שיתוף - לביקורת זה סופו של כל עלון

[הנף מקלדת]

"שבת שלום מנשה"

שתיקה.

דלת הבית נטרקת מאחורי מנשה.

שלהבת ראתה את פרצופו הכרכומי של מנשה, את כתפיו שמוטות ואת רקותיו האפורות זוהרות בלובנן, ומיד הבינה ששוב נכנס בעלה למרה שחורה. "מה קרה מנשה?"

מנשה או בשמו המוכר: "הרב, מזכה הרבים, פה מפיק מרגליות, מנשה יוחאי קדושיאן שליט"א, יו"ר 'הארגון העולמי עם-ישראל-בלב-ונפש לעידוד קירוב חיבור תמיכה ייעוץ ולאוקמי מעפרא', עמד בפתח הסלון, נרות ליל שבת מרצדות על משקפיו האופנתיות, ידו אוחזת בדלדול, עלון מעוצב לעילא.

פיו שחרר קצרות: "עכשיו אני יודע באופן סופי, לא לוקחים את העלון שלי"

"איזה שטויות מנשה" שלהבת מעמיסה מגזרות גזר בצלוחית חרסינה. "בשיעור הישועות, כל הנשים מחמיאות לי על העלון, מספרות לי כמה הן התחזקו. ותאמין או לא, שירה צרפתי אמא של החייל שנפצע בפיגוע באילת אפילו רצתה לתרום עלון לרפואתו.

"ולאן תרמה בסוף?!" עלה קולו של מנשה בפאתוס הידוע לשלושת שומעי לקחו הקבועים. "לעלון של זעפרני אההה?!, הלכתי השבוע לבית הכנסת של הסעודים איפה שלא מכירים אותי, הסתכלתי טוב טוב איזה עלונים הולכים ואיזה לגניזה.

הכי הולכים 'התעברות' ו'אור המשיח' זה שנותן מיקום של המשיח בזמן אמת, וכמובן ה'באר הנושנה' שמקריץ סיפורים ישר משטיבל.

אחרי זה העלון של מעתוק מכפר סבא, כי יש לו סיפור שבועי מהבן של הסופר ההוא.

בסוף לוקחים קצת של החסידים ושל הרב זכאים ועוד כמה של הרבי המשוגע מטולצ'ין"

רק העלונים שלי נשארו על השולחן. עד שבערל'ה המג'נון אסף את כל העלונים לשקית מכולת והלך לחפש קידוש.



שלהבת נשארת חסרת מילים. במקרים כאלה, צריך את נהוראי אחיה הגדול, שיחזיר למנשה את הצבע ללחיים.

היא שולחת את הילדה לתת לאחיה קריאת חרום, ומתיישבים לסעודה. במהלכה מפליא מנשה לחזור מילה במילה על מאמר הרב מהעמוד הקדמי.

בסוף הסעודה כשמנשה קצת מתעודד, האח נהוראי ואשתו צונחים מדושני עונג. נהוראי, לחייו מוסרות שיער, לשונו נמלצת ובידו בקבוק יין שיעזור למחשבות להסתדר מעצמן.



"מה הסיפור גיסי היקר רבי מנשה?" נהוראי מבין את הסיטואציה בחושים של סוחר שטיחים פרסי. "שוב בחורים אשכנזים ירדו עליך?"

"לא, הפעם זה לא". מנשה שוב נזכר איך פרסם שניתן להזמין את הרב לשיעורים חוגי בית ולייעוץ. ואיך בחורים מישיבה אשכנזית הזמינו אותו למסגד בבית צפאפא. "הפעם ראיתי במו עיני שהקב"ה לא רוצה שאני אקרב את בניו יותר. לא חפץ מנחתי מידי."

נהוראי חוכך. "מילתא דבדיחותא אתה שם? בעלונים של ברסלב זה רץ."

"בטח שם. ישר מקבוצת 'פנתרים ברשת'."

"ופינת הזוגיות יש לך?"

"וואו או" מתלהב מנשה "הכי מלוכלכת שיש. כדי שאנשים יפנימו."



"סיפור של מומי לוי?"

הוא כותב רק על אינטרנט זה לא תופס.



עיניו של נהוראי מצטמצמות בריכוז, מבט מבונטט ריצד לו באישונים, אך שוב חזר לעצמו ובביטחון של מבשר הגאולה הכריז "אז אתה חייב לשנות גישה. אבל ברווחים נתחלק חצי חצי."

מנשה מיטיב שמיעה.

"בשוק העלונים יש ענין של היצע וביקוש.
אצל הספרדים יש ביקוש לסיפורים והלכות.
אצל החסידים כל מיני צדיקים שוכני עפר ששפתותיהן דובבות, בין לבין סיפורי ישועות והשגחה פרטית.
כל אלה תפוסים חזק.

גם אצל הליטאים יש כבר את 'יתד נאמן'..."

-"נו נו לא בשבת"

"נכון לא מתאים, אבל יש תת ז'אנר שלא מספיק מקבל ביטוי..."

מנשה מגביר סקרנות

"נבואות זעם!
יש ביקוש מטורף בשוק לנביא אמיתי. אתה תתחיל בקטנה, תזרוק נבואות, תפגע בול באיזה פלישה של פינלנד לאסטוניה.
ומשם ואילך יפתחו שערי שמיים.
תוך חודשחם כבר תקים מרכז רוחני, תפתח ערוץ יוטיוב, ותהיה גדול מזכי הרבים עם כוח פוליטי"

העיניים של נהוראי זוהרות באקסטזה מנשה עדיין מצומצם מבט.

"ואם כולם יקלטו שאני סתם מקשקש?"

"נו טוב, לא יקרה כלום את זה כולם יודעים כבר היום."

 

[סטודיו לגרפיקה]

וואו
קראתי כמה פעמים וכל פעם העין שלי נתפסת על עוד מילה רבת משמעות...
קטע משובח.

 

[castamir]

תת ז'אנר שלא מספיק מקבל ביטוי.

אתה ת"ת ז'אנר משלך מיוחד במינו.

תן סיבה אחת למה אין שלושה כאלו בשבוע, נראה שזה זורם מהשרוול!
(ולא, הגבלת השיתופים היא כבר לא תירוץ)

 

[RACHELIZ]

גדול!

 

[הזגג]

תפגע בול באיזה פלישה של פינלנד לאסטוניה.

אם הולך לך - חצי חצי ברווחים עם פרוג, כן?

 

[הנף מקלדת]

אתה ת"ת ז'אנר משלך מיוחד במינו.

תן סיבה אחת למה אין שלושה כאלו בשבוע, נראה שזה זורם מהשרוול!
(ולא, הגבלת השיתופים היא כבר לא תירוץ)

חן חן הכל בס"ד
למען שמו יתברך ולזכות את הרבים...

 

[forty thousand feet]

הזמינו אותו למסגד בבית צפאפא

ואם הם ערבים הם לא זקוקים לשיעור או שנים בשלום בית?
בעצם, האמת היא שהם פותרים את הבעיות לבד. מישהו פעם בירך את סבא שלהם שיהיה פרא אדם, ולא נעים להם לא להשתמש בברכה הזאת.

והשם הזה @הנף מקלדת מעורר בי השראה כל פעם שאני רואה אותו. זה מצטייר בעיני רוחי כאילו אתה יושב על יד הקומפיוטר, קורא משו, חושב, ו-הופ מניף את ידך בתנועת קשת רחבה ומשטחה על המקלדת. ומשנחתה שם, שוב לא יזיזוה משם כל אילי נביות שבעולם, עד שתוציא מתחת ידיה יצירת נופת לתפארת מרחבי פרוג וגלילותיו. מה נותר לי לומר? @הנף מקלדת !!

 

[הנף מקלדת]

ואם הם ערבים הם לא זקוקים לשיעור או שנים בשלום בית?
בעצם, האמת היא שהם פותרים את הבעיות לבד. מישהו פעם בירך את סבא שלהם שיהיה פרא אדם, ולא נעים להם לא להשתמש בברכה הזאת.

והשם הזה @הנף מקלדת מעורר בי השראה כל פעם שאני רואה אותו. זה מצטייר בעיני רוחי כאילו אתה יושב על יד הקומפיוטר, קורא משו, חושב, ו-הופ מניף את ידך בתנועת קשת רחבה ומשטחה על המקלדת. ומשנחתה שם, שוב לא יזיזוה משם כל אילי נביות שבעולם, עד שתוציא מתחת ידיה יצירת נופת לתפארת מרחבי פרוג וגלילותיו. מה נותר לי לומר? @הנף מקלדת !!

אתה יודע, כל נחתום והעיסה שלו.