הערות בניקוד

[אהרן2]

לקוח לקח עבודת ניקוד לאחד מרבנים המפורסמים, והוא כתב לו את ההערות כדלהלן, האם הוא צודק??

לכתחילה - קמץ בכ"ף

"לשנא" דמתניתין - בלי דגש בשי"ן

"עקר" הטעם =קמץ בקו"ף

אם כבר, פנחס, כותבים עם יו"ד או בלי

 

[אברהם]

לא יודע מי זה הרב אבל הוא לא כ"כ מבין בניקוד.
לכתחילה - כ' בפתח
לישנא ש' דגושה (אם כי בניקוד הארמי אני לא כ"כ מבין ואולי אפשר גם בלי? ייתכ&#1503
עקר - בעקרון עם קמץ, אבל במקרה דנן "עיקר הטעם" - ק' בפתח בגלל הסמיכות.
פינחס שקינא לשם ה' - עם י'
פנחס אח של חפני מבני עלי - בלי י'

 

[געוואלדיג]

לא יודע מי זה הרב אבל הוא לא כ"כ מבין בניקוד.
לכתחילה - כ' בפתח
לישנא ש' דגושה (אם כי בניקוד הארמי אני לא כ"כ מבין ואולי אפשר גם בלי? ייתכ&#1503
עקר - בעקרון עם קמץ, אבל במקרה דנן "עיקר הטעם" - ק' בפתח בגלל הסמיכות.
פינחס שקינא לשם ה' - עם י'
פנחס אח של חפני מבני עלי - בלי י'

לשנא אין השי"ן דגושה לא בארמית וגם לא אם היתה זו מלה עברית, (מלבד אם יוכח אחר&#1514.
פינחס בנו של עלי מלא, ורק במקום אחד הוא חסר ש"א א ג.

ואם כבר ניקוד שמות, מי יודע איך מנקדים את השמות הבאים: אפרים, נחום, זלמן, יחזקאל, טוביה, עמוס, חגי, בתיה.
מסכתות הש"ס: יומא, עדויות, כריתות, כתובות, ערכין.

 

[מאן דאמר]

איך מנקדים דניאל?
אני חושב שרוב הציבור משתבש בזה.

 

[מאן דאמר]

אֶפְרַיִם או אֶפְרָיִם. בתנ"ך זה תלוי אם זה באמצע או באתנחתא סוף פסוק. אני חושב שביום יום צריך לנקד אֶפְרַיִם
זלמן זה לא מגיע מעברית. מקובל לנקד זַלְמָן, אבל בהחלט יכול להיות גם זַלְמֶן
טוֹבִיָה
עָמוֹס
חַגַי
בִתְיָה (לא נפלתי, אה...)

יוֹמָא
עֵדוּיוֹת
כְּרִיתוֹת
כְּתוּבוֹת
עֲרָכִין

 

[אהרן2]

לשנא אין השי"ן דגושה לא בארמית וגם לא אם היתה זו מלה עברית, (מלבד אם יוכח אחרת).
פינחס בנו של עלי מלא, ורק במקום אחד הוא חסר ש"א א ג.

ואם כבר ניקוד שמות, מי יודע איך מנקדים את השמות הבאים: אפרים, נחום, זלמן, יחזקאל, טוביה, עמוס, חגי, בתיה.
מסכתות הש"ס: יומא, עדויות, כריתות, כתובות, ערכין.

אֶפְרַיִם נַחוּם, זַלְמָן, יְחֶזְקְאֵל טוּבִיָּה, עָמוֹס, חַגַּי, בַּתְיָה.
יוֹמָא, עֱדֻיּוֹת ,כְּרִיתוֹת, כְּתֻבּוֹת, עֲרָכִין

 

[אהרן2]

איך מנקדים דניאל?
אני חושב שרוב הציבור משתבש בזה.

דָּנִיֵּאל

 

[מאן דאמר]

דָּנִיֵּאל

יפה מאד

 

[אהרן2]

פינחס בנו של עלי מלא, ורק במקום אחד הוא חסר ש"א א ג.

מופיע בתנ"ך פעם עם ופעם בלי

 

[אהרן2]

בִתְיָה (לא נפלתי, אה...)

יפה!!

 

[אברהם]

אֶפְרַיִם (אם בהפסק אזי הרי"ש קמוצ&#1492, נַחוּם (בדברי הימים יש גם נְחו&#1501, זַלְמָן, יְחֶזְקֵאל, טוּבְיָּה (במקרא רק טוֹבִיָּ&#1492, עָמוֹס, חַגַּי (יש גם חגִ&#1497, בִּתְיָה.
מסכתות:
יש גורסים יוֹמָא ויש גורסים יוּמָא, הרוב חושבים שעֵדֻיּוֹת אבל התפארת ישראל כתב בשם אביו עִדִּיּוֹת ואני הקטן נוטה לדעתו כפי שביאר שם בטוב טעם ודעת, כְּרֵתוֹת, כְּתֻבּוֹת, עֲרָכִין.
דניֵאל הצירי באות י' ולא בא'

 

[געוואלדיג]

אֶפְרַיִם (אם בהפסק אזי הרי"ש קמוצה), נַחוּם (בדברי הימים יש גם נְחום), זַלְמָן, יְחֶזְקֵאל, טוּבְיָּה (במקרא רק טוֹבִיָּה), עָמוֹס, חַגַּי (יש גם חגִי), בִּתְיָה.
מסכתות:
יש גורסים יוֹמָא ויש גורסים יוּמָא, הרוב חושבים שעֵדֻיּוֹת אבל התפארת ישראל כתב בשם אביו עִדִּיּוֹת ואני הקטן נוטה לדעתו כפי שביאר שם בטוב טעם ודעת, כְּרֵתוֹת, כְּתֻבּוֹת, עֲרָכִין.
דניֵאל הצירי באות י' ולא בא'

היכן מצאת טוּבְיָּה?
זלמן בפת"ח המ"ם.
עִדִּיּוֹת - ואני הקטן דעתי שיש לנקד עֵדָיוֹת.

 

[אברהם]

יש הרבה אנשים שקוראים להם טוּבְיָּה, ייתכן וזה בא משיבוש השם התנכ"י אך לא מתחייב, יש בתהלים לולא האמנתי לראות בטוּב ה'. אולי זה המקור.
זלמן כתבתי עם קמץ על משקל נחמן.
מה הסברא של עֵדָיוֹת?

 

[געוואלדיג]

נחמן איננו שם לועזי. זלמן היה במקור סאלאמאן. אולם קלמן בקמ"ץ, ומקורו קלונימוס.
עדיות מלשון עדוּת, כי מסכת זו היא אסופה של עדות שנמסרו בהלכה ע"י התנאים, כמו שנמצא שם רבות העיד ר"ח, אף הוא העיד וכו'.
הדל"ת צ"ל בחול"ם, כי כן הוא בלשון המקרא "אלה העדוֹת", ולשון חכמים נוטה להוסיף אל"ף או יו"ד אצל החול"ם המורה לרבים, כמו הוריות או הוראות, הודיות - הודאות, וכדו'.

 

[אברהם]

הוריות והוראות - ריבוי של הוראה
הודיות - ריבוי של הודיה
הודאות - ריבוי של הודאה
לפי זה אין סיבה שעדוּת יהפך לעדיות, אלא שיישאר עדוֹת כמו במקרא.
אבל אכן בשום מקום בחז"ל לא מצאתי שכתוב עדויות אלא תמיד עדיות בלא ו' ובכתיב לא מנוקד צריך להיות ו' שרוקה במקום קובוץ.

 

[אברימי]

אם אינני טועה, בכל המקומות בתורה כתוב פנחס (בן אלעז&#1512 בלי יו"ד.

 

[אברהם]

אתה טועה בהחלט. בכל המקומות בתורה כתוב עם י'. גם בשאר התנ"ך חוץ ממקום אחד (בשמוא&#1500 שמדבר על פנחס בן של עלי הכהן.

 

[געוואלדיג]

הוריות והוראות - ריבוי של הוראה
הודיות - ריבוי של הודיה
הודאות - ריבוי של הודאה
לפי זה אין סיבה שעדוּת יהפך לעדיות, אלא שיישאר עדוֹת כמו במקרא.
אבל אכן בשום מקום בחז"ל לא מצאתי שכתוב עדויות אלא תמיד עדיות בלא ו' ובכתיב לא מנוקד צריך להיות ו' שרוקה במקום קובוץ.

לפי לשון המקרא ריבוי של הוד צ"ל הודות.
לפי לשון המקרא ריבוי של אמן צ"ל אמנוֹת וכן הוא בסוף בבלי קידושין - אבל שאר כל אומנוֹת אינן כן. אולם לפעמים נוסף יו"ד בלשון חכמים - אומניות, וכן פרעניות וכדו'.

 

[אברהם]

גיוואלדיג אני קצת לא מבין.
היחיד של הודאות הוא לא הוד, אלא הודאה.
וכן פרעניות - היחיד הוא פורענות ולא פורען
(או שמא אני טועה?)

 

[געוואלדיג]

גם אני טעיתי, השרש של הודאה הוא "ידה" והיחיד של הודות בלשון המקרא הוא הודה או תודה.
רבים של פורענוּת הוא פורענוֹת או פורעניות, בדומה לאומניות שהזכרתי.