בקשה זה אתה שתפסת היום את הדלת של הרכבת הקלה לאישה שרצה?

מצב
הנושא נעול.
כלומר, גם אתם מודים ששלושים שניות לכאן ולכאן הם בודאי בטווח. ולא דיוק מושלם כפי שמציירים כאן שוב ושוב.
וחבל לכתוב שוב ושוב 2 דקות. עצירה לאדם שרץ + הריצה והעליה לא אורכים כל כך הרבה זמן. מדובר בפחות מדקה במקרה הרחוק
לא.

לרכבת יש זמן שבו היא בתחנה.
*בתוך זמן זה* - אפשר לעלות אליה, וגם אם הדלתות סגורות (כי לא עלו אנשים וזו תחנה נידחת שהנהג לא פותח בה דלתות אוטומטית, או שעלו מעט אנשים והדלתות נסגרו), עדיין אפשר ללחוץ על כפתור הפתיחה והן ייפתחו.

*בתוך זמן זה*, אין חולק כי אם רואים מישהו רץ, כדאי לסייע לו ולפתוח את הדלת מבפנים בעזרת הכפתור.

*לאחר הזמן המוגדר* (המשתנה מתחנה לתחנה ומשעה לשעה, איני יודעת אם לנהג יש שליטה על כך), דלתות הרכבת מכוונות להינעל ולא להיפתח עוד.
מרגע זה, גם אם ילחצו על כפתור הפתיחה - הוא לא יפעל. הוא מנוטרל.
זה זמן יציאת הרכבת. כדי שתספיק לעמוד בלוחות הזמנים שלה.
גם אם יש עוד אנשים רבים בתחנה שלא הספיקו לעלות כי הרכבת צפופה - זה לא משנה. הדלתות ננעלות, והנהג כורז לכולם לזוז ולחכות לרכבת הבאה.

אבל אז באים המתחכמים שמנסים לשחק עם הדלת. *לאחר זמן נעילתה*.
זו לא דלת של אוטובוס! שאם פתחו אותה, הנהג מיד סוגר.
זו דלת כבדה ש’נלחמת’ בהפרעות, ואם המחזיק הוא מספיק חזק כדי להדוף אותה בחזרה הצידה ולהשאירה פתוחה, הוא משגע את כל המערכת.
הנהג מנסה ’להילחם’ בו מרחוק, כורז לו ברמקול לעזוב את הדלת, האורות מהבהבים, הנהג מנסה להפעיל שוב נעילה. זה תהליך שלוקח זמן ומן הסתם כמו שכתבו כאן, גם הורס את דלתות הרכבת.

כל זאת, כאשר אם מדובר על שעות העומס, הרכבת הבאה תגיע בעוד 4 או 5 דקות. ולפעמים פחות. (ראינו כבר הפרשים של 2 דקות).
 
כל זאת, כאשר אם מדובר על שעות העומס, הרכבת הבאה תגיע בעוד 4 או 5 דקות. ולפעמים פחות. (ראינו כבר הפרשים של 2 דקות).
אני אכן מופתע כל פעם מהתדירות שאתם כותבים שיש.
איך זה שאני כל פעם בנסיעה מהכותל לתחנה מרכזית (סביבות 10 בערב) הייתי צריך להמתין 10 דק' לפחות?
אולי זה לא ממש שעון שוויצרי.
 
אני אכן מופתע כל פעם מהתדירות שאתם כותבים שיש.
איך זה שאני כל פעם בנסיעה מהכותל לתחנה מרכזית (סביבות 10 בערב) הייתי צריך להמתין 10 דק' לפחות?
אולי זה לא ממש שעון שוויצרי.

בלילה התדירות נמוכה בהרבה, 9-14 דקות.
בשעות הבוקר העמוסות, שעליהן נסב סיפורו של פותח האשכול, התדירות היא 4-5 דקות ופחות. כך גם בשעות העומס אחהצ.
 
*לאחר הזמן המוגדר* (המשתנה מתחנה לתחנה ומשעה לשעה, איני יודעת אם לנהג יש שליטה על כך), דלתות הרכבת מכוונות להינעל ולא להיפתח עוד.
מרגע זה, גם אם ילחצו על כפתור הפתיחה - הוא לא יפעל. הוא מנוטרל.
זה זמן יציאת הרכבת. כדי שתספיק לעמוד בלוחות הזמנים שלה.
גם אם יש עוד אנשים רבים בתחנה שלא הספיקו לעלות כי הרכבת צפופה - זה לא משנה. הדלתות ננעלות, והנהג כורז לכולם לזוז ולחכות לרכבת הבאה.
תודה על הפירוט.
אני רק שואלת את עצמי, איך זה שמעולם לא ראיתי רכבת עוזבת את התחנה ואנשים ממתינים לרכבת הבאה.
אני לא נוסעת הרבה מאד. אבל בתדירות מספיקה ובזמנים שונים ומגוונים בשביל שאחזה בתופעה הזו.

את כותבת על זמן מוגדר כי את יודעת שזה מה שקיים או כי את מעריכה שזה מה שקיים?
ולא קיבלתי תשובה לגבי הסינכרון עם הרמזור, שעליו בין היתר נבנתה הטענה.

והערה טכנית נוספת.
אישה שרואה תחנה מלאה באנשים מסתבר שלא תרוץ אל הרכבת. היא תהיה בטוחה שעד שכולם יעלו היא תספיק את הרכבת.
כך יוצא שמדובר בזמנים פחות עמוסים. מה ששוב מחזיר אותנו ל30 השניות שאולי הרכבת מתעכבת. [מה שהיה קורה בהרבה תרחישים יומיומיים אחרים]
והתאור לגבי הפתיחה לא מדויק. יצא לי לראות את המחזה ובסדר, הייתי מגזימה עד לדקה אולי ואולי. לא יותר.
 
והתאור לגבי הפתיחה לא מדויק. יצא לי לראות את המחזה ובסדר, הייתי מגזימה עד לדקה אולי ואולי. לא יותר.
זה לא דקה, יכול להיות גם 30 שניות ופחות, אבל עלול לגרור עיכוב ברמזור אחכ ועל כך התלוננו.

ני רק שואלת את עצמי, איך זה שמעולם לא ראיתי רכבת עוזבת את התחנה ואנשים ממתינים לרכבת הבאה
כי את לא גרה ליד השוק?
וזה אכן לא קורה הרבה, בדרך כלל כן נדחפים איכשהו כולם.
אבל בהחלט קורה שנשארים בחוץ נוסעים. בעיקר אנשים עם עגלות שוק או נשים עם עגלות תינוק או תיירים עם מזוודות שלא היה להם מקום.


את כותבת על זמן מוגדר כי את יודעת שזה מה שקיים או כי את מעריכה שזה מה שקיים?
כי רואים שמרגע מסויים, לחיצה על כפתור הדלת - לא פותחת אותה עוד.

(כל עוד לא עבר הזמן הזה, והדלתות מתחילות להסגר, אם ילחצו על הכפתור הן כן תיפתחנה.
ומרגע שהגיע זמן הנעילה, הדלתות שהיו פתוחות מתחילות להסגר וא’’א לעצור אותן עם הכפתור)

כאמור, לגבי מי קובע את הזמן ואיך, אין לי מושג. אבל הוא קיים בוודאות.
 
כלומר, גם אתם מודים ששלושים שניות לכאן ולכאן הם בודאי בטווח. ולא דיוק מושלם כפי שמציירים כאן שוב ושוב.
וחבל לכתוב שוב ושוב 2 דקות. עצירה לאדם שרץ + הריצה והעליה לא אורכים כל כך הרבה זמן. מדובר בפחות מדקה במקרה הרחוק.
אז זהו שלא
שלושים שניות מעבר לטווח הממוצע שנקבע על ידי ?
הם אלו שמעכבים ברמזורים הבאים
ומימילא ההפסד הוא של 2+ דקות
 
אז זהו שלא
שלושים שניות מעבר לטווח הממוצע שנקבע על ידי ?
הם אלו שמעכבים ברמזורים הבאים
ומימילא ההפסד הוא של 2+ דקות
מצטערת, אבל עד עתה אף אחד לא ענה לגבי הסינכרון של הרכבות והרמזורים.
הכל מסתבר ואולי וכנראה...
המציאות בשטח שונה.
לפעמים יש עשרה אנשים ולפעמים חמישים איש. ואם אלו עגלות וקרוניות.... אז בכלל.
מה שאומר שאיחור שתלוי ב30 שניות הוא תוצר של הערכת זמנים מדוייקת מדי.
בשביל לרדת לדקויות ולהצהיר בודאות ש30 השניות הספציפיות הן אלו!! שגורמות לאיחור, צריך מידע מבוסס.
 
רווח הזמן של היחיד לא עולה (או שווה) על הפסד הזמן של כלל הנוסעים , זו התנהגות של 'אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד' ,
זה בדיוק אותם אנשים שמחנים את הרכב 'רק לשניה' על הכביש וגורמים לפקקים שגוזלים את הזמן לאנשים רבים
הרגש החיובי בעיקרו של עזרה לאחר לא יכול לבוא על חשבון אנשים אחרים מבלי הסכמתם.
אבל מאנשים שהזמן שלהם לא חשוב אני לא מצפה להבנה.
 
לפעמים יש עשרה אנשים ולפעמים חמישים איש. ואם אלו עגלות וקרוניות.... אז בכלל.
כשיש עשרה אנשים, או אפס אנשים, אכן נשאר זמן 'מיותר' שבו הרכבת עומדת בתחנה ואף אחד לא עולה עליה, למרות שהדלתות יכולות תיאורטית להיפתח אם מישהו ילחץ על הכפתור.

וכשיש מאתיים אנשים על דלת אחת, אכן לפעמים לא כולם מספיקים לעלות, ולפעמים צריך להיאבק בדלת (וזו שאלה נוספת, האם אדם שהגיע בזמן לתחנה אך לא הצליח להיכנס כי היו הרבה אנשים, יכול לעכב את הרכבת לאחר זמן נעילתה.
שאלה שונה מ'האם צריך לעכב רכבת לאחר זמן הנעילה, בשביל אדם שאיחר'. כי אין תור מסודר לעלייה לרכבת, וזכותו של הנשאר בחוץ לעלות לרכבת, לא פחותה מזכותם של אלו שבפנים, שמיהרו ונדחפו לפניו למרות שהוא הגיע לפניהם).

מצטערת, אבל עד עתה אף אחד לא ענה לגבי הסינכרון של הרכבות והרמזורים.

אם מישהו כמתואר בסיפור הפותח עיכב רכבת בשלושים שניות לאחר הזמן בו הייתה אמורה לנעול דלתות, והרכבת הזו נתקעת ברמזור הקרוב, די ברור שהעיכוב גרם לתקיעה.
האם כל עיכוב גורם לתקיעה? את זה צריך לשאול את מתכנתי הרכבת...
 
מצטערת, אבל עד עתה אף אחד לא ענה לגבי הסינכרון של הרכבות והרמזורים.
הכל מסתבר ואולי וכנראה...
המציאות בשטח שונה.
לפעמים יש עשרה אנשים ולפעמים חמישים איש. ואם אלו עגלות וקרוניות.... אז בכלל.
מה שאומר שאיחור שתלוי ב30 שניות הוא תוצר של הערכת זמנים מדוייקת מדי.
בשביל לרדת לדקויות ולהצהיר בודאות ש30 השניות הספציפיות הן אלו!! שגורמות לאיחור, צריך מידע מבוסס.

ואגב, עוד נושא שאף אחד לא הזכיר - בטיחות.
תפיסת הדלתות ברכבת היא מעשה מסוכן. אם התופס לא יצליח לעכב אותן מספיק, הן יכולות להסגר על הנכנס.

גם את זה היה מן הראוי להביא לידיעת הדיין כששואלים את השאלה. לציין, בנוסף על כך שהרכבת הבאה תגיע בעוד 4-5 דקות, ושעלול להגרם עיכוב למאות נוסעים וכולי, גם את העובדה שהוראות הבטיחות של הרלב"ד אוסרות מכל וכל תפיסת דלתות הרכבת הקלה.
 
והיה מעניין לשמוע סמכות תורנית בנושא.
שאלתי דיין (מבית הדין הישר והטוב) ואמר לי שברור שאין כאן גזל.
יש כאן ודאי (האדם שרץ ויפסיד) מול ספק (שאנשים יפסידו בגלל האולי חצי דקה של המתנה)
מעבר לכך הוא התפלא על השאלה,
איך יתכן שאדם יכול לראות מישהו רץ ולאטום את ליבו ולא לעצור את האוטובוס.

תשובה שענה השבוע הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א
אמנם השאלה די כוללנית אך יש בה קצת תובנות שונות.
שאלה - 260340
מו"ר
האם מותר לאדם לעצור את דלתות הרכבת ולעכב הרבה נוסעים כדי שפלוני יספיק את הרכבת יש בזה גזל זמן? כי בודאי יש כאלה שכל רגע חשוב להם ויכולים להפסיד הרבה או שבודאי מוחלים
תשובה
מבין כל מאות הנוסעים, יש חולים, מטפלים רפואיים, אנשים המגישים עזרה, תינוקות, ועוד בעלי מוגבלות שכל רגע חשוב בשבילם.
 
ואגב, עוד נושא שאף אחד לא הזכיר - בטיחות.
תפיסת הדלתות ברכבת היא מעשה מסוכן. אם התופס לא יצליח לעכב אותן מספיק, הן יכולות להסגר על הנכנס.

גם את זה היה מן הראוי להביא לידיעת הדיין כששואלים את השאלה. לציין, בנוסף על כך שהרכבת הבאה תגיע בעוד 4-5 דקות, ושעלול להגרם עיכוב למאות נוסעים וכולי, גם את העובדה שהוראות הבטיחות של הרלב"ד אוסרות מכל וכל תפיסת דלתות הרכבת הקלה.
אחרי האשכול הזה יהיה את האלה שיתפסו את הדלת במסירות נפש בבחינת "מתי יבוא לידי ואקיימנו"
ויהיה את האלה שממילא לא יתפסו אף פעם ולא משנה מה הסיטואציה לא יתפסו את הדלת בבחינת "יהרג ואל יעבור"
 
מעניין מי הדיין כי אני הייתי מגדיר את זה אחרת
ישפה וואי שאנשים יתעכבו
מול ספק שהבן אדם הרץ חשוב לו שש דקות


ממש לו נכון ביחס לרכבת
מנסיון

הייתי מעוניין
אבל אם היו שואלים אותי מה לעשות
הייתי אומר שלא

אז נעים להכיר

נכון בחשבון של אדם מול עצמו


עכשיו רק כמה מילים
כידוע שיש שתי טקטיקות לשמור את הדלת
אחת פשוט ללחוץ על הכפתור שניה לפני שהנהג סוגר
ואז הבן אדם כנראה יצליח להשתחל פנימה
זו דרך לגיטימית בעיני
כיוון שזה חלק מהמהלך התקין של הרכבת
השניה לתפוס את הדלתות בכוח
מישהי/ו כתב בשם דיין שזה ספק
אז כנראה הוא לא העמיד את הנתונים נכון
זה וודאי שאנשים יתעכבו
עוד עניין
רבים דיברו על המערכת האוטומטית של הרמזורים
וכל מי שנוסע ברכבת יודע שהיא לא פועלת בכל מקום
אבל גם במקומות שהיא פועלת יש הבדל משמעותי אם הנהג מאט ומגיע כמעט לעצירה ורק אז המערכת מזהה אותו
לבין נסיעה חלקה
דבר נוסף
הקטע של חסד וכל זה
יש בן אדם שאני כבר תקופה ארוכה מאכיל אותו
אולי אני אקח מהמקרר שלכם אוכל בשבילו שלא תיזרקו
או רק שקל אחד מכל אחד מהאנשים פה
כי בשבילכם זה רק שקל ובשבילו זה חיים?
דבר נוסף
הרבה כתבו שלפגישה חשובה לא יוצאים ברגע האחרון
ויש על זה שלוש תשובות
הראשונה שמי שיש לו ילדים יש לו גם אילוצי בייביסיטר/מטפלת/מעון ולא תמיד יש לו את הפריווילגיה לצאת מוקדם
השניה שיש רבים שאת כל זמן הרזרבה הם בזבזו על אוטובוסים פנימיים
השלישית שמה עם בן אדם שלא מפסיד פגישה חשובה
רק מחכה 25 דק לאוטובוס או הולך רבע שעה ברגל בגלל שעיכבו לו את הרכבת גם עליו יש לכם שאלה למה הוא לא יצא מוקדם
דבר כמעט אחרון
הרבה שאלו למה מי שהגיע בזמן לרכבת קודם למי שאיחר
נראה לי שאם שואלים את זה ככה התשובה טמונה בשאלה
ועוד משהו לפני סיום אנשים ציירו אותי כאילו תקפתי מישהו
אז תשימו לב לנוסח לא כתבתי שאני לא סולח
לא שאני כועס
טיפה בתסכול וזהו


דבר אחרון
הרבה באו אלי כמי ששונא חסד
ונמצא בפוזיציה
אז ככה כולנו בפוזיציה
והשאלה האם גם בפוזיציה השניה הייתי מגיב הפוך
אז זהו שלא
ולגבי חסד
כמו שכתבתי אולי אני ייקח שקל מכל אחד לחסדים שלי
אני אוהב חסד אבל תשאלו אותי לפני
תודה
אתה משקיע המון אנרגיות על משהו שהוא בתרבות של הישראלים דבר מובנה בציבור שא"א לשנותו..
חבל....

נניח לרגע שאתה צודק על זה בדיוק נאמר לך תתקן את העולם...
 
לרכבת יש זמן שבו היא בתחנה.
*בתוך זמן זה* - אפשר לעלות אליה, וגם אם הדלתות סגורות (כי לא עלו אנשים וזו תחנה נידחת שהנהג לא פותח בה דלתות אוטומטית, או שעלו מעט אנשים והדלתות נסגרו), עדיין אפשר ללחוץ על כפתור הפתיחה והן ייפתחו.
*לאחר הזמן המוגדר* (המשתנה מתחנה לתחנה ומשעה לשעה, איני יודעת אם לנהג יש שליטה על כך), דלתות הרכבת מכוונות להינעל ולא להיפתח עוד.
מרגע זה, גם אם ילחצו על כפתור הפתיחה - הוא לא יפעל. הוא מנוטרל.
זה זמן יציאת הרכבת. כדי שתספיק לעמוד בלוחות הזמנים שלה.
גם אם יש עוד אנשים רבים בתחנה שלא הספיקו לעלות כי הרכבת צפופה - זה לא משנה. הדלתות ננעלות, והנהג כורז לכולם לזוז ולחכות לרכבת הבאה.
כי רואים שמרגע מסויים, לחיצה על כפתור הדלת - לא פותחת אותה עוד.

(כל עוד לא עבר הזמן הזה, והדלתות מתחילות להסגר, אם ילחצו על הכפתור הן כן תיפתחנה.
ומרגע שהגיע זמן הנעילה, הדלתות שהיו פתוחות מתחילות להסגר וא’’א לעצור אותן עם הכפתור)

כאמור, לגבי מי קובע את הזמן ואיך, אין לי מושג. אבל הוא קיים בוודאות.
הרגע המסויים הזה שבו הדלת ננעלת זה הרגע בו הנהג מחליט לסגור את הדלתות!
ואיך אני יודעת?
אני נוסעת בכל יום בשעה קבועה עם נהג קבוע.
לעיתים האוטובוס שמביא אותי לרכבת מאחר בדקה או שתיים,
הדלת כבר נעולה אבל יש רמזור אדום (כאמור, שעה קבועה!) אם ירדנו מהאוטובוס והנהג ראה אותנו רצים, הוא פותח לנו מעצמו את הדלתות.
אם לא, אנחנו דופקים לו על החלון וניתן לראות איך הוא לוחץ על כפתור והדלתות, כמה מפתיע, נפתחות!
ולפני שבועיים בשעה הקבועה הייתה נהגת אחרת, היא מאוד ממהרת!
אז היא פותחת את הדלתות גם בתחנות עמוסות לשניות ממש!
אנשים לא סיימו לרדת (שלא לדבר על לעלות) והדלתות נסגרו.
וזה קרה תחנה אחרי תחנה!
והגענו לתחנה האחרונה 5 דקות לפני הזמן שהייתה אמורה לבוא.
כל זאת, כאשר אם מדובר על שעות העומס, הרכבת הבאה תגיע בעוד 4 או 5 דקות. ולפעמים פחות. (ראינו כבר הפרשים של 2 דקות).
מה זה שעת עומס?
גם בשעות הבוקר בין 7:30 ל8:30 יצא לי להמתין 13 דקות לרכבת.
ואז בקושי היה מקום לעלות עליה
 
מה זה שעת עומס?
גם בשעות הבוקר בין 7:30 ל8:30 יצא לי להמתין 13 דקות לרכבת.
ואז בקושי היה מקום לעלות עליה
כנ"ל
ממש לא מדויק לכתוב ש:
בשעות הבוקר העמוסות, שעליהן נסב סיפורו של פותח האשכול, התדירות היא 4-5 דקות ופחות. כך גם בשעות העומס אחהצ.
חיכיתי ה מ ו ן פעמים בשעות הבוקר העמוסות אפילו רבע שעה לרכבת
 
אחרי קריאה חלקית של האשכול הצלחתי להתבלבל, חסד זה טוב או לא טוב? כל הטענות פה נכונות, כולם צודקים, צריך לעשות חסד וצריך להתחשב.
אבל אחרי שבשבת האחרונה קראתי את המאמר של הרב פולק באז נדברו, קיבלתי אור אחר על כל המושג.
ממליץ לכל בר דעת לקרוא את המאמר, מאמר עמוק למתעמקים בלבד.

מי שרוצה שאני אצרף את הקובץ אוכל לנסות.
 
סתם מחשבה שעולה לי
יש בחיים כ"כ הרבה "עוולות" מהסוג הזה גם בלי שעומד מאחורי זה חסד
אז על כל דבר ככה להתקטנן ולהתחשבן
לטעמי לא בריא..
אם מישהו שעצר את הרכבת לכמה שניות חולל כזאת מהומה אז לא רוצה לדמיין מה קורה כשמישהו עוקף בתור המוכלת....
אז נכון ע"פ דין אתה צודק (נגיד)
אבל יש דברים בחיים שמומלץ לנהוג לפנים משורת הדין ולהבליג, לא רק בדיבור, גם בראש. לא להתחשבן כל הזמן על ההוא שעשה/לקח לי
יותר בריא, יותר נכון
אני נתקלת בחיים עם הרבה ממורמרים שמחפשים אשמים בכל דבר, ברור שהם הראשונים שנפגעים מההתמרמרות הזאת.
קצת עין טובה, מחשבה טובה אף פעם לא מזיק גם אם השני באמת לא בסדר

אני כותבת את זה בכללי, לא מתכוונת לחנך אף אחד במיוחד כאלה שאני לא מכירה, רק נקודה למחשבה..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה