דיון הקושי בהשקעה פאסיבית

  • הוסף לסימניות
  • #1
הייתי רוצה לשאול על הקושי העיקרי לדעתי בהשקעה פאסיבית, יתכן מאד שאין לזה פתרון אבל אם בכל זאת למישהו יהיה רעיון זה יועיל מאד.
המדובר על זה שהשקעה פאסיבית נועדה לטווח של עוד 20 שנה לחתן ילדים וכדו', ולכן לא רואים את התועלת שלה עכשיו, ומצד שני מי שלא מוריד את הכסף ממה שיש לו מיותר אלא חוסך ולאו דווקא ממותרות אלא לפעמים גם מדברים נצרכים (לא מדובר על פת לחם אלא על להוריד מהרמת חיים) על מנת לעמוד בסכום החיסכון כל חודש מרגיש את החיסכון הזה כל חודש מחדש מה שיוצר קושי רב להמשיך להשקיע, ובמיוחד שהשקעה פאסיבית אמורה להיות 'שגר ושכח' בלי להתעסק כל הזמן ברווחים כמה עלה וכדו' מה שנותן הרגשה של כסף שיוצא סתם כל חודש (אז מילא אני ושכמותי שמתעסקים וקוראים כל הזמן כאן ובעוד מקומות על השקעות וכדו' וחיים את הנושא זה יחסית סביר, אבל לאשתי למשל שמנותקת מכל העסק הדבר קשה מאד).
אז הגיוני מאד שהתשובה שככה זה ואין מה לעשות אלא להיות חזקים, אבל אם למישהו יש רעיון איך להרגיש כבר היום את המעלה לשים כסף בצד בשביל לחתן ילדים בעוד שני עשורים בלי להתעסק כל הזמן כמה המדד עלה (או ירד.....) זה יכול להיות לתועלת מרובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
(לא מדובר על פת לחם אלא על להוריד מהרמת חיים)
מאוד קשה להוריד רמת חיים!
תתחיל מהכיוון של חתימה על הוראת קבע לחיסכון.
זה נשמע עצה מוזרה
ולא מובן מה ההבדל בין להוריד ברמת חיים לבין חתימה על הו"ק
בפועל אלו 2 דברים שונים
בטווח הקצר יתכן שתאלץ להוריד ברמת חיים
בטווח הארוך ככל הנראה רמת החיים תשמר ותעלה עם הזמן.
מניסיון של רבים.
אני מבין שקשה להיכנס להתחייבויות,
אבל זאת הדרך להשיג יעדים.
תחתום על הו"ק עכשיו
לא תתחרט!
תבוא לכאן עוד שנה לעדכן בתוצאות.
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בסופו של יום גם כשהמדד יורד עדיין יש את ענין החיסכון
כלומר, לחשוב ע״ז שלדוג׳ אם חצי שנה כבר חסכנו חמש מאות ש״ח בחודש, זה אומר שכבר הצלחנו לחסוך סכום יפה של 3000 ש״ח,
האם המדד בתקופה הזו עלה או ירד זה לא רלוונטי כי אנחנו חוסכים לעוד שנים קדימה,
ואולי המחשבה והסיפוק על הסכומים הגדולים שכבר חסכנו יכול לדרבן להמשיך לחסוך למרות הקושי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לחשוב שאם היינו מתחילים עם מה שאנחנו עושים היום לפני 10 או 20 שנה היינו רואים כבר היום תוצאות יפות... ולשמוח שכעת אנחנו בדרך הנכונה.
אני מצטער שלא ידעתי לפני 10 שנים את מה שאני יודע היום, אבל מודה להשם שהיום אני יודע... והדרך היא עם תנודות כידוע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הייתי רוצה לשאול על הקושי העיקרי לדעתי בהשקעה פאסיבית, יתכן מאד שאין לזה פתרון אבל אם בכל זאת למישהו יהיה רעיון זה יועיל מאד.
המדובר על זה שהשקעה פאסיבית נועדה לטווח של עוד 20 שנה לחתן ילדים וכדו', ולכן לא רואים את התועלת שלה עכשיו, ומצד שני מי שלא מוריד את הכסף ממה שיש לו מיותר אלא חוסך ולאו דווקא ממותרות אלא לפעמים גם מדברים נצרכים (לא מדובר על פת לחם אלא על להוריד מהרמת חיים) על מנת לעמוד בסכום החיסכון כל חודש מרגיש את החיסכון הזה כל חודש מחדש מה שיוצר קושי רב להמשיך להשקיע, ובמיוחד שהשקעה פאסיבית אמורה להיות 'שגר ושכח' בלי להתעסק כל הזמן ברווחים כמה עלה וכדו' מה שנותן הרגשה של כסף שיוצא סתם כל חודש (אז מילא אני ושכמותי שמתעסקים וקוראים כל הזמן כאן ובעוד מקומות על השקעות וכדו' וחיים את הנושא זה יחסית סביר, אבל לאשתי למשל שמנותקת מכל העסק הדבר קשה מאד).
אז הגיוני מאד שהתשובה שככה זה ואין מה לעשות אלא להיות חזקים, אבל אם למישהו יש רעיון איך להרגיש כבר היום את המעלה לשים כסף בצד בשביל לחתן ילדים בעוד שני עשורים בלי להתעסק כל הזמן כמה המדד עלה (או ירד.....) זה יכול להיות לתועלת מרובה.
אחד הדברים שאני מאוד אוהב בחשבון מסחר, שאנו יכולים לראות כל הזמן את החסכונות שלנו.

תחשבו על זה, בן אדם חוסך 2000 ש"ח בחודש, ונאנק לגמור את החודש, מפעם לפעם הוא מציץ, ורואה את ההון מצטבר ועולה, איזה הרגשה זה נותן לו?
אומנם בשנה שנתיים הראשונות זה קשה יותר, וגם החסכונות לא כ"כ גדולים, אך שוה להתאמץ בשנה שנתיים הראשונות, ואח"כ ההרגשה אחרת לגמרי.
גם בירידות בן אדם אמור לשמוח כשרואה את מצב התיק, אם הוא לא היה חוסך, גם זה לא היה בשבילו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מאוד קשה להוריד רמת חיים!
תתחיל מהכיוון של חתימה על הוראת קבע לחיסכון.
זה נשמע עצה מוזרה
ולא מובן מה ההבדל בין להוריד ברמת חיים לבין חתימה על הו"ק
בפועל אלו 2 דברים שונים
בטווח הקצר יתכן שתאלץ להוריד ברמת חיים
בטווח הארוך ככל הנראה רמת החיים תשמר ותעלה עם הזמן.
מניסיון של רבים.
אני מבין שקשה להיכנס להתחייבויות,
אבל זאת הדרך להשיג יעדים.
תחתום על הו"ק עכשיו
לא תתחרט!
תבוא לכאן עוד שנה לעדכן בתוצאות.
בהצלחה!
אני לא מדבר על להוריד רמת חיים ולחסוך את מה שנשאר, אלא גם בהו"ק וכדו' (אני מסובך לי הוראת קבע ולכן כל פעם שנכנס כסף מהמשכורת כמו שמורידים את המעשרות מורידים גם לחיסכון ועושים העברה במקום לפני שמשתמשים בכסף) כשרוצים לקנות עוד ביגוד לשכור רכב מידי פעם או לצאת לאכול וכדו' ואין כסף לזה, מחשבים את סך ההוצאות וההכנסות ורואים שסכום מסוים שהיה יכול לשדרג את הרמת חיים בצורה משמעותית הולך להשקעה וחיסכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אומנם בשנה שנתיים הראשונות זה קשה יותר, וגם החסכונות לא כ"כ גדולים, אך שוה להתאמץ בשנה שנתיים הראשונות, ואח"כ ההרגשה אחרת לגמרי.
ניחמתני ונקווה שזה כך (אני פחות משנה מעביר כספים, כך שלא נחסך כ"כ הרבה אבל ברמת חיים מרגישים את זה מידי חודש בחודשו).
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לחשוב שאם היינו מתחילים עם מה שאנחנו עושים היום לפני 10 או 20 שנה היינו רואים כבר היום תוצאות יפות... ולשמוח שכעת אנחנו בדרך הנכונה.
אני מצטער שלא ידעתי לפני 10 שנים את מה שאני יודע היום, אבל מודה להשם שהיום אני יודע... והדרך היא עם תנודות כידוע...
דווקא בזה יש לציין שבאמת אחד הדברים המעודדים זה לקרוא את התיאורים של אושר בכבוד וכדו' על אלה שקורסים בחתונות ילדים, ואולי באמת צריך לעשות אוסף של סיפורים ותיאורים כאלה בשביל לעודד אנשים להתחיל להשקיע ולהמשיך עם זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מסובך לי הוראת קבע
עצתי שתנסה בכל זאת.
אולי תקח הלוואה ותפרע כל חודש.
כשרוצים לקנות עוד ביגוד לשכור רכב מידי פעם או לצאת לאכול וכדו' ואין כסף לזה, מחשבים את סך ההוצאות וההכנסות ורואים שסכום מסוים שהיה יכול לשדרג את הרמת חיים בצורה משמעותית הולך להשקעה וחיסכון.
אתה חי בחשבון וזה נשמע מעולה.
זאת תקופה בחיים, זה ישתנה.
תסתכל סביבך על האנשים ותראה שמצבם הכלכלי השתנה.
תכף אלול תפעל ישועות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
עצתי שתנסה בכל זאת.
אם הכסף לא נכנס באותו תאריך במדויק כל חודש יש מעלה בלי הוראת קבע, ככה אפ' כל חודש להעביר מיד כשהכסף נכנס.
אולי תקח הלוואה ותפרע כל חודש..
אני באופן עקרוני לא לוקח הלוואה להשקעה, גם כדי לא להתרגל לרעיון של לקחת הלוואה, וגם כי על הצד הרחוק שהמדד יקרוס אם אני אקח הלוואה יהיה לי הרבה יותר קשה, מה גם שאם משום מה לא אוכל לעמוד החזר מתי שהוא (מסיבה אמיתית) אני לא רוצה להתחיל לבא לבקש מאנשים שיעזרו לי בגלל השקעה במיוחד שאני לא מתייעץ עם כל סביבתי מראש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני באופן עקרוני לא לוקח הלוואה להשקעה
אפשר להציע לך לשנות גישה?
גם כדי לא להתרגל לרעיון של לקחת הלוואה,
למה לא? זה הרגל מעולה.

וגם כי על הצד הרחוק שהמדד יקרוס אם אני אקח הלוואה יהיה לי הרבה יותר קשה, מה גם שאם משום מה לא אוכל לעמוד החזר מתי שהוא (מסיבה אמיתית) אני לא רוצה להתחיל לבא לבקש מאנשים שיעזרו לי בגלל השקעה במיוחד שאני לא מתייעץ עם כל סביבתי מראש.
טענה חזקה אבל תוכל לקחת הלוואה קטנה.
אם אתה משקיע 1,000 ש"ח כל חודש קח הלוואה של 20,000
איפה תקרוס?
מה גם שאם משום מה לא אוכל לעמוד החזר מתי שהוא (מסיבה אמיתית)
נגעת בנקודה!
ואיך תשלם חשבון חשמל באותה תקופה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
למה לא? זה הרגל מעולה.
נראה לי שיותר הגיוני שאדם שלקח הלוואה להשקעה יגיע ללקחת הלוואה לכסות את המינוס או לגמור את החודש (ואולי גם זה הרגל מעולה :unsure: :unsure: :unsure: ), במיוחד שתמיד אפ' לתרץ למה דווקא הפעם צריך לקחת הלוואה ושזה היה חודש חריג ושקנינו דברים לעתיד וכדו').
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
דווקא בזה יש לציין שבאמת אחד הדברים המעודדים זה לקרוא את התיאורים של אושר בכבוד וכדו' על אלה שקורסים בחתונות ילדים, ואולי באמת צריך לעשות אוסף של סיפורים ותיאורים כאלה בשביל לעודד אנשים להתחיל להשקיע ולהמשיך עם זה.
דוקא זוועות הן לא מקור עידוד ושמחה.
שנאמר למה נאמרה אהבת ה' וגם יראת ה' שאין הירא בועט, ואין האוהב שונה.
כלומר פחד הוא טוב כשיש פיתוי חזק לקנות פינוק.
אבל בלי שמחה זה לא מחזיק.
תנסה לחשוב בכיוון שמה ש'נהנית' זה בזבוז ומה שחסכת זה נכס.
כמו שאתה חושב בצדקה להבדיל. [מי שקרא אבא עשיר אבא עני- מבין את הדוקטורינה]
אני לא מתחרט על הנאות שלא הספקתי, הנאה אינה נכס. היא מפיגה שיעמום, ממלאת זמן, אבל אינה נשארת.
אני לא מסוגל להבין כאלו ש'רצים להספיק טיולים' [יש לי שכן כזה] מה ההנאה בלצבור הנאות?
אני מובן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
דוקא זוועות הן לא מקור עידוד ושמחה.
שנאמר למה נאמרה אהבת ה' וגם יראת ה' שאין הירא בועט, ואין האוהב שונה.
כלומר פחד הוא טוב כשיש פיתוי חזק לקנות פינוק.
אבל בלי שמחה זה לא מחזיק.
תנסה לחשוב בכיוון שמה ש'נהנית' זה בזבוז ומה שחסכת זה נכס.
כמו שאתה חושב בצדקה להבדיל. [מי שקרא אבא עשיר אבא עני- מבין את הדוקטורינה]
אני לא מתחרט על הנאות שלא הספקתי, הנאה אינה נכס. היא מפיגה שיעמום, ממלאת זמן, אבל אינה נשארת.
אני לא מסוגל להבין כאלו ש'רצים להספיק טיולים' [יש לי שכן כזה] מה ההנאה בלצבור הנאות?
אני מובן?
מי שחוסך רק מהנאות חסרות משמעות אשריו ואשרי חלקו, אבל אני מכיר הרבה (ואני מתוכם) שחוסכים גם מדברים לא כ"כ חסרי משמעות, יציאה זוגית למשל (כמובן לא בהקצנה לא לצאת בכלל.....) או לא לוותר על שעות עבודה ועוד הרבה דברים דומים שיש להם משמעות אמיתית אבל יותר חשוב לחסוך לעתיד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
למה לא? זה הרגל מעולה.
"עבד לוה לאיש מלוה" (משלי כ"ב ז)

"ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום, שנאמר 'כרום זלות לבני אדם'" (ברכות ו ב)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
"עבד לוה לאיש מלוה" (משלי כ"ב ז)

"ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום, שנאמר 'כרום זלות לבני אדם'" (ברכות ו ב)
משום מה נראה לי שמדובר במי שלווה עבור הצרכים שלו.
לא במי שלווה עבור ביזנס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אני גם כל הזמן בהתלבטות הזו
אני חוסכת לא מהאוכל שלנו כמובן אבל כן מבלוים, רכב, סטים חדשים ועוד אינסוף שימושים שאפשר לעשות בכסף נוסף.. גם לעזור למשפחה, לא חסר אנשים שחסר להם כסף להיום.. (בסוף אני צריכה להזכיר לעצמי שמילא לא הייתי יכלה לעשות הכללל מהכסף שאני חוסכת..)
ומדי פעם יש לי מחשבה מה באמת נכון.. מי אמר שאני לא אמורה להתפנק היום יותר על הכסף שלי אלא לחיות יותר על המינימום בשביל העתיד.. מי אמר מה באמת יותר חשוב.. מה רצון השם באמת בכסף שהוא נותן לי שאני יעשה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
זה באמת קושי מטורף אני גם באותה סירה
במיוחד בזמן ירידות זה מוציא את החשק להשקיע (במיוחד אם אתה מישהו שמסתכל בחשבון לראות מה השתנה)
חשבתי על פתרונות לעצמי אולי יעזור גם לאחרים
  • כמו @השקעות R הון כתב
  • הלוואה בהחזר נמוך בלי ריבית ל 3-4 שנים מגמח. המעלה שזה נהפך להחזר קבוע וגם שהשקעה בבת אחת יש מצב שיותר עדיפה ועוד כמה שנים תראה מה זה הפיק לך זה יחמם לך את הלב בעז"ה.
  • לכתוב מראש את העקרונות של השקעה פאסיבית בדף "אני מפריש כל חודש .לא מתעניין כל הזמן בסוף אני יעשה מזה כסף.
  • קרן השתלמות יורד בתלוש ונראה כמו כל ההפרשות מהתלוש. לדעתי יש בזה מעלה גם שבסוף יעלו לך את המשכורת אחרי שיראו שבנטו לא נכנס הרבה
  • והחשוב מכל לשתף את אשתך לתת לחשבן במחשבון ריבית דריבית לאט לאט היא תיכנס לעסק
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

יותר ויותר אנשים נחשפים לשיטת ההשקעה הפאסיבית, יועצים קמים כפטריות אחר הגשם ועל כל עמוד או פינת רחוב יש פרסומים בנושא. ולאחרונה אני נשאל יותר מידי פעמים ע"י יותר מידי אנשים על קרנות ממונפות. או על מינוף באמצעות הלוואה.

איני רוצה לעסוק במאמר זה בסיכונים וביתרונות שיש בהשקעה ממונפת על כל סוגיה, במאמר זה אני רוצה לדבר על המושג "מספיק" או כפי שאני אוהב להגיד; להשיג את ה"מקסימום" במסגרת ה"בטוח".

מורגן האוסל היטיב להגדיר את הנושא בספרו ואני יצטט קטע קצר:

המושג "מספיק" עשוי להתפרש כגישה שמרנית, שאין בה מקום לניצול הזדמנויות ולמימוש פוטנציאל. אבל אני לא חושב שזה כך. "מספיק" פירושו להבין שהמצב ההפוך – כלומר תיאבון לעוד ועוד ללא שובע – עלול לדחוף אתכם לעשות דברים שתתחרטו עליהם.

הדרך היחידה לדעת כמה אתם מסוגלים לאכול היא לאכול עד שתקיאו את נשמתכם. מעטים מנסים זאת, מפני שחווית ההקאה מכאיבה הרבה יותר מההנאה שאפשר להפיק מאכילה. אלא שמסיבה כלשהי ההיגיון הזה לא פועל בעולם העסקים וההשקעות, ורבים מידי לומדים לעצור רק כשהם מתרסקים.


הרצון להשקיע בקרנות ממונפות, או להתעלם מהצורך לשלב אג"ח בתיק, בדרך כלל נובע ברוב המקרים מהרצון להשיג יותר. הוא מגיע מתוך הבנה ש־9% תשואה זה מעט מידי, ובמקום לחשוב איך מגיעים למצב שבו חוסכים יותר כסף חושבים איך ניתן למקסם את התשואה במעט שאנחנו מצליחים לחסוך. ובמילים אחרות - מנסים ללכת על כל הקופה.

הבעיה בגישה הזו, שהיא באה מחוסר רצון לצאת מאזור הנוחות. הרי הרבה יותר קל לנסות להכפיל תשואה מאשר לנסות להכפיל חיסכון, והסכנה האמיתית היא כאשר קורים דברים לא צפויים. (הרי לדברים הצפויים אנחנו מתכוננים)

עכשיו הכירו את אברהם (שם בדוי) אברך כולל משקיע פאסיבי כבר מספר שנים טובות, רעייתו עבדה במשרת הייטק נחשבת במרכז הארץ עד לשנת 2023 אלא שאז החברה נכנסה לקשיים יחד עם עוד חברות רבות מתחום ההייטק ולפתע היא מצאה עצמה ללא עבודה. אבל הבעיה המרכזית הייתה שבאותה תקופה היקף גיוס העובדים לתחום ההייטק צנח בעשרות אחוזים והזוג מצא עצמו ללא הכנסה למשך פרק זמן מכובד של 10 חודשים (!)

הדבר הראשון שנפגע היה תיק ההשקעות, אבל הבעיה הייתה שהמדד באותה תקופה היה בשפל של משבר הריביות. עכשיו דמיינו שהתיק היה מורכב בין היתר גם מקרנות ממונפות, ונסו לנתח מה היה קורה אילו כל התיק היה מורכב באופן הזה או לכל הפחות 50% ממנו.

רבים מאיתנו אינם שואפים להיות האנשים העשירים ביותר בעולם, אלא פשוט להשיג ביטחון כלכלי, חופש בחירה ויכולת לנהל את חיינו על פי רצוננו. המטרה הזו – "מספיק" – שונה מאדם לאדם, אך לרוב היא נשענת על תכנון ריאלי והתאמה לצרכים אישיים ולאורח החיים הרצוי.

מינוף והשקעות אגרסיביות טומנים בחובם סיכונים כבדים. אמנם האפשרות להכפיל רווחים קיימת, אך גם הסכנה להפסדים כבדים – עד כדי מחיקת ההשקעה כולה – ממשית מאוד. שינוי קטן לרעה בשוק עלול להסב נזק כבד, במיוחד כשמדובר בהשקעה ממונפת.

ניהול סיכונים אינו מותרות – הוא חלק אינטגרלי מהשקעה אחראית. הוא דורש הכרה בכך שהתשואה הגבוהה ביותר אינה תמיד הדרך הנכונה, ושלעיתים שמירה על הון קיימים ויציבות ארוכת טווח חשובות הרבה יותר.

הבחירה "להסתפק במספיק" איננה ויתור על שאיפות – היא גילוי של בגרות פיננסית, של ראיית עולם שפויה ומבוססת. היא עדות לכך שהשקעה חכמה אינה נמדדת בכמה גבוה אפשר לעלות, אלא כמה רחוק ניתן להתקדם מבלי ליפול.

אז בפעם הבאה שמתעורר בכם הדחף "ללכת על כל הקופה", עצרו רגע וחשבו: האם הסיכון באמת מצדיק את הסיכוי? לעיתים קרובות, התשובה היא – לא. לעיתים קרובות, "מספיק" הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים – והוא גם המטרה הנבונה ביותר.

אין פה משום המלצה להימנע מקרנות ממנופות כפי שאין פה המלצה להשקיע דווקא באלו הממונפות. המטרה היא לגרום לכם לעצור רגע לפני שאתם חושבים על השקעה כזו או אחרת וללמוד את הסיכונים ולהבין את משמעות הסיכון שאתם לוקחים. בין אם מדובר בקרנות ממונפות ובין אם מדובר בשילוב אג"ח בתיק או בכל בניית ותכנון של תיק השקעות מכל סוג שהוא.
כולנו חונכנו והוחכמנו שההשקעה הנכונה היא השקעה פאסיבית, לטווח ארוך, במדד מפוזר כמה שיותר, ותשואת העבר שלו מרשימה.
כמובן שהדברים האלו נכונים ולא ניתנים לפקפוק, והדיונים וההשוואות שבעיקר תופסים הם מסביב למדד הs&p 500 , או המדד העולמי, או שילוב מסוים של הנאסד"ק וכדו'.
והסיבות העיקריות ידועות, שלא שייך לתזמן את השוק, וסוחר אקטיבי במניות חשוף מאוד להפסיד מירידות, וכמו שאפשר הרוויח אפשר גם ליפול בדיוק במניות שיצללו למטה, וכן השקעה במניות ולא במדדים לוקח הרבה יותר זמן עד שמתקנים ירידות וכו' וכו'.
מה שרציתי לדון זה שאין לשכוח שגם במדדים הנ"ל הם גם מדדים מסוכנים שחווים גם שנים של ירידות ושל מיתון, וכמו"כ הפיזור הרחב כמה שזה נותן הגנה מנפילה של חברות מסוימות, לעומת זאת זה גם מכריח להיות חשוף גם למניות ל חברות שפחות מרוויחות ומרסנות את הרווחים, והאחוז הממוצע שמקובל לחשב זה כ10% בשנה כשההשקעה היא לטווח ארוך (כמובן שזה נהדר).
השאלה היא האם אפשר למצוא מדדים שמרוויחים הרבה יותר אחוזים בממוצע, ואולי גם חווים פחות ירידות, ואם אפשר לעשות רשימה של כמות מדדים כאלו אפשר ליצור תרכובת למדדים שמנצחים את השוק (דוגמאות להלן), וכך יצא שלכאו' אין יותר סיכון במהלך כזה (חוץ מכך שנגיע בין 80 100 חברות ולא ל500, ועדיין לא נראה לי סיכון כ"כ גבוה שייפלו הרבה חברות ובכל מקרה כמו בכל מדד כשחברה יוצאת היא מתקנת את עצמה מהחברות האחרות שמרוויחות מכך שזה הרי הנקודה של מדד, לדוגמא אם יש בנק שפושט רגל, כשאתה במדד הבנקים הבנקים האחרים הם המרוויחות מכך, וכן יכנס בנק אחר במקומה).
כמובן שאין הכוונה במדד שבדיוק בשנה זו עשה 100% אלא בבדיקה של תשואות העבר כמה שיותר שנים שאפשר.
לדוגמא: אם ניקח את מדד חברות הביטוח חוץ מכך שב12 חודשים האחרונים היא עשתה 208%, ב5 שנים האחרונות היא עשתה 491% ומתוך החמש שנים שנה אחת היא היתה בירידה של 16% שזה בערך 60 - 70 אחוז בממוצע.
מדד הבנקים של ה5 הגדולות חוץ ממה שעשתה ב12 חודשים האחרונות, 86% בחמש שנים האחרונות היא עשתה 307% ורק בשנה אחת היא היתה בירידה של 4%.
מדד ה7 המופלאות עשתה ב9 שנים האחרונות ממוצע של 70% - 80%, ורק בשנה אחת היתה בירידה של 45% (אמנם כאן הירידה יותר חדה אבל הרווחים יותר גדולים עכ"פ אפשר מדדים כאלו לא לצרף).
וכך אם יהיה לנו רשימה של 10 - 15 מדדים מנצחים מכמה סקטורים הסיכון כאן הוא לכאורה פחות ממדדים המקובלים והרווחים כאן הם הרבה יותר.
ואם נדבר למעשה יש מדדים שיש קרנות סל שעוקבות אחריהם, ויש מדדים שנצטרך להרכיב אותם לבד ע"י קניית המניות בנפרד (למשל במשקל שווה), וכמובן יש את שאלת הכשרות שכך אם חבר האחת או שתים אינם מאושרות ע"י מערכת הכשרות נאלץ להוציאם מהרשימה.
אשמח לשמוע את דעת חכמי הפורום, ואם יש חכמים שבענין לבנות רשימה של מדדים כאלו.
יש בדיחה ישנה בוול סטריט על משקיעים פאסיביים:
שני מנהלי השקעות, מאמיני ה־ETF, הולכים ברחוב ורואים שטר של 100 דולר על הרצפה.
אחד אומר לשני:
“היי, זה לא נראה כמו שטר של 100 דולר?”
השני עונה לו בלי למצמץ:
“אם זה באמת היה שטר של 100 דולר — מישהו כבר היה מרים.”
והם ממשיכים ללכת.
במשך הרבה זמן לא העליתי את הבדיחה הזו — לא רציתי להיות ה"עמלק שמקרר את האמבטיה" של ההשקעות הפאסיביות.
אבל אז חשבתי — רגע, מי בכלל יוצא כל בוקר לחפש כסף זרוק על הרצפה?
לא מכיר אף אחד עם מקצוע כזה.
אין “סטארטאפ לחיפוש שטרות אבודים”.
ואז, השבוע, נפל לי אסימון — דווקא לא מהשוק, אלא מהכביש.
במוצ”ש החלטתי לשכור רכב לירושלים, במקום האוטובוס הקבוע.
הגעתי למחסום של כביש 443 — ושם התחיל המשחק האמיתי:
הגעתי למחסום,
שלושה נתיבים לפניי, ואני חושב לעצמי:
אם רק אבחר את הנתיב הנכון — אהיה הראשון לעבור.
או בקיצור איך לתזמן את הנתיב הטוב?
מצד ימין נתיב כמעט בלי מכוניות אבל עם אוטובוסים — קצר, אבל החיילים לפעמים מחליטים לעלות לבדוק.
משמאל — יש רכב שנראה ערבי, אז אולי יעצרו אותם לבדיקה ארוכה.
אני עומד שם, עושה ניתוח בזמן אמת: "אם יעלה חייל — הפסדתי.
אם אסע בנתיב בלי האוטובוסים כנראה ודאי אפסיד.....
עד שיפתחו להם את הבגאז'...
ובינתיים אני רואה את הנתיב השני מתקדם, עוקף אותי.
עובר לשם — ואז הגיע משהו בלתי צפוי בכלל
החיילים פתאום סגרו את הנתיב!
מנסה לחזור — פתאום גם פה תקוע.
כולם עכשיו מנסים לעבור....
בקיצור, אחרי רבע שעה, הבנתי משהו חשוב:
אי אפשר לתזמן את המחסום.
וזה בדיוק מה שלמדתי גם לשוק —
אפשר לעמוד בצד, לחשב, לנתח, לנחש…
אבל בסוף, כל התורות והגרפים לא יעזרו אם בדיוק כשעברת נתיב —
החייל יחליט לסגור את העמדה.

אז אולי באמת, כמו בשוק ההון , עדיף פשוט להישאר במסלול,
להחזיק בהגה, לא לנסות להיות הכי חכם,
ולהגיע בסוף לירושלים בשלום — גם אם לא ראשון בתור.


כמובן שאין שום קשר לייעוץ או קריאה כלשהי אלא רק הגיגי ליבי
ליאיר יש דירה בפריפריה בשווי 1,250,000, מתוכה 350,000 משכנתא עם החזרים של 1,800 ש"ח.
הוא משכיר אותה ב2,500 ושוכר במרכז ב4,500 [הוא לא מתכנן לעבור דירה]. סה"כ הוא משלם כל חודש 3,800 על דיור.
ליאיר יש 3 בנות חמודות בגילאי 2, 5, ו7, והוא רוצה לתכנן את החתונות שלהן + התחייבויות לדירה. בהנחה שיהיו עוד ילדים בדרך.
ליאיר יש אפשרות לחסוך 1,500 ש"ח בחודש. אז הוא החליט לפתוח קרן השתלמות [כן, הוא עצמאי] ולשים את הכסף בS&P500 כל חודש. בנוסף הוא קיבל הצעה להלוואה של 30,000 ללא ריבית לשלוש שנים, אם הוא יעביר את החשבון בנק שלו. אז הוא מתכנן לקחת את ההלואה ולהשקיע אותה, ולהחזיר מתוך החיסכון החודשי 833 ש"ח בחודש.

אבל אז חבר בכולל הסביר לו שבעצם הוא משלם כל חודש פער של 2,000 ש"ח שכירות שהולך לטמיון. במקום זה, הוא הציע לו למכור את הדירה בפריפריה ולקנות דירה בעיר מגוריו ב1,800,000, לקחת משכנתא של 970,000 [70,000 הוצאות נלוות]. בהנחה שהוא ישלם כל חודש 5,000 על המשכנתא, ישאר לו עוד 300 חיסכון חודשי לS&P [כרגע הוא משלם 3,800 על דיור, ונשאר לו 1,500 כזכור].

אלא שחבר אחר טען לו, שמדירה במרכז לא מחתנים ילדים, אף אחד לא מוכר את הדירה שלו בשביל זה - רק מחוסר ברירה מוחלט.

אז מה אתם מציעים ליאיר לעשות בתכל'ס?
האיש שניבא את משבר 2008 טוען שאנחנו חיים בסוף עידן האימפריה האמריקאית.

הסימנים, לדברי ריי דאליו: חוב של 37,000,000,000,000$, חברה קרועה מבפנים, ומעצמה חדשה במזרח. אז האם אנחנו על סף קריסה, או שכולם מפספסים את התמונה הגדולה?

‏לפי דאליו, מה שאנו רואים אינו משבר רגיל, אלא סיומו של "מחזור חוב ארוך טווח" של 75-100 שנים. בסוף המחזור, החוב כה גדול עד שהממשלה חייבת להדפיס כמויות אדירות של כסף כדי לממן אותו, מה ששוחק את ערך המטבע. זו לא פוליטיקה, זו מכניקה כלכלית שחזרה על עצמה בהיסטוריה.

20250919_100608.jpg

‏השורשים ההיסטוריים נטועים ב-1971. עד אז, תחת הסכם ברטון-וודס, המערכת המוניטרית העולמית פעלה על תקן הצמדת הדולר לזהב. אך עלויות מלחמת וייטנאם והדפסת דולרים מסיבית גרמו למדינות לדרוש זהב פיזי בתמורה. בתגובה, "הלם ניקסון" ביטל חד-צדדית את ההצמדה והכניס את העולם לעידן כסף הפיאט.

‏הסכנה האמיתית היא לאו דווקא קריסה מחר בבוקר, אלא 'מוות באלף חתכים'. שחיקה איטית של מעמד הדולר כמטבע הרזרבה העולמי. אם מדינות יפסיקו לסחור בדולרים, ארה"ב תאבד את 'הפריבילגיה המופקעת' שלה לממן חובות בזול, והעולם כולו ייכנס לסחרור של חוסר ודאות.

20250919_100800.jpg

ופה מגיע הפרדוקס: הנתונים מפחידים, האזהרות נשמעות כבר 50 שנה. ובאותו הזמן, ה-S&P 500 הפך השקעה של 10,000$ ב-1980 ליותר מ-1,000,000$ היום. איך שני הדברים האלה מסתדרים יחד? כי אנחנו שואלים את השאלה הלא נכונה.

20250919_100842.png

‏השאלה היא לא 'האם החוב מסוכן?' (התשובה היא כן), אלא 'מה האלטרנטיבה?'. להחזיק מזומן? זו התחייבות להפסד ריאלי של 2-3% כל שנה בגלל האינפלציה. לעומת זאת, השוק האמריקאי נתן תשואה שנתית ממוצעת של כ-10% לאורך עשרות שנים. המספרים לא משקרים.

20250919_101348.jpg

‏לפחד מהחוב זה הגיוני. לא להשקיע בגלל הפחד, זה כמו לוותר על טיול בחו"ל כי המטוס עלול להתרסק. הסיכון קיים, אבל הוא מזערי לעומת ההפסד הוודאי של החמצת ההזדמנות. המטרה היא לא להיות חסין לכדורים, אלא ללבוש אפוד מגן: פיזור השקעות והתמדה.

‏לסיכום: אל תתנו לרעשי הרקע המפחידים לנהל לכם את התיק. הבינו את הסיכונים, אך זכרו שהשקעה לטווח ארוך היא הימור על הקידמה האנושית. וזה,
סטטיסטית, ההימור הבטוח ביותר בהיסטוריה. (גלילאו)

20250919_101508.jpg

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה