דרוש מידע העיר כסיף - מתי?

  • הוסף לסימניות
  • #81
אני שואל על ההמשך כי הוא מאוד ישפיע על רובע הראשונים
כי אם ברור שיבנו מהר את העיר הזאת את כל ה25K דירות אנשים יקנו מהר את רובע הראשונים כי ירצו לקנות לפני עלית המחיר (ברור שיהיה הבדל במחיר בין הרובע הראשון במידה והוא יצליח, לשאר)
כמה זמן לוקח לשווק רובע של 5000 יח"ד
כמובן שזה תלוי במחיר אבל אם המחיר יהיה 1.2-1.3M לארבעה חדרים זה יהיה מאוד מהר
האם יצליח או לא
לדעתי כן
כולם יפחדו לפספס את ה"בית שמש" הבאה
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
אני שואל על ההמשך כי הוא מאוד ישפיע על רובע הראשונים
כי אם ברור שיבנו מהר את העיר הזאת את כל ה25K דירות אנשים יקנו מהר את רובע הראשונים כי ירצו לקנות לפני עלית המחיר (ברור שיהיה הבדל במחיר בין הרובע הראשון במידה והוא יצליח, לשאר)

כמובן שזה תלוי במחיר אבל אם המחיר יהיה 1.2-1.3M לארבעה חדרים זה יהיה מאוד מהר

לדעתי כן
כולם יפחדו לפספס את ה"בית שמש" הבאה
אין ולא יהיה בית שמש הבאה
ולא כי אני חסיד של בית שמש
פשוט כי לבית שמש יש הרבה נתונים יחודיים שגרמו למה שהיא
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
פשוט כי לבית שמש יש הרבה נתונים יחודיים שגרמו למה שהיא
העיקרי שבינהם זה מצוקת הדיור החרדית שקיימת היום ביתר שאת וביתר עוז

כנראה שהמחירים שם לא יגיעו למחירים של בית שמש אבל אותה התנפלות כנראה שתהיה
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
אין שום מצוקת דיור,
זה משפט שאוהבים לנפנף בו
מי שיש לו מצוקה שיעבור לפריפריה ויקנה דירה החל מ 500,000, כמעט ואין אדם שלא יכול לקנות דירה ב 500,000
אלא מה,
אנשים מפונקים, ולא רוצים (לא מקבל את התירוץ של תעסוקה כלפי הנושא של "מצוקת הדיור" מי שיש לו באמת מצוקה הולך לקנות במקום שהוא יכול, כמו בן אדם רעב, שהולך לחפש לאכול, ואם הוא ממש רעב, יאכל הכל, אז מי שיש לו באמת מצוקה יקנה בכל מקום בטווח היכולת) לעבור למקום מרוחק יותר, או ישן יותר, אז מי שמפונק שיסבול.
זה לא אומר שצריך לחפש ולהביא פתרונות דיור, אבל כל יחיד בפ"ע, מי שבאמת כואב לו הולך לרופא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
העיקרי שבינהם זה מצוקת הדיור החרדית שקיימת היום ביתר שאת וביתר עוז

כנראה שהמחירים שם לא יגיעו למחירים של בית שמש אבל אותה התנפלות כנראה שתהיה
לדעתי ממש לא, לא מצוקת הדיור העלתה את בית שמש, כי אם כך יש מקומות אחרים יותר זולים בפער
מה שהעלה את בית שמש, זה מיקום, מסות של בניה וגיוון אוכלוסיה וכנראה עוד כמה סיבות
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
אנשים מפונקים
אפשר לקרוא לזה איך שרוצים, אבל זה שמישהו גר ביחידה צפופה ומשלם על זה אלפי ש"ח בחודש, לא אומר שהוא צריך לגור במקום שהוא לא מעוניין לגור בו, רק כי יש שם דירות גדולות ובזול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
אפשר לקרוא לזה איך שרוצים, אבל זה שמישהו גר ביחידה צפופה ומשלם על זה אלפי ש"ח בחודש, לא אומר שהוא צריך לגור במקום שהוא לא מעוניין לגור בו, רק כי יש שם דירות גדולות ובזול.
מסכים אבל שלא יגיד שיש מצוקת דיור, שיגיד שהוא בסדר עדיפויות שלו, מעדיף להיחנק ביחידה במרכז ולא לעבור לדירה נורמלית במקום רחוק
זה כמו שתגיד שמי שאוהב לאכול רק לחמניות מקמח כוסמין, ואיפה שהוא גר אין מאפיה שמכינה כאלה לחמניות, האם זה נקרא שיש "מצוקת מזון"?! זה שהוא מעדיף לגור בכאלה תנאים, וזה זכותו לבחור כך, זה עדיין לא קובע שבאמת יש מצוקת דיור
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
זה כמו שתגיד שמי שאוהב לאכול רק לחמניות מקמח כוסמין, ואיפה שהוא גר אין מאפיה שמכינה כאלה לחמניות, האם זה נקרא שיש "מצוקת מזון"?! זה שהוא מעדיף לגור בכאלה תנאים, וזה זכותו לבחור כך, זה עדיין לא קובע שבאמת יש מצוקת דיור
לא.
זה כמו שיש רק לחם יבש מים מלח ושמן וזהו.
אין גבינה אין ביצים אין בשר ועוף אין פירות וירקות, כמובן אין ממתקים וחטיפים.
אז אנשים לא מתים מרעב, אבל בהחלט יש מצוקת מזון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
לא.
זה כמו שיש רק לחם יבש מים מלח ושמן וזהו.
אין גבינה אין ביצים אין בשר ועוף אין פירות וירקות, כמובן אין ממתקים וחטיפים.
אז אנשים לא מתים מרעב, אבל בהחלט יש מצוקת מזון.
מכבד את דעתך אבל לא מסכים
דעתי היא שמי שלא עובר לפריפריה, בהכרח! שלא מרגיש ש"אוכל רק לחם יבש מים מחל ושמן וזהו"
אם מישהו היה מרגיש ככה או קרוב לזה, כבר מזמן היה עובר לפריפריה
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
מכבד את דעתך אבל לא מסכים
דעתי היא שמי שלא עובר לפריפריה, בהכרח! שלא מרגיש ש"אוכל רק לחם יבש מים מחל ושמן וזהו"
אם מישהו היה מרגיש ככה או קרוב לזה, כבר מזמן היה עובר לפריפריה
הפוך. אני אומר שמי שלא עובר לפריפריה, זה כי הוא מרגיש שלגור בפריפריה זה כמו לאכול לחם יבש ומים וכו'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
מצוקת דיור יש ועוד איך....
רק אולי זה לא מספיק מציק לאנשים שרלוונטיים ויכולים לפתור את זה...
רק מי שלא משלם כל חודש שכירות גבוהה ו/או משכנתא גבוהה יכול לדבר כך...
אולי תציעו לאנשים גם לרדת מהארץ כי יש מדינות שבהם אפשר לרכוש דירות ואפילו ווילות ממש בגרושים?!
אולי תציעו לכל זוג צעיר לגור באוטובוס או במשאית (אפשר לעשות אותה ממש חלומית...)

יש עוד כמה רעיונות אבל נדמה שהרעיון הובן...
יש סיבות טובות מאוד למה אנשים לא רצים למקומות האלו שללא ספק יש יחידים שזה בהחלט מתאים להם אבל לכלל הציבור ממש לא!
יש כמה אנשים [בעיקר משקיעים ואנשי עסקים ויזמות בנדל"ן וכדו' וד"ל] שעסוקים בלהסביר ולחנך את הציבור הכי חכם בנושא מחייה (ראה ערך מזון - ביגוד, ובכלל רמת חיים הכללית במגזר נמוכה משמעותית) כמה שהוא לא מבין או/ו טיפש / או/ו מפונק וכו' וכו' שלא הולך לכל מיני ערים או יישובים בפריפריה...
מעיין למה הם משכנעים את כולם כמה שטוב במקומות האלו אבל הדירות שלהם נמצאת במרכז היקר והמתפנק...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #92
יש כמה אנשים [בעיקר משקיעים ואנשי עסקים ויזמות בנדל"ן וכדו' וד"ל]
מעיין למה הם משכנעים את כולם כמה שטוב במקומות האלו אבל הדירות שלהם נמצאת במרכז היקר והמתפנק...
אין כאלה שטוענים שעדיף פריפריה ממרכז אם זה היה אותו מחיר
הנקודה שיש הטוענים שלמי שאין כסף עדיף רווחה כלכלית בפריפריה/דירה גדולה ומשופצת בפריפריה, מאשר להיחנק במרכז
אבל ברור שמי שיש לו כסף שהוא מעדיף במרכז
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
כי אם ברור שיבנו מהר את העיר הזאת את כל ה25K דירות אנשים יקנו מהר את רובע הראשונים כי ירצו לקנות לפני עלית המחיר
שום דבר במדינה לא ילך מהר
אפילו ה- 5000 הראשונים (בהנחה שהכל יצא ביחד) זה יקח במינמום 3 שנים עד שתוכל לקנות את הדירה על הנייר
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
אין כאלה שטוענים שעדיף פריפריה ממרכז אם זה היה אותו מחיר
הנקודה שיש הטוענים שלמי שאין כסף עדיף רווחה כלכלית בפריפריה/דירה גדולה ומשופצת בפריפריה, מאשר להיחנק במרכז
אבל ברור שמי שיש לו כסף שהוא מעדיף במרכז
א. יש כאלו.
ב. הנחת היסוד כביכול מעבר לפריפריה מניב רווחה כלכלית - היא מוטעית, ומטעה אחרים.
ג. "רווחה כלכלית" ?! אז למה לא לרדת מהארץ ולרכוש וילה 3 קומות בסודן או באוגנדה במחיר של דירה בפריפריה ולהיות העשיר של הכפר?.... (ספוילר: כנראה שיש נתונים נוספים מלבד מחיר הדירה שהאנשים ה"טיפשים" שלא "רצים" לפריפריה לוקחים בחשבון...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
א. יש כאלו.
ב. הנחת היסוד כביכול מעבר לפריפריה מניב רווחה כלכלית - היא מוטעית, ומטעה אחרים.
ג. "רווחה כלכלית" ?! אז למה לא לרדת מהארץ ולרכוש וילה 3 קומות בסודן או באוגנדה במחיר של דירה בפריפריה ולהיות העשיר של הכפר?.... (ספוילר: כנראה שיש נתונים נוספים מלבד מחיר הדירה שהאנשים ה"טיפשים" שלא "רצים" לפריפריה לוקחים בחשבון...)
לדעתי מעבר לפריפריה אינו ענין של מחיר, אלא ענין חברתי פסיכולוגי, כלומר גם מי שהמחיר מדבר או צועק אליו לא יעבור לפריפריה אם הענין החברתי/פסיכולוגי לא יסתדר אצלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
עד שיצא תמלול רשמי הנה תמלול באדיבות ג'מיני

היו"ר יצחק קרויזר: את המסחר בנגב, תפריח את השממה, ממש כפי חזונו של בן גוריון. ובוודאי שהעיר כסיף היא חלק אינטגרלי מהחזון הזה, ולכן התכנסנו כאן בוועדת הפנים כדי להבין איפה הנושא הזה נמצא, מה קצב ההתקדמות, מה הפערים, מה עוד נדרש לעשות כדי שאנחנו נוכל לבוא לבקר ולראות באמת ילדים משחקים שם בגני המשחקים, ולשמוע את העיר חיה ותוססת ומחזקת את הנגב שהוא חשוב לכולנו.
יש פה איזשהו איזה סדר מבחינת הדוברים שרוצים להתחיל, אז עורך דין שילה אתה רוצה לפתוח עם המצגת או?

שילה: לא, נדבר במילים ואז...

היו"ר יצחק קרויזר: בלי המצגת? המצגת...

שילה: שולמית תדבר על המצגת, אבל תעלו פה את המצגת.

היו"ר יצחק קרויזר: הסתדרה? יופי. אז בבקשה.

שילה: נדבר ככה בכללי על ה...

היו"ר יצחק קרויזר: שילה רצאבי.

שילה: אני יושב ראש הוועדה...

היו"ר יצחק קרויזר: רק בפתיח, מי שרק מדבר אז רק שם ותפקיד לפרוטוקול.

שילה: אני יושב ראש הוועדה המיוחדת, אני אסביר קצת בשתי מילים על הוועדה המיוחדת, מה זו ועדה מיוחדת. העיר מנורה בדרום, כסיף בשם הקודם שלה... עיר, להקים עיר צריך ועדה מיוחדת שיש לה בעצם סמכות של ועדה מחוזית וסמכות של ועדה מקומית. היא מוסמכת לעשות תב"עות, שזה בדרך כלל בוועדה מחוזית, ו... ובוועדה מקומית מוסמכת להוציא היתרים. שמקימים עיר חדשה, יש את היצור כלאיים הזה בחוק, בחוק התכנון והבניה, שמתיר לנו לעשות את שני הדברים יחד כדי לקדם את העיר ולהביא אותה למצב שיהיה אפשר להוציא היתרים.
העיר... נתחיל קודם כל עם השם של העיר, מנורה בדרום. ועדת השמות של מדינת ישראל בחרה בשם הזה של מנורה בדרום, זה בא מהגמרא: "הרוצה להחכים ידרים והרוצה להעשיר יצפין, וסימנך שולחן בצפון ומנורה בדרום". משם גזרו את זה, הצביעו על זה רוב חברי ועדת השמות של... ב... בוועדת השמות, ומכאן בא העיר ה... השם לעיר מנורה בדרום, שזה מהגמרא בעצם.
אנחנו, מה שנקרא נמצאים באפריל 2024 קיבלתי את התפקיד. עד פברואר הבאנו תקציב לוועדה וארגנו את הוועדה מבחינת זה שיהיה לה קיום ולהביא יועצים ולהביא צוות לוועדה. ובפברואר 2025 התחלנו בעצם בפועל לקבל ממשרד השיכון, שהוא היזם, ששולמית ארגנה את זה, את כל הנושא הזה יחד עם האדריכלית הראשית...

דוברת: ורד סולומון ממן.

שילה: ורד סולומון, שהם בעצם יזמו את התוכנית והביאו את זה לוועדה. והוועדה עשתה המון המון תיקונים בתוכנית. התחלנו עם איזה 5,000 יחידות דיור, היום אנחנו נמצאים בתב"ע עם 6,000 יחידות דיור ועוד 2,000 דיורית. דיורית למי שלא יודע, זה בעצם דירה של 150 מטר, שבדין ובחוק אפשר לפצל אותה לשתיים. מינימום 25 מטר לפצל, אבל אפשר לעשות דירה של 100 מטר ודירה של 50 מטר ולהשכיר, כמובן לא למכור. לפיצול הוא רק לשכירות. עושים... אם מישהו מה שנקרא, גם שיהיה להם עוד איזה סוג של הכנסה לאותם אלה שמגיעים וקונים את הדירות הגדולות, שיהיה מה שנקרא, הם בתחילה לא באים עם... עם הרבה מאוד ילדים, באים... מה שנקרא, שהמשפחה גדלה אז בעצם אפשר גם לקחת את היחידה ולצרף אותה למשפחה.
זה... אנחנו נמצאים עכשיו בשלב של ממש מחר יש לנו דיון בתוכנית. יש לנו איזה קו... קו רכבת שנכנס לתוך העיר, שלא הכנסנו אותו, ומחר יש דיון בוועדה ב-9 בבוקר בזום, כל חברי הוועדה השתתפו, מקווה גם שיאשרו. ואז נכנסים ל-60 יום להתנגדויות. שתוך 60 יום נקבל את ההתנגדויות, נדון בהם וניתן לתוכנית תוקף, לרובע הראשון. שהרובע הראשון, עוד מעט שולמית תציג את המצגת, הוא בעצם יושב על כ-3,000 דונם. יש בו, אמרתי, כ-6,000 יחידות דיור ועוד 2,000 יחידות דיור דיורית, ועוד 700... מעל 700 אלף מטר תעסוקה ומסחר. הנה, ניתן את רשות הדיבור לשולמית שתציג את העבודה רבת השנים שהיא עשתה יחד עם כל הצוות במשרד השיכון, וגם עם מחוז דרום, עם תמיר ועם מלי וכל הצוות המקצועי שבעצם עשה את העבודה הקשה של ליזום את כל התכנון המפורט והמורכב הזה.

היו"ר יצחק קרויזר: תודה רבה שילה.

שילה: שולמית תציגי את השם.

שולמית גרטל: אני שולמית גרטל, משרד הבינוי והשיכון, מתכננת ערים ואזורים. אממ... כבוד יושב ראש, מכובדיי. אנחנו באמת, אני... אנחנו נדווח על סטטוס קידום פרויקט... הפרויקט להקמת העיר כסיף, מנורה בדרום. מה נעשה ומה עוד נשאר לעשות. בסך הכל אנחנו עובדים כרגע מאז שהוקמה הוועדה המיוחדת אנחנו עובדים בקצב, הקצב טוב ואנחנו... יש לנו תקווה באמת להקים עיר בקרוב. עכשיו אנחנו מדברים על עוגן להתיישבות בנגב, עבור האוכלוסייה ש... העיר מיועדת למגזר החרדי והתכנון מוטה במיוחד לצרכים המיוחדים של המגזר. אנחנו מדברים על מכפיל של חמישה, חמש וחצי, 5.5 אנשים, אנשים למשק בית, שזה גבוה יחסית, בדרך כלל אנחנו מדברים על 3.2, משהו כזה. הלאה.

דובר: כן תעשי עם העכבר [לא ברור].

שולמית גרטל: אז רק להגיד, רק למקם אותנו, אנחנו מדברים על ציר, הציר האדום הזה... בוא נגיד ה...

שילה: זה כסיף.

שולמית גרטל: זהו, הפוליגון הכתום זה כסיף. כפי שאתם רואים הפוליגון הזה יושב על ההצטלבות בין כביש 80, שכביש צפון-דרום שבא מדרום הר חברון ויוצא דרומה, בהצטלבות בין כביש 80, הכביש הזה, לכביש 31 מבאר שבע לערד. אנחנו בערך 7 דקות מערד, 20 דקות מבאר שבע. מסביב יש...

היו"ר יצחק קרויזר: זה הציר של הרכבת שהולך להגיע לערד? זאת אומרת, אתם ב...

שולמית גרטל: הרכבת, אתה יכול להראות איפה, את התוואי? הרכבת בעצם באה מערד ויורדת דרומה, עוצרת בכסייפה. אה יופי.

היו"ר יצחק קרויזר: אי אפשר להציג עם...

שולמית גרטל: איך אני...

היו"ר יצחק קרויזר: אי אפשר להציג עם זה? אז עם זה, עם זה, עם העכבר.

שולמית גרטל: עם העכבר? אה עם העכבר, אוקיי. רגע, בוא נראה איפה אנחנו.

[רעש רקע, שיעול]

היו"ר יצחק קרויזר: הרכבת פה כאילו.

שולמית גרטל: טוב, אני לא מצליחה.

שילה: הנה, הנה, הנה, תשימי את זה על זה.

שולמית גרטל: כן, פה.

היו"ר יצחק קרויזר: אה, יופי.

שולמית גרטל: אוקיי. אז בעצם הרכבת באה מערד... טוב זה לא עובד לי, אני מצטערת.

היו"ר יצחק קרויזר: לא משנה, הולכת מזרח-מערב.

שולמית גרטל: באה מערד ויורדת דרומה. אנחנו לא... שילה לא דיבר על הרכבת הזאת. הוא דיבר על רכבת קלה שתשרת את העיר ותשרת את הקו בין באר שבע לערד. הרכבת הזאת עדיין לא מתוכננת, אבל יש אפשרות להעביר אותה דרך העיר. מדובר ברכבת הזאת ולא ברכבת הכבדה.

שילה: יש רכבת שרצה פה, תסתכלו כאן איפה שאני מסמן, מי שמצליח לראות. יש ערד ולכיוון כאן דימונה, שזה רכבת כבדה, שהולכת לבאר שבע. אנחנו רוצים רכבת קלה שתלך מערד תגיע לכסיף, לא, תגיע לצומת שוקת, לקריית המודיעין. מפה יבואו כבר מאזור באר שבע, מה שנקרא מצומת שוקת יתחברו ואז יעלו על הרכבת הזאתי. זה רכבת קלה, היא לא רכבת כבדה. היא רק פרברית באזור.

היו"ר יצחק קרויזר: אוקיי.

שולמית גרטל: הלאה, אפשר להעביר.

שילה: לא, אני רוצה רק להראות להם פה... אני רוצה להראות לכם עוד משהו קטן, שעדיין זה לא מתוכנן. אתם רואים פה את המיני משולש הזה?

שולמית גרטל: לא.

שילה: זה 5,000 דונם, שזה שטח גלילי, וכאן בעזרת השם או ועדה מחוזית דרום או הוועדה המיוחדת, עדיין לא הוחלט, יתוכנן פה פארק תעסוקה של 5.5 אלף דונם. דהיינו זה ישרת... זה כמו העיר כסיף, הולך להיות פה פארק תעסוקה ענק שישרת את כל האזור וירים את האזור מבחינה תעסוקתית. כרגע זה שטח גלילי. שתכירו את האירוע הזה.

שולמית גרטל: אוקיי, שקף הבא. אה, אני? רגע.

שילה: תקליקי עם העכבר.

שולמית גרטל: או, אוקיי. זהו. אז בעצם התקבלה החלטת ממשלה ב-2022, החלטת ממשלה 1281 להקמת היישוב העירוני כסיף. התקבלה החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את הפוליגון הזה שראיתם וכסיף בתמ"מ, בתוכנית האזורית של הנגב. הוקמה ועדה מיוחדת כפי ששילה דיווח, ועכשיו הצפי למתן תוקף של התב"ע שלנו זה הרבעון הראשון של 2026. זאת אומרת הוגשו כל המסמכים הסטטוטוריים הנדרשים ל... לנוהל מבא"ת, והוועדה אמורה לאשר אותם ואחרי 60 יום נקווה שאין התנגדויות וגם אם יש אז נדון בהתנגדויות והתוכנית תקבל מתן תוקף. ב-2026 בלי לחכות אנחנו רוצים לפרוץ תשתיות לביצוע עבודות פיתוח. יש כבר את חברת ערים שאמונה על הפיתוח של העיר מטעם משרד הבינוי והשיכון, ואכלוס המנה הראשונה של שלב א' בערך ב-2029.

שילה: [מצביע על מפה] תעבירי.

שולמית גרטל: זאת התוכנית. זאת התוכנית של כלל העיר. של כל העיר. אנחנו מדברים על בערך 7,000 דונם. בצומת כפי שתיארתי. יש פה כמה וכמה שלבי פיתוח. אנחנו חילקנו את זה לשלבים של 6,000 יחידות דיור כל פעם, למרות שאפשר לאחד אותם, תלוי בביקושים ובקצב השיווקים. אנחנו בעצם כמובן מתייחסים כרגע לרובע הראשונים, אתם רואים את זה פה, רובע א'. רובע א' זה כל השכבה הדרומית של העיר כולה. יש פה שתי כניסות, כניסה מצד... כניסה מכביש 31 בדרום, כניסה ויציאה כמובן, מכביש 80, ועוד כניסה ויציאה משנית בחלק הכי מערבית של התוכנית. התוכנית הזאת כוללת בעצם שלב ראשון כולל מע"ר, זאת אומרת מרכז, כולל פארק, כולל אזור תעסוקה, כל מה שצריך על מנת לאכלס עיר של בערך 30 אלף... להקים עיר ולאכלס אותה במעל 30 אלף תושבים בשלב ראשון.

ח"כ יעקב אשר: סך הכל... כמה אחוז אזור התעסוקה מכלל העיר?

שולמית גרטל: אממ... כמה אחוז? מעניין.

ח"כ יעקב אשר: עוד מעט תגידי בדונמים, אז זהו אז אני אגיד לך מעט, יש לי עוד שקף על זה, נראה לי.

שולמית גרטל: אני אגיד לך, הנה תעסוקה 550 אלף מטר. זה 3.5 מטר לנפש. וזה בנוסף ל-200 אלף מטר תעסוקה מרחבית, שזה מסביב ל... כאילו... זה במרחק נסיעה מהעיר.

שילה: אני רוצה להסביר את זה. אני רוצה להסביר את זה. יש בתוך העיר עצמה, אנחנו... זה... בתוך ה... בתוך הרובע עצמו... הרב אשר, אתה רואה פה את ה... את הפיג'מות האלה? את המגרשים האלה של הפיג'מה? יש כאלה מגרשים פשוט הם עכשיו נכנסו ל... עכשיו נכנסים לנוהל מבא"ת, אבל בתוך הרובע הזה שמנו עשרה פיג'מות כאלה, כדי שיהיה משרדים בתוך העיר. כמו שעשית ברחוב ירושלים פינת רבי עקיבא, משם גנבתי את זה, זה עבודה שלך. ושמנו את זה כדי שיהיה בקומה ראשונה גני ילדים, קומה שנייה מרפאות וקצת זה, מסחר, וב-9-10 קומות של משרדים. שזה במרחק בין 200 ל-400 מטר, היא תלך עם הגני ילדים...

ח"כ יעקב אשר: זה המרחבי בעצם?

שילה: זה המרחבי.

ח"כ יעקב אשר: אתה לא... לא במקומות אחרים.

שולמית גרטל: לא, לא.

שילה: לא, לא, לא. המרחבי הכוונה בתוך ה... בתוך הרובע.

ח"כ יעקב אשר: בתוך התוכנית.

שילה: בתוך הרובע. ושמנו את זה כדי שאותם נשים שיוצאות מהבית יוכלו ללכת במרחק רגלי ולחזור גם לילדים, אבל אני אהיה בדגש על זה שבקומה הראשונה אני לא רוצה מסחר, אני רוצה גני ילדים, כדי שיהיה גינה שיוכלו ליהנות גם מהמקום, והמסחר יהיה במקומות אחרים, לא צריך לנקז.

ח"כ יעקב אשר: גני ילדים וגינה זה שני דברים שונים.

שילה: לא לא, אני אומר הכוונה סביב ה... שקומת הקרקע לא תנוצל לטובת מסחר ויותר תנוצל לטובת התושבים.

ח"כ יעקב אשר: עכשיו, אבל מסחר מפוזר בתוך העיר?

שילה: בתוך העיר, מתחת לבניינים.

ח"כ יעקב אשר: בקומות מתחת לבניינים.

שילה: מתחת לקולונדות.

שולמית גרטל: מבנים מעורבים, כמו ששילה תיאר. יש... וכפי שאתה רואה...

ח"כ יעקב אשר: לקח מהעיר אלעד בזמנו, שבנו הכל... עשו מרכז, תעסוקה, מרכז לימודים, מרכז מסחרי ואז כולם מתחילים לטייל ברגל... ובסוף בנו חנויות מתחת לבתים, עם אישור או בלי אישור.

שולמית גרטל: יש תעשייה שזה בנוסף...

שילה: לא, זה בחוץ, זה פה, זה לא קשור לעיר.

שולמית גרטל: זה בצד המזרחי של העיר.

שילה: מוסכים, שמה מוסכים.

ח"כ יעקב אשר: כל החלק הגדול הזה הוא רק...

שולמית גרטל: זה רק זה מלאכה... זה גם הייטק וגם אולי ביג, אולי ביג כזה או אחר. זה כל מיני דברים מעורבים שצריך עבורם שטח. יש גם בית חולים בצד ה...

שילה: כאן באזור הזה, פה למעלה.

שולמית גרטל: בדיוק. יש גם בית חולים, מיון...

ח"כ יעקב אשר: כמה השטח... בסדר, בסדר, לבריאות. כמה השטח הסגול המיוחד, לא הפיג'מה כמו שקראת לו, כמה הוא בשטח, לא במטר מרובע?

שולמית גרטל: זה 550 אלף...

ח"כ יעקב אשר: מטר מרובע.

שולמית גרטל: מטר מרובע.

ח"כ יעקב אשר: כן, של בנייה, אבל לא של... אני מבין.

שולמית גרטל: נכון, נכון.

ח"כ יעקב אשר: אז אני אגיד למה אני שואל את זה.

שולמית גרטל: אם כל זה זה 3,000, אז בוא נעשה...

ח"כ יעקב אשר: בסדר, קשה לעשות ככה, אני לא... 20 אחוז, משהו כזה.

שולמית גרטל: לא, זה לא 20 אחוז. מכל ה-3,000 זה לא 20 אחוז.

ח"כ יעקב אשר: אה... אני אגיד לך למה אני שואל, אני אגיד לאחד וליושב ראש. מחר ומדובר פה על עיר... ואתה דיברת בעצם כותרת הישיבה שלך זה חיזוק ההתיישבות היהודית בנגב. וזה בסדר גמור. אבל... מאחר ו... אתה יודע גם, יש פה את המפה המרחבית של כל המקום, המקום הוא די מבודד באופן יחסי.

שילה: אמת.

ח"כ יעקב אשר: ו... ופה צריך עוגן. זאת אומרת, אני מנסה לבדוק, זאת אומרת הרעיון הזה של פיזור המשרדים יותר קטנים או יותר זה, הוא רעיון מצוין והוא לקח מצוין ממקומות כאלה ואחרים. אבל אני מנסה לחשוב האם מה שקורה היום בקריית טבעון למשל, כן? שבאה חברת אנבידיה, איך זה נקרא? אנבידיה. האם יש פה מספיק קרקע בשביל להיות אטרקטיביים לאינטל כזה או אנבידיה כזאת או משהו כזה? כי אם לא יהיה פה, במקום הזה, כי אני שמעתי שקראתם כבר שם ל...

שילה: ועדת שמות קראה לזה.

ח"כ יעקב אשר: ועדת שמות, שיהיה במזל טוב, אבל לפני השם עושים אולטרסאונד קודם לראות אם הכל בסדר וזה. אם, אני אומר עוד פעם מניסיוני הדל ברשויות מקומיות ובתכנון, אם לא יהיה פה עוגן רציני מאוד של תעסוקה, אם לא יהיה עוגן כזה זה יהפוך להיות עיר פנימייה. זאת אומרת זה יהיה פנימייה, שרק ישנים בזוגות ולא כמו בישיבות שישנים רק בחורים לחוד ו...

שילה: כבוד הרב אשר, אתה לא היית בתחילת הדיון?

ח"כ יעקב אשר: לא כבוד הרב, פה הרב פה, הוא הרב עכשיו.

היו"ר יצחק קרויזר: הוסמכת.

ח"כ יעקב אשר: לא, אני... אני אומר לך, זה מה שאני שואל.

שילה: אני רוצה שתסתכל, אני רוצה שתסתכל ויש תשובה מאוד ברורה למה שאמרת ותשובה מחצת מה שנקרא.

ח"כ יעקב אשר: בבקשה.

שילה: אם זו העיר כסיף, אתה רואה אותה? את הפוליגון של העיר כסיף? אתה רואה אותו? זה ערד, זה כסיף.

ח"כ יעקב אשר: אני לא... לא רואה.

שילה: שילה, תקום לשם. אני אקום, אני אראה לך.

ח"כ יעקב אשר: תגיד איזה צבע, תגיד איזה צבע זה אז אני אדע.

שילה: הכתום.

ח"כ יעקב אשר: אה, הכתום זה כסיף, מזל טוב, נו.

שילה: אתה רואה פה את המיני משולש הזה?

ח"כ יעקב אשר: כן.

שילה: זה 5.5 אלף דונם שטח גלילי.

ח"כ יעקב אשר: יפה.

שילה: סיכמתי עם יאיר מעיין, אנחנו בעזרת השם מקימים פה פארק תעסוקה ענק. אני לא יודע אם איפה התב"ע תדון, האם אצלי בוועדה וזה יבוא לשטח שיפוט שלי... שטח שיפוט לתכנון, או שזה ידון בוועדה המחוזית מחוז דרום. כל ה-5.5 אלף דונם האלה.

ח"כ יעקב אשר: ומה, תעשו אזור משותף?

שילה: לא, הארנונה תהיה מחולקת לפי ארנונה... אבל זה בדיוק... בדיוק, שאם אין את העוגן הזה, אין כסיף. אין אירוע. זה כל מה שנתנו זה רק אקמול, ה-770. אז זה תשובה למה ששאלת.

ח"כ יעקב אשר: הבנתי. אז רגע, אז התכלת זה ערד?

שילה: זה ערד.

ח"כ יעקב אשר: וכמה זה מערד לכסיף?

שילה: כלום, כמה דקות... 7 דקות.

היו"ר יצחק קרויזר: אבל גם לבאר שבע אתה לא רחוק.

שילה: זה 14 קילומטר, משהו כזה.

דובר: ויש לך את אזור תעסוקה צומת שוקת.

היו"ר יצחק קרויזר: לפי קצב הגידול בסוף זה ערד תהפוך לשכונה במנורה. תהפוך להיות אחת מה...

שילה: זה 5.5 אלף דונם, בלי זה אין אירוע.

שולמית גרטל: אני רוצה גם להוסיף ש...

ח"כ יעקב אשר: גם אני גם לא בטוח שזה כל כך טוב, סליחה שאני אומר את זה דווקא כאדם חרדי, אבל לא יודע, צריך לחשוב על זה, כי אני יש לי הרבה השגות על כסיף לא מבחינת התכנון והדברים הללו, זה בסדר, אבל המיקום. וזה שבעצם המצוקה, בוא נאמר, מחסניות התכנון לשכונות חרדיות בארץ היא יחסית ריקה, נמצא כאן... לא מנהל התכנון, ממטה הדיור, הוא יגיד לך שבאופן יחסי המצוקה היא מאוד גדולה. ואז באים עם העיר הזאת ואומרים הנה יש לכם 30 אלף, ולא יודע מתי זה יקרה ומתי זה יהיה, ואם בכלל יהיה מה לעשות שמה אם לא יהיה את אותו חזון תעסוקתי וכולי.
אבל אני שואל שאלה אחרת. האם בהחלטת הממשלה העיר הזאתי כולה צביון חרדי, כן או לא?

שולמית גרטל: אז התשובה היא כן.

ח"כ יעקב אשר: אני לא בטוח שזה נכון.

שולמית גרטל: ואני רוצה להגיד שבנוסף...

ח"כ יעקב אשר: אני לא בטוח שזה נכון אדוני. בגלל שמקומות כאלה שאתה רוצה להקים ואתה רוצה זה, אתה צריך לעשות את זה הטרוגני. בסדר, אז תעשה שכונות. תעשה 50 אחוז חרדי בשכונות זה, אבל אם אתה רוצה ל...

היו"ר יצחק קרויזר: מה החשש, של ניצול של המחסניות האלה?

ח"כ יעקב אשר: לא, החשש הוא שעיר כזאת, אם גם לא יהיה לה תעסוקה וזה, והציבור החרדי הוא ברמה סוציו אקונומית נמוכה, גם אם הוא יגיע... אז זו תהיה עיר שתצטרכו כל היום להחזיק אותה עם תקציבי ממשלה.

שולמית גרטל: אני רוצה... טוב, אני... אני לא אציג כרגע את כל העבודות שנעשו על מנת להגיע בעצם למסקנה שהעיר תהיה חרדית ואיך היא... איך היא... היא מממנת את עצמה כלכלית, אבל מה שכן אני יכולה להגיד, זה שבאזור התעסוקה כן יש מקום להייטק, במיוחד תוכנית הבינוי שזאת פה...

היו"ר יצחק קרויזר: לא, אבל השאלה אם בסוף זאת לא תהיה עיר... עיר מסכנים מה שנקרא.

שולמית גרטל: אז אנחנו מקווים שלא. א', יש איגום תקציבים. יש איגום תקציבים לנושא של... של המגזר החרדי דווקא פה במקום. כל דבר מתוכנן לפי הצרכים של המגזר. אם זה לימוד מחשבים, זה לא יהיה באיזה אוניברסיטה, זה יהיה רק בתנאים שרוצה האוכלוסייה הזאת. אנחנו מדברים בעצם על הפרדה בין נשים לגברים, על תפילות שלוש פעמים ביום, זאת אומרת הכל מותאם...

ח"כ יעקב אשר: את מתחילה לדבר איתי ביידיש כדי שאני אהיה מרוצה. לא על זה, אני מדבר, אני מסתכל עכשיו כללית. אני מסתכל כללית, ואני אומר, עיר שמיועדת לציבור צעיר, לא עם אמצעים, בוא נקרא לזה ככה נכון? לא כולם חרדים בהגדרות האלה, כן? אבל אני בא ואומר, אם אנחנו רוצים שהעיר הזאת תהיה חזקה, היה צריך לשקול ולבדוק, כי אתם בעצם מקימים פה פנימייה חרדית גדולה, שייקח זמן עד שיהיה לה תעסוקה או לא יהיה לה תעסוקה, ואני חושש שבסוף זה יהיה, עוד פעם, הרבה מספרים על הנייר, תוכניות מצוינות, אני מכיר גם את יושב ראש ה... מנהלת זה נקרא?

שילה: הוועדה המיוחדת.

ח"כ יעקב אשר: הוועדה, סליחה, הוועדה המיוחדת, שהוא באמת אלוף בתכנון ובנייה ויידע לקדם את הדברים בצורה מהירה, אבל בסוף זה הנאה של תהליך. והנאה של תהליך שבסוף מתרקם, מתרקמת עיר. ועיר לא יכולה להיות מושתתת על... ויכול להיות שהיה צריך לחשוב, לא יודע, אם יש שמה בסיסים צבאיים גדולים באזור שיש שמה זה, אז אולי אפשר לעשות שכונות בתוך העיר. אפשר לעשות את העיר ל... לחלק אותה מראש בצורה חכמה שהיא תהיה הטרוגנית. היא לא חייבת להיות שבקומה 4 גרים שתיים כאלה ושתיים כאלה, כן? אבל שכונות חרדיות ושכונות אולי פחות חרדיות שיתנו את הזה. אז זה נכון, שיבואו כמה אנשים חרדים יגידו רגע, מה, למה שלא יהיה עיר חרדית כולה? אני רוצה שהעיר הזאת תצליח, אם היא תצליח בכלל. אני לא רוצה לספור אותה היום במחסניות כי מבחינתי האוכלוסייה היא, היא מתקדמת. לא יודע כמה האוצר יש לו חשק להשקיע בזה, אבל זה עוד שאלה. היא מתקדמת, אבל היא לא תתקדם בפועל אם לא תהיה פה חשיבה אחרת. כי החלטת הממשלה על כסיף הייתה החלטה שרצו אליה מהר, כי ביטלו שתי תוכניות ענק בקריית גת, שלא משנה בינתיים כבר ברוך השם... אל תגידי לי לא, אני... אני כאן בבניין הזה הרבה שנים ומכיר את העניין הזה. היה כסיף, התחיל כהחלטה ראשונית, הוקפא בפריזר, היה כזה חצי מת, והחיו את זה בקדנציה הקודמת בממשלת השינוי סו-קולד, אחרי שמחקו את קריית גת מערב מערב, ועוד מקומות כאלה, ואמרו לא, כל החרדים בואו תעברו לכסיף. ואז, כאילו יופי, מה אתם רוצים חרדים? יש לכם טענות? הנה יש לכם 30 אלף יחידות דיור, רוצו תביאו אוהלים ותתחילו לגור. לכן אני לא אוהב את זה, אבל אני, גם אם אני לא אוהב, אני לא חושב שלא צריך לקדם את זה. אבל יכול להיות שהחשיבה פה צריכה להיות חשיבה עם מבט יותר רחב, כלכלי. כי אחרת, כי הרי אם אתה עושה מקום שהוא חלש והוא נמצא במרכז הארץ, כן, למרות שזה סתירה...

שילה: אז האזור משלים אותו.

ח"כ יעקב אשר: האזור מביא לך חזרה את הבלאנס. פה אתה צריך לשלוח יוני דואר כדי ל...

שילה: כן כן, מקבל את ההערה ברור, אבל...

ח"כ יעקב אשר: סליחה אדוני היושב ראש...

היו"ר יצחק קרויזר: לא, ההערות שלך הן נהדרות, אני חושב ש...

שילה: כרגע שבסופו של דבר אנחנו קיבלנו מעשה מוגמר, זה לא משהו שאנחנו אישרנו אותו.

ח"כ יעקב אשר: כן כן, אני לא אומר אותך. אין לי ספק שאתה תקדם את זה מהר וזה ירוץ יפה.

שילה: ואני רוצה גם לומר שמשרד הבינוי והשיכון לקחו את נירית מיכאלי, שהיא הייתה מנהלת מחוז חיפה במשרד השיכון והקימה את העיר חריש, וכתבה את החלטת הממשלה, היא ברגעים אלו כותבת את החלטת הממשלה ומאגמת תקציבים. ישבנו ממש לפני כמה דקות עם משרד האוצר...

ח"כ יעקב אשר: אבל הנה חריש, היא עשתה את חריש? יפה. כבר בעיה.

דובר: היא עשתה את ההחלטת ממשלה...

שילה: החלטת התקצוב, סליחה.

ח"כ יעקב אשר: מצוין, אז זה לא הבעיה. אבל איפה כן הבעיה? כדוגמה אני, חברים, לא באתי לקטר פה, אני מגיע לישיבות שאני חושב שאני יכול לתרום בהם. ו... ואיפה הבעיה בחריש? בחריש לא היה לזה... לא היה כתוב צביון חרדי ולא היה כתוב צביון לא חרדי, והיה ניסיון לא חכם ולא נכון בזמנו של לארגן קבוצות וכולי, שזה היה יותר מחתרתי כזה ובית המשפט ביטל את זה. ואז מה קרה בחריש? ביטלו את הצביון החרדי ואז זה נשאר לצביון רגיל. צביון רגיל לא היה, בוא נאמר, היה ביקוש, אבל לא מספיק גדול לכל התוכניות ולכל הזה.
מה אני בא ואומר? אני בא ואומר אולי היום צריך לעשות חשיבה, אתם צריכים להרים דגל אדום, בלי לעצור את התוכניות. אפשר אחר כך להתאים אותם, כי אם אתה עושה למשל שכונה מתוך ה... לא יודע יש לך פה 4-5 שכונות בתוך העיר גדולות, אוקיי? ואתה עושה שכונה אחת או שתיים שהיא שכונה אחרת, לא בפרמטרים דווקא תכנון חרדיים, שזה יותר שטחים חומים ויותר שטחים ירוקים ויותר תחבורה ציבורית, אתה עושה שכונה לזוגות צעירים, לאנשי קבע שמשרתים בזה, שזה יתחרה עם שכונות אחרות בערד או במקומות אחרים, אני לא יודע מה. ואז אתה הופך את העיר למשהו יותר...

היו"ר יצחק קרויזר: יותר אטרקטיבי קצת.

ח"כ יעקב אשר: אטרקטיבי והטרוגני, שיכול גם להחזיק אותם. אני אומר את זה סתם חומר למחשבה, את הדברים. אחרת יהיו תוכניות יפות והכל, אבל זה יהיה...

היו"ר יצחק קרויזר: עיר מוחלשת שתצטרכו כמו שאמרת להנשים אותה כל הזמן.

שולמית גרטל: הבנתי, הבנתי. לגבי הטיפול של הוועדה בעיר, אתם שמעתם את הסטטוס, שמעתם שעוד מעט אנחנו הולכים לקבל תוקף על תב"ע רובע הראשונים, לא על כל העיר, רק תב"ע רובע הראשונים, שזה 6,000 יחידות דיור מתוך... מתוך 24 אלף יחידות דיור בערך. עכשיו, מה שחסר כרגע ואנחנו ממש ברגעים אלה עובדים על שתי החלטות ממשלה, החלטה אחת לתקצוב הרחבה וחיבור למט"ש ערד, שזה כמובן חיוני לכל עיר, להתחבר לקבל טיפול במט"ש. והתאגיד יהיה מעיינות הדרום. זה יהיה מוכן בטווח הקצר ואנחנו נשים את זה כמובן על שולחן הממשלה. עכשיו החלטת ממשלה שנייה ששילה עכשיו הזכיר, בעצם זאת החלטת ממשלה לאיגום תקציבים ממשרדי ממשלה לכל שאר השירותים שצריך להקים אותם לפני... לרוב לפני האכלוס. זאת אומרת, אנחנו לא רוצים לאכלס עיר בלי שירותים, שהכל יהיה מוכן, מזומן ומחכה, כולל פיתוח אזור התעסוקה על מנת...

שילה: כן, לא יינתן... לא יינתן שום היתר בנייה ללא שיש מוסדות ציבור, אני מדגיש ואומר, לא יהיה כמו שהיה בשכונות החדשות בערים, שיהיה...

שולמית גרטל: היא אמרה עוד משהו.

שילה: אוקיי.

ח"כ יעקב אשר: וזה גם אני אומר לך, קחי... עיר ערד, אוקיי, אני בעברי לפני 25 שנה, למרות שאני כולו בן 28, 29, אבל לפני 25 שנה הייתי באלעד כממלא מקום ראש עיר, עוד לפני שאני הגעתי לשמה, תכננו את העיר בצורה כזאת שמה שקרה זה שתושבים הגיעו, מוסדות ציבור היו לא מספיק, שזה לקח אחד שחייבים לדאוג, כי אחרת עוד פעם מתחיל קרוואנים וסיפורים ועניינים. ושום... לא היה מטר אחד של תעסוקה. לא היה מטר אחד של תעסוקה, וזה אומר דבר אחד: חברה בואו לישון, צאו בבוקר לעבודה, אבל תיסעו המון.

שילה: אין להם לאן לנסוע.

ח"כ יעקב אשר: אין לאן לנסוע.

שילה: יכול להגיד לך שאני הייתי... אני הייתי אצל בכיר באגד לפני מספר שבועות, כדי לבדוק, גם יש המון אנשים שעובדים כאזרחים עובדי צה"ל בבסיסים סביב. אמרו לי שבאזור ה-1,700... אי אפשר להבטיח לי 1,700 עם אוטובוסים של יציאה מכסיף. אני בסוף החודש הולך למנכ"ל מטריקס, זה לא התפקיד שלי, זה לא העבודה שלי, אני רק יושב ראש ועדה תכנונית, אבל אני דואג, אני דואג לנושא התעסוקתי.

ח"כ יעקב אשר: הממשלה צריכה לקבל החלטה שנותנת עכשיו תיעדוף לאיזה שהוא אינטל כזה הבא שיהיה, או אנבידיה הבא שיהיה, שזה יהיה במקום הזה, לא בגלל לתת לחלק מתנות לחרדים, כי תכף זה יהיה הכותרת הראשית של הדיון. כדי שהמקום הזה יוכל להיות מקום חזק, בין אם יהיו בו חרדים לכולו או שיהיו חלקו. כי כשיושב ראש מדבר על התיישבות בנגב הוא מדבר על כולם, חרדים, לא חרדים, דתיים...

היו"ר יצחק קרויזר: נכון, אבל אם המציאות הייתה שהחרדים יודעים להגיע במספרים מאוד גדולים ולשנות את המציאות הדמוגרפית, אם לא יוכלו לחיות בו, לא למקום שלא יוכלו לחיות בו.

ח"כ יעקב אשר: אדם מביא את הנקודות המקצועיות, אני חושב שהן חשובות מאוד. אני גם הייתי מוסיף ואומר, עם הפנייה שדיברת עם ראש אגד, עם בכיר באגד, לא יודע עם מי דיברת, סתם שם אמרתי ראש אגד. אני אומר, אם הצבא בוועדות אחרות כאן בא ומדבר על כך שהולך לפתוח תעשייה, לא רק משכורות נמוכות, אלא תעשייה גם של הייטק וגם של חימוש וגם של טכנולוגיות אחרות וטכנולוגיות, ואתה יודע לבסס את זה באזור הדרום בצמוד לעיר, אז בוודאי שחבר הכנסת יעקב צודק ואומר בסוף אל תביאו עיר... עיר מסכנים שתיתמך בארגוני סעד וסיוע ממשלתי בתוכניות הבראה אחת אחרי השנייה.

שילה: אני הדבר המרכזי שמדיר שינה מעיני זה רק הנושא התעסוקתי. כי אם אני הבאתי לשם אנשים ולא הבאתי להם מקור פרנסה של 12, 15, לא משכורת של 5,000 שקל טלפניות, לשמה אני לא מתכוון ולא יהיה טלפנית אחת בכל כסיף. אנחנו רוצים משכורות...

ח"כ יעקב אשר: אז חמש אחוז טלפניות לא נורא אם יש לך עוד דברים.

שילה: אבל במודיעין עילית ראית מה היה? היה רק טלפניות. בערד זה רמה שהקימו, רק טלפניות. באזור הזה אני לא רוצה שזה יקרה.

ח"כ יעקב אשר: בסדר, אתה לא יורד מ-100 לאפס. אתה אומר פה לא יהיה יותר מ...

שילה: בסדר, חמישה אחוז.

שולמית גרטל: הלוואי שכסיף אכן תקבל תיעדוף בנושא של הקמת...

ח"כ יעקב אשר: אבל זה אתם, אנשי המקצוע, צריכים לבוא, עוד פעם, לא יודע מי מהאוצר כאן. איי, מה שלחו אותך להגיד שחבל על הזמן, נכון?

דוריה גנות (משרד האוצר): לא, לא שלחו אותי להגיד כלום.

ח"כ יעקב אשר: לא, יכול להיות שיש בזה היגיון, אבל תכף, אני לא מנהל את הדיון. אני רק אומר שדבר אחד, אם אתם תבואו למשלחים שלכם ותגידו חברים, כדי שהדבר הזה יצליח, אנחנו חייבים ללכת על משהו תעסוקתי רחב ונרחב. אני אומר עוד פעם, גם לשקול שלא להפוך את כל העיר למקשה אחת, לעשות שכונות. אפשר לתפוס צד צפון, צד דרום, שגם לא יהיה חיכוכים מחר על שבת או על דברים מהסוג הזה, ולעשות...

היו"ר יצחק קרויזר: אולי אתה יכול לשנות את החלטת הממשלה, לא?

ח"כ יעקב אשר: מה? יכול להיות. יכול להיות. כי אז, ברגע שעיר הטרוגנית, אז היא...

חיים (משרד הבינוי והשיכון): החלטת הממשלה השנייה שהתקבלה על הקמת העיר, אני קורא עכשיו מתוך ה...

היו"ר יצחק קרויזר: רק שם ותפקיד לפרוטוקול.

חיים: סליחה, חיים, יועץ מנכ"ל במשרד הבינוי והשיכון. החלטת הממשלה שהתקבלה ב-2022 בזמן אלקין, היא הייתה להקים יישוב בצביון חרדי. בסופו של דבר, המפרט בהתאם לחוברת מכרז שתצא, ודאי שזה ייצא לאור כך במפרט לצביון חרדי. זו גם פרוגרמה...

ח"כ יעקב אשר: יפה, אז מה שאני סיפרתי קודם, אני חבר טוב מאוד של אלקין, אוקיי? אבל אז הוא היה בממשלה אחרת ולכן סיפרתי את הסיפור הזה ולכן הם לא סתם בממשלה, אף אחד לא ישב וחשב למה נקרא לזה כולו חרדי? בוא נגיד שלפחות 50 אחוז יהיה חרדי והשאר יהיה דתי לאומי או או כללי. למה? כי רצו לבוא ולהגיד לנו הנה, יש לכם 30 אלף יחידות דיור, אל תדברו איתנו על שום מקום אחר בארץ. טוסו כולכם איפה שאתם מתכננים ולכו לשמה.

חיים: לא על קריית גת.

ח"כ יעקב אשר: אוקיי, סליחה שאני אומר את זה, פשוט זה בית פוליטי, אני מספר פוליטיקה, אתה מבין? זה נקרא תכנון אוכלוסייה, קוראים לזה. לכו דרומה, כמה שאפשר יותר רחוק. זה פי... כי לקחו לנו את הדרום הקרוב יותר, אוקיי? קריית גת מערב וכולי. לכן אני אומר, לדעתי, אם יש לכם צוות תכנוני שהוא עם ראש גדול, ואם יש זה, צריך לבוא ולומר תעשו חשיבה נוספת. לא חייבים... כי כי מה שאת אמרת עכשיו זה זה מדויק. אם זה מופיע כצביון חרדי, זאת אומרת שהפרמטרים של תדריך התכנון שאתם עובדים, הוא על פי חרדי וזה חבל.

שולמית גרטל: נכון, וגם...

ח"כ יעקב אשר: כי לעשות התאמה אחר כך זה שינוי תב"ע, זה סיפור. מה שהיה באחיסמך, הפוך. הפוך.

היו"ר יצחק קרויזר: השאלה גם, אני לא מכיר את, אה, את כסיף, אני מודה, אבל אני מכיר מקומות אחרים שכן יש שכונות חרדיות בתוך, נגיד בחצור, שיש לך שכונה בתוך העיר. זה משהו שכן מצליח לעבוד ומהווה איזשהו מודל.

ח"כ יעקב אשר: הנה אתה רואה, בחצור עובדת שנים ואתה לא שומע בעיות, לא שומע דברים. יש שכונה, שמה זה יותר בניינים ישנים, לא יודע מה...

היו"ר יצחק קרויזר: ושמה גם האזור אחר, אבל...

ח"כ יעקב אשר: כן, אבל זה אזור אחר וגם הכמות היא לא כל כך גדולה. פה, בסדר, אתה בא ואומר אני רוצה ש-20 אלף, כמה אמרת אנשים יכולים לגור פה בתכנון שלכם היום?

שולמית גרטל: אזור 24 אלף.

שילה: 124 אלף.

שולמית גרטל: 24 אלף משפחות.

שילה: 125 אלף תושבים.

ח"כ יעקב אשר: יפה, אז אם אתה בא ואומר, היעד שלנו זה להגיע ל-10,000 משפחות חרדיות נגיד, והשאר לשוק החופשי, אוקיי? זה מנגנון אחר. עכשיו במיוחד שאתה מתכנן עיר מראש, סליחה שאני גולש פה זה ה... כל החיים שלי אני בעל הטסות לחפש את הפתרונות האלה. במיוחד שאתה בונה עיר חדשה אדוני היושב ראש, יש לך טאצה נקייה מה שנקרא, ואתה זה, אתה יכול לתכנן אותה בצורה כזאת שהיא תהיה הטרוגנית בלי שיהיו בה אה... זאת אומרת אפשר לחיות זה לצד זה ולא חייב להיות מעורבב לגמרי, כי במעורבב לגמרי אז יכול להיות בעיות, כן שבת לא שבת, יש כאלה שלא ירצו וכולי. אם אתה מתכנן את זה נכון, אז אז אין לך את החיכוכים, אין לך ויש לך עיר שהיא מצד אחד נשענת על על קשת שלמה של אוכלוסייה. אז אז יש לנו גם פתרונות כאלה כמובן במדינת ישראל של ערים מעורבות. מעבר לוויכוח הזה, האם טוב להקים עיר הומוגנית חרדית או לא, שזה ויכוח של המון המון שנים ואני חושבת שזה בעצם נושא שאפשר לפתוח אותו ואפשר לבחון אותו שוב ושוב ושוב, אבל מעבר לכך, אם אם אני רק אסיים את הנושא של הסטטוס של כסיף, אז אני רוצה להגיד שהחלטת הממשלה לאיגום תקציבים זה על פי החלטת הממשלה קודמת בעצם היינו אמורים להביא עוד החלטה לתקצוב. אז זאת החלטת הממשלה לאיגום תקציבים. ועוד דבר מאוד מאוד חשוב שלא ש... נצטרך על מנת להקים את העיר כמו שצריך, זה שינוי חוק פקודת המועצות המקומיות, פרק... פרק א' סעיף ב', על מנת לקדם הקמת רשות מקומית. כי אם בלי שינוי חוק, ויש בעצם הצעת חוק שכבר יושב בכנסת, עדיין החוק הזה לא לא התקדם, אז זה דבר שנורא חשוב לקדם אותו אם אנחנו רוצים, אכן רוצים להקים את העיר הזאת. ותודה רבה.

שילה: רק להוסיף משפט...

ח"כ יעקב אשר: זה הצעת חוק ממשלתית, לא?

היו"ר יצחק קרויזר: של משרד הפנים.

שילה: כן, משרד הפנים, עובדים על זה, אבל...

ח"כ יעקב אשר: הפנים, הפנים, כי זה הגדרה של רשות מוניציפלית, אחרת הם לא יוכלו להוציא היתרים וכל הדברים האלה.

שילה: יצחק, אני רק אוסיף ברשות היושב ראש, רציתי, הנושא של כרגע חוק פקודת המועצות המקומיות דורש להקמת עיר 10,000 תושבים או 5,000 תושבים. אנחנו רוצים... כאן בכסיף אין תושב אחד. בשביל זה צריך לשנות את החוק כדי להקים רשות מקומית. כרגע אי אפשר להוציא צווים, אי אפשר לעשות שום דבר בלי שהחוק הזה יעבור, כי אי אפשר להקים רשות מקומית כי הוועדה שאני עומד בראשה היא ועדה תכנונית גרידא. היא לא ועדה מקומית, אני אפילו...

ח"כ יעקב אשר: איך עשו דברים אחרים? איך כן עשו את זה אם צריך חסר...

שילה: בחריש צירפו את קציר, ואז קציר וחריש היה כבר רשות מקומית שקוראים לה קציר.

נדב לחמן לזר (משרד הפנים): היא הייתה קיימת, היא הייתה לפני התיקון ב-2003.

ח"כ יעקב אשר: אז תצרף את כסייפה נהיה.

דובר: הנה, יש לי פתרון בשבילך, שלא תהיה עיר חרדית לבד. תהיה הטרוגנית, עם כסייפה, ואז יהיה לך גם תושבים.

ח"כ יעקב אשר: אני רואה שאתה לומד את הדברים, אל תדאג.

נדב לחמן לזר: התנאי של 5,000 תושבים, אני נדב לחמן לזר, מנהל מינהל פיתוח כלכלי משרד הפנים. התנאי של 5,000 תושבים הוא מתיקון חקיקה מ-2003. לכן הערים שאתם מכירים משנות ה-90 הוא כמו כולן מאפס, כמו שצריך במדינה מתוקנת.

ח"כ יעקב אשר: אבל אתה מבין שאין היגיון בזה וצריך לתקן את זה.

נדב לחמן לזר: אנחנו מכירים ויש גם נוסח, כרגע אין שר במשרד הפנים, אבל יש נוסח תיקון חקיקה שעבר גם...

דובר: הסמכות הזאת לא עברה לרוה"מ?

נדב לחמן לזר: לא, זה לא עניין של הסמכות הזאת, צריך לקדם חוק. הצעת... צריך לקדם תיקון חקיקה שמאפשר בעצם בתנאים מסוימים, כשזאת עיר זה, לקדם הקמה מאפס, אבל כי במצב החוקי הקיים כמו ששילה תיאר במדויק אי אפשר להקים בעצם עיר כרגע.

היו"ר יצחק קרויזר: הבנתי. אוקיי. בבקשה.

שולמית גרטל: או כל עיר אחרת.

היו"ר יצחק קרויזר: מי עוד רוצה להתייחס בבקשה? לפי סדר... משרדי הממשלה יש כאן נציגים שרוצים לתת הערות?

שילה: האוצר.

היו"ר יצחק קרויזר: רוצה להצביע על זה, הרב יעקב? נאשר להם את העיר כבר עכשיו?

ח"כ יעקב אשר: לא, לא הצבעה, לא... אם זה היה הצבעה עכשיו הייתי מוריד את זה.

היו"ר יצחק קרויזר: לרגע נבהלת.

דוריה גנות (משרד האוצר): דוריה גנות, משרד האוצר. אה, משרד האוצר חשוב לשמוע. דווקא אין לי מה להוסיף. בהחלטת ממשלה הוגמו תקציבים לנושא, התקציבים...

היו"ר יצחק קרויזר: אתם אבל מוכוונים תקציבית, יש לכם כסף לאירוע הזה? אתם צבועים עם תקציב לעיר?

דוריה גנות: לא.

היו"ר יצחק קרויזר: כלום. אז מה...

דוריה גנות: אנחנו הגשנו אה... חוות דעת כלכלית של לגבי העלויות הצפויות של העיר להבנתנו מהשלב הראשון של התכנון לפני... כשאישרו את החלטת הממשלה. כרגע אין תקציב צבוע על העיר. כרגע התקציבים המוקצים לתכנון, החלטת הממשלה איגמו תקציבים בהתאם. זהו.

ח"כ יעקב אשר: לא, אני לא שאלתי, וגם היושב ראש לא שאל אם יש כבר תקציב להפעלת גני הילדים בעיר. אנחנו שואלים שאלה אחת, האם כל מה שקשור להקמה...

היו"ר יצחק קרויזר: הקמה, לתכנון.

ח"כ יעקב אשר: תכנון, הקמה, זה עבודות וזה, האם כל זה כן מתוקצב?

דוריה גנות: אז עניתי, התשובה היא לא.

ח"כ יעקב אשר: לא.

דוריה גנות: לא, מה? כרגע השלב הוא תכנון, והחלטת הממשלה איגמו כסף לתכנון. שום דבר מעבר כרגע לא מתוקצב.

היו"ר יצחק קרויזר: אז מה אתם הולכים לעשות בנדון?

דוריה גנות: אני לא... מה זאת אומרת? מה אני צריכה לעשות בנדון?

היו"ר יצחק קרויזר: האוצר לא הולך להיות ערוך לזה שבונים עיר בהחלטת ממשלה?

דוריה גנות: נו, כנראה שצריך לסיים את התכנון כדי שנבין מה עלויות הפיתוח של העיר.

היו"ר יצחק קרויזר: אבל אתם בסוף כבר...

שילה: עוד שלושה חודשים יש תוקף.

דוריה גנות: אה, באופן כללי הממשלה תצטרך למצוא מקור תקציבי אם היא תרצה לקדם תשתיות.

היו"ר יצחק קרויזר: מה זה מקור תקציבי? זה מיליארדים להקים עיר. תשתיות, אתה יודע, הרב יעקב אתה שוחה במספרים. 10 מיליארד שקלים. לרוב ה... להניע את התהליך. תזכרו זה המון כסף.

היו"ר יצחק קרויזר: טוב, בסדר, שיהיה בהצלחה לכולנו. אנחנו נמשיך ונעקוב. תודה רבה, ישיבה נעולה.

ח"כ יעקב אשר: תודה אדוני היושב ראש, תודה.

היו"ר יצחק קרויזר: תודה רבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
היום אנחנו נמצאים בתב"ע עם 6,000 יחידות דיור ועוד 2,000 דיורית. דיורית למי שלא יודע, זה בעצם דירה של 150 מטר, שבדין ובחוק אפשר לפצל אותה לשתיים. מינימום 25 מטר לפצל, אבל אפשר לעשות דירה של 100 מטר ודירה של 50 מטר ולהשכיר, כמובן לא למכור.
אולי שיהפכו את כל הדירות בערים החרדיות לדיוריות (להשכיר כמובן לא למכור...)
 
16,000 יח"ד במנורה (כסיף) מעל 100,000 איש מהמגזר החרדי
יותר ממודיעין עילית/ביתר עילית/חרדים באשדוד/אלעד
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

טור שפרסמתי הבוקר, אשמח לשמוע תגובותיכם - עיקרי הדברים יובאו לפני מקבלי ההחלטות שרוצים לדעת מה הציבור חושב - בלי נדר

בס"ד

מנורה – העיר החרדית החדשה

עשרת הקוראים כבר יודעים שכאן יקראו רק על טובתה של ארץ ישראל והפעם על העיר החדשה שכה נכסוף נכספנו אליה – כסיף, או בשמה החדש והלא מוכר: מנורה. סוף סוף עיר חרדית במיקום הגיוני ועם תכנון קפדני בסגנון עתידני.

הסיבה שאנו כותבים על כך היום היא משום שהעיר הזו יצאה השבוע מהכח אל הפועל כאשר התפרסמה השבוע התב"ע של העיר להתנגדויות, תב"ע = תכנית בניין עיר כשמה כן היא: מיועדת לאפשר מגורים באיכות חיים גבוהה המתאימה לשנת תשצ"א – אשר בה לפי התכנית יגיע התושב הראשון בע"ה.

זהו, כבר לא חלומות שוא ודמיונות אלא משהו מוחשי שאפשר לקרוא ולמשש ולפרשן וזה בדיוק מה שנעשה כאן: נספר קצת על מה מבשלים לנו על אש מהירה, האמת שכל אחד שיש לו גישה לגוגל יכול לקרוא הכל לבד אך כדי לחסוך את הזמן שיצטרכו האברכים כדי לקרוא 79 עמודים צפופים הבאנו לכם כאן את התמצית מה שאתם חייבים לדעת והתורה חסה על ממונם של יושבי חדרי המחשבים.

אז קודם כל הגודל: מדובר על קרקע מדברית בשטח עצום של כ15,000 דונם שהוקצה עבורנו בלבד לא כולל איזורי תעשייה, כדי להבין את המשמעות: מדובר בשטח שהוא יותר מביתר עילית מודיעין עילית ואלעד גם יחד ויש מקום לרכסים!

המיקום אמנם נשמע רחוק מאוד: 5 דקות לפני ערד, אך למעשה מדובר במרחקים זניחים לאור התפתחות הכבישים באזור, לפני שבועיים נסעתי לשם כדי לסקור עבורכם את הפלא של הקניון המתגייר בערד ועל הדרך בחנתי גם את המיקום העתידי של העיר החדשה – לא נכחד, זה לא בית שמש וקרית גת אך מי שמוכן לשים 1.4 מיליון עבור דירת 3 חדרים בנתיבות ואופקים ישמח בוודאי לשמוע שעם עוד כמה דקות נסיעה הוא יחסוך כל חודש אלפי שקלים למשכנתא ויגור ברמת חיים שאין בשום מקום כפי שיפורט.

לא מאמינים על המרחק? אתם יודעים, היום אי אפשר לרמות בדברים הללו, תעשו את הניסיון שעשיתי הרגע: עשיתי בגוגל-מאפ מבית שמש לנתיבות נתן לי 59 דקות ומאותה נקודה בסוף בית שמש עד כסיפה (שזה היישוב הקרוב לכסיף, כן, יש קשר בין הצלילים הדומים, בדיוק כמו הקשר בין בתיר לביתר הסמוכה) ואז הגוילמאפ נותן לי 63 דקות, לא שווה לנסוע עוד ארבע דקות בשביל עולם אחר לגמרי?! (ואגב אין שום ניסיון חלילה להחליש את נתיבות שאלפי אברכים נוהרים אליה, עיר קברי הצדיקים תהיה תמיד מגדלור לתורה בנגב).

הגענו לעיר, כעת אנו מדברים על אישור תכניות לשכונה אחת בלבד, הסיבה היא חוסר רצון של המדינה להשקיע הון תועפות מעבר למה שכבר השקיעה לצרכי תכנון של עיר שלימה אם בסוף זה לא יצליח אך משכונה אחת אפשר להבין מה מתוכנן בכל העיר.

השכונה הזו תיקרא ראשונים (קל לנחש למה) ויש בה 6000 דירות (כמעט אלעד) על גודל של שלושת אלפים דונם, גם מי שלא למד ליבה מבין מיד כי זה אומר ממוצע של שתי דירות לדונם (זה לא באמת, כי רוב השטחים הם ציבוריים) לשם השוואה: העיר הצפופה ביותר בישראל היא בני ברק ושם יש 6 יח"ד ממוצע לדונם.

העיר מתוכננת כבר אמרנו וכבר חשבו על כל פרט כולל שרטוט מדויק של בית-החיים (מה לעשות, בסוף אנשים צריכים לחיות איפשהו) לי זה מזכיר את העיר מודיעין השכנה שלנו, כל יום כמעט אנו נאלצים לעבור בעיר השכנה ולראות שלמרות ששתינו הוקמנו יחדיו ולשתינו בערך אותה כמות תושבים אנו מצטופפים בשטח של שכונה אחת במודיעין ונאלצים להסתמך על כל השירותים שהיא מביאה (מלבד שטיבלאך וד' מינים שזה הם באים אלינו) מהאגם המפורסם ועד תחנת הרכבת וכן הלאה, הסיבה היחידה להבדל היא שמודיעין תחתית תוכננה בידי המדינה לטובת התושבים ואילו מודיעין עילית (אנחנו העילית, ברוחניות) תוכננה – אם בכלל תוכננה אי פעם – בידי היזמים עצמם ולטובתם וכך אכן היא נראית.

ולכן למשל השטחים הציבוריים שהיזמים בכל מקום לא אוהבים לתת ואם כבר הם דוחקים לפינת בלעין, כאן יש שפע עצום של הרבה יותר ממעשר מהשטח הכולל והרוב נמצא בתוך המתחמים, כך שיש מספיק לכל חסידות ותת ישיבה קטנה, מהיום אין צורך לריב יש מספיק שטחים לכולם להתפצל ולהתפלג כמנהג גברין יהודאין.

אך מלבד התכנון הקפדני ברצוני לדבר על כמה פנינים שייחודיים רק לכאן, גילוי נאות: חלק מהדברים הייתי מעורב יחד עם עסקני ציבור נוספים מכל החוגים החרדיים.

למשל השכונה מתוכננת ב"קפסולות" של בערך 350 יח"ד כאשר לכל קפסולה יש את השטחים הציבוריים שלה ואת הגינה שלה וכו' – אין חסידות כמעט שצריכה בכל פעם יותר מאשר קפסולה כזו או שתיים ואין כמעט חסידות שלא יכולה למלא כזו קפסולה רק ממחוסרי הדיור הנוכחיים כך שאין לי ספק שנראה כאן עשרות (לפחות) של קריות חסידיות וגם ליטאיות וספרדיות, מעתה לא צריך להיות הגרש"ב סורוצקין כדי להקים שכונה ייחודית לבוגרי הישיבה, כל ישיבה ממוצעת תוכל לעשות כן.

חידושים נוספים: גובה הבניינים עד חמש קומות – זה לוקסוס שכבר לא קיים היום בשום מקום, בבית שמש למשל תקנת העיר מדברת על 9 קומות והקבלנים מצליחים להוסיף עוד אחת בטריקים, כאן אין דבר כזה בניין יותר מחמש קומות.

סוכות – כל מרפסות הסוכה תקבלנה הצללה נפתחת ואחידה, מהיום כל בניין ייראה כמו בית מלון מעוצב שתוכנן באחידות, ובכלל מרפסות סוכה מרווחות הן חלק מהסטנדרט כאן.

גודל הדירות – המתכננים למדו היטיב את נושא הטאבו משותף והיח"ד להשכרה וכו' שקיימים בכל שכונה חרדית והחליטו שאם אינך יכול להילחם בתופעה הזו – תכשיר אותה! וכך הגענו לתכנית שאומרת מלכתחילה לגבי חלק גדול מהדירות שבבוא היום תוכלנה לייצר יחידה נוספת והפעם זה רשמי.

כך גם עניין הרחבת הדירות – תופעה ייחודית לציבור החרדי בדרך כלל – התכנית מחייבת מראש לחשוב איך יורחב הבניין אך מטילה גם תנאים והגבלות, כגון חובה שכל שורת הדירות יורחבו בו זמנית.

כל התכנון הזה לא נולד בבינה מלאכותית אלא מונחים בה עמל ויגיעה של צוותות שלימים שחלקם מוכרים לי אישית, זה גם הרצון החזק של ר' נתן אלנתן ושל עוד אנשים שדואגים לנו, ומעל הכל זה האיש הנכון שהוכנס למקום הנכון – יו"ר הוועדה המיוחדת עו"ד שילה רצאבי, אמנם הוא לא חרד אך מוטב כך שכן הוא אינו מחוייב לאף עסקן או יזם אלא רק שיהיה טוב לכוווווולם.

אז אם כל כך טוב מדוע כל כך רע?

כלומר, מדוע יש לעיר הנפלאה הזו יחסי ציבור נוראיים כל כך? למה כולם מזלזלים בה?

ראשית, לעומת כל המקומות האחרים שאנ"שים קנו קרקעות ומשווקים לציבור ברווחים של מאות אחוזים כאן אף אחד לא מרוויח מהפרוייקט הזה, כלומר אף אחד מלבד הציבור.

ושנית, מי שמדבר בדרך כלל לא מכיר, או שאינו מכיר תכניות אחרות על מגרעותיהן (בהר יונה למשל נרשמו 1200 איש לדירות שיראו רק עוד חמש שנים) או שאינו מכיר את כסיף או שאינו מבין בתחום כלל.

שלישית, הציבור החרדי אכן ראוי לקבל יותר מאשר עיר במיקום שאיש לא רוצה לגור שם, אך מה לעשות אנחנו מכירים את המצב ועד כמה אוהבים אותנו בכל מקום שאנו מגיעים, ואפילו במקומות שכן מקבלים אותנו בזרועות פתוחות כי אין להם ברירה כדי להינצל מהערבים גם שם אוהבים אותנו בערבון מוגבל, רק השבוע ראיתי במו עיני את החורבן שהמיטה עיריית לוד על ביכנ"ס באחיסמך – סוג של הכרת הטוב לקהילה שהצילה את האחוזון הדמוגרפי.

והתחינה שלי: אל תקשיבו למוציאי דיבת הארץ, אל תאמינו למי שמספר שאיש לא ילך לשם, במו עצמי שוחחתי עם ראשי חסידויות רבות ועסקני אמת, כולם כולם הצהירו כי אם המחירים יהיו זולים (אם לא – לא עשינו כלום וחייבים לחשוב איך עושים זאת) הם יגיעו לשם בהמוניהם.

בקיצור: טובה הארץ, כולה, מאוד מאוד.
סיפור בהמשכים המרחף האחרון
שנת 3832

ליל האלטייר ירד על ממלכת ארוליאן כמו חלום שנרקם בשקט, תחת שמיים זרועים כוכבים רכים, מנצנצים כאבקת זהב על שמיכת קטיפה כחולה.
העיר נפרשה מתחתם, עטופה באור רך, והרחובות התמלאו בגלים של צחוק, תנועה, ונצנוצי כנפיים מרהיבות.
בני ארוליאן זרמו אל תוך הלילה כמו נהר של גאווה ושמחה, לבושים בגלימות צבעוניות, נושאים על גבם את המתנה שניתנה רק להם – היכולת לקרוא לרוח ולהתרומם ממנה.
זה לא היה רק חג.
זה היה טקס של זהות, הדהוד עתיק של היסטוריה שנשמרה לא באבנים – אלא באוויר עצמו.
הרחובות רטטו מצבעים עזים – נוצות זוהרות, דגלים שהתנופפו באור הלפידים, וצלילים של תופי רוח שהרעידו את הנשמה.
צינורות אוויר פלטו מנגינות שחדרו ללב כמו לחש ישן, בעוד הרוח עצמה נראתה כאילו משתתפת, משחקת בין המבנים, עוטפת את כולם בתחושת שייכות עמוקה.

אלותיר בנו השני של הקסטורין עמד במרפסת העליונה של הארמון המלכותי, ביחד עם שני חבריו פרליוט וטרקין, מביט על ההמולה שמתחת.

"אני אומר לכם, אם היינו מנצלים את הארוהל (היכולת לעוף, ארולית) יותר, היינו יכולים לכבוש את כל העולם," הכריז פרליוט בהתלהבות, מנופף במתקן מוזר שנראה כמו כנף מכנית.

"או לפחות לשבור לעצמנו כמה עצמות," השיב טרקין ביובש, מביט בחשדנות על ההמצאה. "מה זה בכלל, פרליוט?"


"זה 'מעיף עזר'," הסביר פרליוט, מניף את המתקן. "כשאתה מנפנף בו, הוא מייצר זרמי רוח שמחזקים את התעופה שלך."

"או דוחפים אותך לתוך קיר," מלמל טרקין, נאנח.

"אתה פשוט לא מבין גאונות," השיב פרליוט בזעף. "אלותיר, אתה מבין, נכון? תראה איך זה מתוחכם!"

אלותיר, שישב מעט בצד, הביט בכיכר ולא ענה מיד. פניו היו מהורהרות, עיניו עוקבות אחרי תנועות ההמון. לבסוף השיב בקול שקט: "פרליוט, זה נחמד. אבל לפעמים עדיף לתת לרוח לעשות את שלה."

"אתה תמיד כזה פילוסוף," גיחך פרליוט. "אבל אתה יודע מה? אתה תראה, יום אחד כולם ישתמשו בזה."

טרקין חייך קלות. "אם הם ישרדו את הניסיון הראשון," אמר בחיוך רחב, "אני כבר יכול לדמיין את כל המהומה כשהם ינסו לעוף עם זה בפעם הראשונה."

לצד הקבוצה עמד לוריאן, האח הצעיר של אלותיר. הוא נשען על המעקה באלגנטיות, מבטו נעוץ בהמון המשתולל ברחובות. כששמע את דו השיח שהתנהל בין אחיו הגדול ממנו בשנה לבין חבריו, נשען מעט קדימה, מבלי להוציא מילה. חיוך קל, כמעט בלתי מורגש, שיחק בזווית פיו. עיניו, שהיו ממוקדות בהמון ובסיטואציה, לא עברו בין הדוברים, אלא נותרו ממוקדות במראה הרחובות המשתוללים סביבם. עמידתו הייתה אלגנטית אך לא מתאמצת, וכל תנועה שלו שידרה ביטחון שקט.

בכיכר המרכזית, הבמה הגדולה נצצה באור יקרות. המרחף הנצחי, המלך שלא מת, עמד במרכז הבמה, כנפיו פרושות באצילות מרשימה. לצידו עמדו הקסטורין, (שומר הממלכה, ארולית) המלך הזמני, וקלדיר – הקריס ולטאר (חוד הרוח, ארולית), יורש העצר.

"עמי האהוב," פתח המרחף הנצחי בקולו הרם והעמוק, "על כנפי הרוח נבראנו, ועל כנפי הרוח נמריא. חג האלטייר הוא לא רק חגיגת כוחנו – הוא עדות לזהותנו ולגאוותנו. לעולם נישאר גאים בכוחנו הייחודי."

ההמון הריע, וקריאות שמחה מילאו את האוויר.

"זה כאילו הוא אומר את אותו הנאום בכל שנה," מלמל טרקין, נשען לאחור.

"אתה בטוח שזה לא אותו נאום בדיוק?" הוסיף פרליוט. "אולי יש לו קלף מוכן."

"שתקו," אמר אלותיר בשקט אך בנחישות. "זה אולי קלישאה, אבל זאת האמת."

רגע אחרי סיום הנאום, אור מסנוור הבהיק על הבמה. הרוח, שתמיד נשאה את בני ארוליאן, נדמתה בבת אחת. כשהאור נמוג, המרחף הנצחי נעלם.

האווירה בכיכר השתנתה מיד. קולות צעקה החלו להישמע, וההמון החל להידחק בבהלה.

"מה קרה? איפה הוא?" נשמעה זעקה מתוך ההמון.

"זה לא יכול להיות אמיתי!" קראה אישה מבוגרת.

העיר, שבשעה האחרונה הייתה מלאת חיים, הפכה למערבולת של בלבול, פחד וזעם.

טרקין קפץ על רגליו, ידו נשלחת באופן אינסטינקטיבי אל פגיונו. "מישהו תכנן את זה," אמר, קולו חד כפלדה.

פרליוט, שהחוויר, מלמל: "אבל... איך אפשר לחטוף אותו? הוא בלתי פגיע! זה המרחף הנצחי!"

אלותיר נעמד, פניו נותרו שקטות אך עיניו דיברו. הוא הביט בשמיים שהפכו אפלים יותר מאי פעם, ואז על הבמה הריקה. הוא לא אמר מילה.

לוריאן צעד קדימה לעבר המעקה, מתבונן בריכוז בהמון המבוהל. "צריך להחזיר את הסדר," אמר בקול יציב. "אנחנו לא יכולים לאפשר לפאניקה להשתלט."

הקסטורין נעמד במרכז הבמה, פניו קשות ועיניו בוערות. "שקט!" קולו בקע מעל ההמולה, והקהל השתתק בהדרגה.

"בני ארוליאן," אמר בקול יציב אך כבד, "זהו רגע קשה עבור כולנו. אך עלינו להישאר חזקים ומאוחדים. אנו נגלה מי עומד מאחורי המעשה הנורא הזה, ונעשה כל שביכולתנו להשיב את מלכנו."

אלותיר שהסתכל היטב לתוך עיני אביו - יכול לראות את הבלבול שהשתכן שם.

לוריאן הביט סביבו, גופו זקוף, אך ידיו אחזו במעקה חזק יותר משנראה לעין. עיניו סרקו את ההמון כאילו ניסה לקרוא את מחשבותיהם, לחפש תשובות שאולי כבר היו שם.

הכיכר השתתקה, כמו עוצרת את נשימתה. קולות ההמונים דעכו בהדרגה, ומעליהם נשמע רק הרחש החלש של הרוח, שנשאה תחושה של שינוי עמוק ולא מוכר. הבמה נותרה ריקה, והתחושה באוויר הפכה כבדה ומאיימת.

אלותיר שעמד רכון על מעקה המרפסת הביט אל הבמה השוממה. עיניו חלפו בין הדמויות שסביבו: הקסטורין, שנראה כאבן קפואה במקום, אחיו קלדיר, שנשימתו נקטעה, וההמון, שעמד מבולבל וחסר אונים. הוא לא אמר דבר. שתיקתו הייתה עמוקה ומכאיבה, כאילו המילים עצמן איבדו ממשמעותן.

"זה קרה. הוא באמת נעלם," לחש טרקין. עיניו התרוצצו סביב, ידו על ניצב חרבו, כאילו מחפש אויב בלתי נראה. "המלך הנצחי... איך זה ייתכן?"

פרליוט, שניסה לשמור על חזות קלילה, נכשל הפעם. "הוא לא היה אמור להיעלם," מלמל. "הוא... הוא נצחי. אתם יודעים... נצחי."

עמם קיים כבר שלושת אלפים ושמונה מאות שנה וכמספר הזמן שעמם קיים כך גם מספר חייו של המרחף הנצחי - האירופיר אולר.

הרוח נשבה לפתע, חזקה יותר, סוחפת נוצות קלות ומעיפה אבק באוויר. היא נשאה עמה תחושה של פרידה, אזהרה שאי אפשר להתעלם ממנה.

אלותיר נותר דומם. מבטו נדד מהשמיים הקודרים אל הקרקע שמתחתיו, כאילו מנסה לקלוט את מה שהשתנה, את מה שלא היה אפשר להחזיר.

הוא לא אמר דבר. עיניו חיפשו בין הקהל, כמתבונן במציאות חדשה.
הוא שתק.
ולפעמים, זה אומר יותר מהכול.





אוקיי זה סיפור שכבר הרבה זמן מתבשל אצלי,
חשבתי שהגיע הזמן להוציא אותו קצת לאור – לשתף, לראות איך זה פוגש אחרים.
אם בא לכם לקרוא – אני ממש אשמח לשמוע מה אתם חושבים. כל תגובה (ובעיקר ביקורות) תתקבל בשמחה🤗
שיתוף - לביקורת חנניה
תמיד ידעתי שאני לא ילד סטנדרטי. מאיפה ידעתי? ידעתי. הלא סטנדרטיים יודעים שהם כאלה.
אפילו שנולדתי ילד שלישי במשקל 3.300 ביום שלישי, זה עדיין לא אומר.
התחלתי את החיים במעון שגרתי במודיעין עילית, אחד מתוך יללנים רבים. אבל הרגשתי את הייחודיות מפעפעת לי מהבקבוק.
בגיל ארבעה חודשים ההורים שלי שכחו לקחת אותי מהמעון, והיות ששכבתי בשקט גם המטפלת לא שמה לב. רק בשעה שש בערך אמא שלי קלטה שהיום היא נחה יותר מידי טוב. מיד זיהיתי את הצרחות שלה שהגיעו מהרחוב הסמוך. אחרי כמה דקות כבר הייתי בבית, מוגן היטב. הפרשיה כאילו נשכחה אחרי כמה ימים. אבל לא ממני.
באותם שעתיים שהייתי אובד עצות, היה לי הרבה זמן להרהר על משמעות החיים. הגעתי למסקנה שאדם לא יכול להיות תלוי באחרים. למען בטחוני האישי, התחלתי לעבוד על פיתוח האישיות, חוסן, העצמה, ועוד כל מיני מילים יפות שכתובות בכל מיני מודעות של כל מיני מאמנים. אבל אני לא הייתי צריך לשכנע את עצמי ש"יש לי את זה". פשוט הייתי כזה.
בהתחלה זה התבטא בנקיטת יוזמה באירועים מאתגרים. אירוע כזה יכול להיות למשל אויפרוף שלא תפסתי בו מספיק סוכריות. כדי לפתור את הבעיה הייתי הולך למקום שבו היו סוכריות, כמו כיס תפוח שהיה בסביבה, ולוקח. לפעמים זה לא מצא חן בעיני מבוגרים מסוימים, והייתי נאלץ להיפרד מהשלל. אחר כך למדתי שאין צורך לחכות לשבוע שחל בו אויפרוף. יש סוכריות במכולת כל השנה. זה עבד, עד שזה הפסיק לעבוד. אני לא יפרט למה. עד היום כואב לי להיזכר בזה. אבא היה קונה רק מעור אמיתי.
בישיבה קטנה קלטתי שיש דרכים אחרות להשיג דברים. קוראים לזה "כריזמה", ובתרגום מיוונית עתיקה: מתנת חסד. אני לא קיבלתי את המתנת חסד הזו, אבל אין דבר שאי אפשר להשיג בחיים. לא בחיים שלי.
אז איך לוקחים בכח מתנה? זה לא פרדוקס.
מתנות ניתנות למי שראוי להם. אתה צריך רק להיות ראוי, והמתנה אצלך.
פה החל המפנה.

העולם הוא הרבה יותר עמוק ממה שנראה לנו. אני כמובן לא אכניס אותכם לכל העומק שנחשפתי אליו, אבל במילים פשוטות: יש אורות ויש כלים. הכלי מכיל את האור. ככל שיש לך כלי יותר גדול, אתה יכול להכיל יותר אור. האור הוא אינסופי, אבל הכלי שלך לא. אתה צריך להיזהר משבירת הכלים.

הייתי מתגנב לישיבת המקובלים, יושב, מקשיב, בעיקר לא מבין. היתה לי הרגשה שהם לומדים תיאוריה. אני רציתי למעשה. בדרכים שונות הגעתי להיכרות עם אנשים בעלי כוחות על. זה לעומת זה עשה אלוקים. כמו שצדיקים עושים מופתים, רשעים עושים הוקוס פוקוס. הדרך של הצדיקים היתה ארוכה וקשה. הדרך של הרשעים הציעה שימוש מיידי בכוחות. הצצתי ונפגעתי. בחוץ לא ראו כלום, כמובן. אבל בפנים כבר הייתי רקוב לגמרי. לא היה ברור לי לגמרי אם האדם נברא מהקוף או ששניהם נבראו מהמפץ הגדול, יתכן גם שכל העולם שאנו חווים הוא חלום מתוק שנתעורר ממנו מתישהו.

עזבתי את הכולל עקב פגישות עבודה עם מתקשרים למיניהם. השתתפתי בסדנאות, התמחיתי בכל מיני שיטות. השיא היה כשהצלחתי לברוא במקווה מגבת נקיה יש מאין. תמיד היה לי במשנת יוסף מה שהזמנתי. אם היה חסר, אתם יודעים. בשלב הזה האברכים בשכונה החלו לחשוד בי. התחיל אחרי מעקב חצי סמוי.
בשביל לבלבל את העוקבים בראתי לי כמה כפילים. את הראשון הייתי שולח לכולל שיתנדנד שם ויקום מידי פעם לנייס כדי לא לעורר חשד.
השני היה עושה סידורים נחוצים, קניות, וכל הביטול תיירה. השלישי היה שפן נסיונות. פעם הוריתי לו לומר איזה לחש והוא התאדה במקום. התלבטתי אם לברך הגומל. היה שלב שלא ידעתי כבר מי אני ומי הכפיל. קראתי להם שמות. הראשון היה יששכר, השני היה זבולון, והשלישי אלעזר, דהיינו לוזר.

אפשר לומר שהעסק די זרם, חוץ מעם גרשון. הוא היה אובססיבי לדעת מי אני באמת. החלטתי לעשות לזה סוף. שלחתי את לוזר השביעי לטייל קצת ברחוב. אחרי כמה דקות ראיתי את גרשון מרחרח באיזור. הוא עמד כאילו לעשן, ופקח עין בוחנת על לוזר. שלחתי את זבולון לקנות סכין, נרות נשמה וסיר קטן. גרשון כמובן התבלבל ביניהם וזבולון מסר את החפצים ללוזר שהחל בצעדה מהירה לכיוון קצה העיר כשגרשון מהדס אחריו. אני עקבתי אחרי שניהם ממרחק בטוח. בחורשה שנראתה לי מקום מתאים תקשרתי עם זבולון שיעצור וידליק את הנרות. גרשון עמד ובהה כשחשש גדול בעיניו. הוא הבין שהוא עד לגילוי נדיר של כוחות שלא מהעולם הזה.
לוזר המופעל בשלט רחוק התיישב במרכז שלף סכין חדה וחתך בעדינות את קצה אצבעו. לא ריחמתי עליו. לוזרים לא האריכו ימים אצלי.
גרשון פער את עיניו. דרך עיניו של לוזר יכולתי לקרוא את שפתיו ממלמלות בחוסר אמון: מכשף - - - חנניה מכשף - - -














המשך לא יבוא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה