חום חלש? חומחם?!

[מקארתור]

כל הצבעים כשהם בהירים: ירקרק צהבהב לבנבן אדמדם

חום למה לא אומרים חומחם?!



דרך אגב במראות הנגעים בתורה ירקרק ואדמדם מורה על צבע חזק יותר.

 

[אושר]

זה לא הסילוף היחיד של לשון הקודש בעברית המודרנית... ואגב, בעברית המודרנית המציאו את ההלחם של "שחום", צירוף של שחור וחום, כנראה מהסיבה ש"חומחם" לא מסתדר מבחינת הצורה/המשקל/המובן.

 

[agav]

כל הצבעים כשהם בהירים: ירקרק צהבהב לבנבן אדמדם

חום למה לא אומרים חומחם?!



דרך אגב במראות הנגעים בתורה ירקרק ואדמדם מורה על צבע חזק יותר.

היום ההכפלה במגמת הקטנה: קטנטן, כלבלב, חתלתול, עגלגל, בצלצל וכיו''ב (אגב קטנטן זה דוקא חיזוק, כמו בדוגמאות שהבאת: יותר קטן, כמו גם פתלתל - יותר מפותל)

חום - כפי שציינה אושר - קשה יותר להכפיל, כיון שזה שורש דו עיצורי.
(וצ''ל אם כבר: 'חמם')

קבל כפיצוי את 'שחמחם'...

 

[אברהם]

זה לא הסילוף היחיד של לשון הקודש בעברית המודרנית...

למרבה הפליאה, זה לא סילוף כלל...

זוהי מחלוקת בראשונים
רש"י כותב אדמדם - אדום שבאדומים וירקרק - ירוק שבירוקים
אולם ראב"ע (ויקרא יג, נ) כותב שהכפילות כאן היא לחסרון וכן בשחרחר ומוסיף "ויש אומרים הפך הדבר" כלומר את דעת רש"י הוא מביא ביש אומרים

 

[אליהו פריד]

בעברית ירוק בהיר זה ירוק בהיר ולא ירקרק.
בעברית ירקרק, צהבהב זה לא ירוק בהיר או צהוב בהיר אלא משהו שהוא לא פה ולא שם.
ירקרק לדוגמא מורה על צבע שמתקרב לירוק אך לא לגמרי ירוק אלא משולב בו צבע אחר כמו צהוב דוגמא ואז נוצר צבע טורקיז שמתקרב לירוק, זה ירקרק. וכן אדמדם וצהבהב וכו'

בצבע החום לא שייך הביטוי הזה, הואיל ויסוד הצבע הוא אדום וחום הוא אדום מאוד כהה. בנוסף צבע נוסף שיעורב בו יהיה הדומיננטי, לכן ביטוי כמו חוממם לא שייך.

אבל עכשיו שמעלים את הנושא חשבתי דוקא על המילה חומחם, צבע חום שמתקרב לאדום שהוא צבע חם וזאת במקום חום אדמה

 

[agav]

ההבחנה מעניינת ויש לה על מה להתבסס (בדקתי בעקבות דבריך)

בצבע החום לא שייך הביטוי הזה, הואיל ויסוד הצבע הוא אדום וחום הוא אדום מאוד כהה. בנוסף צבע נוסף שיעורב בו יהיה הדומיננטי, לכן ביטוי כמו חוממם לא שייך.

ומה לגבי שחרחר?

 

[אברהם]

ההבחנה מעניינת ויש לה על מה להתבסס (בדקתי בעקבות דבריך)
ומה לגבי שחרחר?

הראב"ע מתייחס בדבריו שהבאתי לעיל גם לגבי שחרחר (שהכפילות היא על דרך החיסרון - כלומר - נוטה לשחור)

 

[אליהו פריד]

גם שחרחר , אמנם במקרה הזה מדובר על שחור יותר בהיר + צבע נוסף שמעורב בו שאם לא כן זהו כבר אפור, אבל שוב שחור זה לא צבע.
הסיבה שבשחור חייב להיות הבהרה מסויימת הוא, כי שחור לגמרי בולע את כל שאר הצבעים.
שחור גמור + צבע נקראת שחור עמוק.
אפרפר זהו אפור שמעורב בו צבע במידה מעודנת כך שהצבע המעורב אין לו תפיסה בפני עצמו.

 

[אליהו פריד]

סתם הערה נוספת קטנה.
צבע הטורקיז בא מלע"ז, ירקרק הוא הביטוי הנכון לטורקיז.
אדמדם = כמו בורדו.
כחלחל = כחול אפרורי. (וכאן הראיה שלא מדובר על צבע בהיר הואיל ובמקרה דנן כחול בהיר הוא תכלת)
צהבהב = קצת יותר צהוב מירוק זית.
לבנבן הוא מה שקרוי בפינו צבע אפרסק בהיר.

כללו של דבר, אדמדם, צהבהב, ירקרק וכו' הם השמות לצבעי ביניים.

 

[אליהו פריד]

אגב אברהם, לך המצאתי מילה חדשה

חברבר

 

[אליהו פריד]

חברבר, הוא חבר שלא ניתן להתחבר אליו בסקייפ, או להתקשר בטלפון, אבל עדיין חבר

אוח, אוח... חברי האקדמיה ללשון העברי יקנאו בנו

 

[orli_dimri]

סתם הערה נוספת קטנה.
צבע הטורקיז בא מלע"ז, ירקרק הוא הביטוי הנכון לטורקיז.
אדמדם = כמו בורדו.
כחלחל = כחול אפרורי. (וכאן הראיה שלא מדובר על צבע בהיר הואיל ובמקרה דנן כחול בהיר הוא תכלת)
צהבהב = קצת יותר צהוב מירוק זית.
לבנבן הוא מה שקרוי בפינו צבע אפרסק בהיר.

כללו של דבר, אדמדם, צהבהב, ירקרק וכו' הם השמות לצבעי ביניים.

עברת הכשרה באקדמיה ולא גילית לנו ?

 

[אליהו פריד]

לא, לא עברתי הכשרה באקדמיה.... הקמתי אחד משלי...

אם הם יכולים, אז גמאני

אגב, לפי האקדמיה המילה גמאני היא עברית צֶחָה

 

[אליהו פריד]

כעת לשאלה חדשה....

פרוגרוגיסט הוא אחד שנמצא בפרוג וכמעת ולא משתתף או שמא דוקא אחד שמשתתף חזק ?????
אתמהה...

 

[agav]

אם ללכת עד הסוף עם הפרשנות שלך, אז ירקרק זה כל צבע שיש בו נטיה לירוק ('אסתר ירקרוקת היתה') כנ''ל אדמדם - ירוק אדמדם וכו',
(ואפשר להתייחס לזאת כמו אליפסה - השמטה לשונית - 'ירקרק' הוא מעין קיצור של 'לבן ירקרק' וכן לגבי כל היתר, כך ש'ירקרק' יכול לייצג גם ירוק בהיר)

לגבי כחלחל - מה המקור לזה?

(אגב, חום הוא תוצר של אדום+צהוב+שחור. אדום+שחור=בורדו)

ירוק - ראה דברי התוס' בסוכה ל''א ע''ב (קרדיט כמובן לבעלי)

 

[אליהו פריד]

א. אני מדבר על עברית. בלשון הקודש יש פעמים שהכוונה לצבע בהיר ולפעמים דווקא צבע חזק.
ב. חום הוא אדום מאוד כהה (גם בלי צהוב, תבדקי) ולא + שחור, שחור זה לא צבע אלא עומק.
ג. לא יתכן במציאות ירוק אדמדם, עירוב של ירוק ואדום יוצר צבע חדש ותמיד הצבעים החמים דומיננטיים יותר, כך שנוצר גוון מעניין לאדום.
ד. כחלחל. כצבע יסוד קר, כל צבע שתוסיפי בו יוציא אותו מכלל כחול ובצבע החדש שיווצר ישלוט הכחול באוברול, אבל זה לא קרוי כחלחל אלא כחלוליות.

 

[agav]

א. אני מדבר על עברית. בלשון הקודש יש פעמים שהכוונה לצבע בהיר ולפעמים דווקא צבע חזק.
ב. חום הוא אדום מאוד כהה (גם בלי צהוב, תבדקי) ולא + שחור, שחור זה לא צבע אלא עומק.
ג. לא יתכן במציאות ירוק אדמדם, עירוב של ירוק ואדום יוצר צבע חדש ותמיד הצבעים החמים דומיננטיים יותר, כך שנוצר גוון מעניין לאדום.
ד. כחלחל. כצבע יסוד קר, כל צבע שתוסיפי בו יוציא אותו מכלל כחול ובצבע החדש שיווצר ישלוט הכחול באוברול, אבל זה לא קרוי כחלחל אלא כחלוליות.

אפשר להתווכח על זה.

 

[אליהו פריד]

להתווכח? כנראה שאפשר, אבל אני כבר זקן ואין לי כוח לזה.

 

[אברהם]

זה לא הסילוף היחיד של לשון הקודש בעברית המודרנית... ואגב, בעברית המודרנית המציאו את ההלחם של "שחום", צירוף של שחור וחום, כנראה מהסיבה ש"חומחם" לא מסתדר מבחינת הצורה/המשקל/המובן.

דרך אגב - שחום זו לא המצאה של העברית המודרנית, אלא התרגום הארמי של המילה חום (אונקלוס בראשית פרק ל), ראה בראשית ל' ברש"י וברמב"ן
וכן במשנה (בבא בתרא ה, ו) "שחמתית נמצאת לבנה , לבנה ונמצאת שחמתית"

 

[געוואלדיג]

החברים נכנסו למשא ומתן בנוגע לצבעים ובהגדרתם. אלא שהמילה חום סובלת מקושי אחר. אי אפשר לשוותה לירקרק וכל השאר, המכפילים את שני השרשים האחרונים שלהם. אולם בתיבת חמחם נכפל פ"א הפעל ולא עי"ן הפעל. במקרה כזה מתאים יותר להכפיל רק את למ"ד הפעל, ולהוסיף לפניו תנועה גדולה. וכמו שנעשה בתיבת חם (היפך צונן), שכשהנושא קרוב לפושר, אזי הוא "חמים".