<<< הקמפיין שלך לבחירות 2013 >>>

[תרצה]

לפי מה שהבנתי, כדי שהקול שלנו ישפיע על בחירת קמפיין מנצח, אפשר ללחוץ על תודה רק לרעיון אחד, לא?
(בנתיים ראיתי שלחצו שם תודות בלי חשבון. כדאי להבהיר בתחילת השרשור מה האפשרויות)

 

[הברקהבפרסום]

לפי מה שהבנתי, כדי שהקול שלנו ישפיע על בחירת קמפיין מנצח, אפשר ללחוץ על תודה רק לרעיון אחד, לא?
(בנתיים ראיתי שלחצו שם תודות בלי חשבון. כדאי להבהיר בתחילת השרשור מה האפשרויות)

ההצבעה יסגר ביום ראשון הבא ב12:00 בצהרים.

הרבה שאלו, והנה התושבה: אפשר לבחור כמה כרזות שרוצים ואפשר להצביע גם פה וגם בjdn​

 

[עפרה]

היה לי רעיון, או בעצם תיאוריה שלמה
בנושא הזה של הבחירות ושל אלה שלא בוחרים
אחרי שהכרתי כאלה ושמעתי את דעותיהם וכאבתי
לצערי לא הספקתי לפתח את הרעיון לכדי כרזה חזקה לסיים בזמן.
אני בכל זאת מספרת על זה כאן, כי אני מרגישה צורך להעביר את המסר הזה.

אני חושבת שהסיבה שהרבה אנשים לא בוחרים, היא הנטייה לאינדבידואליזם
אנשים אוהבים להרגיש שהם אחרים, שהם לא כמו כולם, שהם יותר חכמים ויותר חדי אבחנה
שהם לא נסחפים בזרם הכללי, שהם מעל.

ואת ההרגשה הזו מקבלים על ידי ביקורת תמידית על הציבור שלך
על ידי שתמיד אתה נגד, ורואה את הרע, ושונא
את אלה שאתה אמור היית להיות חלק מהם.
כן
האנשים השונאים, הציניים, המבקרים - מרגישים שהם יותר מכולם.

האמת שבציבור הכללי גם כן רואים את התופעה הזו
והאופן שבו זה מתבטא שם - זה שנאת ישראל
זה אלה שמזדהים עם הערבים, ששונאים את המדינה ואת הדרך שלה
שתמיד יש להם ביקורת, והם מדברים נגד, ולא אוהבים את עצמנו.
הם לא אנשים יפים.

אני חושבת שהדרך אל הלב עוברת דרך זה שהיו גורמים לאנשים להרגיש שלשנוא את עצמנו זה לא מכבד
שאם יש לך ביקורת אתה אומר אותה מתוך אהבה, כאחד מתוך החברה, ולא כמישהו מבחוץ, שמתנכר
לראות את הרע ואת המכוער זה לא מחוכם, זה קטנוני וזה מראה על אישיות בדלנית ולא נעימה.
זה אנושי ויפה להיות מחובר. להיות חלק. אפשר שתהיה ביקורת. מבפנים. עם אהבה.
בסך הכול זה הציבור האמיתי שלך. וזו לא בושה להיות חלק. גם אם יש דברים שלא מוצאים חן בעיניך. זה מראה על בגרות, על סלחנות ועל עומק.

וגם רציתי לומר שכשאדם במוצהר מתנתק מהציבור ומתנכר לו בגלוי, יש לזה המון השלכות
על המשפחה, על הילדים
המון עניינים פועלים על נפש הילד והנער מתוך תחושת השייכות למגזר
וחבל להרוס את הרגש החשוב הזה בגלל יצרים קטנוניים ושוליים
והם תמיד קטנוניים ושוליים.
כל הטענות וכל המענות.
אף פעם לא מצאתי אחד שהגיש לי נימוק מקיף, אמיתי, גדול, עמוק.
ששווה בשבילו שהילד שלך ירגיש בבית מול השלט של 'הבית היהודי'
וכשהוא יראה המון חרדי - הוא ירגיש בוז עמוק.
שייכות זה הא' ב' של נפש בריאה.

 

[bekki]

היה לי רעיון, או בעצם תיאוריה שלמה
בנושא הזה של הבחירות ושל אלה שלא בוחרים
אחרי שהכרתי כאלה ושמעתי את דעותיהם וכאבתי
לצערי לא הספקתי לפתח את הרעיון לכדי כרזה חזקה לסיים בזמן.
אני בכל זאת מספרת על זה כאן, כי אני מרגישה צורך להעביר את המסר הזה.

אני חושבת שהסיבה שהרבה אנשים לא בוחרים, היא הנטייה לאינדבידואליזם
אנשים אוהבים להרגיש שהם אחרים, שהם לא כמו כולם, שהם יותר חכמים ויותר חדי אבחנה
שהם לא נסחפים בזרם הכללי, שהם מעל.

ואת ההרגשה הזו מקבלים על ידי ביקורת תמידית על הציבור שלך
על ידי שתמיד אתה נגד, ורואה את הרע, ושונא
את אלה שאתה אמור היית להיות חלק מהם.
כן
האנשים השונאים, הציניים, המבקרים - מרגישים שהם יותר מכולם.

האמת שבציבור הכללי גם כן רואים את התופעה הזו
והאופן שבו זה מתבטא שם - זה שנאת ישראל
זה אלה שמזדהים עם הערבים, ששונאים את המדינה ואת הדרך שלה
שתמיד יש להם ביקורת, והם מדברים נגד, ולא אוהבים את עצמנו.
הם לא אנשים יפים.

אני חושבת שהדרך אל הלב עוברת דרך זה שהיו גורמים לאנשים להרגיש שלשנוא את עצמנו זה לא מכבד
שאם יש לך ביקורת אתה אומר אותה מתוך אהבה, כאחד מתוך החברה, ולא כמישהו מבחוץ, שמתנכר
לראות את הרע ואת המכוער זה לא מחוכם, זה קטנוני וזה מראה על אישיות בדלנית ולא נעימה.
זה אנושי ויפה להיות מחובר. להיות חלק. אפשר שתהיה ביקורת. מבפנים. עם אהבה.
בסך הכול זה הציבור האמיתי שלך. וזו לא בושה להיות חלק. גם אם יש דברים שלא מוצאים חן בעיניך. זה מראה על בגרות, על סלחנות ועל עומק.

וגם רציתי לומר שכשאדם במוצהר מתנתק מהציבור ומתנכר לו בגלוי, יש לזה המון השלכות
על המשפחה, על הילדים
המון עניינים פועלים על נפש הילד והנער מתוך תחושת השייכות למגזר
וחבל להרוס את הרגש החשוב הזה בגלל יצרים קטנוניים ושוליים
והם תמיד קטנוניים ושוליים.
כל הטענות וכל המענות.
אף פעם לא מצאתי אחד שהגיש לי נימוק מקיף, אמיתי, גדול, עמוק.
ששווה בשבילו שהילד שלך ירגיש בבית מול השלט של 'הבית היהודי'
וכשהוא יראה המון חרדי - הוא ירגיש בוז עמוק.
שייכות זה הא' ב' של נפש בריאה.

צודקת לגמרי.הזכרת לי רכיב תאורתי שאומר שהצרכים של האדם לעיתים נראים מנוגדים.הצורך בשייכות - ומנגד הצורך בייחודיות.ככל שצורך אחד גדל מתעורר הצורך בצורך השני.לכאורה נראה סתירה...

קיימת דרך לשלב בין שני הצרכים לדוג: להיות שייך לגמרי לקבוצה שלך ומנגד לראות את קבוצתך כייחודית ושונה מקבוצות אחרות.

 

[מילה בסלע]

עפרה,
ניתוח כ"כ חד, עמוק וקרוב לנפש האדם.

חייב לצאת ממנו קמפיין טוב!!!