הרעת תנאים בהריון

[צבעוני]

במקרה והמעסיק מודיע על צמצום שעות העבודה לעובדת בהריון, בעקבות ירידה בפעילות העסק, האם זו הרעת תנאים? מה הזכויות? וכיצד ניתן לבקש אותן?
תודה!!

 

[ISRAELNR]

איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של אשה בהריון

http://www.kolzchut.org.il/he/איסור_פגיעה_בהיקף_משרה_או_בהכנסה_של_אשה_בהריון

 

[אריה123]

אוי... החוקים האלו... (זה לא קשור לנשוא השאלה, אבל כדאי לשים לב שלא כל מה שהחוק אומר זה הגיוני)

הבאתי ציטוט משם :

"למעסיק אסור לפגוע בהיקף המשרה ובשכר של עובדת בהריון שעבדה אצלו או באותו מקום עבודה לפחות 6 חודשים, אלא בהיתר מאת משרד הכלכלה.

למרות זאת, במקרים הבאים מותר למעסיק לפגוע בהיקף משרתה או בהכנסתה של העובדת:

1. במקרה והעובדת ביקשה להפחית את היקף משרתה בשל מצבה הרפואי;"



הבנתם ? החוק מאשר למעסיק לפגוע אם העובדת ביקשה. איזה נס...

 

[MIRIBZ00]

ראשית מומלץ לשלוח מכתב רשמי אם ציון המצב וכי זה אסור ע"פ חוק.
שנית מומלץ לעיין קלות באתר משרד הכלכלה.

 

[shef]

אוי... החוקים האלו... (זה לא קשור לנשוא השאלה, אבל כדאי לשים לב שלא כל מה שהחוק אומר זה הגיוני)

הבאתי ציטוט משם :

"למעסיק אסור לפגוע בהיקף המשרה ובשכר של עובדת בהריון שעבדה אצלו או באותו מקום עבודה לפחות 6 חודשים, אלא בהיתר מאת משרד הכלכלה.

למרות זאת, במקרים הבאים מותר למעסיק לפגוע בהיקף משרתה או בהכנסתה של העובדת:

1. במקרה והעובדת ביקשה להפחית את היקף משרתה בשל מצבה הרפואי;"

הבנתם ? החוק מאשר למעסיק לפגוע אם העובדת ביקשה. איזה נס...

למה אוי? לא הבנתי.

אני לא ממש יודעת מה ההשכלה המשפטית שלכם. אבל לפי דעתי להתבטא שחוק לא הגיוני, זה טעות. כי לכל חוק יש הגיון משפטי מאחוריו, אפשר להסכים אתו ואפשר שלא. זה כבר שייך למגרש הפוליטי. אפשר אולי להתווכח על הניסוח (ואני מאמינה, שהציטוט שמופיע באתר, לא ממש מופיע ברשומות כפי שמופיע באתר. זה די ברור. לא?!), אפשר להתווכח על המשמעויות, אבל אי אפשר להתווכח על ההגיון. זהו דבר שלא נתון לויכוח. תשאל כל משפטן.

חוץ מזה, כדאי להבין, שכל חוק שמגן על העובדים, בסופו של דבר הוא גם לטובת המעסיקים. למשל, החוק הספציפי הזה, לגבי הרעת תנאים בתקופת הריון או לידה. בא ננסה לרגע לחשוב מה היה קורה אילו המחוקק לא היה מגן על נשים בתקופה זו?

אפשרות א: גל של פיטורי נשים בתקופות הרגישות בחייהן. וזה עלול לגרום לאפשרות ב'.
אפשרות ב: נשים שיבואו לעבודה בתקופות הללו, תוך סיכון בריאותם ובריאות ילדיהן, וכל זאת כדי למנוע מהמעסיק את פיטוריהן.

נקל להבין מהי תהיה תפוקת עבודתה של אישה זו, שכל רופא יצווה עליה להישאר לנוח בביתה, אך היא מבכרת לצאת לעבודה כדי שלא תהיה עילה לפיטוריה. יתירה מכך, מעסיק שכל שנה מבכר להחליף את צוות העובדות שלו, משום יציאתן לחופשת לידה, מקבל עובדת ממורמרת, מפוחדת ומתוסכלת. תפוקת העבודה יורדת פלאים. אני זוכרת את הפעם הראשונה בה נאלצתי להיעדר מהעבודה מחמת חולי, וחששתי נורא. כשחזרתי הבוס שלי חייך אלי, ואמר לי שבעיקרון הוא מאמין לעובדים שלו, והוא צריך אישור מחלה רק בגלל שהנהלת החשבונות צריכה. איזו הקלה הרגשתי, ומאז פשוט כיף לי לבא לכאן לעבודה. כי מתחשבים בי. שווה להתחשב. וזה המטרה של החוק.

הווה אומר, החוק שמגן על האשה בתקופה זו, הוא גם לטובתו של המעסיק. הוא מקבל עובדים עם תפוקת עבודה נאותה, ועם חשק ומחוייבות לעבודה. תחשוב גם על המעסיק. טובת העובדים היא בעצם טובתו. ואני מדברת כעובדת ולא כבוסית.

 

[mig]

למה אוי? לא הבנתי.

אני לא ממש יודעת מה ההשכלה המשפטית שלכם. אבל לפי דעתי להתבטא שחוק לא הגיוני, זה טעות. כי לכל חוק יש הגיון משפטי מאחוריו, אפשר להסכים אתו ואפשר שלא. זה כבר שייך למגרש הפוליטי. אפשר אולי להתווכח על הניסוח (ואני מאמינה, שהציטוט שמופיע באתר, לא ממש מופיע ברשומות כפי שמופיע באתר. זה די ברור. לא?!), אפשר להתווכח על המשמעויות, אבל אי אפשר להתווכח על ההגיון. זהו דבר שלא נתון לויכוח. תשאל כל משפטן.

חוץ מזה, כדאי להבין, שכל חוק שמגן על העובדים, בסופו של דבר הוא גם לטובת המעסיקים. למשל, החוק הספציפי הזה, לגבי הרעת תנאים בתקופת הריון או לידה. בא ננסה לרגע לחשוב מה היה קורה אילו המחוקק לא היה מגן על נשים בתקופה זו?

אפשרות א: גל של פיטורי נשים בתקופות הרגישות בחייהן. וזה עלול לגרום לאפשרות ב'.
אפשרות ב: נשים שיבואו לעבודה בתקופות הללו, תוך סיכון בריאותם ובריאות ילדיהן, וכל זאת כדי למנוע מהמעסיק את פיטוריהן.

נקל להבין מהי תהיה תפוקת עבודתה של אישה זו, שכל רופא יצווה עליה להישאר לנוח בביתה, אך היא מבכרת לצאת לעבודה כדי שלא תהיה עילה לפיטוריה. יתירה מכך, מעסיק שכל שנה מבכר להחליף את צוות העובדות שלו, משום יציאתן לחופשת לידה, מקבל עובדת ממורמרת, מפוחדת ומתוסכלת. תפוקת העבודה יורדת פלאים. אני זוכרת את הפעם הראשונה בה נאלצתי להיעדר מהעבודה מחמת חולי, וחששתי נורא. כשחזרתי הבוס שלי חייך אלי, ואמר לי שבעיקרון הוא מאמין לעובדים שלו, והוא צריך אישור מחלה רק בגלל שהנהלת החשבונות צריכה. איזו הקלה הרגשתי, ומאז פשוט כיף לי לבא לכאן לעבודה. כי מתחשבים בי. שווה להתחשב. וזה המטרה של החוק.

הווה אומר, החוק שמגן על האשה בתקופה זו, הוא גם לטובתו של המעסיק. הוא מקבל עובדים עם תפוקת עבודה נאותה, ועם חשק ומחוייבות לעבודה. תחשוב גם על המעסיק. טובת העובדים היא בעצם טובתו. ואני מדברת כעובדת ולא כבוסית.

בלי ספק שעובדים מרוצים זה תועלת העסק לחלוטין.

אבל לפעמים אותם החוקים הופכים להיות כחוקי סדום ועמורה,

לדוג'
- עובדת שהסבה נזקים אדירים לעסק, לא הסכימה לקחת אחריות, לא הסכימה לשינוים מבניים שדווקא גרמו להעלאה בשכרה אך לא היו נוחים לה מפאת תנאים אחרים, אך לבוס אסור לגעת בה - עליו לאבד את עסקו - או להפסיד ממון רב, כי העובדת בהריון.

- עסק שלצער בעל הבית, שהיה עד עתה בוס נהדר הגיע אל סף פשיטת רגל.
אין ברירה, נלקח יועץ ארגוני שבחן את הדברים והורה על צעדי ייעול, ביניהם היה צמצום מצבת העובדים כצעד ראשון (כמובן בנוסף לצעדים רבים נוספים ולא פשוטים) אך עסק חרדי, שבאותו זמן 4 עובדותיו היו לפני לידה (אחת בחופשה) - מה יעשה??

דבר זה מזיק מאד גם לנשים,
מעסיקים נמנעים לקחת נשים בגיל הפוריות כשניכר שלידותיהן צפופות.
מעסיקים ערניים מאד לגבי תועלת העובדות ומפטרים בשלב ראשון ללא נתינת צ'אנס שמא אח"כ הם יסתבכו כאשר העובדת תשנה מצב.
ועוד ועוד.

אני מסכימה בהחלט שאשה מפאת מצבה הרגיש זקוקה להגנה,
אבל למה החוק מפיל את העול אך ורק על המעסיק?

 

[צילומנציה]

תראו, האיסור לפטר עובדת בהריון וכן הרעת תנאים בהריון למיטב ידיעתי, הם על רקע ההריון (כלומר אסור להרע תנאים לעובדת בהריון בגלל שהיא בהריון) העוקץ הוא שקשה עד בלתי אפשי להוכיח שזה לא על רקע ההריון, אבל במקרים כמו שהוזכרו שהיה יעוץ עסקי זה משהו שקל להוכיח- יש חשבונית ששולמה ליועץ, יש חוות דעת כתובה וכו' מה שיצטרכו להוכיח זה שלא מבצעים זאת רק על העובדת הזו וכו' אם מחילים את הצמצומים על כל העובדים בצורה שוה- למשל מורידים לכל עובד שעה ללא יוצא מן הכלל- לא אמורה להיות בעיה. יתכן שצריך לבקש אישור ממשרד הכלכלה ואז כדאי לעשות זאת באמצעות רו"ח שמתמחה בכך!

 

[mig]

אגב, לא הדגשתי,
למען הסר ספק, אין שום קשר בין הסיפורים הנ"ל אלי...

 

[שרה חוה]

בדיוק באותו נושא:
סייעת בגן שהפילה בחודש רביעי האם מותר לפטר אותה??

 

[אריה123]

למה אוי? לא הבנתי.

אני לא ממש יודעת מה ההשכלה המשפטית שלכם. אבל לפי דעתי להתבטא שחוק לא הגיוני, זה טעות. כי לכל חוק יש הגיון משפטי מאחוריו, אפשר להסכים אתו ואפשר שלא. זה כבר שייך למגרש הפוליטי. אפשר אולי להתווכח על הניסוח (ואני מאמינה, שהציטוט שמופיע באתר, לא ממש מופיע ברשומות כפי שמופיע באתר. זה די ברור. לא?!), אפשר להתווכח על המשמעויות, אבל אי אפשר להתווכח על ההגיון. זהו דבר שלא נתון לויכוח. תשאל כל משפטן.

חוץ מזה, כדאי להבין, שכל חוק שמגן על העובדים, בסופו של דבר הוא גם לטובת המעסיקים. למשל, החוק הספציפי הזה, לגבי הרעת תנאים בתקופת הריון או לידה. בא ננסה לרגע לחשוב מה היה קורה אילו המחוקק לא היה מגן על נשים בתקופה זו?

אפשרות א: גל של פיטורי נשים בתקופות הרגישות בחייהן. וזה עלול לגרום לאפשרות ב'.
אפשרות ב: נשים שיבואו לעבודה בתקופות הללו, תוך סיכון בריאותם ובריאות ילדיהן, וכל זאת כדי למנוע מהמעסיק את פיטוריהן.

נקל להבין מהי תהיה תפוקת עבודתה של אישה זו, שכל רופא יצווה עליה להישאר לנוח בביתה, אך היא מבכרת לצאת לעבודה כדי שלא תהיה עילה לפיטוריה. יתירה מכך, מעסיק שכל שנה מבכר להחליף את צוות העובדות שלו, משום יציאתן לחופשת לידה, מקבל עובדת ממורמרת, מפוחדת ומתוסכלת. תפוקת העבודה יורדת פלאים. אני זוכרת את הפעם הראשונה בה נאלצתי להיעדר מהעבודה מחמת חולי, וחששתי נורא. כשחזרתי הבוס שלי חייך אלי, ואמר לי שבעיקרון הוא מאמין לעובדים שלו, והוא צריך אישור מחלה רק בגלל שהנהלת החשבונות צריכה. איזו הקלה הרגשתי, ומאז פשוט כיף לי לבא לכאן לעבודה. כי מתחשבים בי. שווה להתחשב. וזה המטרה של החוק.

הווה אומר, החוק שמגן על האשה בתקופה זו, הוא גם לטובתו של המעסיק. הוא מקבל עובדים עם תפוקת עבודה נאותה, ועם חשק ומחוייבות לעבודה. תחשוב גם על המעסיק. טובת העובדים היא בעצם טובתו. ואני מדברת כעובדת ולא כבוסית.

א. הבאתי את הציטוט כדי להמחיש את הגישה של המחוקק לצורת הקשר בין המעסיק לעובד.

הנוסח של: מותר לפגוע בשעות העבודה של העובד, רק אם העובד מאשר זאת, מראה מעל לכל ספק שכל נגיעה קלה וקטנה ושינויים בסדרי העבודה נחשבים כ'פגיעה בעובד', ולמרבה הצחוק, גם אם העובד מבקש זאת.

ב. את כותבת כשכירה, ולכן את כותבת כך ואני מבין אותך.

הרבה מאד מעדיפות להשאר שכירות עם משכורת בטוחה, איסור פיטורין כשאין כח לעבוד, קבלת משכורת מהמעסיק לאחר גיל הפרישה בלי לעבוד (מה שנקרא בלשון לע"ז "פנסיה"), קבלת פיצויים אם מתפטרים אפילו מרצון בזמנים מיוחדים, קבלת דמי נסיעות עד לעבודה וחזרה, ביטוח על חשבון המעסיק, קבלת משכורת בזמני חופשות וימי מחלה על חשבון המעסיק, קבלת בית מלון + רכב פעם בשנה, ועוד כהנה וכהנה.
אבל אם אי פעם תהפכי להיות עצמאית, אין לי ספק שתביני אותי, ותכתבי כמוני.
(מה שמעניין הוא, שלרוב, העצמאים היו כבר בצד של השכירים. אז נראה לי שבמקרה הזה העצמאים יותר צודקים)


לגבי הנושא ש'חוק הוא לא טעות'. את טועה לחלוטין.
המחוקקים זה חבר אנשים אנוכיים ואינטרסנטים שדואגים רק לעצמם, ומכאן עד לזכויות האמיתיות אין שום קשר. ואם יהיה פופוליסטי לתת זכויות למעסיקים (דבר שכנראה לא יקרה לעולם, כי הרוב הם שכירים) פתאום החוק ישתנה לטובת המעסיקים.

בדיוק באותו נושא:
סייעת בגן שהפילה בחודש רביעי האם מותר לפטר אותה??

לאחר הפלה, זה לא נחשב כמו אחרי לידה, ומותר להעדר שבוע. (במקרים מיוחדים ניתן להאריך את החופשה עד 6 שבועות).

מותר למעסיק לפטר אחרי הפלה, והשבוע חופש לא נחשב לזמן הודעה מוקדמת.

 

[פקאן]

א. הבאתי את הציטוט כדי להמחיש את הגישה של המחוקק לצורת הקשר בין המעסיק לעובד.

הנוסח של: מותר לפגוע בשעות העבודה של העובד, רק אם העובד מאשר זאת, מראה מעל לכל ספק שכל נגיעה קלה וקטנה ושינויים בסדרי העבודה נחשבים כ'פגיעה בעובד', ולמרבה הצחוק, גם אם העובד מבקש זאת.

ב. את כותבת כשכירה, ולכן את כותבת כך ואני מבין אותך.

הרבה מאד מעדיפות להשאר שכירות עם משכורת בטוחה, איסור פיטורין כשאין כח לעבוד, קבלת משכורת מהמעסיק לאחר גיל הפרישה בלי לעבוד (מה שנקרא בלשון לע"ז "פנסיה"), קבלת פיצויים אם מתפטרים אפילו מרצון בזמנים מיוחדים, קבלת דמי נסיעות עד לעבודה וחזרה, ביטוח על חשבון המעסיק, קבלת משכורת בזמני חופשות וימי מחלה על חשבון המעסיק, קבלת בית מלון + רכב פעם בשנה, ועוד כהנה וכהנה.
אבל אם אי פעם תהפכי להיות עצמאית, אין לי ספק שתביני אותי, ותכתבי כמוני.
(מה שמעניין הוא, שלרוב, העצמאים היו כבר בצד של השכירים. אז נראה לי שבמקרה הזה העצמאים יותר צודקים)


לגבי הנושא ש'חוק הוא לא טעות'. את טועה לחלוטין.
המחוקקים זה חבר אנשים אנוכיים ואינטרסנטים שדואגים רק לעצמם, ומכאן עד לזכויות האמיתיות אין שום קשר. ואם יהיה פופוליסטי לתת זכויות למעסיקים (דבר שכנראה לא יקרה לעולם, כי הרוב הם שכירים) פתאום החוק ישתנה לטובת המעסיקים.

כמו שאני מבינה את הדברים, זכויות העובדים הנ"ל נולדו בעקבות שכר המינימום הכ"כ נמוך לפי כל קנה מידה. כדי למנוע מצב ששכירים שמקבלים 23.12 לשעה ומסיימים את החודש בקושי רב, יקבלו עוד פחות במקרה של מחלה/ ביקור אצל רופא בגלל הריון וכדו' ומתוך הבנה שאין אפשרות בשו"א לחסוך לימי הזקנה מכזו משכורת או לשלם על הנסיעות וכו'.

בארצות רבות לא מקובלים התשלומים והזכויות האלו אבל לפני שמנופפים בעובדה הזו הוגן לבדוק מהו שכר המינימום המקובל שם.

מה שלא הוגן זה לפתוח עסק, להעסיק עובדים, לשלם להם שכר מינימום, ולא לעשות את החישוב כמה עולות הזכויות שלהם לפי החוק הישראלי, ואז לזעוק חמס על עושק והתמוטטות העסק.כל מעסיק שישאל רו"ח לפני פתיחת העסק, ישמע ממנו שאומנם שכר המינימום הוא 23.12 אך בתוספת הזכויות שעליו לתת הוא מגיע לקרוב ל30. לא מתאים לך- אל תעסיק שכירים.

ומה שעצוב שהסיפורים האלו קורים המון דוקא בציבור שלנו, כי יודעים שלא כ"כ מהר אישה תתלונן על מעסיק חרדי בערכאות, ומנצלים את זה. ומנצלים גם את זה שעל כל משרה אפילו בשכר מינימום יש אלפי קופצות ויכולים להגיד לעובדת: זה המצב, אני לא משלם זכויות עובדים, לא מתאים לך לכי לשלום.

ומאות ואלפי נשים ממשיכות לחרוק שיניים ולעבוד ב23.12 לשעה בלי זכויות שמגיעות להן ולשתוק.

 

[אריה123]

כמו שאני מבינה את הדברים, זכויות העובדים הנ"ל נולדו בעקבות שכר המינימום הכ"כ נמוך לפי כל קנה מידה. כדי למנוע מצב ששכירים שמקבלים 23.12 לשעה ומסיימים את החודש בקושי רב, יקבלו עוד פחות במקרה של מחלה/ ביקור אצל רופא בגלל הריון וכדו' ומתוך הבנה שאין אפשרות בשו"א לחסוך לימי הזקנה מכזו משכורת או לשלם על הנסיעות וכו'. [/B]

השכר מינימום בארץ הוא נמוך, אבל קחי בחשבון שההכנסות של המעסיק בארץ הם מהנמוכות בעולם.
המיסים הגבוהים, מע"מ, ביטו"ל, מס הכנסה, עלויות רו"ח, עלויות אדירות של תוספות לשכר, ארנונה גבוהה מאד ועוד גורמים לחוסר רווח לרוב העסקים בארץ.
כן !!! רוב העסקים בארץ אינם ריווחיים !!!

(גלובס; "- לפי הסטטיסטיקה למעלה מ-70% מהעסקים במדינת ישראל נסגרים בתוך השנה הראשונה לפעילותם." - בשנת 2012.
NANA10; "בשנת 2013 - למעלה מ 80% מהעסקים שנפתחו, נסגרו.
NRG; "מדי שנה נפתחים בארץ כ-45 אלף עסקים חדשים, אך במקביל, 35 אלף בתי-עסק נסגרים".)

אף אחד לא מדבר על לחסוך למעסיקים לימי זקנה, תשלום דמי נסיעות, הבראה, וכו'. מתוך הבנה ברורה - לא הרווחת למה שתקבל.
אז למה אצל שכירים זה אחרת ?, המעסיק שמתגלגל בחובות (כן, 80 % מהעסקים פושטים את הרגל) צריך לשלם הבראה לעובדים ? לשלם להם משכורות לימי זקנה? איזה הגיון יש בזה ?
המחוקקים (ש 100% מהם שכירים) יושבים למעלה ולא רואים את העגלה המתדרדרת לתהום.
אם בשנת 2012 70 % פשטו את הרגל, ובשנת 2013 80% פשטו את הרגל, מה יהיה ב 2014 ?

הבנה צריכה להיות גם מול מעסיק ולא רק מול השכיר, ובכל מקרה כל ההבנות צריכות להיות על חשבון המדינה והביטוח לאומי ולא על חשבון המעסיקים.

אפשר להמשיך ולטמון את הראש בחול, וכשיגיע היום שלשכירים לא יהיה איפה לעבוד כולם ישאלו איפה היינו עד היום.

(שימי לב שכל הבלגן של הפנסיה והפיצויים זה משהו חדש של כמה שנים, והמעסיקים לא מצליחים להתמודד עם זה.)



וכמו ש'מיג' כתבה למעלה: - הדברים הם תאורטיים בלבד ולא קשורים בתכל'ס לשכר שלמעשה אנחנו משתדלים לתת.

 

[אחת אחת 11]

זה באמת מאוד נכון! אם עובד לא מרגיש טוב הוא יוצא לחופשת מחלה על חשבון המעביד, ומישהו צריך לעבוד בזמן הזה- ז"א תשלום כפול! ואם המעסיק לא מרגיש טוב? אף אחד לא יפצה אותו! גם אם הוא משלם ביטוח לאומי בסכום הכי יקר ומע"מ לפי כל הכללים, פחות מ30 יום אף אחד לא משלם על זה.
יוצא שהמעסיק מפסיד מכל הכיוונים! תמיד הוא צריך לשלם על מחלה ולספוג את ההפסדים.