שיתוף - לביקורת התחתנו, לא?

[שועל ספרות.]

"בוקר טוב בעלי היקר!"
"בוקר טוב! מה איתך? אני אה..."
"נפלא! מחכה לך! עדיין בראש עם החתונה. אה חתונה שמחה הייתה לנו! איך היינו מאושרים!"
"אאה רקדתי כמו שצריך! אני עדיין גמור. אבל אני אה..."
"איזה כיף היה! בא נשב יחד".
"הייתי שמח! אבל אה..."
"אבל מה?"
"את יודעת בין הזמנים אוטוטו נגמר".
"נו ו...?"
"והכולל יתחיל".
"ו...?"
"אני צריך טיולים! קבעתי עם חברים..."
"אבל..."
"אני מצטער! באמת! אבל מה את רוצה שאני אעשה?"
"אתה קצת צודק! אבל אולי בכל זאת כמה שעות איתי?"
"לא! אני צריך גם לנוח, להתארגן. אין לי זמן מצטער!"
"אבל רק אתמול כל כך שמחנו יחד בחתונה!"
"אני באמת מצטער תורה יקרה באמת שמחתי בחתונה שלנו! אבל בין הזמנים עכשיו! נדבר אחרי..."

 

[מיהי]

נשארתי בלי מילים!
אפשר להעביר הלאה?

 

[פנינה ריימונד]

כמעט ברחתי מהאשכול
השורה התחתונה הפילה אותי!!!

 

[הודיה לוי.]

חזק וברוך!!

 

[mic003]

"בוקר טוב בעלי היקר!"
"בוקר טוב!
"מה איתך? אני אה..."
"נפלא! מחכה לך! עדיין בראש עם החתונה. אה חתונה שמחה הייתה לנו! איך היינו מאושרים!"
"אאה רקדתי כמו שצריך! אני עדיין גמור. אבל אני אה..."
"איזה כיף היה! בא נשב יחד".
"הייתי שמח! אבל אה..."
"אבל מה?"
"את יודעת בין הזמנים אוטוטו נגמר".
"נו ו...?"
"והכולל יתחיל".
"ו...?"
"אני צריך טיולים! קבעתי עם חברים..."
"אבל..."
"אני מצטער! באמת! אבל מה את רוצה שאני אעשה?"
"אתה קצת צודק! אבל אולי בכל זאת כמה שעות איתי?"
"לא! אני צריך גם לנוח, להתארגן. אין לי זמן מצטער!"
"אבל רק אתמול כל כך שמחנו יחד בחתונה!"
"אני באמת מצטער תורה יקרה באמת שמחתי בחתונה שלנו! אבל בין הזמנים עכשיו! נדבר אחרי..."

יפה, נוקב, אבל ברשותך - כסוג של לימוד זכות, תן לי להמשיך עוד כמה משפטים מה׳וויכוח׳ הנפלא הזה:

״לא הבנתי, אתמול שמחנו כל-כך, רקדת עד שרגליך כאבו, עיניך כמהו כשהבטת בי מאחורי כיסוי רקום בזהב, משאלתך היחידה הייתה להישאר לצדי כל ימי חייך, לא לעזוב אותי לעולם, ובתוך יום אחד השתנית מקצה לקצה? תוך זמן כה קצר הפכת את עורך והחלטת לנטוש אותי לטובת חבריך והנאותיך? אינך חושש להותיר אותי גלמודה״?

״סליחה, לא אמרתי דבר כזה!״

״מה זאת אומרת? הלא אתה לפני רגע אמרת שכעת בין הזמנים, אתה טענת שאתה צריך טיולים, אתה אמרת שאין לך זמן להקדיש לי!״

״אמת ונכון, אבל מעולם לא אמרתי שאעזוב אותך״.

״אלא מה?!״

״את תמיד תהיי איתי״.

״איתך? בטיולים שלך? עם החברים שלך?״

״בוודאי. נראה לך שאלך להיכן שהוא מבלעדייך?״

״כך חשבתי...״

״אז לא! ממש לא! לכל מקום שאלך, את תלכי איתי. בכל טיול שאליו אצא את תהיי מול עיני, מדריכה אותי, מכוונת אותי, מלמדת אותי להיכן ללכת ולהיכן לא. לפני כל אטרקציה שארצה לעשות אני אביט אלייך, אשאל אותך מה דעתך. האם זה מכבד אותך? האם זה מכבד אותי, זה שרקד לפני ימים ספורים עמך בשמחתך? אשמע לך בכל אשר תאמרי, לא אסור במאומה מכל דבר שתאמרי לי״.

״ובאותם ימים, האם תקדיש לי זמן? זמן שיהיה לי ולך, בלי חברים ובלי מפריעים, או שלאורך כל הדרך תהיה תמיד מוקף באנשים אחרים?״

״את האמת אומר לך, לא אשקר. לא אוכל להבטיח שאהיה עמך בלבד כל היום, לא אוכל להבטיח שאקדיש לך כל רגע פנוי שיש לי. בשר ודם אני, ומשכך סובל אני מן החולשות שמלוות כל בן אנוש, חולשות גשמיות שאינן מאפשרות לי להיות חזק כפי שראוי הייתי להיות. זקוק אני לזמנים של שקט ושל איסוף כוח, כדי להתחזק ולשוב לאיתני. אולם אוכל להבטיח לך, בלא שום ספק ופקפוק, שכל דבר שאעשה בימים אלו - יהיה רק בעבורך. כל יום ויום שבו אני מתרחק מעט, הוא רק כדי לרפא את החולשה, למלא את החוסרים הגשמיים, כדי שאוכל להתחזק ולשוב אלייך בשיא כוחותיי״.

״ובסוף אתה תעזוב את חבריך ותקדיש את זמנך רק עבורי?״

״בוודאי! אין כל ספק בכך! אני אחזור, ומאז לא ניפרד. חמישה חודשים מלאים אתן לך, חודשים שבהם לא יהיה לי כלום בעולם מבלעדייך. חודשים בהם אקריב את הכול. את חירותי, את הנאותיי, את רצונותיי, את אהבתי למשפחתי. על כל אלו אוותר כדי להיות עמך בהיכלך״.

״אם כך, בעלי היקר, לך בלי לחשוש. מברכת אני אותך שתשוב בשלום, וממתינה אני לך כאן. ולא זו בלבד, אלא כל הנאה שתיהנה, כל רגע ורגע שתחווה, מתייחסת אני אליו כאילו הקדשת לי אותו. כאילו היית עמי בו. לך, בעלי, תחליף כוח ותשוב לכאן שלם יותר ממה שאתה כעת״.

 

[REBEKA997]

עצוב ואמיתי
הכתיבה מקסימה כתמיד.

 

[~שפרה~]

וואו. אבדו לי מילים.

 

[שועל ספרות.]

@מיהי- אעדיף כקישור.
@mic003-הקטע יפהפה! אך אתן את הסיום כרוח הפתיחה.

שבוע לאחר מכן:

"חזרת בעלי היקר!"
"אכן! חזרתי! ואני מודע לכך שלא הייתי בסדר, אבל העיקר שאני אתך"
"ותפצה אותי כמו שצריך?"
"בעזרת ד', תורה יקרה! בעזרתו יתברך נרווה יחד שפע נחת אחד מאחד מהשנייה ואחת מהשני!"
"אני מקווה ומתחננת לד' על כך!"
"מצוין! זה בדיוק מה שאני צריך שתעשי. שיתקבלו תחינותייך לרצון!"

 

[מלכי סלמון]

כמעט ברחתי מהאשכול
השורה התחתונה הפילה אותי!!!

כנ"ל!!! מושלם כמו תמיד

 

[חנה ש.]

כנראה שלא.

 

[שועל ספרות.]

כנראה שלא.

?

 

[מלכי סלמון]

?

כנראה שלא התחתנו

 

[חנה ש.]

?

במענה לכותרת.

 

[שועל ספרות.]

כנראה שלא התחתנו

במענה לכותרת.

הבנתי לאחר שהגבתי. אבל חס ושלום! לא זו כוונת הקטע! הכוונה הייתה רק לעורר!