גוף מחוץ לחלון אבל החלון הצר הקשה עלי להתקדם, כמה מפגינים עוטי קפוצ'ונים של גאפ סייעו לי להיחלץ סופית ומיד זיהו את הפוטנציאל של החלון לפריצה פנימה אל האולם. עזבתי את האיזור במהירות בטרם תתפתח מהומה לא נורמלית.
למחרת בדקתי מה חדש במייל, עדיין לא מחקו אותי מקבוצת עדכוני הנורמליים. ביד רועדת פתחתי את המסמך הרשמי של החלטות הועידה. הופיעה רק החלטה בודדת: לאשר שימוש בתחבושות ראש.
אלה שכן הבליחו פנימה היוו שרטוט מדויק של המודל שלנו: 200 גוונים של נורמלים בכל ישותם, גובה ממוצע; מבט ספק מתעניין – ספק מתנכר; הטווח שבין גיזרה לא לגמרי חתיכית לבין כרס סבירה ומתקבלת על הדעת; משקפיים במסגרות המקובלות, וכל מה שמציעה האידיליה הנורמלית הנכספת.
הקפדנו לברור טיפוסים מובילי דעה בתחום כדי שלהחלטות שיתקבלו בסוף הערב הזה תהיה משמעות מעשית. כנורמלי וותיק ידעתי לזהות אותם במבט בודד לפי הניצוץ בעיניים.
הקהל תפס את המקומות סביב השולחנות ובהה במגשי הכיבוד בדומיית המתנה לראשון שיעמיס את ידיו. זה היה העיתוי הנכון לפתוח את המעמד.
"ברוכים הבאים בשם ד' לוועידת הנורמליים של שנת תשפ"ב, כפי הידוע חלפו חמש עשרה שנה מאז התקיימה הועידה הקודמת, בפרק הזמן הזה הצטברו על שולחננו פניות רבות לשינוי חלק מהנהלים שלנו. בגלל קשיים בירוקרטיים ועומס על המערכת, הטיפול התעכב והגענו לאן שהגענו, לצערנו חדרו למחנה נורמות חדשות ללא פיקוח והחלטה מושכלת כמו אוזניות בלוטוס ומעילי גשם מנויילנים. להבא חשוב מאוד להקפיד על ההנחיות ולעצור תופעות דומות מבעוד מועד".
"המבקרים שלנו כמובן עברו על ההצעות וסיננו מתוכם את אלה הדחופות והרלוונטיות שיובאו להצבעה בהמשך הערב. חשוב לי להדגיש שלא אני עומד מאחורי הרעיונות אלא השולחים האנונימיים". הבורקסים אזלו ממרכזי השולחנות.
"המוצר הראשון שדובר בו אלו משקפי שמש. אנחנו חיים באיזור גיאוגרפי שטוף שמש שקרינתה עלולה לגרום לקטרקט ולנזקים לרשתית, משקפי שמש מגנים על העיניים וגם מאפשרים לנוע בשעות הצהריים בלי למצמץ, בהמשך תוכלו להצביע האם תומכים בעטיית משקפיים כאלה או לא". נשמע הד גיחוך מהקהל ולחישה רמה "קצת שערות אפורות וזה יראה נהג מונית". התעלמתי והודיתי לרשת אופטיקה אספירין על החסות שנתנה לבורקסים.
"פריט לבוש נוסף מעונה אחרת לגמרי, הם המגפיים. מצב מערכות הביוב ברחובותינו אינו מן המשופרים, ובמקום לבוסס בין שלוליות ולזנק מעל נחשולי מים בכל מעבר כביש, נוכל לנעול מגפי גומי שחורות פשוטות ולצלוח את החורף טוב יותר". "נשמע מתאים יותר לקצין גסטפו או לרפתן בלארוסי" צעק מישהו.
"מה דעתכם לגבי תיק גב שיחליף את השקיות המסורתיות של קידי שיק ופלדהיים ואת תיקי ה'אבות ובנים' האברכיים והרמיי"ם? הוא סוחב את אותו המשא בהרבה פחות מאמץ, מנצל את הכתפיים המובטלות ומשאיר כפות ידיים פנויות לעלעל בספר או עלון מזדמן". נורמלי אחד שאל אם בהמשך זה ישודרג לקיטבג ולפאוץ'.
ככל שהקהל נעשה מבודח הבנתי שלא נצא מכאן עם שינוי דרמטי. "רבותי, ההחלטה כמובן נמצאת בידיים שלכם, אני רק מבקש שתחשבו על כל הצעה יותר מרגע אחד, ותחשבו נזק מול תועלת".
"התקבלה דרישה בעיקר מגבאי בתי כנסת אבל לא רק, להוציא את הנורמה לשאול ספרים מבתי כנסת ולא להחזיר, וכן עניין טישויים משומשים שנשארים על הסטנדרים".
"אני רוצה להציג בפניכם נושא מורכב וכאוב אבל לפי כמות הפונים אפשר להבין את הנחיצות שלו. מדובר באופניים ובקורקינטים חשמליים, אנחנו יודעים לספר שבעיר רחובות זה כבר קיים ועובד לא רע, חשבנו על מהלך של אופניים בעיצוב ספציפי שישמרו על בידול משאר הרוכבים". האווירה המשועשעת הפכה לטעונה, "אתה יכול להביא גם רעיונות נורמליים?" עוד ועוד קריאות מתסיסות נשמעו "אולי נהיה שליחים של וואלט וזהו?".
התכוונתי להסביר על מנשא, על עגלות קניות משובצות ועל קפוצ'ון, אבל תנועה חשודה של צוות האבטחה מאחורי הפתיעה אותי, שרירי המאבטחים תפסו אותי בחוזקה, "אתם לא נורמליים!" ניסיתי לצעוק לפני שסמרטוט ננעץ לתוך פי, הוא נמשה מתוך שלולית קולה שפוכה, עליה חיפה עד אז.
"אנחנו לא נורמליים? אתה לא נורמלי! אתה רוצה שנראה כמו פועלי בניין בפנסיה?" קראו לעברי להקה של נורמליים כעוסים. נהדפתי אל תוך מחסן חשוך מלא בערמות כיסאות. התרגלתי לאפילה וסרקתי את קירות החדרון, לשמחתי גיליתי חלון זעיר סמוך לתקרה, טיפסתי בזריזות על ערמת הכיסאות הגבוהה מכולם והצצתי החוצה.
לראשונה הגיעו לאוזני קולותיהם הקצובים של המפגינים הא-נורמליים הזועמים בחוץ שקראו להחלת כללי התנהגות וקודי לבוש חופשיים. שרבבתי שליש גוף מחוץ לחלון אבל החלון הצר הקשה עלי להתקדם, כמה מפגינים עוטי קפוצ'ונים של גאפ סייעו לי להיחלץ סופית ומיד זיהו את הפוטנציאל של החלון לפריצה פנימה אל האולם. עזבתי את האיזור במהירות בטרם תתפתח מהומה לא נורמלית.
למחרת בדקתי מה חדש במייל, עדיין לא מחקו אותי מקבוצת עדכוני הנורמליים. ביד רועדת פתחתי את המסמך הרשמי של החלטות הועידה. הופיעה רק החלטה בודדת: לאשר שימוש בתחבושות ראש.
