- הוסף לסימניות
- #61
מהמם.לפני שנה בערך, פנתה אלי חברה מאי-אז, שאמא שלה רוצה לשמח אשה מתוקה אחת שחלתה,
ואם אני מוכנה לאייר לה כל מיני כיתובים עליזים להדפיס בחדר...
התייצבתי למשימה כמו שאומרים, ואז גיליתי שאני יודעת היטב מי זו האשה הזו
פתאום נהיה לי קשה וחונק בגרון, ממש לא הצלחתי להוציא קו!
מה עליז? מה הקשר? מה שמח פה?
הרגשתי הכי לא בסדר שבעולם לאייר משפטים קלילים, כי כל מה שרציתי היה
לאייר דכאון ודמעות ולב שבור ומרוסק...
זה היה נראה לי לא רגיש, במיוחד משפטים כמו המצורף. אני נותנת לה מוסר או משהו?!
אבל אז חשבתי על אמא שלה, שלא יושבת בבית - אלא יוצאת והולכת ומבקרת ומתחברת,
ועדיין יכולה להצחיק, ומבינה שלהומור יש כוח גדול,
ושלציורי דכאון - האשה הזו ממש לא תחכה
אז אני מעלה לפה אחד, אם זה מתאים - תכתבי לי למייל ואשלח לך את השאר.
בבקשה לא להוריד לשימושים סתם כך (כותבת לאחרים).
צפה בקובץ המצורף 306464
בטח תשלחי למייל שלי. אני כבר שולחת לך מייל.
מהממת אחת
הנושאים החמים