הרכבת של 07:23 (2)

[יעקב1]

...

 

[dalit]

הרבה יותר מעניינת מהקודמת.

 

[שיר770]

תמונה מקסימה... (לפחות התוכן שבה. ולדעתי, גם הביצוע למרות שאני לא הכי מבינה בזה...)
הבאתי את כל המשפחה לראות...
אני נוסעת כמעט כל יום בערך בשעה הזאת ברכבת (7:38). ומה שאני רואה זה רק חיילים.
אולי תספר לנו מאיפה לאיפה הרכבת??? מירושלים לבני ברק ???

 

[יעקב1]

מבית שמש לת"א.

 

[yossmor2]

יעקב,
התמונה הראשונה בסדרה, מעבר לחשיפה מצויינת (והחשק לקנות את ה 5D MK II) לא הייתה מספיק ברורה בפני עצמה,
כאן הסיפור מתחיל להתגלות במלואו, וברור כעת כי התמונה הראשונה היתה "קדימון"....

אני מחכה לתמונה הבאה של הוצאת ספר תורה.......

אהבתי.

 

[Srool]

תמונה מדהימה!
אהבתי מאוד.

 

[Shia]

באמת תופעה מדהימה, המניין הקבוע של רכבת בית-שמש ת"א...
יש אפילו ספר תורה קטנצ'יק.
קידוש השם אמיתי.

 

[msphoto]

אהבתי.

הולכת עין מצויינת, תחושת בוקר חזקה, עוד לא החלטתי אם אלו שמציצים לכיוון המצלמה גורעים או דוקא מוסיפים..

 

[צל99]

מקסים.

אשתי ראתה לרגע את התמונה מהצד ושאלה koko ?

 

[moti!a]

יופי של תמונה יעקב

 

[orli_dimri]

תמונה ממש יפה.

הייתי רושמת בכותרת: "השלטות החרדים על רכבת ישראל"
מתאים לא?

 

[כדרלעמר]

יעקב,

אין מה להשוות לתמונה הראשונה, זו מעולה מכל הבחינות!

בקטנה, הייתי מיישר את התמונה טיפונת לימין (במעלה אחת).

 

[יעקב1]

יעקב,

אין מה להשוות לתמונה הראשונה, זו מעולה מכל הבחינות!

בקטנה, הייתי מיישר את התמונה טיפונת לימין (במעלה אחת).

דעתך.
דעתי, הקודמת.

 

[dalit]

דעתך.
דעתי, הקודמת.

אתה יכול לנסות להסביר למה?

 

[יעקב1]

אתה יכול לנסות להסביר למה?

בשמחה. רק שאיציקל לא יגיד שאני לא מקבל ביקורת

צילום מרתק מבחינתי הוא צילום שחודר מבעד, שחודר לתוך רגע פרטי.
מסיבה פשוטה, זה מקום שאנו כבני אדם לא שמים לב אליו, וגם אם נשים לב נתרגש לרגע ואח"כ הוא יעלם. רגעים קטנים שבריריים.

תמצית הצילום מבחינתי, הוא לעצור ולתפוס רגעים כאלו של סיטואציה אנושית.
רגע אחרי, הוא כבר הביט אלי והרגע הסתיים.

כמובן שהתאורה הרכה, והעומק שנוצר מתוך היד מהניחה תפילין תרם לעומק ול'הצצה' אל תוך אותו הרגע.

כצלם עיתונות בנשמה אלו הצילומים המרתקים אותי.

צילום המתעד רגע בר-חלוף הוא צילום מרגש.

 

[כדרלעמר]

יעקב,

אתה צודק עקרונית שצילום המתעד רגע קטן הוא צילום גדול. אבל יש גם אבל גדול...

אפשר לצלם המון מצבים ברי חלוף שהם לא צילומים גדולים, כל זה בצילום שיש בו משמעות מיוחדת, לא כל אדם הולך ברחוב או יושב על ספסל יהווה צילום רחוב טוב או סיטואציה יחודית, גם אם יש סיפור מאחורי התמונה.

התמונה הראשונה מספרת סיפור אבל היא סתמית, כפי שכתבתי באשכול הראשון היא דומה לעוד קליק של תייר שרצה להראות איך נראית רכבת מבפנים ובמקרה בעדשתו נקלטו מתפללים יוהדים, אך באותה ידה אלו יכלו להיות תיירים הודים באמצע אכילת קארי ברכבת ישראל 7:23. נכון שהתפילין והתפילה הם סיפור אבל גם בלעדיהם יש סיפור - אנשים נוסעים ברכבת ועסוקים בענייניהם, רק שכעת הם גם מתפללים.

לעומת זאת התמונה באשכול הנוכחי מעבירה סיטואציה בשלמותה ובעוצמתה. הסיפור נשאר אותו סיפור אבל עם תחושה הרבה יותר בעוצמה, הזווית המעניינת, תחושת אורך הקרון שהפך לבית כנסת, כמות המתפללים משייכת את כולם לקבוצה אחת והכל בעצם זה סיפור שלם בתמונה אחת המבוצעת היטב.

בתמונה הראשונה לא תפסת רגע אינטימי עם מצולם או של מצולם, לא רואים איזה אלמנט מיוחד בתפילה מלבד אנשים עם תפילין יושבים ברכבת. התמונה השניה אינה מעבירה אלמנט של תפילה בהתמקדות על אדם מסויים, היא מעבירה את כל התפילה ברכבת שהייתה לביה"כ ומקשרת בין כל יושבי הקרון.

זו דעתי.

 

[ח-מ]

התמונה מקסימה ועוד יותר הספור שמאחורי...

 

[tamiro]

נחמד מאוד
מסוג התמונות שהייתי רוצה לראות גם בחשיפה קצת יותר ארוכה
בכדי לקבל אדם או שניים במריחה
דבר שהיה מוסיף לאווירה, לטעמי.

 

[צל99]

יעקב,

אתה צודק עקרונית שצילום המתעד רגע קטן הוא צילום גדול. אבל יש גם אבל גדול...

אפשר לצלם המון מצבים ברי חלוף שהם לא צילומים גדולים, כל זה בצילום שיש בו משמעות מיוחדת, לא כל אדם הולך ברחוב או יושב על ספסל יהווה צילום רחוב טוב או סיטואציה יחודית, גם אם יש סיפור מאחורי התמונה.

התמונה הראשונה מספרת סיפור אבל היא סתמית, כפי שכתבתי באשכול הראשון היא דומה לעוד קליק של תייר שרצה להראות איך נראית רכבת מבפנים ובמקרה בעדשתו נקלטו מתפללים יוהדים, אך באותה ידה אלו יכלו להיות תיירים הודים באמצע אכילת קארי ברכבת ישראל 7:23. נכון שהתפילין והתפילה הם סיפור אבל גם בלעדיהם יש סיפור - אנשים נוסעים ברכבת ועסוקים בענייניהם, רק שכעת הם גם מתפללים.

לעומת זאת התמונה באשכול הנוכחי מעבירה סיטואציה בשלמותה ובעוצמתה. הסיפור נשאר אותו סיפור אבל עם תחושה הרבה יותר בעוצמה, הזווית המעניינת, תחושת אורך הקרון שהפך לבית כנסת, כמות המתפללים משייכת את כולם לקבוצה אחת והכל בעצם זה סיפור שלם בתמונה אחת המבוצעת היטב.

בתמונה הראשונה לא תפסת רגע אינטימי עם מצולם או של מצולם, לא רואים איזה אלמנט מיוחד בתפילה מלבד אנשים עם תפילין יושבים ברכבת. התמונה השניה אינה מעבירה אלמנט של תפילה בהתמקדות על אדם מסויים, היא מעבירה את כל התפילה ברכבת שהייתה לביה"כ ומקשרת בין כל יושבי הקרון.

זו דעתי.

בגדול נכון.

אבל כל תמונה מספרת צריכה להיות גם נעימה לעין ויפה חזותית. הראשונה פחות יפה.
בנוסף הספור של השניה מעניין יותר, לא מדובר בסתם מי שמתפלל בדרך, את זה רואים כל יום בתחנה המרכזית, קרון שלם מתפלל במנין זה כבר משהו אחר.

לכן לדעתי הקטנה השניה כאן לוקחת בגדול.

 

[רבקה.]

בויכוח על התמונה הזאת והקודמת אני חייבת לציין שאני מסכימה גם איתך, יעקב, וגם עם כדרלעמר.
יעקב הסביר למה התמונה הזו לא נוגעת (לדעתי). אין בה תפיסה של רגע, אין בה מציאות, אותנטיות, אנשים. יש בה צילום של קרון מלא במתפללים, שזה נחמד אבל לא מרגש. זה כמו לראות בעצמכם את האנשים האלה מתפללים ברכבת. מעלה חיוך, אבל הפן הצילומי פה לא מעניין.
כדרלעמר (וגם צבי) הסביר למה הקודמת לא טובה בעיני. היא אמנם אמיתית, מביאה מקרוב את הסיפור, ואישית כשראיתי אותה גם זיהיתי (כבר שם, לא רק בעזרת התמונה הנוכחית) את האלמנט של תפילין בכל התמונה. אבל היא מבוצעת כמו סנאפ-שוט, ולכן היא לא מושלמת בעיני.
מה ש"הציל אותה" בעיני זה הבחור שרואים את הפנים שלו, שהתאורה שנופלת עליו פשוט מדהימה, וגם כ"כ מתאימה לסיטואציה של תפילה.

אם הייתי צריכה לבחור, אז כמו יעקב ובניגוד לכל המגיבים - הייתי מעדיפה חד משמעית את הראשונה. השניה היא סתם צילום תיעוד, הראשונה מביאה פן מיוחד (ותאורה! ). אם זה היה תלוי בי, הייתי מציגה את הצילומים זה לצד זה, כדי שישלימו את החסר אחד של השני.
אישית - אני לא מתה על הסט בכללותו.

עריכה: ואגב, לא יודעת אם זה קידוש השם "להרוויח" עוד כמה דקות שינה ולהלשלים תפילה ברכבת. אני מעריצה את אבא שלי שיוצא כל בוקר למניין ב-5:20, ויוצא מהיישוב לנתניה ב-6:20 אחרי תפילה.