הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אין לי הרבה מה לספר, אבל זה הציק לי, אז חשבתי לפרוק.
הקראתי סיפור לילדה בת 5, מספרון דק שהיא הביאה מהגן.
בספר מסופר על מירי, בת 5, שאמא שולחת אותה למרכול השכונתי לבד בפעם הראשונה.
תוך כדי הקראה, אנחנו עוברות על כל החלקים בסיפור- איך מירי שמה לב שלאמא חסר קמח, ואיך מירי מתנדבת ללכת לבד. אמא נותנת לה ארנק קטן במתנה כדי שתוכל לשמור את הכסף, ומדריכה אותה מה לעשות- לקחת קמח, ללכת לקופאי, לשלם לו, לשמור חזק על העודף. מירי מבטיחה שהיא תסתדר, ואז--- פשוט--- יוצאת--- מהבית.
אז מה, נראה לכם שאקריא לילדה בת 5 את הסיפור כמו שהוא, כשאני קולטת שהוא כתוב בצורה כזאת?
כמובן שהתחלתי מיד לאלתר:
"'מה עושים, מירי, כשמישהו זר ניגש אליך ברחוב ומבקש ממך עזרה?' שאלה אמא. 'נכון שמבוגר בד"כ לא צריך עזרה מילד קטן? נכון שלא כדאי לדבר עם זרים? ואם הוא אומר שהוא חבר של אבא? ואם הוא נותן לך סוכריה?' מירי ענתה בבטחון: 'לא אלך איתו, ואם אני מפחדת או שהוא מציק לי, אצעק מיד בקול גדול'."
עכשיו, לכל אלה שמצדדים ב'לא צריך להכניס כאלה דברים בספרי ילדים', מה לגבי זהירות בדרכים?
גם זה לא הופיע שם. נאלצתי להמשיך במופע הכשרונות שלי, שאף אחד אפילו לא היה מודע אליו:
"מה עושים כשמגיעים למעבר חציה? נכון, לא חוצים את הכביש לבד, מבקשים ממישהו מבוגר לחצות את הכביש בזהירות."
באיזשהו שלב הילדה התחילה לחשוד שאני מאלתרת, ואז הייתי חייבת גם להוסיף חרוזים. שרדתי די יפה, האמת. עברו המון שנים מאד שתרגלתי את זה אבל מסתבר שבזמני לחץ האינסטינקט הוא לא צחוק, זה זורם לך בדם.
אם אתם שואלים אותי, זה ממש ממש הציק לי.
איך יכול להיות שהספר פשוט מתעלם מכל הנושאים האלה?
בכריכה הפנימית כתוב שמטרת הספר היא ללמד את הילד על 'סביבה בטוחה'. סלחו לי, על איזו סביבה בטוחה מדובר? לשמור על הכסף בארנק? לא לאבד מטבעות של עודף?
זה כל כך הציק לי. הרגשתי שאני חייבת לשתף אתכם, ולשאול אתכם האם אתם חושבים שאני צודקת בהתקוממות שלי, או שהגזמתי.
הקראתי סיפור לילדה בת 5, מספרון דק שהיא הביאה מהגן.
בספר מסופר על מירי, בת 5, שאמא שולחת אותה למרכול השכונתי לבד בפעם הראשונה.
תוך כדי הקראה, אנחנו עוברות על כל החלקים בסיפור- איך מירי שמה לב שלאמא חסר קמח, ואיך מירי מתנדבת ללכת לבד. אמא נותנת לה ארנק קטן במתנה כדי שתוכל לשמור את הכסף, ומדריכה אותה מה לעשות- לקחת קמח, ללכת לקופאי, לשלם לו, לשמור חזק על העודף. מירי מבטיחה שהיא תסתדר, ואז--- פשוט--- יוצאת--- מהבית.
אז מה, נראה לכם שאקריא לילדה בת 5 את הסיפור כמו שהוא, כשאני קולטת שהוא כתוב בצורה כזאת?
כמובן שהתחלתי מיד לאלתר:
"'מה עושים, מירי, כשמישהו זר ניגש אליך ברחוב ומבקש ממך עזרה?' שאלה אמא. 'נכון שמבוגר בד"כ לא צריך עזרה מילד קטן? נכון שלא כדאי לדבר עם זרים? ואם הוא אומר שהוא חבר של אבא? ואם הוא נותן לך סוכריה?' מירי ענתה בבטחון: 'לא אלך איתו, ואם אני מפחדת או שהוא מציק לי, אצעק מיד בקול גדול'."
עכשיו, לכל אלה שמצדדים ב'לא צריך להכניס כאלה דברים בספרי ילדים', מה לגבי זהירות בדרכים?
גם זה לא הופיע שם. נאלצתי להמשיך במופע הכשרונות שלי, שאף אחד אפילו לא היה מודע אליו:
"מה עושים כשמגיעים למעבר חציה? נכון, לא חוצים את הכביש לבד, מבקשים ממישהו מבוגר לחצות את הכביש בזהירות."
באיזשהו שלב הילדה התחילה לחשוד שאני מאלתרת, ואז הייתי חייבת גם להוסיף חרוזים. שרדתי די יפה, האמת. עברו המון שנים מאד שתרגלתי את זה אבל מסתבר שבזמני לחץ האינסטינקט הוא לא צחוק, זה זורם לך בדם.
אם אתם שואלים אותי, זה ממש ממש הציק לי.
איך יכול להיות שהספר פשוט מתעלם מכל הנושאים האלה?
בכריכה הפנימית כתוב שמטרת הספר היא ללמד את הילד על 'סביבה בטוחה'. סלחו לי, על איזו סביבה בטוחה מדובר? לשמור על הכסף בארנק? לא לאבד מטבעות של עודף?
זה כל כך הציק לי. הרגשתי שאני חייבת לשתף אתכם, ולשאול אתכם האם אתם חושבים שאני צודקת בהתקוממות שלי, או שהגזמתי.
ולרענן תקציר ופרקים ראשונים למשהו אפשרי לקריאה.
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //