שיתוף - לביקורת הקואליציה בחגיגות סיום והמערכת בסחרחורת

[על דא ועל הא]

​

~ סוף שבוע ~​

העסקה וההשלכות - המפלגות החרדיות ואביגדור ליברמן ~
מדינת ישראל בטלטלה, כמעט כל סדר היום של הציבור הישראלי נסוב סביב נושא אחד כבר למעלה משבוע, והוא הסדר הטיעון של נתניהו במשפטו. ולא בכדי הנושא הזה מצניח את יתר הנושאים לתחתית הכותרות. מעבר לסיומת אפשרית של הפרשה המטלטלת ביותר בישראל בשנים האחרונות - החלטתו של נתניהו צפוייה להשליך על הפוליטיקה יותר מכל ענין אחר.
הממשלה שבתקופה האחרונה מראה סימני אי יציבות מובהקים, וחוסר יכולת לשלוט בחבריה, מתחילה לאותת על הפנמת מצבה האמיתי, ועל ששלבי הגסיסה הסופיים לא רחוקים מלהופיע.
מפתיעה מאוד ההודעה שפורסמה בשם בכיר ביהדות התורה שאם נתניהו מפנה את מקומו הם ישקלו כניסה לממשלה. מתמיה מאוד הטיעון שהם השתמשו בו: הקשר שלנו היה עם נתניהו האיש ולא עם המפלגה. כולנו בוודאי זוכרים את תשובתם לטענות שהוטחו בהם בעבר על הליכה אחרי נתניהו באש ובמים: אנחנו מחוייבים לציבור המסורתי, ואיתם יש לנו ברית - לא דווקא עם נתניהו. דקות לאחר פרסום ההודעה הוציא ח"כ גפני הכחשה גורפת. כמובן שהמטרה ברורה, לאותת לליכוד שאם בכוונתם להצטרף לקואליציה ללא גוש האופוזיציה כולו, גם הם יכולים לעשות כך. עם זאת, הם לא יאמרו זאת באופן רשמי ואפילו יכחישו, אבל האופציה בהחלט קיימת על השולחן. ראוי לציין שדחיפות האיתות כבר בשלב הזה, תמוהה.
כפי שנכתב בטור זה בשבוע שעבר, המפסיד הגדול ביותר מעסקה כזו, באם ותתקיים, הוא אביגדור ליברמן. כיום הוא יושב על יד ההגה ושליטתו אבסולוטית על כל מה שהוא רק רוצה לשלוט. אין דבר שהוא מעוניין להעביר או לתקוע, ויימנע ממנו לבצע את מבוקשו. באם ואכן נתניהו יפרוש, בין אם הממשלה תתפרק ובין אם יכניסו חברים חדשים, כוחו יפגע בצורה דרמטית.
משעשע לראות את איומיו שלא יתן להכניס את החרדים לקואליציה. איומים שמוכיחים יותר מכל שהוא לא באמת הבין את המצב שלו. כי אם אכן נתניהו פורש ויהיה רצון מצד אי מי מהאופוזיציה להיכנס פנימה, ליברמן הופך ללא רלוונטי. ולאיש שגם ככה שנוי על כל חברי הממשלה לא תהיה שום יכולת להביע עמדה לכאן או לכאן.

החליפות והסכינים, הליכוד כבר לא מלוכד ~
עומס כבד נרשם בשבוע האחרון על המכבסות, בכירי הליכוד הריצו את חליפותיהם לניקוי וגיהוץ אחרון לקראת הסתערות על השטח. בד בבד, שלחו את סכיניהם להשחזה, לקראת ההצגה הגדולה הצפויה בתקופה הקרובה. כמה מבכירי הליכוד, כמו אדלשטיין, ברקת וכץ, רואים את עצמם מועמדים ראויים לעמוד בראשות המפלגה ולרוץ מטעמה לראשות הממשלה. אחרים, כמו אוחנה ורגב, מעמידים את עצמם למרוץ במטרה להשיג קלף מיקוח בטרם יסירו את שמם מרשימת המועמדים.
האם נתניהו ינסה להמשיך ולשלוט בחוטים באמצעות הצבת ראש לתנועה מטעמו? המסרים שיוצאים ממקורביו טוענים את ההיפך. וגם בלעדיהם קשה להבין מה יחתור נתניהו להשיג בשמירת הראשות לאחד מנאמניו, וכי אותו נאמן, יריב לוין כדוגמה, ישמור לו את הלשכה למשך שנות הקלון, וכאשר יחגוג נתניהו שמונים שנות חיים ינסה לפלס את דרכו חזרה ללשכה לשתים עשר שנים נוספות? נחיה ונראה.
מסר מעניין הועבר לפעילי הליכוד בשבוע האחרון, ומקורו מאחד מבכירי הליכוד, ח"כ ישראל כץ. עזיבתו של נתניהו, כך כץ, תתרחש בקרוב מאוד, עוד יותר מהר ממה שחושבים. בניתוח הנתונים מתברר שדבריו נכונים לחלוטין, ודאי אם עסקת הטיעון תחתם ותחייב אותו לפנות את השטח, אבל גם אם לא תתקיים - המצב לא יאפשר לו להמשיך ולהחזיק בהגה הליכוד. המציאות היא שכל עוד נתניהו בראשות הליכוד הסיכוי של המפלגה להקים ממשלה נמוכים משמעותית מאילו יעמוד שם אדם אחר. למרות שבפוליטיקה אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה מחר, ולכן יש סבירות גבוהה שבממשלה הבאה ימינה תצטרף לקואליציה בראשות נתניהו [בפרט אם בנט ירגיש תחושת מיצוי/מיאוס לאחר כל מה שעובר עליו, ושקד תעמוד בראש המפלגה], וזה משלים לשישים ואחד לפי כל הסקרים. אבל עדיין, הסבירות שנתניהו לא יוכל להביא את זה לא מבוטלת בכלל, והשטח יזעק לעברו לפנות את המקום. אמנם הוא לא יפול בפריימריז, אבל לגיטימציה ציבורית זה דבר חשוב גם מעבר לחוקים היבשים, ע"ע נפתלי בנט לראשות הממשלה.
טענה נוספת עולה, שלאחר הדיווחים על הסכמה של נתניהו להודות בשני אישומים, התמיכה הציבורית שלו תרד משמעותית, זו שנבנתה בשנים האחרונות בעיקר על בסיס טענת הנרדפות שלו, והוא יודח מהראשות. אבל אם זה הוא חלומו של ישראל כץ, מוטב שיתעורר במהירות, בדו-קרב מול נתניהו אין שום מועמד שיביס אותו, ודאי שלא כץ.

המפה הפוליטית ביום שאחרי ~
מעניין מאוד לצפות בתהליכים שיעברו על הפוליטיקה בעידן של אחרי נתניהו. ליברמן נותן הצהרות של גיבוש אפשרי של כל פורשי הליכוד, הרעיון כשלעצמו נשמע נוצץ, יחברו להם בנט, שקד, גדעון ואלקין יחד עם ליברמן, ויקיימו פריימריז פתוחים לראשות המפלגה. הם כנראה יקוו שהמפלגה תהפוך להיות תחליף לליכוד, שיאבד את המותג שליווה אותו בעשרים השנים האחרונות.
קשה לראות את מצביעי הליכוד עוברים להצביע למפלגה כזו, בפרט אחרי כהונתם בממשלה בנוכחית בה הם לא מסבים למצביעי הליכוד מידי הרבה נחת. אך מעבר לזה, מלבד לליברמן אין אינטרס לאף גורם אחר להצטרף למפלגה כזו. בנט, בודאי לא יעשה צעד שעשוי להדיח אותו מראשות מפלגה ולהציב אותו כמספר שתים או שלש בה. שקד וגדעון, לא יזניחו את חלומם להגיע לראשות הממשלה דרך ראשות הליכוד, וגם אלקין לא ישוש לחבור לחברו הרוסי, ובוודאי יעדיף לחזור הביתה.
השורה התחתונה, מסתבר שנראה את ראשי ובכירי מפלגות הימין שבקואליציה הנוכחית מנסים לחזור חזרה לליכוד, גם אם לא במערכת הבחירות הקרובה, אז בזו שלאחריה. דווקא בנט, לכאורה, סיים סופית את דרכו. כי בתור ראש ממשלה לשעבר הוא כבר לא יוכל להסתפק במיקום מכובד בעשירייה הפותחת בליכוד. ואילו בתור מפלגה עצמאית, סיכוייו לא רבים מידי. בפרט ששקד לבטח תשוב לליכוד ותשאיר אותו להתמודד לבד עם הבורות שחפר.

המיליונים וגיוס ההמונים ~
עיניהם של כל הפוליטקאים במדינת ישראל הביטו בקנאה בספרות שרצדו בקצב מסחרר בעמוד ההתרמה למימון משפטו של נתניהו, ספרות שמתקרבות לארבעה מיליוני שקלים. אין אף פוליטיקאי במערכת שהיה מקבל אפילו עשירית מהאהדה שמקבל נתניהו מציבור תומכיו. בניגוד לשאר הפוליטיקאים, מעבר לתמיכה ציבורית יש לנתניהו גם אהבה ואהדה גדולה בציבור. לא תמצא מי מבין תומכי לפיד או גנץ שאוהבים את המנהיג שלהם, הם תומכים בו בגלל דעותיו, אך לא מעבר לכך. אם יתבקשו ביום מן הימים לסייע כספית לראש המפלגה שלהם, לא בהכרח נראה אותם מושיטים יד לכיס.
האהדה והאהבה הזו, היא הסיבה לכך שעזיבתו את הפוליטיקה גורמת לכולם לתחושה שגנבו להם את המנהיג. אילו היו מצביעיו תומכים בו רק בגלל הדרך, התנועה והאידאולוגיה, לא נחרב עליהם עולמם בהילקחו. אך תמיכתם בו נובעת גם ממקום של רגש האהבה, ועם רגשות לא משחקים.
בסופו של יום, גם מתנגדיו הגדולים ביותר מודים ואומרים פה אחד, מקום מדינת ישראל לא היה מנהיג בסדר גודל שכזה. ואחריו, בעתיד הנראה לעין, גם אין בשורה מיוחדת באופק. אפרוריות ויובש מדברי עתידים לחלוש על המדינה.

לטורים קודמים: ~ סוף שבוע ~​