דרוש מידע הצד השני...

[גלבוע]

לא צריך ללכת עד מוהר כדי להתקומם על המצב האבסורדי בו אנו מצויים

אפשר להתקומם. רק שאם נחליף צד ונלך על מוהר נגלה שהחלפנו פרה בחמור.

 

[להסכים]

אפשר להתקומם. רק שאם נחליף צד ונלך על מוהר נגלה שהחלפנו פרה בחמור.

מה זה מוהר?

 

[גלבוע]

מה זה מוהר?

שהחתן משלם לאבי הכלה תמורת הנישואים.

 

[דיני]

בזווג שני יש לנשים כבר שכל להבין שבאופן טבעי אישה נותנת למערכת המצויה, הרבה מעבר למה שהיא מקבלת (או אמורה לקבל).

ואז כבר היא עושה חשבונות.....

חבל מאד שזו התחושה לגבי נישואין, זה ממש לא אמור להיות ככה!
אם את מרגישה תורמת יותר מנתרמת כדאי מאד להתייעץ ולשנות דברים בחיים.

כשעובדים נכון התרומה של הנישואין לשני הצדדים היא עצומה ואדירה, שמחה, שקט נפשי, רוגע, ביטחון - לשני הצדדים בשווה.
והתחושה ש"תורמים" ו"משקיעים" לא קיימת בכלל.
לא כדאי להתקרבן. הקב"ה לא ציווה על האדם להתחתן כדי להיות קורבן ולייצר בדיחות שחורות על נישואין.

גם הורות למשל נותנת לאמא לא פחות, מאשר מה שהילד נתרם. להיות הורה זה חלק חשוב בהתפתחות הרגשית של האדם. זו מתנה גדולה. גם תורם לתחושת הערך והמשמעות לחיים (שזה אחד מהצרכים הנפשיים החשובים ביותר שלנו), וגם הזדמנות לתקן ולהתפייס עם משקעי הילדות.
אמא חכמה לא סופרת כל היום ברשימות כמה נתנה היום לילדים וכמה קיבלה בחזרה.

כשנשואים 'טוב', תחושת השיתוף והביטחון הרגשי (וגם המעשי מבחינות מסוימות) כל כך משמעותיים שכל השאר פשוט מתגמד. החיים הם פשוט רצף של שלווה ואושר.
והטוב הזה מגיע לכל אחד. כדאי להתייעץ וללמוד, לא להזניח ולא להעביר את החיים בתחושת התקרבנות.

 

[דיני]

אפשר להתקומם. רק שאם נחליף צד ונלך על מוהר נגלה שהחלפנו פרה בחמור.

בשוק החופשי של הבחורים היצע הבחורות עולה על היצע הבחורים, (יש יותר בחורות טובות בהגדרה מאשר בחורים טובים בהגדרה, וגם הגיל הצעיר יותר שלהן יחד עם עליה קבועה בשיעור הפריון גורמת לעודף) ולכן הן משלמות יותר. היצע וביקוש קלאסי. אי אפשר להפוך משוואות בכח.

 

[emma]

חבל מאד שזו התחושה לגבי נישואין, זה ממש לא אמור להיות ככה!
אם את מרגישה תורמת יותר מנתרמת כדאי מאד להתייעץ ולשנות דברים בחיים.

כשעובדים נכון התרומה של הנישואין לשני הצדדים היא עצומה ואדירה, שמחה, שקט נפשי, רוגע, ביטחון - לשני הצדדים בשווה.
והתחושה ש"תורמים" ו"משקיעים" לא קיימת בכלל.
לא כדאי להתקרבן. הקב"ה לא ציווה על האדם להתחתן כדי להיות קורבן ולייצר בדיחות שחורות על נישואין.

גם הורות למשל נותנת לאמא לא פחות, מאשר מה שהילד נתרם. להיות הורה זה חלק חשוב בהתפתחות הרגשית של האדם. זו מתנה גדולה. גם תורם לתחושת הערך והמשמעות לחיים (שזה אחד מהצרכים הנפשיים החשובים ביותר שלנו), וגם הזדמנות לתקן ולהתפייס עם משקעי הילדות.
אמא חכמה לא סופרת כל היום ברשימות כמה נתנה היום לילדים וכמה קיבלה בחזרה.

כשנשואים 'טוב', תחושת השיתוף והביטחון הרגשי (וגם המעשי מבחינות מסוימות) כל כך משמעותיים שכל השאר פשוט מתגמד. החיים הם פשוט רצף של שלווה ואושר.
והטוב הזה מגיע לכל אחד. כדאי להתייעץ וללמוד, לא להזניח ולא להעביר את החיים בתחושת התקרבנות.

כל מילה

 

[להסכים]

חבל מאד שזו התחושה לגבי נישואין, זה ממש לא אמור להיות ככה!
אם את מרגישה תורמת יותר מנתרמת כדאי מאד להתייעץ ולשנות דברים בחיים.

כשעובדים נכון התרומה של הנישואין לשני הצדדים היא עצומה ואדירה, שמחה, שקט נפשי, רוגע, ביטחון - לשני הצדדים בשווה.
והתחושה ש"תורמים" ו"משקיעים" לא קיימת בכלל.
לא כדאי להתקרבן. הקב"ה לא ציווה על האדם להתחתן כדי להיות קורבן ולייצר בדיחות שחורות על נישואין.

גם הורות למשל נותנת לאמא לא פחות, מאשר מה שהילד נתרם. להיות הורה זה חלק חשוב בהתפתחות הרגשית של האדם. זו מתנה גדולה. גם תורם לתחושת הערך והמשמעות לחיים (שזה אחד מהצרכים הנפשיים החשובים ביותר שלנו), וגם הזדמנות לתקן ולהתפייס עם משקעי הילדות.
אמא חכמה לא סופרת כל היום ברשימות כמה נתנה היום לילדים וכמה קיבלה בחזרה.

כשנשואים 'טוב', תחושת השיתוף והביטחון הרגשי (וגם המעשי מבחינות מסוימות) כל כך משמעותיים שכל השאר פשוט מתגמד. החיים הם פשוט רצף של שלווה ואושר.
והטוב הזה מגיע לכל אחד. כדאי להתייעץ וללמוד, לא להזניח ולא להעביר את החיים בתחושת התקרבנות.

לא יודעת אם זו בעיה או לא, בכל מקרה זה הובא כנתון.

לשקול בכובד ראש ועם כל הידע זה לא להתקרבן....

 

[דיני]

לא יודעת אם זו בעיה או לא, בכל מקרה זה הובא כנתון.

לשקול בכובד ראש ועם כל הידע זה לא להתקרבן....

ההסתכלות על נישואין כאל "נתון", "גזירת גורל", "רצון הבורא" זה גופא גורם לכך שחיי הנישואין יהיו ויתור מתמשך.
פספוס גדול להסתכל ככה על נישואין.
אני ממש מצטערת שזה לא מובן למי שלא מבין. באמת קשה להסביר את היופי הזה למי שלא חווה מעולם.

 

[זה אנוכי]

זה מאוד משנה גם הגיל של האלמנה
לאשה צעירה- לעלות לאוטובוס עם חמשה ילדים לבד זה קטסטרופה

 

[ככר השוק]

1. יש פה התעלמות מוחלטת מהעובדה שמדובר על נישואין שניים. היופי וההדר וכל התיאור הרומנטי, המתוק והמלבלב על רצף של שלווה ואושר- נכונים לנישואין ראשונים בהם הקשר נבנה באיטיות. גדלים עם הילדים ועם הגיל, מתעצבים אחד לפי השניה ולהיפך והברית עמוקה ומתגמלת והחיבור הוא בכל תחומי החיים.
כשמגיעים לנישואים שניים אי אפשר לבנות ברית כזו. לא כי לא ראו את האור כמוך ולא כי לא הגיעו ל יועץ הנכון. כי כל אחד כבר מעוצב לפי 15-20-30 השנים הראשונות והמשמעותיות. את חוויות החיים החזקות של לידות הילדים וגידולם והתפתחות בעבודה והתבגרות מצעירים לאנשים מיושבים בדעתם עברו עם בני הזוג הראשונים.
כי כל אחד ואחת מחויבים לילדים, למשפחות, למה שנצבר והתעצב עד כה.
נישואים שניים יכולים בהרבה עמל ועבודה וויתורים להיות אוהבים וטובים ותורמים. זה לא תמיד קורה, ובהרבה מקרים יש קשיים אדירים ולא מגיעים ל"רצף של שלווה ואושר" המובטחים.

2. מבנה המשפחה החרדית מטיל על האישה עול פיזי וטכני מטורף. הריונות ולידות, תחזוק בית תוך כדי ברמה משביעת רצון. עבודה במשרה חלקית או מלאה. אין שום השוואה בין העול שמוטל על אישה חרדית לבין מקבילתה בציבור הכללי. האחרונה האם ל2-3-4 יכולה להחליט שהיא לא מבשלת בסוף השבוע הזה ולא תהיה ארוחה מבושלת. לאישה חרדית עם 6-8-10 ילדים אין מפלט מהמחויבויות השוטפות. וזו רק דוגמה.
הגברים גם עוזרים/ שותפים אבל הבתים בהם חלוקת העבודה שוויונית ולוקחת בחשבון שאישה הרה ויולדת ומניקה לא עושה *שום דבר נוסף* הם נדירים עד לא קיימים.
אנחנו גאים בדרך החיים שלנו, אבל אי אפשר ואסור להתעלם מהעובדה הזו. שום "רצף של שלווה ואושר" לא מאיין את עבודת הפרך שנשים חרדיות עושות באהבה למען המטרה.

וכשאישה כזו מגיעה למצב שבו היא צריכה לשקול אם לקחת על עצמה עוד בית ועוד עבודת פרך ותקבל בתמורה -מה? תקווה לרצף של שלווה ואושר? בעל שחוזר בערב לבית מצוחצח ולארוחה והיא מקבלת חיוך? הסיכון גדול מהסיכוי.

 

[ככר השוק]

זה מאוד משנה גם הגיל של האלמנה
לאשה צעירה- לעלות לאוטובוס עם חמשה ילדים לבד זה קטסטרופה

אז לכן כדאי לה להתחתן, לטפל בעוד 5 ילדים שלו, ואז עם 10 ילדים יהיה להם קל מאד לעלות לאוטובוס?
יש עוד כמה פתרונות לבעיה הזו שלא תלויים בחתונה

 

[דיני]

זה מאוד משנה גם הגיל של האלמנה
לאשה צעירה- לעלות לאוטובוס עם חמשה ילדים לבד זה קטסטרופה

מסכימה שמההבט הטכני אין בד"כ כל הקלה בנישואין שניים.
אבל בכ"ז, סוף יום, לסכם אותו יחד על כוס קפה, או ללכת לישון לבד, לבד. לחוות הכל לבד.
זה המישור של השיקולים. בהיבט הטכני כאמור אין הקלה, ואם לא בונים על שיתוף נפשי באמת חבל על המאמץ.

 

[מה שאני]

אבל בכ"ז, סוף יום, לסכם אותו יחד על כוס קפה, או ללכת לישון לבד, לבד. לחוות הכל לבד.

ידוע לי על סיפור שהאדמו"ר מיוזניץ ביקש לילה אחד ממשמשיו שיעירו אותו באמצע הלילה ואז התקשר לאחד מחסידיו אלמן שחיתן את ילדו האחרון והתענין אצלו איך היה החתונה על כל פרט ופרט והסביר שהוא חזר עכשיו לבית ריק ואין לו עם מי לחוות את החתונה

 

[דיני]

ידוע לי על סיפור שהאדמו"ר מיוזניץ ביקש לילה אחד ממשמשיו שיעירו אותו באמצע הלילה ואז התקשר לאחד מחסידיו אלמן שחיתן את ילדו האחרון והתענין אצלו איך היה החתונה על כל פרט ופרט והסביר שהוא חזר עכשיו לבית ריק ואין לו עם מי לחוות את החתונה

וואו, איזו רגישות!
תודה על הסיפור

 

[רובין שרה]

ידוע לי על סיפור שהאדמו"ר מיוזניץ ביקש לילה אחד ממשמשיו שיעירו אותו באמצע הלילה ואז התקשר לאחד מחסידיו אלמן שחיתן את ילדו האחרון והתענין אצלו איך היה החתונה על כל פרט ופרט והסביר שהוא חזר עכשיו לבית ריק ואין לו עם מי לחוות את החתונה

מהכיוון השני שמעתי על אדם גדול שהתאלמן שאמר למישהו שאחד הזמנים שקשה לו זה סביב שמחות במשפחה

 

[HennyS]

היופי וההדר וכל התיאור הרומנטי, המתוק והמלבלב על רצף של שלווה ואושר- נכונים לנישואין ראשונים בהם הקשר נבנה באיטיות

גם בנישואין שניים יכול להיות יופי והדר וכו', אפילו אם שבועים אחרי החתונה חיים עם משפחה שלימה- מהיכרות עם יותר מזוג אחד כזה, עם זוגיות מדהימה!
וזה באמת דורש יותר השקעה גם מהצד הגברי, אם מסתכלים על נישואין כפתרון טכני א"א להגיע לזה, אם מחפשים זוגיות- בהחלט כן.

 

[מריומה~]

פתרון טכני גם בזוגיות ראשונה לא צולח.

 

[יהודית ק]

ספרה לי מכרה אלמנה שחברה שלה אלמנה התחתנה, והוסיפה, יש לה את האומץ להתחתן שוב!

אני חושבת שבאמת גבר פחות מפחד מלהינשא שנית מאשר אישה.

צריך אומץ בשביל להתחתן במיוחד בזיווג שני

באופן כללי נישואין זה סוג של הימור לא?

 

[מריומה~]

ספרה לי מכרה אלמנה שחברה שלה אלמנה התחתנה, והוסיפה, יש לה את האומץ להתחתן שוב!

אני חושבת שבאמת גבר פחות מפחד מלהינשא שנית מאשר אישה.

צריך אומץ בשביל להתחתן במיוחד בזיווג שני

באופן כללי נישואין זה סוג של הימור לא?

למה חייבים אומץ? מילא גרושים ידברו על אומץ אבל אלמנה/ן יכול להיות שהיה להם קודם חיים יפים ורוצים שיהיה שוב.

 

[יהודית ק]

למה חייבים אומץ? מילא גרושים ידברו על אומץ אבל אלמנה/ן יכול להיות שהיה להם קודם חיים יפים ורוצים שיהיה שוב.

בגלל שהיו לה קודם חיים יפים זה מפחיד!
כי מי אמר שעכשיו יהיה לה?