תלוי כל מקרה לגופו.
מעיסק יכול להעסיק 10 שנים עובדות מצוינות במשכורות גבוהות, ופתאום כשאחת מהם תרצה להפוך לעצמאית, היא פשוט תחכה עד שהיא תלד, ואז היא תדרוש פיצויים. - ואם היא עבדה 10 שנים במקום הזה, והיא סיימה עם תלוש של 8500 ש"ח אז המעסיק פתאום יהיה חייב לתת לה 85000 ש"ח.
זה הזוי !!! אין למעסיק את הסכום הזה, והוא באמת לא חלם שכך יחייבו אותו, ולכן אפשר להבין שהוא יעשה כל מה שהוא יוכל על מנת שלא יחייבו אותו בזה.
כמובן, שבפעמים הבאות כשהוא יעסיק עובדת חדשה אם הוא הוגן, הוא יתנה תנאים מראש. ואם הוא לא הוגן (כן, יש מיעוט מעסיקים שהם לא הוגנים
) אז הוא לא יתנה מראש ורק כשהעובדת תדרוש את הפיצויים הוא יעשה מה שהוא יוכל לעשות כדי לא לתת, ואז באמת זה נחשב ללא הוגן.
לדעתי, חייבים להבדיל בין חברה מבוססת, גדולה, לבין אדם עצמאי, שסך הכל פתח מכולת ומעסיק שם שתי פקידות, ובאמת אין לו מושגים מה החוק מחייב אותו, וכשהוא הביא את העובדת הוא נתן לה 27 שקל לשעה, ובסוף החדש הוא רואה שהרואה חשבון הוסיף לעובדות פנסיה (15 %) ביטוח לאומי (5 %) דמי הבראה (יותר מאלף שקל לשנה כדי שהעובדת תוכל לנסוע למלון בזמן שהבוס יצטרך לעבוד) דמי חופשה (ימים שהבוס עובד והוא משלם לעובדות כאילו הם עבדו. למה ? ככה.) ימי מחלה. ובסוף עוד עשרות ומאות אלפי שקלים פיצויים.
המצב הזה הוא מטורף לחלוטין, ולכן בשביל ההגינות, מעסיק שמכיר את החוקים יכול לבחור באחת משתי האפשרויות, או לתת לעובדת את כל הזכויות (בפורים, בשנה שהוא נתן לה פיצויים, שיבקש ממנה מתנות לאביונים) או להתנות איתה מראש שהוא לא נותן. (וזה תופס הלכתית). אבל זה מוסכם שאם לא התנו, אז המעסיק בבעיה.
הנושאים החמים
