נכתב ע"י מיכל123;1314289:אוי... החוקים האלו... (זה לא קשור לנשוא השאלה, אבל כדאי לשים לב שלא כל מה שהחוק אומר זה הגיוני)
הבאתי ציטוט משם :
"למעסיק אסור לפגוע בהיקף המשרה ובשכר של עובדת בהריון שעבדה אצלו או באותו מקום עבודה לפחות 6 חודשים, אלא בהיתר מאת משרד הכלכלה.
למרות זאת, במקרים הבאים מותר למעסיק לפגוע בהיקף משרתה או בהכנסתה של העובדת:
1. במקרה והעובדת ביקשה להפחית את היקף משרתה בשל מצבה הרפואי;"
הבנתם ? החוק מאשר למעסיק לפגוע אם העובדת ביקשה. איזה נס...
נכתב ע"י shef;1327054:למה אוי? לא הבנתי.
אני לא ממש יודעת מה ההשכלה המשפטית שלכם. אבל לפי דעתי להתבטא שחוק לא הגיוני, זה טעות. כי לכל חוק יש הגיון משפטי מאחוריו, אפשר להסכים אתו ואפשר שלא. זה כבר שייך למגרש הפוליטי. אפשר אולי להתווכח על הניסוח (ואני מאמינה, שהציטוט שמופיע באתר, לא ממש מופיע ברשומות כפי שמופיע באתר. זה די ברור. לא?!), אפשר להתווכח על המשמעויות, אבל אי אפשר להתווכח על ההגיון. זהו דבר שלא נתון לויכוח. תשאל כל משפטן.
חוץ מזה, כדאי להבין, שכל חוק שמגן על העובדים, בסופו של דבר הוא גם לטובת המעסיקים. למשל, החוק הספציפי הזה, לגבי הרעת תנאים בתקופת הריון או לידה. בא ננסה לרגע לחשוב מה היה קורה אילו המחוקק לא היה מגן על נשים בתקופה זו?
אפשרות א: גל של פיטורי נשים בתקופות הרגישות בחייהן. וזה עלול לגרום לאפשרות ב'.
אפשרות ב: נשים שיבואו לעבודה בתקופות הללו, תוך סיכון בריאותם ובריאות ילדיהן, וכל זאת כדי למנוע מהמעסיק את פיטוריהן.
נקל להבין מהי תהיה תפוקת עבודתה של אישה זו, שכל רופא יצווה עליה להישאר לנוח בביתה, אך היא מבכרת לצאת לעבודה כדי שלא תהיה עילה לפיטוריה. יתירה מכך, מעסיק שכל שנה מבכר להחליף את צוות העובדות שלו, משום יציאתן לחופשת לידה, מקבל עובדת ממורמרת, מפוחדת ומתוסכלת. תפוקת העבודה יורדת פלאים. אני זוכרת את הפעם הראשונה בה נאלצתי להיעדר מהעבודה מחמת חולי, וחששתי נורא. כשחזרתי הבוס שלי חייך אלי, ואמר לי שבעיקרון הוא מאמין לעובדים שלו, והוא צריך אישור מחלה רק בגלל שהנהלת החשבונות צריכה. איזו הקלה הרגשתי, ומאז פשוט כיף לי לבא לכאן לעבודה. כי מתחשבים בי. שווה להתחשב. וזה המטרה של החוק.
הווה אומר, החוק שמגן על האשה בתקופה זו, הוא גם לטובתו של המעסיק. הוא מקבל עובדים עם תפוקת עבודה נאותה, ועם חשק ומחוייבות לעבודה. תחשוב גם על המעסיק. טובת העובדים היא בעצם טובתו. ואני מדברת כעובדת ולא כבוסית.
נכתב ע"י shef;1327054:למה אוי? לא הבנתי.
אני לא ממש יודעת מה ההשכלה המשפטית שלכם. אבל לפי דעתי להתבטא שחוק לא הגיוני, זה טעות. כי לכל חוק יש הגיון משפטי מאחוריו, אפשר להסכים אתו ואפשר שלא. זה כבר שייך למגרש הפוליטי. אפשר אולי להתווכח על הניסוח (ואני מאמינה, שהציטוט שמופיע באתר, לא ממש מופיע ברשומות כפי שמופיע באתר. זה די ברור. לא?!), אפשר להתווכח על המשמעויות, אבל אי אפשר להתווכח על ההגיון. זהו דבר שלא נתון לויכוח. תשאל כל משפטן.
חוץ מזה, כדאי להבין, שכל חוק שמגן על העובדים, בסופו של דבר הוא גם לטובת המעסיקים. למשל, החוק הספציפי הזה, לגבי הרעת תנאים בתקופת הריון או לידה. בא ננסה לרגע לחשוב מה היה קורה אילו המחוקק לא היה מגן על נשים בתקופה זו?
אפשרות א: גל של פיטורי נשים בתקופות הרגישות בחייהן. וזה עלול לגרום לאפשרות ב'.
אפשרות ב: נשים שיבואו לעבודה בתקופות הללו, תוך סיכון בריאותם ובריאות ילדיהן, וכל זאת כדי למנוע מהמעסיק את פיטוריהן.
נקל להבין מהי תהיה תפוקת עבודתה של אישה זו, שכל רופא יצווה עליה להישאר לנוח בביתה, אך היא מבכרת לצאת לעבודה כדי שלא תהיה עילה לפיטוריה. יתירה מכך, מעסיק שכל שנה מבכר להחליף את צוות העובדות שלו, משום יציאתן לחופשת לידה, מקבל עובדת ממורמרת, מפוחדת ומתוסכלת. תפוקת העבודה יורדת פלאים. אני זוכרת את הפעם הראשונה בה נאלצתי להיעדר מהעבודה מחמת חולי, וחששתי נורא. כשחזרתי הבוס שלי חייך אלי, ואמר לי שבעיקרון הוא מאמין לעובדים שלו, והוא צריך אישור מחלה רק בגלל שהנהלת החשבונות צריכה. איזו הקלה הרגשתי, ומאז פשוט כיף לי לבא לכאן לעבודה. כי מתחשבים בי. שווה להתחשב. וזה המטרה של החוק.
הווה אומר, החוק שמגן על האשה בתקופה זו, הוא גם לטובתו של המעסיק. הוא מקבל עובדים עם תפוקת עבודה נאותה, ועם חשק ומחוייבות לעבודה. תחשוב גם על המעסיק. טובת העובדים היא בעצם טובתו. ואני מדברת כעובדת ולא כבוסית.
נכתב ע"י שרה חוה;1327459:בדיוק באותו נושא:
סייעת בגן שהפילה בחודש רביעי האם מותר לפטר אותה??
נכתב ע"י מיכל123;1327580:א. הבאתי את הציטוט כדי להמחיש את הגישה של המחוקק לצורת הקשר בין המעסיק לעובד.
הנוסח של: מותר לפגוע בשעות העבודה של העובד, רק אם העובד מאשר זאת, מראה מעל לכל ספק שכל נגיעה קלה וקטנה ושינויים בסדרי העבודה נחשבים כ'פגיעה בעובד', ולמרבה הצחוק, גם אם העובד מבקש זאת.
ב. את כותבת כשכירה, ולכן את כותבת כך ואני מבין אותך.
הרבה מאד מעדיפות להשאר שכירות עם משכורת בטוחה, איסור פיטורין כשאין כח לעבוד, קבלת משכורת מהמעסיק לאחר גיל הפרישה בלי לעבוד (מה שנקרא בלשון לע"ז "פנסיה"), קבלת פיצויים אם מתפטרים אפילו מרצון בזמנים מיוחדים, קבלת דמי נסיעות עד לעבודה וחזרה, ביטוח על חשבון המעסיק, קבלת משכורת בזמני חופשות וימי מחלה על חשבון המעסיק, קבלת בית מלון + רכב פעם בשנה, ועוד כהנה וכהנה.
אבל אם אי פעם תהפכי להיות עצמאית, אין לי ספק שתביני אותי, ותכתבי כמוני.
(מה שמעניין הוא, שלרוב, העצמאים היו כבר בצד של השכירים. אז נראה לי שבמקרה הזה העצמאים יותר צודקים)
לגבי הנושא ש'חוק הוא לא טעות'. את טועה לחלוטין.
המחוקקים זה חבר אנשים אנוכיים ואינטרסנטים שדואגים רק לעצמם, ומכאן עד לזכויות האמיתיות אין שום קשר. ואם יהיה פופוליסטי לתת זכויות למעסיקים (דבר שכנראה לא יקרה לעולם, כי הרוב הם שכירים) פתאום החוק ישתנה לטובת המעסיקים.
נכתב ע"י פקאן;1327799:כמו שאני מבינה את הדברים, זכויות העובדים הנ"ל נולדו בעקבות שכר המינימום הכ"כ נמוך לפי כל קנה מידה. כדי למנוע מצב ששכירים שמקבלים 23.12 לשעה ומסיימים את החודש בקושי רב, יקבלו עוד פחות במקרה של מחלה/ ביקור אצל רופא בגלל הריון וכדו' ומתוך הבנה שאין אפשרות בשו"א לחסוך לימי הזקנה מכזו משכורת או לשלם על הנסיעות וכו'. [/B]
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים