מידע שימושי הנורמלי האחרון- הספר

[אתי שיף]

איזה יופי.
תהיתי מה נקרא בשבת אחרי שנגמר הנורמלי... (איזה שבת?? שישי בדרך מהמכולת
עכשיו נקרא תספר...

 

[יונה יונה]

המיקום של שם הסופרת מעולה. מעולה.
(והגרפיקה מדי נורמלית... )

 

[פינטל]

קניתי את הספר היום.
רציתי לקנות שניים (מתנה לחבר) אבל לא היה בחנות, ביקשתי שיביאו ביום ראשון.
אהבתי מאוד את הסיפור, בעיקר את האנשה של עולם הפפואני-גינאי (מקווה שמאוית נכון).
הדמויות השחומות המקושטות באופן מוזר, שתמיד נדמו לי כפסלים יותר מאשר לבני אדם. קיבלו לפתע צבעים חיים, חמימים ומשפחתיים, חיים פשוטים כמו של פעם ללא תחכומים מיותרים, שמאוד התחברתי אליהם.
העולם של השאלים, היה מוכר לי, (גם אני מאזור מאה שערים גאולה) ונהניתי מאוד מהתיאור האותנטי שלא לקח צד בעניין (כמעט).
משהו אחד שלא אהבתי. הסיפור עם ה'צביה' שאברימי הציל, פורסם בדיוק בשבוע של ה'יום זכויות לבעלי חיים', (יתכן שלא בכוונה) וכל הסיפור הזה, של לקחת את הנושא של בעלי חיים למקום מאוד גבוה, נוגד בעיניי את ערכי היהדות, שנושא זה לא נמצא במקום גבוה בסולם הערכי -השקפתי שלנו, (על אף היותו מעשה נאצל גם על פי השקפתינו) ויש לנו מספיק דברים שנחנו אמורים להתרגש מהם הרבה לפני הנושא הזה של "צער בעלי חיים". והעולם המערבי-ליברלי לא אמור להוסיף או להעצים לנו מצוות כאלו ואחרים.
יישר כח גדול על הסיפור ועל הספר.
והמון הצלחה בהמשך.
מחכה כבר לסיפור פיקנטי נוסף...

 

[userit]

משהו אחד שלא אהבתי. הסיפור עם ה'צביה' שאברימי הציל, פורסם בדיוק בשבוע של ה'יום זכויות לבעלי חיים', (יתכן שלא בכוונה) וכל הסיפור הזה, של לקחת את הנושא של בעלי חיים למקום מאוד גבוה, נוגד בעיניי את ערכי היהדות, שנושא זה לא נמצא במקום גבוה בסולם הערכי -השקפתי שלנו, (על אף היותו מעשה נאצל גם על פי השקפתינו) ויש לנו מספיק דברים שנחנו אמורים להתרגש מהם הרבה לפני הנושא הזה של "צער בעלי חיים". והעולם המערבי-ליברלי לא אמור להוסיף או להעצים לנו מצוות כאלו ואחרים.
יישר כח גדול על הסיפור ועל הספר.
והמון הצלחה בהמשך.
מחכה כבר לסיפור פיקנטי נוסף...

לדעתי ההיפך הוא הנכון - אנשים חושבים שבגלל שהעולם מתכבד במשהו, הוא כבר לא מצווה- הוא התנהגות 'נאורה'. בזמן שהמצווה היתה ונשארה. כשם שאסור להשחית עצי פרי- בלי קשר למחבקי עצים. כשם שאסור ללכלך את ארץ ישראל- בלי קשר לפקחי העיריה. כשם שאסור לגנוב- בלי קשר למבצעי האכיפה של מס הכנסה.
אבל לחלק מהחברה החרדית, לצערי, נראה שאם 'הם' מתעסקים באיזה ענין, הוא נעשה מוקצה. ואם גם לך אכפת ממנו- אתה נע בין 'ציוני' לבין 'מושפע מחילוניות'
וכך אנחנו זוכים לערים מלוכלכות, לעקמומיות וחוסר יושר בעסקים ולילדים שזורקים אבנים על חתולים....
וטוב שזה נדמה כך רק לחלק מהחברה.

 

[אחת ולתמיד]

זה הגיע כבר לחנויות??
באתר של יפה נוף עושה רושם שלא ממש...
http://www.yefenofbooks.co.il/מוצרים/הנורמלי/
אגב,האתר החדש שלהם אתר מצויין בו תוכלו לראות את כל הספרים החדשים שהוציאו לאור
מומלץ בחום!

 

[Loochi]

הגיע לחנויות
וגם נמצא אצלי בבית

 

[פינטל]

לדעתי ההיפך הוא הנכון - אנשים חושבים שבגלל שהעולם מתכבד במשהו, הוא כבר לא מצווה- הוא התנהגות 'נאורה'. בזמן שהמצווה היתה ונשארה. כשם שאסור להשחית עצי פרי- בלי קשר למחבקי עצים. כשם שאסור ללכלך את ארץ ישראל- בלי קשר לפקחי העיריה. כשם שאסור לגנוב- בלי קשר למבצעי האכיפה של מס הכנסה.
אבל לחלק מהחברה החרדית, לצערי, נראה שאם 'הם' מתעסקים באיזה ענין, הוא נעשה מוקצה. ואם גם לך אכפת ממנו- אתה נע בין 'ציוני' לבין 'מושפע מחילוניות'
וכך אנחנו זוכים לערים מלוכלכות, לעקמומיות וחוסר יושר בעסקים ולילדים שזורקים אבנים על חתולים....
וטוב שזה נדמה כך רק לחלק מהחברה.

אכפת לי שדבריי הוצאו מהקשרם, לצורך סגידה קונפורמית לתרבות המערבית.
הרי גם אני כתבתי ש'צער בעלי חיים' הוא מעשה אסור על פי תורתנו, אלא שממקמים את זה במקום ערכי גבוה מדי, מקום שהתורה וחכמינו ז"ל הציבו שם דברים אחרים, שנחשבו בעיניהם כערכיים יותר.
מעולם לא שמענו שהרמב"ם, הרשב"א, הבעש"ט, הגר"א, החזו"א וכו', נשאו דרשה חוצבת בעניין, שלחו איגרת דחופה בנושא, או התרגשו עד כדי דמעות מסיפור בנושא צער בעלי חיים.
ועוד משהו, ה'עולם המערבי' לא מתכבד במצוות 'צער בעלי חיים', הוא מתכבד באתאיזם ובאמונה באבולוציה, המוחקים את הגבולות בין בני אדם לבעלי חיים, ובעיניהם, הסיבה שאסור לצער בעלי חיים, היא בדיוק הסיבה למה אסור היה להרוג יהודים בשואה.

 

[איילת :)]

משהו יודע מה המחיר? די דחוף תודה.

 

[גלבוע]

אכפת לי שדבריי הוצאו מהקשרם, לצורך סגידה קונפורמית לתרבות המערבית.
הרי גם אני כתבתי ש'צער בעלי חיים' הוא מעשה אסור על פי תורתנו, אלא שממקמים את זה במקום ערכי גבוה מדי, מקום שהתורה וחכמינו ז"ל הציבו שם דברים אחרים, שנחשבו בעיניהם כערכיים יותר.
מעולם לא שמענו שהרמב"ם, הרשב"א, הבעש"ט, הגר"א, החזו"א וכו', נשאו דרשה חוצבת בעניין, שלחו איגרת דחופה בנושא, או התרגשו עד כדי דמעות מסיפור בנושא צער בעלי חיים.
ועוד משהו, ה'עולם המערבי' לא מתכבד במצוות 'צער בעלי חיים', הוא מתכבד באתאיזם ובאמונה באבולוציה, המוחקים את הגבולות בין בני אדם לבעלי חיים, ובעיניהם, הסיבה שאסור לצער בעלי חיים, היא בדיוק הסיבה למה אסור היה להרוג יהודים בשואה.

הצביה היתה איזו התנסות ראשונית שגרמה לאיציק לראשונה להרגיש רגשות שהוא לא ידע על קיומם.
כמו שטיפול בסוסים יכול להועיל לאדם עם קשיי תקשורת או קשיים רגשיים כאלו או אחרים.

זה שהרמב"ם או הגר"א לא חוו חוויה כזו, זה ממש טיעון שלא ממין העניין.
גם לא שמעתי סיפור עליהם שהם בכו שהם מדדו את השטריימל לחתונה שלהם, ואיציק בסיפור כן בכה.
גם לא שמעתי שהם סבלו מרגשי אשם כשהם קצת עזרו לשכנים שלהם להסתבך עם המשטרה ולא בכוונה בכלל, ואיציק כן הרגיש ככה.
גם לא שמעתי שהם רדפו אחרי איזה משוגע וניסו לעזור לו להרגע באמצע התקפה פסיכוטית.
אז מה?

זה לא סיפור על הרמב"ם.
זה סיפור על איציק, איש נורמלי (או לא) בן הדור הזה.
שחווה חוויות של איש נורמלי (או לא), ומתמודד איתן וצומח מהן.

זה שבמקרה היה אז יום צער בעלי חיים או משהו זה לא הופך את הסיטואציה הסיפורית ליותר נכונה או לפחות נכונה.
זה סתם תזמון שלא צריך לא להוריד ולא להעלות.

 

[y&m]

חבל, לא ראיתי שהתפתח כאן דיון...
והעליתי כאן את דעתי...

 

[Loochi]

משהו יודע מה המחיר? די דחוף תודה.

אני קניתי ב62 ש"ח

 

[יונה יונה]

משה רבינו נבחן בהתנהגות שלו לשה.
הסיפור בגמרא על הרב שסבל מכאבי שיניים כי אמר לטלה "לזה נוצרת" עד שריחם על העכברים.... (פרח לי השם)

צער בעלי חיים ממוקם אצלינו מאוד מאוד מאוד גבוה.
הוא כ"כ מובן מאליו שאין צורך אפילו לדבר עליו.

 

[גלבוע]

הסיפור בגמרא על הרב שסבל מכאבי שיניים כי אמר לטלה "לזה נוצרת" עד שריחם על העכברים.... (פרח לי השם)

רבי
(רבי יהודה הנשיא)


וכמו שיונה יונה הזכירה, משה נבחן בהתנהגותו לשה, וכן גם דוד.

 

[שמואל גרינשטיין]

משה רבינו נבחן בהתנהגות שלו לשה.
הסיפור בגמרא על הרב שסבל מכאבי שיניים כי אמר לטלה "לזה נוצרת" עד שריחם על העכברים.... (פרח לי השם)

צער בעלי חיים ממוקם אצלינו מאוד מאוד מאוד גבוה.
הוא כ"כ מובן מאליו שאין צורך אפילו לדבר עליו.

רבי יהודה הנשיא.
וגם לי עלו שני הסיפורים הללו כשראיתי את התגובה הנ"ל....


חני

 

[טיגר]

אני קניתי ב62 ש"ח

אני ב- 60 ש"ח.
ביפה נוף.

 

[הזקן]

גם אני קניתי את הספר, והתמוגגתי מהעלילה האיכותית ומהתובנות החזקות, בעיקר נהניתי מהמושלמות התודות לאנשי המקצוע בסוף מוכיחים את מה שרואים בין דפי הספר, שהסופרת לא כתבה על נושאים בלי להכיר את הנושא מקרוב. לא נכתבו שם תיאורים דמיוניים על פציעה ביד, עד שלא נלמדו לעומק ההבדלים בין סוגי הפציעות, ובין סוגי הכדורים. לא צוירו לנו קווים מדהימים מהערבה, עד שלא צפו עיני הסופרת עצמה על הנופים ועל סוגי החול. זו מקצועיות, בדרך כזאת אפשר לרתק קוראים ולהעביר מסרים עקיפים.
מה שכן קצת פוגם לטעמי בספר זה שג'ו לא עמד ליד הסופרת בזמן שנכתב המשפט הבודד באידיש "צו בעסער קיין נישט א שיעור" (עמוד 213) כדי להגיד לה "Your spelling is wrong" ... המילים עצמן אמנם אויתו נכון, אבל המשפט נראה מתורגם ע"י גוגל... אולי הייתה כוונת הסופרת לכתוב "בעסער האט נישט קיין שיעור", חבל, I can teach you yiddish' if you want...

 

[פינטל]

משה רבינו נבחן בהתנהגות שלו לשה.
הסיפור בגמרא על הרב שסבל מכאבי שיניים כי אמר לטלה "לזה נוצרת" עד שריחם על העכברים.... (פרח לי השם)

צער בעלי חיים ממוקם אצלינו מאוד מאוד מאוד גבוה.
הוא כ"כ מובן מאליו שאין צורך אפילו לדבר עליו.

היכן הוא ממוקם ביחס לשמירה על כשרות, טהרה, שמירת שבת, שמירת עיניים וכדו'.
אני מניח שכולנו יודעים את התשובה בעצמינו.
העיסוק המוגזם סביב הנושא, וסביב הנושאים החברים שלו - בריאות וסביבה נקייה, ההתרגשות וגילויי אמפתיה המוגזמים, כבר מזמן נגועים ברגשות דתיות שאינן נובעות ממקורותינו, אלא הומצאו על ידי אנשים חסרי ערכים ודת, שהיו חייבים לאמץ לעצמם אג'נדה כל שהיא ( - ע"ע ההרצאה של נועם מנלה בהפורמה).
זה שהדבר נחשב למעשה אציל גם ביהדות, לא הופך את זה לנושא מרכזי, משה רבינו ורבינו הקדוש, היו גדולים כל כך בכל קנה מידה, והנושא של צער בעלי חיים גילה רובד נוסף בגדלותם. אבל לא זה מה שהפך אותם למנהיגי ישראל. האם ניקח פעילה נמרצת למען בעלי חיים, (שהיא אגב גם אתאיסטית ושונאת חרדים) ונכתיר אותה כרבנית?
הערת אגב: בשבוע שבו פורסם הפרק המדובר, היו עוד שתי כתבות שעסקו בנושא "צער בעלי חיים", ויתכן שזו הסיבה שהתייחסתי מיד אל הפרק הזה כעוד נסיון להעצים לנו את המושג.

 

[מריומה~]

משה רבינו נבחן בהתנהגות שלו לשה.
הסיפור בגמרא על הרב שסבל מכאבי שיניים כי אמר לטלה "לזה נוצרת" עד שריחם על העכברים.... (פרח לי השם)

צער בעלי חיים ממוקם אצלינו מאוד מאוד מאוד גבוה.
הוא כ"כ מובן מאליו שאין צורך אפילו לדבר עליו.

היכן הוא ממוקם ביחס לשמירה על כשרות, טהרה, שמירת שבת, שמירת עיניים וכדו'.
אני מניח שכולנו יודעים את התשובה בעצמינו.
העיסוק המוגזם סביב הנושא, וסביב הנושאים החברים שלו - בריאות וסביבה נקייה, ההתרגשות וגילויי אמפתיה המוגזמים, כבר מזמן נגועים ברגשות דתיות שאינן נובעות ממקורותינו, אלא הומצאו על ידי אנשים חסרי ערכים ודת, שהיו חייבים לאמץ לעצמם אג'נדה כל שהיא ( - ע"ע ההרצאה של נועם מנלה בהפורמה).
זה שהדבר נחשב למעשה אציל גם ביהדות, לא הופך את זה לנושא מרכזי, משה רבינו ורבינו הקדוש, היו גדולים כל כך בכל קנה מידה, והנושא של צער בעלי חיים גילה רובד נוסף בגדלותם. אבל לא זה מה שהפך אותם למנהיגי ישראל. האם ניקח פעילה נמרצת למען בעלי חיים, (שהיא אגב גם אתאיסטית ושונאת חרדים) ונכתיר אותה כרבנית?
הערת אגב: בשבוע שבו פורסם הפרק המדובר, היו עוד שתי כתבות שעסקו בנושא "צער בעלי חיים", ויתכן שזו הסיבה שהתייחסתי מיד אל הפרק הזה כעוד נסיון להעצים לנו את המושג.

בהתייחסות לדבריך יונה -
ונסמכת על פינטל-
ביהדות אין דבר כזה התיחסות לערך אחד בלבד , הכל במכלול והשיקול הנכון הוא סדרי עדיפויות נכון כפי שהתורה מייחלת.

ברור שרחמים על בע"ח כשהם לא מול שום דבר יותר גדול ויותר נעלה הוא מתעצם ונמדד
אך מול מה תמיד?
אין מקום בתורה שהאצילו והאדירו את הערך של צער בע"ח למקום ראשון נעלה מעל הכל.
אחרת לא היו מתירים לשחוט בע"ח ולאוכלם.

ודוקא השחיטה מראה שהערך הזה קדוש, צורת השחיטה היא המוות היחיד המלווה בהכי פחות צער לבעל חי.


והנאמר כאן הוא לאו דוקא לסיפור ...כי לא קראתי אותו עדיין..

 

[גלבוע]

טוף.
אני לא רואה איפה זה היה נושא מרכזי בספר....

 

[תקוה]

אגב,האתר החדש שלהם אתר מצויין בו תוכלו לראות את כל הספרים החדשים שהוציאו לאור
מומלץ בחום!

איפה רואים את החדשים?