השפלה של ילד בגן

מצב
הנושא נעול.
מצטערת שלא עדכנתי מה קורה אבל האתר עושה לי בעיות, וגם עדיין אין לי מה לעדכן.
הגננת אמורה לדבר עם העוזרת ונראה מה יצא מהשיחה שלהן.

לכולן פה מאוד קל להגיד לי ללכת להנהלה, לפיקוח, לעשות בלאגן, להעיף אותה וכו'
אבל אל תשכחו שמדובר במשהי שאני פוגשת כמעט כל יום, מחייכת אליה ומשוחחת איתה בנחמדות. אני לא יכולה לעשות לה כזה בלאגן למרות שאני מתה לעשות את זה.
תחשבו על הגננת של הילד/ה שלכן שהייתן איתה בקשר יומיומי כמעט, באתן לגן פעמיים שלוש בשבוע ודברתם איתה. היה נעים לכן לעשות לה את זה, למרות שמגיע לה?
נכון שהיא כשלה ומגיע לה לעוף, אבל לא נעים לי להפוך פתאום למפחידה וצועקת.
זאת לא אני. לא מצליח לי.
 
לכולן פה מאוד קל להגיד לי ללכת להנהלה, לפיקוח, לעשות בלאגן, להעיף אותה וכו'
אבל אל תשכחו שמדובר במשהי שאני פוגשת כמעט כל יום, מחייכת אליה ומשוחחת איתה בנחמדות. אני לא יכולה לעשות לה כזה בלאגן למרות שאני מתה לעשות את זה.
תחשבו על הגננת של הילד/ה שלכן שהייתן איתה בקשר יומיומי כמעט, באתן לגן פעמיים שלוש בשבוע ודברתם איתה. היה נעים לכן לעשות לה את זה, למרות שמגיע לה?
נכון שהיא כשלה ומגיע לה לעוף, אבל לא נעים לי להפוך פתאום למפחידה וצועקת.
זאת לא אני. לא מצליח לי.
לכן אני ממליצה לך מאוד לעשות שאלת רב.
שזה בלי שום נגיעות השקפה אמיתית וברורה
מה שלא יהיה בהצלחה!
 
נסחפנו?
למה אין לילד נשמה?
אני עדיין בזעזוע עמוק...
סליחה על הביטוי, אבל תארי לך היו עושים לך את זה???
לא הבנת אותי נכון -
למה אנשים ישר מתנפלים על תגובה אנושית? :(
אני מאוד ממאוווד מבינה את הילד ואת ההרגשה והמקרה והרגישות שבעניין.
אבל יש פה כמה שהתגובות שלהן קצת מוגזמות בקשר למקרה הזה.
אבל בקשר להטרדות ועניינים - לא נשמע לי מתקרב...
וגם שכותבים איזה זוועה ואיזה אנשים יש בעולם,
אז זו היסחפות במקרה הזה. וד"ל.
ואני אוסיף - כי אני רואה שלא מבינים פה את כוונותי -
אנשים כותבים איזה רוע ואיזה אנשים יש בעולם, בשעה שהאמא בעצמה כתבה שלא היו לסייעת שום כוונות זדוניות לכאורה. היא לא מודעת, לא חשבה (ואני לא מצדיקה בכלל את התנהגותה!!!). אבל נסחפו בהאשמות, כינויים, הצמדות שלא נראות לי הכיוון.
(למשל שכתבו שזה נשמע כמו הטרדה, לא מצטטת כי אין לי עצבים לחפש את התגובה שראיתי... אבל זה ממש לא נשמע לי הכיוון. תמימות של סייעת.)
עכשיו הובנתי??!!

zoomitמשתמש חדש
הצטרף:
‏אתמול
הודעות:
0
לייקים:
2
כנ"ל כל מה שכתבתי.
למה כזו קבלת פנים???!! :(
סה"כ לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.

ומה משנה כמות ההודעות שכתבתי או לא כתבתי בפורום ומתי הצטרפתי אליו?!
מה ההבדל בין דעתי לדעת ותיקות שנמצאות פה שנים?
אני בנ"א בדיוק כמוך וכמו כולן ומותר לי להביע את דעתי בצורה מכובדת. לא?!
שמעתי מחברות כ"כ הרבה על הפורום המדהים הזה. נראה שיש לך עניין להתפס למתי הצטרפתי וכל זה...
במקום להתייחס לנושא השיחה עצמה.

אגב, משום מה ההודעות שלי לא נספרות פה.
 
אמרתי לך כבר, כשתגדלי תביני...
ובאמת, בקושי הצטרפת. מה את רוצה, להבין דברים מיד על ההתחלה? את מכירה כבר ניקיות וסגנונות?
התגובה שלך זועקת את עצמה בחוסר הבשלות ובחוסר ההבנה שלה!
כנ"ל מה שכתבתי בתגובה הקודמת.
אז מסתבר שמתגובה אחת אי אפשר לשפוט ובטח שלא להכיר או להבין סוג של בנ"א.
חבל שלא הבנת אותי נכון. :(
נכון, לא מכירה כמעט ניקיות, אבל מה זה קשור?
 
תמיד הגעילה אותי צורת השפיטה התינוקית לפי הוותק שיש או אין לניק.
בפרט שבדרך כלל המתנפלים הם בעצמם זה מקרוב באו.
ואם זו ניקית ותיקה עם שם ניק חדש?
ואם זו יועצת מדופלמת שממתינים חודשים לשמוע את עצותיה, ורק אתמול היא נרשמה לפורום?
ואם זה בן בליעל שישב שנים בבית סוהר בשל עבר פלילי עשיר, והוא בפרוג כבר שבע שנים?
הגיע הזמן לגדול.
 
מצטערת שלא עדכנתי מה קורה אבל האתר עושה לי בעיות, וגם עדיין אין לי מה לעדכן.
הגננת אמורה לדבר עם העוזרת ונראה מה יצא מהשיחה שלהן.

לכולן פה מאוד קל להגיד לי ללכת להנהלה, לפיקוח, לעשות בלאגן, להעיף אותה וכו'
אבל אל תשכחו שמדובר במשהי שאני פוגשת כמעט כל יום, מחייכת אליה ומשוחחת איתה בנחמדות. אני לא יכולה לעשות לה כזה בלאגן למרות שאני מתה לעשות את זה.
תחשבו על הגננת של הילד/ה שלכן שהייתן איתה בקשר יומיומי כמעט, באתן לגן פעמיים שלוש בשבוע ודברתם איתה. היה נעים לכן לעשות לה את זה, למרות שמגיע לה?
נכון שהיא כשלה ומגיע לה לעוף, אבל לא נעים לי להפוך פתאום למפחידה וצועקת.
זאת לא אני. לא מצליח לי.
שביעית יקרה,
אני חלילה לא רוצה לשפוט אותך, אך עצוב כ"כ לקרוא את תגובתך.
נראה לי, שזה מאד משקף את מה שקורה בד"כ עם סיפורים כאלה (בציבור שלנו במיוחד:mad:)
כשקצת נרגעים מהסיפור - מזעזע ככל שיהיה, מעדיפים להמשיך בשגרת החיים ולא לעשות עם זה כלום, - זה פשוט יותר נח ורגוע ככה, אך לא בהכרח נכון. (הכי טוב, כמו שכבר הזכרתי והזכירו אחרות, לעשות שאלת רב)
ואח"כ מתפלאים למה יש כ"כ הרבה סיפורים מזעזעים שלא נגמרים...:(:(:(
ולך שביעית - הרבה הצלחה בכל החלטה שתחליטי, רציתי רק להעיר את תשומת לבם של כולם, מקווה שלא תיקחי אותי אישית.
 
תמיד הגעילה אותי צורת השפיטה התינוקית לפי הוותק שיש או אין לניק.
בפרט שבדרך כלל המתנפלים הם בעצמם זה מקרוב באו.
ואם זו ניקית ותיקה עם שם ניק חדש?
ואם זו יועצת מדופלמת שממתינים חודשים לשמוע את עצותיה, ורק אתמול היא נרשמה לפורום?
ואם זה בן בליעל שישב שנים בבית סוהר בשל עבר פלילי עשיר, והוא בפרוג כבר שבע שנים?
הגיע הזמן לגדול.
כל מילה!
 
שביעית יקרה,
אני חלילה לא רוצה לשפוט אותך, אך עצוב כ"כ לקרוא את תגובתך.
נראה לי, שזה מאד משקף את מה שקורה בד"כ עם סיפורים כאלה (בציבור שלנו במיוחד:mad:)
כשקצת נרגעים מהסיפור - מזעזע ככל שיהיה, מעדיפים להמשיך בשגרת החיים ולא לעשות עם זה כלום, - זה פשוט יותר נח ורגוע ככה, אך לא בהכרח נכון. (הכי טוב, כמו שכבר הזכרתי והזכירו אחרות, לעשות שאלת רב)
ואח"כ מתפלאים למה יש כ"כ הרבה סיפורים מזעזעים שלא נגמרים...:(:(:(
ולך שביעית - הרבה הצלחה בכל החלטה שתחליטי, רציתי רק להעיר את תשומת לבם של כולם, מקווה שלא תיקחי אותי אישית.

זה כל כך נכון!
אגב- את הגננת את פוגשת יום- יום עד סוף שנה זו...
את הבן שלך את פוגשת יום יום ותמשיכי לפגוש עד מאה ועשרים...
מה תעני לו ביום שישאל אותך: "אמא, מה עשית אז עם המקרה שקרה לי? האם דאגת שלא יקרה שוב? איני מצליח להשתחרר ממנו..." וכדו'
 
אני גם חושבת שיש פה תגובות מוגזמות
ויעידו התגובות הקודמות שלי במעלה השרשור שהסיפור זעזע אותי והטריד אותי מאוד.
אבל אמא היסטרית אולי מרגישה טוב עם עצמה כי היא האמא הכי טובה ומגוננת ואיכפתית ואף אחד לא יגע בילד שלה, אבל חינוכי או יעיל או בריא או מגדל או חכם זה לא.
שיקול דעת, תגובה הורית מתאימה, ייעוץ אם צריך והרבה איזון זה מה שצריך לטובת הילד. לא התלהמות או יציאה מפרופורציות.

מרשה לעצמי לכתוב את זה כי נראה שבתוך כל הסער פה, דוקא @שביעית מצליחה להגיב מתוך שיקול דעת בריא
 
תמיד הגעילה אותי צורת השפיטה התינוקית לפי הוותק שיש או אין לניק.
בפרט שבדרך כלל המתנפלים הם בעצמם זה מקרוב באו.
ואם זו ניקית ותיקה עם שם ניק חדש?
ואם זו יועצת מדופלמת שממתינים חודשים לשמוע את עצותיה, ורק אתמול היא נרשמה לפורום?
ואם זה בן בליעל שישב שנים בבית סוהר בשל עבר פלילי עשיר, והוא בפרוג כבר שבע שנים?
הגיע הזמן לגדול.

בלי הכללות, וברור שיש כאן ניקים נפלאים למרות הוותק שלהם, אבל מה שברור לגמרי שניקים חדשים טובים לא פחות. (בפרט שאני אחת מהם......)
 
יש זמנים שיש הרבה זמן לכתוב כמו בחופשת לידה למשל...
אבל לא זה העניין, ונא לא להסיט את האשכול מעצם עניינו.
סיפור מזעזע שברור שלא בא מרוע אלא מחוסר בשלות של הסייעת ואי התאמתה לתפקיד
רחמי על ילדיה בעז"ה מקווה שתתבגר.
ועוד יותר רחמי על הבן של שביעית.

בשורות טובות
 
שביעית יקרה,
אני חלילה לא רוצה לשפוט אותך, אך עצוב כ"כ לקרוא את תגובתך.
נראה לי, שזה מאד משקף את מה שקורה בד"כ עם סיפורים כאלה (בציבור שלנו במיוחד:mad:)
כשקצת נרגעים מהסיפור - מזעזע ככל שיהיה, מעדיפים להמשיך בשגרת החיים ולא לעשות עם זה כלום, - זה פשוט יותר נח ורגוע ככה, אך לא בהכרח נכון. (הכי טוב, כמו שכבר הזכרתי והזכירו אחרות, לעשות שאלת רב)
ואח"כ מתפלאים למה יש כ"כ הרבה סיפורים מזעזעים שלא נגמרים...:(:(:(
ולך שביעית - הרבה הצלחה בכל החלטה שתחליטי, רציתי רק להעיר את תשומת לבם של כולם, מקווה שלא תיקחי אותי אישית.
לגמרי.
 
שביעית יקרה,
אני חלילה לא רוצה לשפוט אותך, אך עצוב כ"כ לקרוא את תגובתך.
נראה לי, שזה מאד משקף את מה שקורה בד"כ עם סיפורים כאלה (בציבור שלנו במיוחד:mad:)
כשקצת נרגעים מהסיפור - מזעזע ככל שיהיה, מעדיפים להמשיך בשגרת החיים ולא לעשות עם זה כלום, - זה פשוט יותר נח ורגוע ככה, אך לא בהכרח נכון. (הכי טוב, כמו שכבר הזכרתי והזכירו אחרות, לעשות שאלת רב)
ואח"כ מתפלאים למה יש כ"כ הרבה סיפורים מזעזעים שלא נגמרים...:(:(:(
ולך שביעית - הרבה הצלחה בכל החלטה שתחליטי, רציתי רק להעיר את תשומת לבם של כולם, מקווה שלא תיקחי אותי אישית.
מסכימה איתך לגמרי.
אבל זה לא שאני מעדיפה לא לטפל בזה, אלא לא מעיזה! לא מסוגלת להפוך את עורי ופתאום להתנהג באגרסביות כלםי מישהי שעד היום הייתי נופת צופים כלפיה...


ולמי ששואלת מה סוף הסיפור - עדיין אין סוף.
היום הגננת היתה אמורה לדבר עם העוזרת.
אני אמורה לשאול איך זה הלך? היא לא תבין מה אני רוצה. הבחורה עשתה פאשלה, הגננת דברה איתה והעמידה אותה על מקומה. זה הכל. מה אני צריכה עוד לדעת? שהבחורה התנצלה, הסבירה, התפטרה?
הרי זה לא קרה. היא בטח הבטיחה שלא תעשה את זה שוב, וזהו.
מה בעצם יש לגננת לחדש לי?
 
נערך לאחרונה ב:
יש לגננת מה לחדש לך.
את צריכה לוודא איתה שהשיחה נעשתה
ושהסייעת הבינה את חומרת התנהגותה
ושזה לא יקרה שוב
ושתקרא לך מיד אם הילד שלך צריך אותך אפילו אם מדובר ב-10 דקות לפני סיום הלימודים
ושלא תחליט החלטות הרסניות על הגב של ילדים רכים אלא תשאל את הגננת מה לעשות.
ולוודא שלא יקרה שוב להשאיר סייעת אחת עם 30 ילדים פצפונים.

ואת עם עצמך- צריכה לעקוב שהילד מתנהג כרגיל ולא מפתח משהו
וכן לנסות לדובב אותו מה קרה אז ולראות שהוא לא סוחב איתו איזה מטען חבוי.

וכן-- להמשיך הלאה בתפילה שתזכי לגדל את הפקדונות שה' הפקיד בידיך בדרך הכי טובה ובריאה!הרבה נחת!
 
מסכימה איתך לגמרי.
אבל זה לא שאני מעדיפה לא לטפל בזה, אלא לא מעיזה! לא מסוגלת להפוך את עורי ופתאום להתנהג באגרסביות כלםי מישהי שעד היום הייתי נופת צופים כלפיה...


ולמי ששואלת מה סוף הסיפור - עדיין אין סוף.
היום הגננת היתה אמורה לדבר עם העוזרת.
אני אמורה לשאול איך זה הלך? היא לא תבין מה אני רוצה. הבחורה עשתה פאשלה, הגננת דברה איתה והעמידה אותה על מקומה. זה הכל. מה אני צריכה עוד לדעת? שהבחורה התנצלה, הסבירה, התפטרה?
הרי זה לא קרה. היא בטח הבטיחה שלא תעשה את זה שוב, וזהו.
מה בעצם יש לגננת לחדש לי?
א' - את לא צריכה להיות אגרסיבית! את צריכה להיות אקטיבית, ואסרטיבית,
אבל חלילה לא אגרסיבית...
אם תסתכלי על תגובה שלך כעל רשעות בריונית, שבאה בניגוד מוחלט לנופת צופים שבו את מדברת אליה - באמת לא תוכלי לעשות כלום.
ב' - ודאי וודאי שאת אמורה לשוחח אתה, לעניות דעתי.
שלום שושנה, רציתי לשמוע האם דברת עם ורדה בהקשר לאירוע שהיה עם דודי.
איך התרשמת? נראה לך שהיא מבינה את שורש הבעיה?
האירוע הזה היה, אבל אני חוששת לגבי ההמשך - וכו',
דברי!
אל תהיי אגרסיבית, את לא צריכה לצרוח ולהשתולל!
אבל לדבר ולברר ולדרוש תשובות מניחות את הדעת?
ודאי שכן!
המון המון הצלחה וכוח
 
סליחה שאני אומרת
אבל כל המזועזעות מצלמה ודמותה של מי שאמורה לטפל בילדינו היקרים, וחוסר יכולתה לעשות זאת, ושתקום ותלך, וכל השאר,
אם חשבתן עד היום שתפקיד ה"סייעת לגננת בגן חיידר" הוא מקצוע נחשק ורק בעלות הבנה והכלה וניסיון מתקבלות אליו, צר לי לאכזב אתכן.
זה תפקיד שבו ברור ומחוור לכל שהעבודה בו כוללת עבודת כפיים קשה ועל גבול דוחה, והשכר בו נמוך עד גיחוך - והוא שואב אליו כמעט ורק דורשות תעסוקה מתחילות ללא הכשרה שמחפשות בדר"כ עבודה אחרת בינתיים (עד שיהיה להן מספיק כסף ללמוד מקצוע מכניס בפרוג).
אם חשוב לכן שכל הצוות החינוכי בגנים יהיו בעלי ניסיון והתאמה חפשו אחר מסגרת עם תקציב בלתי מוגבל ומנהלים נדיבים, ואולי תמצאו 100% עובדים כלבבכם.
במצב הדברים הנוכחי, אין לכך סיכוי.
רק מה, בציבור שלנו העשיר ב"ה בילדים, רוב מוחלט של נערותינו ונשותינו הצעירות מסתדרות נהדר, רגישות במידה מספקת ומתאימות כמעט מינקות לתפקיד טיפול בפעוטות ולכן סיפורים כאלו מעטים. יש מיעוט שלא ואפשר ליפול עליו בטעות, אבל אין דרך לברור את הצוות בדר"כ, ואין דרך לדעת מראש.
וזה עוד לפני שאני מזכירה את התפקיד שהוא עוד יותר נחשק ומשתלם: "ממלאת מקום לסייעת לגננת" שכולל כל מיני מתחלפות חסרות עבודה שמוכנות בשביל 28 ש"ח כפול 5 להגיע לכל גן בכל מצב בכל מחיר, בלי שתדעו ובלי שתשלטו בזה.

לא אמרתי שהיא צריכה להמשיך בתפקידה ובכלל לא הבעתי דעה על הסיטואציה המתוארת.
רק כשאתן דנות בתפקידה ומהותה של "סייעת לגננת" ברמה עקרונית, תהיינה ריאליות....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

יש לנו ילד מיוחד כחלק משלל בעיותיו אין הבנה תקשורת דיבור והליכה ועוד דברים...
כואב לי מאד לכתוב את זה אבל קשה מאד לצאת איתו מהבית כי המבטים לא יורדים ממנו העצות לא מפסיקות הוא לומד במסגרת מותאמת כמובן ומקבל את כל הטיפולים הנצרכים להתקדמות שלו אז איך אפשר לסבול את האמירות של נשים בגינה מה הוא עדיין לא הולך? למה הוא לא מדבר? את מטפלת בכל הבעיות שלו אולי תלכי איתו לפזיותרפיה (תאמינו לי שפזיותרפיה אנחנו רצים איתו פעמיים בשבוע לפרטי ומקבל עוד פעמיים בשבוע בגן) אולי לאוסטופת אולי ואולי ואולי ונגמר לי החשק לצאת אתו אפילו רק בשביל לזרוק פח או רק לרופא (כי כל שני וחמישי הוא חולה( וכמובן למה הוא בוכה(כן הוא יכול לבכות ימים שלמים ולא אין צורך לנסות לעזור )
חברות/שכנות/סקרניות וכו' יקרות:
*אל תשפטו
*אל תעצרו אותי ברחוב ותגידו לי איזה מתוק איזה חמוד ויפה אם לא הייתם עוצרים אמא לילד רגיל
*ראיתם אמא לילד מיוחד? מגיע לה כתר היא מגדלת נשמה גבוהה ואם יש לה ילד כזה היא נבחרה לא כי היא בעייתית כי היא מובחרת
*אל תתערבו
*אל תצקצקו(אני לא חרשת ב"ה)
*אל תפזלו
כואב לי מאד להעלות את הנושא אבל באו מים עד נפש אני כמה שבועות לא מצליחה לצאת מהבית אחרי הצהריים אתו וזה לא מגיע לו הוא כ"כ אוהב טיולים בחוץ ומאד נרגע מהם
אנא קצת מחשבה לפני הרצון "לעזור" לנו
אמא לילד מיוחד
אולי גם אתם חוויתם חוויה דומה?
ככה זה בכל מקום?

הבן שלי בכיתה א', ילד חמד,
בגן חיידר הבנתי שיש פער ושהוא רכרוכי ולא בשל. לא קיבלתי שום מידע מהגננת,
ורק שפניתי אליה היא אמרה שאני צודקת... רצינו להשאיר שנה בגן, ולא הסכימו.
במכינה, שיכנעתי את הרב'ה שהילד לא בשל, הרב'ה הסכים איתי באופן חלקי, אמר שהוא חלק, אבל לא היה מודאג מידי,
עשינו אבחון כנדרש, וועדת שילוב, קיבל שעות, מקבל קלינאית תקשורת. רצינו להשאיר במכינה ולא הסכימו.

אבל תכל'ס,
הילד המתוק הזה - לומד השנה בכיתה גדולה מאוד, (כמעט פי שניים מהמכינה)
אוהב את הלימוד מאוד, אבל חורק שיניים כל הזמן.
רכש יפה את הקריאה אבל מתאמץ מאוד, כותב נפלא, אבל בכיתה מתקשה ממש לכתוב והספר שלו מלא במחיקות :(
מבין מעולה את הנלמד, אבל לא מרגישה שזה מלהיב אותו במיוחד.
תכל'ס- מרגיש לי שהוא יכול לצלוח את זה, אבל הוא לא בשל.
כאילו בכח משאירים אותו במשבצת הזו ומנסים לעזור לו עם קביים, מה שיתכן, שאם רק היה נשאר עוד שנה במכינה,
יכולנו לחסוך לו את רוב הקשיים. אולי הוא לא היה שפיץ, אבל בטוח לא היה חלש.

א. למה ההורים צריכים לרדוף אחרי הצוות לקבל מידע? למה מרגיש כאילו, אם מסתדרים, אז יאלה יופי, נחליק את זה?
ב. למה בחיידרים אין אפשרות להשאיר גן / מכינה בעת הצורך? למה טובת הילד לא עומדת במרכז?
ג. האם אתם מכירים חיידר מעולה בירושלים שאפשר יהיה לקבל בו מענה אישי ומקצועי לילד ושיהיו קשובים לצרכים שלו?

אני חושבת שהשנים האלו קריטיות לכל העתיד של הילד, ואם עכשיו הוא רודף אחרי עצמו, מה יהיה בצמתים הבאים????

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה