הנספח לאתגר הדו-שבועי ***השראה ומונולוג***

[אשת חבר]

כתבתי לאתגר
http://www.prog.co.il/showpost.php?p=1741061&postcount=22

מדהים איך שמאצ"ל צומח קוצקער...

 

[אשת חבר]

ADIR,
זה פשוט אדיר!!!

 

[Ruti Kepler]

מדהים איך שמאצ"ל צומח קוצקער...

כזה הוא קוצקער אמיתי - השמים ירעדו והארץ תרעש והוא משלו לא יזוע.
עושה מה שמתאים ומה שנכון לו, בלי להתחשב ב'מה יגידו'.
זו הייתה קוצק.

 

[קוצקער]

מדהים איך שמאצ"ל צומח קוצקער...

הזקן נראה יותר כאחד מהאצ"ל, מאשר איזה רב שמשתוקק לתורה ומצוות, כפי שעשו ממנו בכמה יצירות כאן.
וקוצקער כמו קוצקער לא מסוגל לראות שמאצ"ל מצמיחים אדמו"ר.

 

[מה טובו]

וואו, עשיתי את זה .

מדף גדול ומלא מילים שנשפכו לי בלי שליטה לקצץ לדף ממו

זה היה כואב, ומחכים.
תודה.

 

[Efratush]

מותר לי?
לא סופרת, ולא מתיימרת להיות.
אבל בשעת לילה מאוחרת ראיתי את התמונה של הים, והמונולוג יצא מעצמו...
אני יכולה להשתתף? מה החוקים?

 

[ריפקא]

למה לא?

 

[חישוקים]

זה אתגר לכל מי שהתמונות אמרו לו משהו והמילים מהוות תרגום ל'משהו' הזה.
מוזמנת.

אה, אני רואה שכבר כתבת

 

[בין השורות]

מדוע לרוב היצירות יש ניחוח היסטורי- מסוים?
הרי כל תמונה אמורה לעורר בכל אדם משהו אחר?
מה אם המקוריות?
הכי נהנתי מהיצירה של רותי קפלר- במקום לכתוב בצורה שגרתית- היא כתבה מעבר לסטדנדרט- מתחת למים. בתיבה מקורית ונועזת, עם רגישות והומר. פשוט מיוחד!

 

[שמואל גרינשטיין]

מדוע לרוב היצירות יש ניחוח היסטורי- מסוים?
הרי כל תמונה אמורה לעורר בכל אדם משהו אחר?
מה אם המקוריות?

כנראה התכוונת לשאול מה עם המקוריות?

אז אם זו השאלה, אענה...

מדובר על השראה, והזקן נותן אוירה של ענתיקה. אפשר לשאול את לאה. היא קשרה לו את הצעיף. חוץ מזה שרואים כתמים של חריימה על המכנסיים.

 

[רוצה טוב]

מדוע לרוב היצירות יש ניחוח היסטורי- מסוים?
הרי כל תמונה אמורה לעורר בכל אדם משהו אחר?
מה אם המקוריות?
הכי נהנתי מהיצירה של רותי קפלר- במקום לכתוב בצורה שגרתית- היא כתבה מעבר לסטדנדרט- מתחת למים. בתיבה מקורית ונועזת, עם רגישות והומר. פשוט מיוחד!

אני כתבתי הראשון.
אז היצירה שלי מקורית.

 

[אשר לב]

גם אני הצטרפתי לאתגר ושרבטתי כמה שורות פשוטות ונוגעות ללב
תודה, היה כיף.

 

[שמואל גרינשטיין]

אני כתבתי הראשון.
אז היצירה שלי מקורית.

שלי.

כתבתי עוד בטרם קראתי את יצירותיהם של האחרים. כדי לא להיות מושפע. אחרת אני יודע, שמה שאכתוב יגרר וישדר את הסגנון והצורה של יצירות קודמות.

 

[*לאה]

מדוע לרוב היצירות יש ניחוח היסטורי- מסוים?
הרי כל תמונה אמורה לעורר בכל אדם משהו אחר?

כנראה שזו האסוציאציה שהדמות מעוררת...
המיוחד הוא שכל אחד לקח אותה לתפוצה אחרת, מפולין ועד מרוקו, דמות אוניברסלית.

מדובר על השראה, והזקן נותן אוירה של ענתיקה. אפשר לשאול את לאה. היא קשרה לו את הצעיף

אני?
מה פיתום...זו אִמוֹ מור...

חוץ מזה שרואים כתמים של חריימה על המכנסיים.

אתה בטוח? אולי זה כתם בורשט או גפילטע?

 

[שמואל גרינשטיין]

אוי ווי.

א. לאמו לא קוראים מור. מור זה כינוי של כבוד. כמו: אבא מרי. וכמו: מורי ורבי.

ב. לבורשט אין כזה ריח. הבורשט הרבה יותר חמוץ מחריף.

 

[שמואל גרינשטיין]

- -

 

[inspiration]

אוי ווי.

א. לאמו לא קוראים מור. מור זה כינוי של כבוד. כמו: אבא מרי. וכמו: מורי ורבי.

ב. לבורשט אין כזה ריח. הבורשט הרבה יותר חמוץ מחריף.

אחרי הסתכלות מעמיקה בדמות, ולמרות שבקטע שכתבתי לאתגר החלטתי שהוא פולני, אני משוכנעת כרגע במאה אחוז שהדמות היא מרוקאית טיפוסית. יש עוד החושבים כמוני?

 

[*לאה]

אוי ווי.

א. לאמו לא קוראים מור. מור זה כינוי של כבוד. כמו: אבא מרי. וכמו: מורי ורבי.

ב. לבורשט אין כזה ריח. הבורשט הרבה יותר חמוץ מחריף.

אוי ווי...אני יודעת שלא קוראים לה מור (וגם לא לימור) ושזה קיצור של מורתי/מורתו,
נו, מרוב שקיצצת במילים (150) לא נתת לה שם, אז היא נשארה מור'...

 

[שמואל גרינשטיין]

קיצצתי?

חייבו אותו לקצץ.

אגב, שמת לב שהוא מקצץ בנטיעות?


חוץ מזה, שיש ויכוח מה באמת השם שלה. ובגלל שהיא בבית לוינשטיין היום, אי אפשר לשאול אותה.

 

[*לאה]

אגב, שמת לב שהוא מקצץ בנטיעות?

נו, גם בזה אני אשמה?
מה לעשות, יש גם יהודים כאלה...