חיים אחרים. כדור פלא, ולא מפינג פונג...

[יונה יונה]

ואם תשימי לב את גם סותרת את עצמך - כי לאן נעלמו כל אותם גאונים כמו אינשטיין שאני לטענתך לא מכירה? פשוט מאד גאונותם לא חיפתה על חוסר עיקביותם והם נעלמו מהנוף. אולי אם היו לוקחים ריטלין היה עולמינו מלא בהם ולא נאלצנו לחפשם בנרות.(שוב מים טחונים)
וזו מילתי האחרונה להיום.

לא כל הגאונים רוצים להיות מדענים/חוקרים/גדולי הדור.

 

[יונה יונה]

לא יודעת אם דווקא פערים, אבל זה וודאי נכון שהרבה גאונים לא ממשים את הגאונות שלהם בעולם המעשה בגלל קושי בהתמדה.

האם קושי בהתמדה הוא בהכרח הפרעת קשב שריטלין יאזן אותה?
כנראה שלא.

 

[GRN]

גם גאון לא יצליח ללמוד משהו שמצריך התמדה ועקביות והכנת ש''ב.
ואני באמת לא צברתי פערים בשנות הלימודים אבל היו לי תלונות רבות על המערכת המשבחת ומתפארת בכל הכבשים שמה לעשות נולדו כך משמים.
ואולי באמת אין לי בעית קשב כי הבעיות האמיתיות שלי הן לא בניהול זמן ועמידה במשימות-אותן אני גומרת צ'יק צ'ק אלא בשיחות טלפונים שאני לא מצליחה לסיים ואני מתפוצצת. בדקות שאין לי אבל אין לי מה לעשות כי גמרתי הכל ואני הולכת מקיר לקיר וכמובן הדבר הגרוע ביותר- בתפילות שאני לא מסוגלת להתרכז בהן שלא לדבר על פרקי תהילים.
ולמי ששאלה כיום אני עוסקת בתחום אחד (לאחר שעזבתי כמה מקומות עבודה מחמת שיעמום וחוסר סיפוק)שואפת למשהו נוסף, ומגדלת את ילדי שזה תחום נוסף ענק בפני עצמו)

זה פשוט מרתק לראות איך הADHD מתבטא אצל כל אדם בצורה אחרת.

 

[GRN]

האם קושי בהתמדה הוא בהכרח הפרעת קשב שריטלין יאזן אותה?
כנראה שלא.

ברור שבהרבה מן המקרים התשובה היא כן.

 

[צברית]

מישהו יכול לעשות כאן רשימה מסודרת ומקיפה של מאפייני בעיות קשב וריכוז?
לא שאלון אבחון, אלא מאפיינים- מה קורה לאנשים עם בעית קשב חוץ מחוסר יכולת להתרכז הרבה זמן, מאמינה שיש עוד הרבה סמפטומים, וזה ממש מענין אותי.
תודה!

 

[HUBHCBH]

אם היה לי כח לקרוא רק עד תגובה 30, אני זקוק?

אם ריטלין היה עובד גם על היצר הרע, הייתי גם ממליצה על כך,
מי שבעיקר מפריע ללמוד בכיתה ובישיבות הוא פשוט היצר שרוצה הפקרות ותו לא...
למיטב ידיעתי עוד לא נולדו הרבנים שזכו למה שהגיעו בגלל ריטלין (אל אף שיש מושג שבאופן חד פעמי פה ושם כן לוקחים כדור, אבל בטח לא בתדירות קבועה)
כי המציאות הוכיחה בכל הדורות שתורה קונים דווקא מתוך התאמצות, מה שלא מונע כמובן מלנסות להקל על עצמינו...

כמדומני שיש דברים שמי לא ראה (ובוודאי בנות שלא היו בישיבות) לא יבין!
ותשאירו לגברים להגיב על זה.

הבעיה שלכם מתחילה מזה שמי שצריך ריטלין יש לו בעיה.
מי שצריך ריטלין זה כמו מכונית מירוץ שמבקשים ממנה ליסוע על כביש רגיל.
מי שצריך ריטלין. אין לו "בעיה" יש לו יתרון. רק הוא נוסע בכבישים שהוא לא צריך ליסוע.
יש המון דברים שיכולים לבצע אותם דווקא מי שצריך ריטלין. בלי השפעת ריטלין.

ללא כל ספק!
גם אני לקחתי, בהחלט היה מדהים! היה כיף להתרכז (שהיה לי חור גדול בדף היומי) וללמוד ללא "הפרעה" אני מסתדר ביום יום בלי [החברותא רוצה שאני יקח..], אבל יש לי בבית "קצת", לנשנש. (לא קשה להשיג)

באחד הימים שלקחתי, בצהרים הייתי אחראי על כמה קבוצות וכו', התפקוד היה שונה, יותר רגוע, וזה לא היה הכי טוב.. יש כבישים למרוץ ויש כבישים איטיים.

 

[מרמורשטין]

חומר על קש"ר

המידע המצורף הוא חומר שקיבלתי מאשת מקצוע כשעבדתי על פרויקט הגמר שלי בנושא.
מי שרוצה עוד מידע מוזמן לפנות באישי.

צפה בקובץ המצורף 259886
צפה בקובץ המצורף 259887
צפה בקובץ המצורף 259888

 

[מה טובו]

בלת"ק, אז סליחה אם זה ממש לא קשור פה...

למיטב ידיעתי עוד לא נולדו הרבנים שזכו למה שהגיעו בגלל ריטלין (אל אף שיש מושג שבאופן חד פעמי פה ושם כן לוקחים כדור, אבל בטח לא בתדירות קבועה)

נכון,
הם זכו למה שהגיעו לא בגלל ריטלין,
אלא בגלל המלמדים שלהם,
ןההורים שלהם,

שהיו הרבה יותר מקבלים וגמישים מצורת הלמידה של היום.

תלמיד עם בעיית קשב וריכוז היום, כמו הרבה גדולי תורה מוכרים בעבר,
לא יכול להגיע למה שהם הגיעו,
כי צורת הלמידה שונה,
כי הדרישות שונות,
כי הקבלה של הילד כמו שהוא היא ממש לא כמו אז.

אז לפחות שיקבל ריטלין,

ולא ירגיש שונה ודחוי בסביבתו הטבעית.

 

[אפשרי]

עוד סיפור בנושא על אחד מגדולי ישראל

הרב מפוניבז' - הרב יוסף שלמה כהנמן כידוע היה עם המון המון מרץ

מרץ שכאן בארץ תועל להקמת עולם התורה

הוא למד ב'כולל קדשים' בראדין בראשות החפץ חיים, בחברותא עם ר' אלחנן וסרמן

ר' אלחנן היה יכול לשבת על המקום 6-7 שעות בלי לקום וללמוד וללמוד

ואיך הרב מפוניבז' - שהיה גם פיקח וגאון בלתי מצוי - התמודד עם זה?

פעם בחצי שעה - שעה הוא היה מקשה לר' אלחנן קושיה חזקה, ובזמן שר' אלחנן חשב על תשובה, הוא יצא החוצה, לסיגריה וחילוץ עצמות

אז זהו, מי שרוצה שהילד שלו עם מרץ (או עם הגדרות לועזיות אחרות) ורוצה שהוא יגדל להיות גדול בתורה כמו הרב מפוניבז',

אם הוא כל כך פקח ויצירתי והוא יכול לסמוך עליו שיסתדר - בהצלחה (אגב שיעור זה דבר מסובך הרבה יותר מחברותא),

ואם לא - טוב יעשה אם יתן לו ויטמין קטן...

(את הסיפור סיפר הרב קסלר ממודיעין עילית בכנס בנושא שנערך בעיר)

 

[nechamizak]

אני מכירה כמה ילדים מבריקים, שחלמו בשיעורים ומעולם לא הכינו ש"ב אבל לא צברו שום פערים לימודיים וקצרו מאיות במבחנים. ולא היה להם תסכול מהמערכת (מקסימום הם צברו עוד שעות שינה/אימונים על ציורים).

אני טוענת שלא יעזור לשנות את המערכת ללימוד עצמי כי הגאונים מסתדרים גם היום ומי שלא לא יצליח ללמוד לבד לא בגלל ההפרעת קשב.
אגב, הבעיות האמיתיות של בעלי ההפרעות קשב וריכוז זה ניהול זמן ועמידה במשימות, לא לימוד חומר עיוני.

רוצה לדייק: אחת הבעיות של בעלי הפרעת קשב וריכוז היא עמידה במשימה שאיננה מספקת להם ריגוש כלשהו.

יש קשר בין מחוננות ויצירתיות להפרעת קשב וריכוז. סגנון החשיבה משותף לשתיהן וכן הנטייה להשתעמם במהירות ולנסות דברים חדשים. כשיש יכולות תפקודיות ואקדמיות גבוהות הן יכולות להסתיר את ההפרעה, אך לפעמים ההפרעה, במיוחד אם יש גם את רכיב האימפולסיביות, מאפילה על המחוננות.

וכן. בעלי הפרעת קשו"ר בהחלט עשויים להיתרם מאוד מסגנונות למידה השונים מהסגנון הרווח היום. לא יודעת עד כמה הצוות החינוכי יכול לעשות דבר בנדון כשאין את התנאים המתאימים במערכת החינוך.

 

[HUBHCBH]

וכן. בעלי הפרעת קשו"ר בהחלט עשויים להיתרם מאוד מסגנונות למידה השונים מהסגנון הרווח היום. לא יודעת עד כמה הצוות החינוכי יכול לעשות דבר בנדון כשאין את התנאים המתאימים במערכת החינוך.

הרש"ר הירש מאריך על זה, בחומש הירש על ההבדל בין יעקב לעשיו, וכך הוא כותב (בראשית, כה, כז)
"כל עוד היו קטנים, לא שמו לב להבדלי נטיותיהם הנסתרות, תורה אחת וחינוך אחד העניקו לשניהם ושכחו כלל גדול בחינוך: 'חנוך לנער על פי דרכו' וגו'. יש לכוון את החניך בהתאם לדרכו המיוחדת לו בעתיד, ההולמת את התכונות והנטיות הרדומות בעמקי נפשו"
"המושיב את יעקב ועשו על ספסל לימודים אחד, ובאותם הרגלי החיים מחנך אותם כאחד לחיי לימוד ומחשבה - מובטח לו שאת האחד מהם הוא מקלקל"
"התפקיד היהודי הגדול אחד ויחיד בעיקרו, אך דרכי הגשמתו רבות ורבגוניות, כריבוי תכונות האדם, וכרבגוניות דרכי חייהם"

 

[nechamizak]

לא קראתי את האשכול המסועף באופן מלא, ואולי אני חוזרת על פרטים שכבר נאמרו, עמכם הסליחה.

עם עם כל הידע שיש היום על הפרעת קשב וריכוז, עדיין חסר מידע רב אודותיה.

לעיתים לריטלין יש השפעה חיובית, לעיתים לא, ולעיתים לא באופן מספק. מלבד הניסוי והתעייה במינון מדויק או סוג הטיפול התרופתי מתאים, אני רוצה להסב את תשומת הלב למספר דברים נוספים שעשויים להשפיע:

תיתכן הפרעה אורגנית ראשונית כמו ליקוי באינטגרציה החושית (מה שקרא קושי בוויסות חושי) שהתסמינים שלה נראים כהפרעת קשב וריכוז, וכן תיתכן הפרעה משולבת. חשוב מאוד לבדוק אם אין קושי כמו בעיה במיקוד הראיה, קושי בתכנון רצף מוטורי, קושי בוויסות שמיעתי, קושי בוויסות תחושתי וכו'. קשיים אלו גורמים לתופעות שונות כמו חוסר קשב, הימנעות ממטלות, תנועתיות יתר, אימפולסיביות ועוד.
במקרה כזה יש להיעזר באבחון וטיפול אצל איש מקצוע פרא רפואי (מרפא בעיסוק, קלינאי תקשורות, אורטופטיסט וכדו') בהתאם לקושי.

כמו כן פעמים רבות ישנם קשיים רגשיים והתנהגותיים נלווים שמתפתחים כתוצאה מהקושי הראשוני, וגם הם דורשים התייחסות מותאמת כמו טיפול התנהגותי, התנהגותי - קוגניטיבי, טיפולים רגשיים למיניהם ועוד.

דבר נוסף, התעמלות מותאמת יכולה לשפר את התפקוד (אפילו לפרקי זמן קצרים) וכן שינוי תזונתי (הימנעות מצבעי מאכל, סוכרים, מאכלים המכילים גלוטן ועוד אלרגנים נוספים).

 

[GRN]

חזרתי לאשכול בגלל ההודעה הבאה שאכתוב, אבל לפני כן: הקבצים שהעלו כאן על מאפייני הפרעת קשב הטרידו אותי ולא ידעתי להסביר את זה.
במהלך עבודות יום שישי ומנוחת השבת הבהרתי לעצמי את הנקודה: הדברים שם לא מכבדים את בעלי ההפרעה. מזכיר את ההתייחסות של מורות מהדור הקודם לתלמידים מופרעים. בואו נגיד, שלא הייתי שולחת את הילדים שלי לאבחון במקום שזוהי נקודת המוצא שלו. למשל, הביטוי: "לא נאמן". ממש הכעיס אותי אפילו.
ועכשיו אני עוברת להודעה לשמה חזרתי לאשכול.

 

[GRN]

ניקית המאובחנת כADHD המעוניינת באנונימיות ביקשה ממני להעלות את הדברים:






אני ADHD . ורוצה לשתף אתכם קצת...
נתחיל מלמטה...
בבית הספר הייתי תלמידה מומצעת ומטה. אפשר לאמר ששרדתי בקושי את שנות היסודי . גערות, עונשים. פטפטת. פחד. לחץ. ריטואל קבוע.... והמורות טענו שאני מבוזבזת . שרואים שיש לי יכולות אבל אני לא ממצה אותם! ושאני לא רוצה מספיק.... ומשפט המחץ (שדי מחץ.. ) היה ש"מגיע לי מכות"!!! כי אני לא מספיק מתאמצת ואני עצלנית. מה שמעניין שלא מורה אחת ולא שתיים השתמשו במשפט הזה בדיוק! מגיע לי מכות!!!
יום של אסיפת הורים היה יום הדין ... ובכל השנים הרגשתי שאני לא בסדר... תמיד תהיתי האם הם רוצים להעלים ממני את עובדת היותי טפשה מטופשה, ולכן מכבסים זאת במכבסת מילים של ,חכמה שלא מנצלת את כישרונותיה"... או שהם באמת עוד לא קלטו את עוצמת הבעיה ומשום מה - באמת לא הבנתי על שום מה - הם עדיין מאמינים שאי שם קבורה החכמה.... רק בי האשמה....
בבית המצב לא היה טוב יותר. הייתי החולמנית, העצלנית, הדחיינית, המאחרת הכרונית, הלא מאורגנת, זאת שתמיד צריך להעיר לה ו"לחנך" אותה עד עד.... ש "יום אחד היא תהיה כבר בן אדם".....
ואני באמת האמנתי שאני לא בן אדם... כמה שניסיתי אף פעם לא הצלחתי להיות כזו... רק בכיתות הגבוהות של התיכון תפסתי איך אני בכל זאת יכולה להצליח ופיתחתי ממש אסטרטגיות ומיומנויות זכירה ושליטה בחומר והצלחה יחסית במבחנים. בהקשבה בדילוגים. במחברות קישקושים ובעוד טריקים רבים שאצל רוב המורות זה צלח. בבית לא כ"כ האמינו לקוסמות ואמרו לי שמי שלא יגע ומצא אל לו להאמין.....
התחתנתי עם בעל מדהים ומוצלח - לטענתם, גם רק כי "היה לי מזל"...
ואחרי שנים של מלחמה מתמדת בתכונות אופיי מול ניהול בית תקין וגידול ילדים. (שלום להם, למי שדואג...) נתקלתי בכתבה על הפרעות קשב. מייד הבנתי שאני כזו. אבל במשך כמה שנים לא היה בי את האומץ ללכת לנוירולוג ועוד לקחת ריטלין... זה היה כמו המסמר האחרון בארון המתים.... אז עכשיו אני כאילו מפגרת עם דיפלומה?.... ככה הרגשתי.. אבל התבשלתי עם זה כמה שנים.(כמובן שזה הצריך טיפול רגשי) עד שהייתי בשלה להבין בדיוק את הההפך הגמור. אני נורמלית. חכמה. יצרתית לאין ערוך, אמנית ומבינה גדולה בנפש האדם. ובעלת קשיי קשב וריכוז. כן. פשוט כך. לא אשמה בכך. ולא צריכה להתנצל על כך. והכי חשוב לא מרגישה טפשה בשל כך.
אספר גם שכשהלכתי לנוירולוג. הוא שאל אותי מלא שאלות ועניתי בשטף.... הוא השתגע איך בגילי עדיין לא הגעתי למסקנה שאני ADHD (אפילו אצלו תהיתי האם אני בברור גם עם הH כי לא זכור לי שהייתי משתוללת וגם היום אני לא מרגישה פיל בחנות חרסינה... והוא כ"כ צחק... בוודאי שכן, אצל נשים רבות זה מתבטא בקופצנות ברגליים. ובדיבור אנרגטי, בקול, ובאיפולסיביות בדיבור.) הוא טען שרק מ10 דקות של שיחה איתי - הוא נותן לי אבחון מלא... אלא אם כן אני מקריאה לו את רשימת הסימפטומים מהספר... צחקתי שאין מצב שקראתי עד לסוף הרשימה בלי לדלג על משהו.. .
ועדיין אצלו ניסיתי להתווכח איתו שאני רוצה את הריטלין רק לפני בחינות . והוא ניסה להוכיח לי בכל תחומי החיים איך פיתחתי אסטרטגיות של התמודדות (שכמובן לא תמיד מצליחות) והן גובות ממני מחיר כה רב!! כל הזמן הוא שאל אותי, לא חבל האנרגיות??? תראי כמה את מתאמצת!! רק אחרי השיחה איתו בכיתי כל כך, נכון כמה אנרגיותתתתת וכמה אני מתאמצצצתתתת כל החיים שלי אני מתאמצתתתתת ותמיד יש לי דימוי כזה איך אני קטנה בנעליים ענקיות, בכל תחום. ואיך שהעולם הזה גדול עליי...
מה שמצער אצלי בכל הסיפור זה שריטלין וקונצרטה על כל סוגי המינונים לא עזר לי והנוירולוג (אחד ה- מומחים )שייך אותי בצער ל 30% מהאוכלוסיה שריטלין לא עובד עליהם....


חשוב לי גם לשתף בחוויה היומיומית שלי עם ההפרעה. וזאת כדי שתבינו יותר לעומק מה "עובר" על ילד או מבוגר כזה (לא בהכרח כמובן, כל אחד מפתח את ההפרעה בצורה מעט שונה )
אתן רק כמה אפיזודות קטנות.
קחו תחום כמו קניות. התחום הכי אהוב עליי והכי שנוא עליי!!
אני אוהבת לצאת לקניות, אקססוריז , קניונים, שווקים...
אך אליה וקוץ בה...
אני מגיעה לחנות, איך שאני נכנסת - ה-כ-ללל קופץ לי מול העיניים!! כל תכולת המדפים כאילו באה לקראתי - - - (משהו כמו ויעלו המים לקראתה... בבאר) אני נכנסת מסתובבת מסתחררת ממש! הכל קורץ לי באותה עוצמה. ואני לא יודעת לאיזה גירוי להענות קודם... אז מאוד מהר פיתחתי אסטרטגיה כזו שאלא משנה בפתחה של איזו חנות אני נמצאת. דבר ראשון אני נכנסת. נעצרת. עוצמת עיניים. לוקחת נשימה עמוקה. פותחת עיניים. ובדמיון פשוט מכניסה את כל התכולה חזרה אל המדפים ורק אז צועדת לחנות. אבל זה לא קל גם בהמשך... כל הזמן להחזיק ראש, למה באתי לפה. מה אני צריכה לקנות. וכל הזמן להתאפס על עצמי...
כשאני עייפה אני באה רק עם רשימה! אחרת זה סיוט גדול בהרבה...
כנ"ל לקניון, אם אני לא ממוקדת ולא באתי עם רשימה מסודרת לפרטי פרטים. ואני עייפה. אני יכולה ממש לבכות אח"כ מרוב סיוט, איזה רעש ובלגן ברמה של כאב פיזי...
עוד סימפטום - הדחיינות הבלתי נסבלת... אי אפשר לתאר במילים את הקושי והכאב הכרוך בעשייה מדוייקת ועד הסוף... ובזמן של ביורוקרטיות למיניהם...

האימפולסיביות בדיבור: כשאני יושבת בקבוצה, בסדנה, אני צריכה בכוחות ובמאמצים כל הזמן לרסן את עצמי ולשתוק. על כל משפט שאני אומרת יש לפחות ארבעה שכלאתי בבטן... אחרת אהיה מהדברניות הבלתי נסבלות....
והדיבור המתגלגל והמהיר שלי... אוי כמה משובים (חלקם ממש פוגעים ) שאני מקבלת על זה. כל כך בא לי להסביר לפעמים לאנשים מה עובר בראש של אחד כזה. כשאני מדברת המוח שלי עובד בו בזמן, והוא מהיר הרבה יותר ממני.... כשאני אוחזת במשפט השני המוח שלי דוהר ורץ קדימה ומתכננן כבר את המשפט השביעי או את הסיום של השיחה... , עכשיו כל מילה שניה שאני אומרת צצות לי אינספור אסוציאציות בראש לאותה מילה. וכל אסוציאציה מובילה לעוד נוספות.... אז איפה הייתי?... אה, בתוך כל סבך המחשבות האלו אני צריכה כל הזמן לשמור על חוט רציף של דיבור..... ועוד מצפים ממני לשמור על דיבור איטי... קשה... :0

עוד הצצה לעולמם של הסטודנטים. אז כן, גם אני באיחור רב למדי החלטתי לקחת את עצמי ביידים וללמוד ברצינות. אני לומדת במקומות אקדמאים. וזה לא קל בכלל! אבל היום, במודעות ובבחירה. אני עדיין מידי פעם נשברת ורוצה לרדת מהעץ הגבוה... ואז עולים לי כל הקולות הישנים שאמרתי לעצמי כל השנים. את טפשה, את לא בנויה ללימודים. אין לך ראש בכלל. את לא יכולה . את עצלנית. איך את מעיזה בכלל לחלום על תארים.... אבל היום אני יודעת שאלו לא קולות אמיתיים. שהם נוצרו שלא באשמתי... ושהם השלכות של אחרים....
אבל זה לא קל... ואני מקווה להמשיך ולהצליח...
וברמה היום יומית . הקשיים הם קשיי קשב וריכוז. לשמוע הרצאה באורך שלוש שעות עם הפסקה אחת של 15 דקות. זה נצח בשבילי!!! אבל אני יוצאת מידי פעם להתרעננות. מקשקשת מלא ציורים. או מסכמת. לרוב אפשר גם לאכול, זה גם מאוורר קצת. אסירת תודה לכל המתקשים ששואלים שאלות ביניים. ואני מקבלת תקצירי שיעור מידי כמה דקות... לומדת כמה שיכולה לפני בחינות. וסוף סמסטר מאופיין ברקיעות רגליים וטיפופי אצבע מתמידים לאורך הלימוד. יודעת איפה לאפשר לעצמי, איפה לצ'פר את עצמי וב"ה עם הרבה עידוד של בעלי אני מצליחה בהחלט (בינתיים ממוצע של קרוב ל90 ). אז זאת בשורה לאלו שמפחדים שמי יודע מה יצא מהילד/ה. יש סיכוי עם הרבה אמון והכלה.

טוב, הלאתי אתכם..... אבל מי שהייתה לו סבלנות לקרוא. ושיניתי לו במשהו את התפיסה על מופרעי הקשב, ואולי גם הועלתי לאי מי. והיה זה שכרי....

 

[שריתיש]

אז מה החלטנו?
פותחים פורום תמיכה?

מה עושים עם ילדה שלא רוצה לקבל את הריטלין?
טוענת שהיא "עיפה" איתו ו"לא שמחה"
ובימים שהיא לא לוקחת - היא אוכלת כמו שצריך וממש ילדה עליזה...
(ואני חוששת לדבר עם המורה ... )

 

[GRN]

אז מה החלטנו?
פותחים פורום תמיכה?

מה עושים עם ילדה שלא רוצה לקבל את הריטלין?
טוענת שהיא "עיפה" איתו ו"לא שמחה"
ובימים שהיא לא לוקחת - היא אוכלת כמו שצריך וממש ילדה עליזה...
(ואני חוששת לדבר עם המורה ... )

אולי לתת רק בחלק מהימים? כשממש צריך? אולי צריך לשנות את המינון?

 

[אומנות]

אז מה החלטנו?
פותחים פורום תמיכה?

מה עושים עם ילדה שלא רוצה לקבל את הריטלין?
טוענת שהיא "עיפה" איתו ו"לא שמחה"
ובימים שהיא לא לוקחת - היא אוכלת כמו שצריך וממש ילדה עליזה...
(ואני חוששת לדבר עם המורה ... )

ולמה שלא לנסות את התחליפים ממשפחת הריטלין?
תופעות הלוואי יכולות ממש להשתנות בין ה SR, LA וקונצרטה.
כמו גם באותו הסוג עצמו - עם מינונים שונים.
(ניסית אולי לתת רק 3/4 כדור של 10 מ"ג? בנסיון אחד, אני כן ראיתי הטבה מצד תופעות הלוואי.)

 

[שירה בירה]

עשיתם לי חשק לנסות.
יש למישהו 3 כדורים למכור לי?

אני רצינית.
מי שמוכנה אשמח שתפנה אלי באישי.

 

[רותי12]

2 שאלות:
א)אשמח למי שיפתח פורום תמיכה לקשב וריכוז אצל ילדים. (רק הורים ל.. ולא אשה למלמד וכדו.. רק הכרות יומיומית עם האתגר הזה..)

ב) מבוגר שחושש שאולי יש לו הפרעת קשב והלך לכמה נאורולוגים וכולם אמרו שאין לו (+בדיקה ממוחשבת קטנה). והוא מתעקש שרוצה לנסות כדי לשפר איכות חיים וגם רופא משפחה לא מוכן להביא לו. מה ניתן לעשות? (כי אמרתם שכן נותנים הרופאים)

 

[HUBHCBH]

ב) מבוגר שחושש שאולי יש לו הפרעת קשב והלך לכמה נאורולוגים וכולם אמרו שאין לו (+בדיקה ממוחשבת קטנה). והוא מתעקש שרוצה לנסות כדי לשפר איכות חיים וגם רופא משפחה לא מוכן להביא לו. מה ניתן לעשות? (כי אמרתם שכן נותנים הרופאים)

שיגיד לרופא שהוא לוקח כבר כמה פעמים וזה ממש עוזר לו..