דיון הקושי בהשקעה פאסיבית

  • הוסף לסימניות
  • #1
הייתי רוצה לשאול על הקושי העיקרי לדעתי בהשקעה פאסיבית, יתכן מאד שאין לזה פתרון אבל אם בכל זאת למישהו יהיה רעיון זה יועיל מאד.
המדובר על זה שהשקעה פאסיבית נועדה לטווח של עוד 20 שנה לחתן ילדים וכדו', ולכן לא רואים את התועלת שלה עכשיו, ומצד שני מי שלא מוריד את הכסף ממה שיש לו מיותר אלא חוסך ולאו דווקא ממותרות אלא לפעמים גם מדברים נצרכים (לא מדובר על פת לחם אלא על להוריד מהרמת חיים) על מנת לעמוד בסכום החיסכון כל חודש מרגיש את החיסכון הזה כל חודש מחדש מה שיוצר קושי רב להמשיך להשקיע, ובמיוחד שהשקעה פאסיבית אמורה להיות 'שגר ושכח' בלי להתעסק כל הזמן ברווחים כמה עלה וכדו' מה שנותן הרגשה של כסף שיוצא סתם כל חודש (אז מילא אני ושכמותי שמתעסקים וקוראים כל הזמן כאן ובעוד מקומות על השקעות וכדו' וחיים את הנושא זה יחסית סביר, אבל לאשתי למשל שמנותקת מכל העסק הדבר קשה מאד).
אז הגיוני מאד שהתשובה שככה זה ואין מה לעשות אלא להיות חזקים, אבל אם למישהו יש רעיון איך להרגיש כבר היום את המעלה לשים כסף בצד בשביל לחתן ילדים בעוד שני עשורים בלי להתעסק כל הזמן כמה המדד עלה (או ירד.....) זה יכול להיות לתועלת מרובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
(לא מדובר על פת לחם אלא על להוריד מהרמת חיים)
מאוד קשה להוריד רמת חיים!
תתחיל מהכיוון של חתימה על הוראת קבע לחיסכון.
זה נשמע עצה מוזרה
ולא מובן מה ההבדל בין להוריד ברמת חיים לבין חתימה על הו"ק
בפועל אלו 2 דברים שונים
בטווח הקצר יתכן שתאלץ להוריד ברמת חיים
בטווח הארוך ככל הנראה רמת החיים תשמר ותעלה עם הזמן.
מניסיון של רבים.
אני מבין שקשה להיכנס להתחייבויות,
אבל זאת הדרך להשיג יעדים.
תחתום על הו"ק עכשיו
לא תתחרט!
תבוא לכאן עוד שנה לעדכן בתוצאות.
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בסופו של יום גם כשהמדד יורד עדיין יש את ענין החיסכון
כלומר, לחשוב ע״ז שלדוג׳ אם חצי שנה כבר חסכנו חמש מאות ש״ח בחודש, זה אומר שכבר הצלחנו לחסוך סכום יפה של 3000 ש״ח,
האם המדד בתקופה הזו עלה או ירד זה לא רלוונטי כי אנחנו חוסכים לעוד שנים קדימה,
ואולי המחשבה והסיפוק על הסכומים הגדולים שכבר חסכנו יכול לדרבן להמשיך לחסוך למרות הקושי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לחשוב שאם היינו מתחילים עם מה שאנחנו עושים היום לפני 10 או 20 שנה היינו רואים כבר היום תוצאות יפות... ולשמוח שכעת אנחנו בדרך הנכונה.
אני מצטער שלא ידעתי לפני 10 שנים את מה שאני יודע היום, אבל מודה להשם שהיום אני יודע... והדרך היא עם תנודות כידוע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הייתי רוצה לשאול על הקושי העיקרי לדעתי בהשקעה פאסיבית, יתכן מאד שאין לזה פתרון אבל אם בכל זאת למישהו יהיה רעיון זה יועיל מאד.
המדובר על זה שהשקעה פאסיבית נועדה לטווח של עוד 20 שנה לחתן ילדים וכדו', ולכן לא רואים את התועלת שלה עכשיו, ומצד שני מי שלא מוריד את הכסף ממה שיש לו מיותר אלא חוסך ולאו דווקא ממותרות אלא לפעמים גם מדברים נצרכים (לא מדובר על פת לחם אלא על להוריד מהרמת חיים) על מנת לעמוד בסכום החיסכון כל חודש מרגיש את החיסכון הזה כל חודש מחדש מה שיוצר קושי רב להמשיך להשקיע, ובמיוחד שהשקעה פאסיבית אמורה להיות 'שגר ושכח' בלי להתעסק כל הזמן ברווחים כמה עלה וכדו' מה שנותן הרגשה של כסף שיוצא סתם כל חודש (אז מילא אני ושכמותי שמתעסקים וקוראים כל הזמן כאן ובעוד מקומות על השקעות וכדו' וחיים את הנושא זה יחסית סביר, אבל לאשתי למשל שמנותקת מכל העסק הדבר קשה מאד).
אז הגיוני מאד שהתשובה שככה זה ואין מה לעשות אלא להיות חזקים, אבל אם למישהו יש רעיון איך להרגיש כבר היום את המעלה לשים כסף בצד בשביל לחתן ילדים בעוד שני עשורים בלי להתעסק כל הזמן כמה המדד עלה (או ירד.....) זה יכול להיות לתועלת מרובה.
אחד הדברים שאני מאוד אוהב בחשבון מסחר, שאנו יכולים לראות כל הזמן את החסכונות שלנו.

תחשבו על זה, בן אדם חוסך 2000 ש"ח בחודש, ונאנק לגמור את החודש, מפעם לפעם הוא מציץ, ורואה את ההון מצטבר ועולה, איזה הרגשה זה נותן לו?
אומנם בשנה שנתיים הראשונות זה קשה יותר, וגם החסכונות לא כ"כ גדולים, אך שוה להתאמץ בשנה שנתיים הראשונות, ואח"כ ההרגשה אחרת לגמרי.
גם בירידות בן אדם אמור לשמוח כשרואה את מצב התיק, אם הוא לא היה חוסך, גם זה לא היה בשבילו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מאוד קשה להוריד רמת חיים!
תתחיל מהכיוון של חתימה על הוראת קבע לחיסכון.
זה נשמע עצה מוזרה
ולא מובן מה ההבדל בין להוריד ברמת חיים לבין חתימה על הו"ק
בפועל אלו 2 דברים שונים
בטווח הקצר יתכן שתאלץ להוריד ברמת חיים
בטווח הארוך ככל הנראה רמת החיים תשמר ותעלה עם הזמן.
מניסיון של רבים.
אני מבין שקשה להיכנס להתחייבויות,
אבל זאת הדרך להשיג יעדים.
תחתום על הו"ק עכשיו
לא תתחרט!
תבוא לכאן עוד שנה לעדכן בתוצאות.
בהצלחה!
אני לא מדבר על להוריד רמת חיים ולחסוך את מה שנשאר, אלא גם בהו"ק וכדו' (אני מסובך לי הוראת קבע ולכן כל פעם שנכנס כסף מהמשכורת כמו שמורידים את המעשרות מורידים גם לחיסכון ועושים העברה במקום לפני שמשתמשים בכסף) כשרוצים לקנות עוד ביגוד לשכור רכב מידי פעם או לצאת לאכול וכדו' ואין כסף לזה, מחשבים את סך ההוצאות וההכנסות ורואים שסכום מסוים שהיה יכול לשדרג את הרמת חיים בצורה משמעותית הולך להשקעה וחיסכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אומנם בשנה שנתיים הראשונות זה קשה יותר, וגם החסכונות לא כ"כ גדולים, אך שוה להתאמץ בשנה שנתיים הראשונות, ואח"כ ההרגשה אחרת לגמרי.
ניחמתני ונקווה שזה כך (אני פחות משנה מעביר כספים, כך שלא נחסך כ"כ הרבה אבל ברמת חיים מרגישים את זה מידי חודש בחודשו).
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לחשוב שאם היינו מתחילים עם מה שאנחנו עושים היום לפני 10 או 20 שנה היינו רואים כבר היום תוצאות יפות... ולשמוח שכעת אנחנו בדרך הנכונה.
אני מצטער שלא ידעתי לפני 10 שנים את מה שאני יודע היום, אבל מודה להשם שהיום אני יודע... והדרך היא עם תנודות כידוע...
דווקא בזה יש לציין שבאמת אחד הדברים המעודדים זה לקרוא את התיאורים של אושר בכבוד וכדו' על אלה שקורסים בחתונות ילדים, ואולי באמת צריך לעשות אוסף של סיפורים ותיאורים כאלה בשביל לעודד אנשים להתחיל להשקיע ולהמשיך עם זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מסובך לי הוראת קבע
עצתי שתנסה בכל זאת.
אולי תקח הלוואה ותפרע כל חודש.
כשרוצים לקנות עוד ביגוד לשכור רכב מידי פעם או לצאת לאכול וכדו' ואין כסף לזה, מחשבים את סך ההוצאות וההכנסות ורואים שסכום מסוים שהיה יכול לשדרג את הרמת חיים בצורה משמעותית הולך להשקעה וחיסכון.
אתה חי בחשבון וזה נשמע מעולה.
זאת תקופה בחיים, זה ישתנה.
תסתכל סביבך על האנשים ותראה שמצבם הכלכלי השתנה.
תכף אלול תפעל ישועות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
עצתי שתנסה בכל זאת.
אם הכסף לא נכנס באותו תאריך במדויק כל חודש יש מעלה בלי הוראת קבע, ככה אפ' כל חודש להעביר מיד כשהכסף נכנס.
אולי תקח הלוואה ותפרע כל חודש..
אני באופן עקרוני לא לוקח הלוואה להשקעה, גם כדי לא להתרגל לרעיון של לקחת הלוואה, וגם כי על הצד הרחוק שהמדד יקרוס אם אני אקח הלוואה יהיה לי הרבה יותר קשה, מה גם שאם משום מה לא אוכל לעמוד החזר מתי שהוא (מסיבה אמיתית) אני לא רוצה להתחיל לבא לבקש מאנשים שיעזרו לי בגלל השקעה במיוחד שאני לא מתייעץ עם כל סביבתי מראש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני באופן עקרוני לא לוקח הלוואה להשקעה
אפשר להציע לך לשנות גישה?
גם כדי לא להתרגל לרעיון של לקחת הלוואה,
למה לא? זה הרגל מעולה.

וגם כי על הצד הרחוק שהמדד יקרוס אם אני אקח הלוואה יהיה לי הרבה יותר קשה, מה גם שאם משום מה לא אוכל לעמוד החזר מתי שהוא (מסיבה אמיתית) אני לא רוצה להתחיל לבא לבקש מאנשים שיעזרו לי בגלל השקעה במיוחד שאני לא מתייעץ עם כל סביבתי מראש.
טענה חזקה אבל תוכל לקחת הלוואה קטנה.
אם אתה משקיע 1,000 ש"ח כל חודש קח הלוואה של 20,000
איפה תקרוס?
מה גם שאם משום מה לא אוכל לעמוד החזר מתי שהוא (מסיבה אמיתית)
נגעת בנקודה!
ואיך תשלם חשבון חשמל באותה תקופה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
למה לא? זה הרגל מעולה.
נראה לי שיותר הגיוני שאדם שלקח הלוואה להשקעה יגיע ללקחת הלוואה לכסות את המינוס או לגמור את החודש (ואולי גם זה הרגל מעולה :unsure: :unsure: :unsure: ), במיוחד שתמיד אפ' לתרץ למה דווקא הפעם צריך לקחת הלוואה ושזה היה חודש חריג ושקנינו דברים לעתיד וכדו').
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
דווקא בזה יש לציין שבאמת אחד הדברים המעודדים זה לקרוא את התיאורים של אושר בכבוד וכדו' על אלה שקורסים בחתונות ילדים, ואולי באמת צריך לעשות אוסף של סיפורים ותיאורים כאלה בשביל לעודד אנשים להתחיל להשקיע ולהמשיך עם זה.
דוקא זוועות הן לא מקור עידוד ושמחה.
שנאמר למה נאמרה אהבת ה' וגם יראת ה' שאין הירא בועט, ואין האוהב שונה.
כלומר פחד הוא טוב כשיש פיתוי חזק לקנות פינוק.
אבל בלי שמחה זה לא מחזיק.
תנסה לחשוב בכיוון שמה ש'נהנית' זה בזבוז ומה שחסכת זה נכס.
כמו שאתה חושב בצדקה להבדיל. [מי שקרא אבא עשיר אבא עני- מבין את הדוקטורינה]
אני לא מתחרט על הנאות שלא הספקתי, הנאה אינה נכס. היא מפיגה שיעמום, ממלאת זמן, אבל אינה נשארת.
אני לא מסוגל להבין כאלו ש'רצים להספיק טיולים' [יש לי שכן כזה] מה ההנאה בלצבור הנאות?
אני מובן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
דוקא זוועות הן לא מקור עידוד ושמחה.
שנאמר למה נאמרה אהבת ה' וגם יראת ה' שאין הירא בועט, ואין האוהב שונה.
כלומר פחד הוא טוב כשיש פיתוי חזק לקנות פינוק.
אבל בלי שמחה זה לא מחזיק.
תנסה לחשוב בכיוון שמה ש'נהנית' זה בזבוז ומה שחסכת זה נכס.
כמו שאתה חושב בצדקה להבדיל. [מי שקרא אבא עשיר אבא עני- מבין את הדוקטורינה]
אני לא מתחרט על הנאות שלא הספקתי, הנאה אינה נכס. היא מפיגה שיעמום, ממלאת זמן, אבל אינה נשארת.
אני לא מסוגל להבין כאלו ש'רצים להספיק טיולים' [יש לי שכן כזה] מה ההנאה בלצבור הנאות?
אני מובן?
מי שחוסך רק מהנאות חסרות משמעות אשריו ואשרי חלקו, אבל אני מכיר הרבה (ואני מתוכם) שחוסכים גם מדברים לא כ"כ חסרי משמעות, יציאה זוגית למשל (כמובן לא בהקצנה לא לצאת בכלל.....) או לא לוותר על שעות עבודה ועוד הרבה דברים דומים שיש להם משמעות אמיתית אבל יותר חשוב לחסוך לעתיד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
למה לא? זה הרגל מעולה.
"עבד לוה לאיש מלוה" (משלי כ"ב ז)

"ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום, שנאמר 'כרום זלות לבני אדם'" (ברכות ו ב)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
"עבד לוה לאיש מלוה" (משלי כ"ב ז)

"ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום, שנאמר 'כרום זלות לבני אדם'" (ברכות ו ב)
משום מה נראה לי שמדובר במי שלווה עבור הצרכים שלו.
לא במי שלווה עבור ביזנס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אני גם כל הזמן בהתלבטות הזו
אני חוסכת לא מהאוכל שלנו כמובן אבל כן מבלוים, רכב, סטים חדשים ועוד אינסוף שימושים שאפשר לעשות בכסף נוסף.. גם לעזור למשפחה, לא חסר אנשים שחסר להם כסף להיום.. (בסוף אני צריכה להזכיר לעצמי שמילא לא הייתי יכלה לעשות הכללל מהכסף שאני חוסכת..)
ומדי פעם יש לי מחשבה מה באמת נכון.. מי אמר שאני לא אמורה להתפנק היום יותר על הכסף שלי אלא לחיות יותר על המינימום בשביל העתיד.. מי אמר מה באמת יותר חשוב.. מה רצון השם באמת בכסף שהוא נותן לי שאני יעשה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
זה באמת קושי מטורף אני גם באותה סירה
במיוחד בזמן ירידות זה מוציא את החשק להשקיע (במיוחד אם אתה מישהו שמסתכל בחשבון לראות מה השתנה)
חשבתי על פתרונות לעצמי אולי יעזור גם לאחרים
  • כמו @השקעות R הון כתב
  • הלוואה בהחזר נמוך בלי ריבית ל 3-4 שנים מגמח. המעלה שזה נהפך להחזר קבוע וגם שהשקעה בבת אחת יש מצב שיותר עדיפה ועוד כמה שנים תראה מה זה הפיק לך זה יחמם לך את הלב בעז"ה.
  • לכתוב מראש את העקרונות של השקעה פאסיבית בדף "אני מפריש כל חודש .לא מתעניין כל הזמן בסוף אני יעשה מזה כסף.
  • קרן השתלמות יורד בתלוש ונראה כמו כל ההפרשות מהתלוש. לדעתי יש בזה מעלה גם שבסוף יעלו לך את המשכורת אחרי שיראו שבנטו לא נכנס הרבה
  • והחשוב מכל לשתף את אשתך לתת לחשבן במחשבון ריבית דריבית לאט לאט היא תיכנס לעסק
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

יש בדיחה ישנה בוול סטריט על משקיעים פאסיביים:
שני מנהלי השקעות, מאמיני ה־ETF, הולכים ברחוב ורואים שטר של 100 דולר על הרצפה.
אחד אומר לשני:
“היי, זה לא נראה כמו שטר של 100 דולר?”
השני עונה לו בלי למצמץ:
“אם זה באמת היה שטר של 100 דולר — מישהו כבר היה מרים.”
והם ממשיכים ללכת.
במשך הרבה זמן לא העליתי את הבדיחה הזו — לא רציתי להיות ה"עמלק שמקרר את האמבטיה" של ההשקעות הפאסיביות.
אבל אז חשבתי — רגע, מי בכלל יוצא כל בוקר לחפש כסף זרוק על הרצפה?
לא מכיר אף אחד עם מקצוע כזה.
אין “סטארטאפ לחיפוש שטרות אבודים”.
ואז, השבוע, נפל לי אסימון — דווקא לא מהשוק, אלא מהכביש.
במוצ”ש החלטתי לשכור רכב לירושלים, במקום האוטובוס הקבוע.
הגעתי למחסום של כביש 443 — ושם התחיל המשחק האמיתי:
הגעתי למחסום,
שלושה נתיבים לפניי, ואני חושב לעצמי:
אם רק אבחר את הנתיב הנכון — אהיה הראשון לעבור.
או בקיצור איך לתזמן את הנתיב הטוב?
מצד ימין נתיב כמעט בלי מכוניות אבל עם אוטובוסים — קצר, אבל החיילים לפעמים מחליטים לעלות לבדוק.
משמאל — יש רכב שנראה ערבי, אז אולי יעצרו אותם לבדיקה ארוכה.
אני עומד שם, עושה ניתוח בזמן אמת: "אם יעלה חייל — הפסדתי.
אם אסע בנתיב בלי האוטובוסים כנראה ודאי אפסיד.....
עד שיפתחו להם את הבגאז'...
ובינתיים אני רואה את הנתיב השני מתקדם, עוקף אותי.
עובר לשם — ואז הגיע משהו בלתי צפוי בכלל
החיילים פתאום סגרו את הנתיב!
מנסה לחזור — פתאום גם פה תקוע.
כולם עכשיו מנסים לעבור....
בקיצור, אחרי רבע שעה, הבנתי משהו חשוב:
אי אפשר לתזמן את המחסום.
וזה בדיוק מה שלמדתי גם לשוק —
אפשר לעמוד בצד, לחשב, לנתח, לנחש…
אבל בסוף, כל התורות והגרפים לא יעזרו אם בדיוק כשעברת נתיב —
החייל יחליט לסגור את העמדה.

אז אולי באמת, כמו בשוק ההון , עדיף פשוט להישאר במסלול,
להחזיק בהגה, לא לנסות להיות הכי חכם,
ולהגיע בסוף לירושלים בשלום — גם אם לא ראשון בתור.


כמובן שאין שום קשר לייעוץ או קריאה כלשהי אלא רק הגיגי ליבי
ליאיר יש דירה בפריפריה בשווי 1,250,000, מתוכה 350,000 משכנתא עם החזרים של 1,800 ש"ח.
הוא משכיר אותה ב2,500 ושוכר במרכז ב4,500 [הוא לא מתכנן לעבור דירה]. סה"כ הוא משלם כל חודש 3,800 על דיור.
ליאיר יש 3 בנות חמודות בגילאי 2, 5, ו7, והוא רוצה לתכנן את החתונות שלהן + התחייבויות לדירה. בהנחה שיהיו עוד ילדים בדרך.
ליאיר יש אפשרות לחסוך 1,500 ש"ח בחודש. אז הוא החליט לפתוח קרן השתלמות [כן, הוא עצמאי] ולשים את הכסף בS&P500 כל חודש. בנוסף הוא קיבל הצעה להלוואה של 30,000 ללא ריבית לשלוש שנים, אם הוא יעביר את החשבון בנק שלו. אז הוא מתכנן לקחת את ההלואה ולהשקיע אותה, ולהחזיר מתוך החיסכון החודשי 833 ש"ח בחודש.

אבל אז חבר בכולל הסביר לו שבעצם הוא משלם כל חודש פער של 2,000 ש"ח שכירות שהולך לטמיון. במקום זה, הוא הציע לו למכור את הדירה בפריפריה ולקנות דירה בעיר מגוריו ב1,800,000, לקחת משכנתא של 970,000 [70,000 הוצאות נלוות]. בהנחה שהוא ישלם כל חודש 5,000 על המשכנתא, ישאר לו עוד 300 חיסכון חודשי לS&P [כרגע הוא משלם 3,800 על דיור, ונשאר לו 1,500 כזכור].

אלא שחבר אחר טען לו, שמדירה במרכז לא מחתנים ילדים, אף אחד לא מוכר את הדירה שלו בשביל זה - רק מחוסר ברירה מוחלט.

אז מה אתם מציעים ליאיר לעשות בתכל'ס?
האיש שניבא את משבר 2008 טוען שאנחנו חיים בסוף עידן האימפריה האמריקאית.

הסימנים, לדברי ריי דאליו: חוב של 37,000,000,000,000$, חברה קרועה מבפנים, ומעצמה חדשה במזרח. אז האם אנחנו על סף קריסה, או שכולם מפספסים את התמונה הגדולה?

‏לפי דאליו, מה שאנו רואים אינו משבר רגיל, אלא סיומו של "מחזור חוב ארוך טווח" של 75-100 שנים. בסוף המחזור, החוב כה גדול עד שהממשלה חייבת להדפיס כמויות אדירות של כסף כדי לממן אותו, מה ששוחק את ערך המטבע. זו לא פוליטיקה, זו מכניקה כלכלית שחזרה על עצמה בהיסטוריה.

20250919_100608.jpg

‏השורשים ההיסטוריים נטועים ב-1971. עד אז, תחת הסכם ברטון-וודס, המערכת המוניטרית העולמית פעלה על תקן הצמדת הדולר לזהב. אך עלויות מלחמת וייטנאם והדפסת דולרים מסיבית גרמו למדינות לדרוש זהב פיזי בתמורה. בתגובה, "הלם ניקסון" ביטל חד-צדדית את ההצמדה והכניס את העולם לעידן כסף הפיאט.

‏הסכנה האמיתית היא לאו דווקא קריסה מחר בבוקר, אלא 'מוות באלף חתכים'. שחיקה איטית של מעמד הדולר כמטבע הרזרבה העולמי. אם מדינות יפסיקו לסחור בדולרים, ארה"ב תאבד את 'הפריבילגיה המופקעת' שלה לממן חובות בזול, והעולם כולו ייכנס לסחרור של חוסר ודאות.

20250919_100800.jpg

ופה מגיע הפרדוקס: הנתונים מפחידים, האזהרות נשמעות כבר 50 שנה. ובאותו הזמן, ה-S&P 500 הפך השקעה של 10,000$ ב-1980 ליותר מ-1,000,000$ היום. איך שני הדברים האלה מסתדרים יחד? כי אנחנו שואלים את השאלה הלא נכונה.

20250919_100842.png

‏השאלה היא לא 'האם החוב מסוכן?' (התשובה היא כן), אלא 'מה האלטרנטיבה?'. להחזיק מזומן? זו התחייבות להפסד ריאלי של 2-3% כל שנה בגלל האינפלציה. לעומת זאת, השוק האמריקאי נתן תשואה שנתית ממוצעת של כ-10% לאורך עשרות שנים. המספרים לא משקרים.

20250919_101348.jpg

‏לפחד מהחוב זה הגיוני. לא להשקיע בגלל הפחד, זה כמו לוותר על טיול בחו"ל כי המטוס עלול להתרסק. הסיכון קיים, אבל הוא מזערי לעומת ההפסד הוודאי של החמצת ההזדמנות. המטרה היא לא להיות חסין לכדורים, אלא ללבוש אפוד מגן: פיזור השקעות והתמדה.

‏לסיכום: אל תתנו לרעשי הרקע המפחידים לנהל לכם את התיק. הבינו את הסיכונים, אך זכרו שהשקעה לטווח ארוך היא הימור על הקידמה האנושית. וזה,
סטטיסטית, ההימור הבטוח ביותר בהיסטוריה. (גלילאו)

20250919_101508.jpg

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה