הערות בניקוד

[feel-הרמוני]

תסלחו לי על הביטוי, אבל עקרון דבילי ביותר:

הגמרא לא נוקדה במשך מאות שנים, וכששטיינזלץ עשה את זה קמו עליו לבולעו וכמעט שהפכו את "התלמוד המבואר" ל"התלמוד המבוער" (כי הוא לא הגיע מהמגזר הנכון) ופתאום צריכים גמרא מנוקדת?
אז תמיד הסבירו שזה בשביל להנגיש את הגמרא לעוד אנשים שלא הגיעו אליה עד עכשיו, ולפי דברי מעוף זה שוב פעם מיועד לאותו מגזר עצמו?!?

זה לא לציבור בארץ.

 

[אברהם]

אז עוד יותר גרוע ממה שחשבתי...
הרי במקום להגיד "ותזכנו" הם יודעים טוב מאד לומר "וסזכנו", אז למה ללמד אותם להגיד בפּרק? עוד כמה שנים הם יחשבו שבחומשים שמנוקד "בְּכָל לְבָבְךָ" יש טעות וצ"ל בְּכָּל לְבָבְךָ.
כיום בעקבות הקלות היחסית של הניקוד, היה אפשר להחזיר עטרה ליושנה וללמד את האנשים לקרוא ולדבר נכון, ובמקום זה מכניסים להם עוד יותר טעויות?!

 

[אושר]

עוד כמה שנים הם יחשבו שבחומשים שמנוקד "בְּכָל לְבָבְךָ" יש טעות וצ"ל בְּכָּל לְבָבְךָ.
quote]
נגעת בנקודה רגישה- מילא תושבי חו"ל, אבל למה בקרב כל גננות ומלמדי בית ישראל מלמדים את ילדינו גרסא דינקותא של קריאת שמע עם כל השגיאות הקיימות?(כמעט)

 

[געוואלדיג]

רבי פינחס הלוי הורוויץ מפרנקפורט חיבר את הספרים הבאים:
הפלאה
פנים יפות
המקנה
גבעת פינחס,
ועוד ספרים
מי מתנדב לנקדם ללא סטיות.

 

[מאן דאמר]

ללא אחריות כלל וכלל.

הַפְלָאָהפָּנִים יָפוֹתהַמִּקְנָהגִּבְעַת פִּינְחָס,

 

[געוואלדיג]

טוב מאד, אלא שלא גלית היכן היה טמון העוקץ.
בעולם הלומדים לא תמצא אחד שיאמר הַמִּקְנָה כותב, אלא הַמַּקְנֶה...

 

[אברהם]

ועכשיו חידה: היודעים אתם מה ההבדל בין זו לזו?

 

[געוואלדיג]

כנראה הכוונה בין זוֹ לזוּ...
זו בחול"ם קיצור של זאת,
זו במלאפו"ם מלת חיבור, במקום ש... עם זו יצרתי - עם שיצרתי.

 

[געוואלדיג]

חיכיתי לתגובתך כי ידעתי שהינך מצפה לתשובה זו. וכן היא דעת הרד"ק בספר השרשים. אולם עיין בתרגום אונקלוס ויונתן.

 

[אברהם]

רק תיקון קטן לגעוואלדיג - בפסוק כתוב "עם זו יצרתי" (או "עם זו קנית") ורבים טועים בדבר וחושבים שאין הבדל ושניהם הכוונה לזאת (כמו בקצוש"ע, לא משנה של איזו הוצאה, הכל מנוקד שם זו&#1468
(אבל ראה אונקלוס לפסוק "עד יעבור עם זו קנית", שכנראה דרש גם את הכתיב...)

 

[אברהם]

אני מכיר את התרגומים, אבל יש מקומות שדברי הרד"ק מוכרחים, כמו בפסוק

"הנה ה' זו חטאנו לו"

 

[געוואלדיג]

דובר צדק נפגשנו באותה סימטא...

 

[געוואלדיג]

אני מכיר את התרגומים, אבל יש מקומות שדברי הרד"ק מוכרחים, כמו בפסוק

"הנה ה' זו חטאנו לו"

עיין רש"י שם ועיין ראב"ע תהלים ט טז

 

[אברהם]

יש אם למסורת ויש אם למקרא...
אלו ואלו דברי א-להים חיים.
משמעות המילה זוּ לפי הפשט היא "ש..." או "אשר"
ולפי הדרש ניתן לקרוא אותה זוֹ ולהתכוון לזאת

 

[געוואלדיג]

זה לא דרש אלא שני פירושים שונים בפשט.

 

[אפכא מסתברא]

מי שיצא נגד שטיינזלץ לא יצא נגדו בגלל שניקד גמ', דוקא העדה החרדית השמרנית נתנה לו הסכמה לזה, המלחמה המוצדקת או לא נגדו היתה בגלל דברים צדדיים לגמרי.
בכל מקרה חבל על דאבדין, שחלקים משמעותיים מהציבור לא זכה להשתמש עם פירוש אדיר כזה.
אחד מהכותבים הנחשבים בעיתון המודיע, עורך בזמן האחרון סקירה על המהדורות המבוארות של הש"ס. בראש דבריו בשבוע העבר, הוא כותב שאין ביד אדם יחידי לעשות ביאור מקיף על כל הש"ס...
איני יודע מה כוונתו בהתעלמותו לגמרי מש"ס שטיינזלץ, בעוד שהוא מעלה שם מהדורות אחרות משנים קודמות, שמידת פקפוק מחברם לא נופלת משטיינזלץ.
אולם נמתין נא עד סיום המאמרים ולא נשפוט כעת.

במחילת כבודו של געוואלדיג, עד כמה שידוע לי יצאו כנגד ש"ס שטיינזלץ בגלל דברים לא כל כך "צדדיים", כגון הערה על רבי טרפון שהיה "מוזר".

 

[אברהם]

במחילת כבודו של געוואלדיג, עד כמה שידוע לי יצאו כנגד ש"ס שטיינזלץ בגלל דברים לא כל כך "צדדיים", כגון הערה על רבי טרפון שהיה "מוזר".

תוכל להפנות אותי למקור בשטיינזלץ בדיוק?
כי פעם ראיתי חוברת שיצאה חוצץ נגד פירוש קהתי למשנה.
כותב החוברת כתב שקהתי הכניס רוחות זרות שהגיעו מעברו הציוני לפירושו, וכך הכניס את סיסמת המזרחי "תורה ועבודה" לפירושו על מסכת אבות - על שלושה דברים העולם עומד, על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים, שכביכול ח"ו על עבודת האדמה קיים העולם.

בתור אחד שבילדותו למד הרבה משניות עם פירוש קהתי רציתי לראות על מה המהומה, כיון שתמיד זכרתי שמדובר בעבודת הקורבנות או לחילופין התפילה, וכך יענה לך כל ילד שלמד את המשנה הזו אם תשאל אותו, ואפילו אם הוא תלמיד ממ"ד.
פתחתי את המשנה, וזה מה שמצאתי כתוב:
בזכות שלשה דברים אלו העולם מתקיים: א. בזכות לימוד התורה.... ב. בזכות עבודת הקרבנות, שכל זמן שעבודת בית-המקדש קיימת, העולם מתברך על יושביו וגשמים יורדים בזמנם, שכתוב: "ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתתי מטר ארצכם בעיתו" ומשחרב ביהמ"ק, באה התפילה שהיא עבודה שבלב במקום עבודת הקורבנות. אחרים מפרשים: עבודה - קיום המצוות בכלל. ויש מפרשים: עבודה ממש כגון חרישה, זריעה, קצירה וכיו"ב שהרי ע"י העבודה נעשה האדם שותף להקב"ה במעשה בראשית כמו שנאמר "אשר ברא אלקים לעשות" - ע"מ שיוסיף האדם לעשות ולעסוק בישובו של עולם ובתיקונו (ספר המאור בשם "לב אבות")
עכ"ל הרב קהתי

אז בעצם מה עשה החכמולוג שכתב את חוברת הפלסתר נגדו?
א. דילג על הפירוש הראשון והעיקרי, דילג על הפירוש השני ולקח את הפירוש השלישי שהביא קהתי, והציג כאילו שזה הפירוש היחיד
ב. הציג את הדברים כאילו קהתי בדה מליבו את הפירוש הזה, אף שבאמת הוא ציטט את הפירוש משני ספרים "ספר המאור" ו"לב אבות")

לכן כדאי טוב לבדוק את המקור לפני שמתלוננים, שמא הוצאו דברים מהקשרם, כדלעיל.

 

[געוואלדיג]

במחילת כבודו של געוואלדיג, עד כמה שידוע לי יצאו כנגד ש"ס שטיינזלץ בגלל דברים לא כל כך "צדדיים", כגון הערה על רבי טרפון שהיה "מוזר".

לא אדון למה יצאו נגד שטיינזלץ, כל מה שאמרתי הוא שלא בגלל עצם הניקוד והרעיון, שעל זה קיבל הסכמה מהמתנגדים הגדולים ביותר לחדשניות.

 

[געוואלדיג]

בהקשר לדברי אברהם/דובר צדק שהעלה את משניות קהתי, אזכיר עוד סילוף אשר הולכי רכיל אוהבים לדוש בו, והוא: כי קהתי העתיק את כל חיבורו ממחבר אחר בשם שמחה פיעטרושקה, אשר חיבר פירוש על ששה סדרי משנה באידיש.
וכאשר הגיע לידי הפירוש של פיעטרושקה, הבינותי תיכף למה יצא השם הזה על קהתי. פשוט מכיון שקהתי נקט בדיוק את אותו סגנון של פיעטרושקה, אולם מכאן ועד להשוות בין שני הפירושים באיכותם, המרחק הוא רב.
פיעטרושקא אמנם עשה פירוש די יפה, בדרך כלל הוא נוקט פירוש אחד אותו הוא מביא לכל סוגיא, אם כי לעתים הוא מדלג מפירוש אחד למשנהו כעבור כמה משנות, ופוסק את העקביות הנדרשת להבנת כל הפרק או המסכת - דבר שאצל קהתי קורה פחות... מצד שני קהתי מביא את השיטות השונות העקריות בכל משנה.
פיעטרושקא הוסיף הקדמות למספר משניות מסובכות בכל מסכת - קהתי פיתח שיטה זו כמעט לכל משנה, ולפעמים הוא אף מעתיק את הקדמותיו של פיעטרושקא.
פיעטרושקא 'בולש' אחר המלות הזרות שבמשנה ומביא את מקורם מערבית, יונית ולועזית, קהתי אינו כפייתי כל כך.
פיעטרושקא סומך פעמים רבות על מקוריותו האישית, או שהוא מרבה להביא פירושים בלא לציין מקורם, וקהתי - במבט הכללי - נמנע מכך.

 

[שג]

כעת קניתי משניות "משנה סדורה" המצויין לחזרת המשניות, לכו ותווכחו!
מי ייתן ונזכה לזה גם על הגמרא!!