התייעצות חינוך ילדים

  • הוסף לסימניות
  • #1
היי
כמו לרוב האמהות שלא משנה כמה טוב הן תעשנה בשביל הילדים תמיד יהיה את המצפון שיבוא אולי הייתי מדי קשה עם הילד וכו...
בתור אחת שדוגלת בהצבת גבולות ומשמעת מגיל קטן ומאידך כמובן נותנת את מלוא החום ואהבה.
הייתי רוצה לשמוע מהאימהות שהילדים שלהם גדלו עד כמה יש משמעות
לחינוך קפדני בגיל הקטן?
ואולי כן צריך קצת לשחרר ולאפשר יותר?
כי בסופו של דבר כולנו רוצים ילדים בריאים, משוחררים ומחונכים
אשמח לשמוע תגובות מהמנוסות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
עוקבת
מעניין אם מישהי תדע לענות, לרוב לקטנים יותר מאפשרים.
באופן כללי ברור שחינוך נוקשה מידי הוא לא טוב.
צריך את שניהם, ובעיני זה לא סותר גבול יכול להנתן בהרבה אהבה ורכות.
אבל גמישות וחשיבה בגדול, נראה לי חובה בחינוך מגיל קטן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
  • הוסף לסימניות
  • #5
איפה משיגים את זה?

הזמנתי בי .בלוי משלוח עד הבית חינם
ספר מדהים מתבסס על שיטת הרב יעקובזון
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
היי
כמו לרוב האמהות שלא משנה כמה טוב הן תעשנה בשביל הילדים תמיד יהיה את המצפון שיבוא אולי הייתי מדי קשה עם הילד וכו...
בתור אחת שדוגלת בהצבת גבולות ומשמעת מגיל קטן ומאידך כמובן נותנת את מלוא החום ואהבה.
הייתי רוצה לשמוע מהאימהות שהילדים שלהם גדלו עד כמה יש משמעות
לחינוך קפדני בגיל הקטן?
ואולי כן צריך קצת לשחרר ולאפשר יותר?
כי בסופו של דבר כולנו רוצים ילדים בריאים, משוחררים ומחונכים
אשמח לשמוע תגובות מהמנוסות...
יש הבדל גדול בין גיל קטן לגיל בוגר,
אמא שמציבה גבולות קפדניים חייבת לדעת לשחרר בהמשך.
בגיל קטן ילד שמקבל גבולות מרגיש טוב וזה נותן לו בטחון עצמי.
אבל אם מגבילים יותר מידי על כל פרט את יכולה לפגוע ברגשות של הילד,
ובביטחון עצמי שלו מה שיבוא לידי ביטוי בהמשך, הגבולות הן סוג של "אילוף".
לכן חשוב לראות איך הילד מרגיש ואם הוא שמח באופן כללי וחשוב גם לשאול עוד הורים מה מקובל,
כדי לא להגיע להגזמה.
בדרך כלל אם באופן כללי יש אווירה נעימה בבית ילד רוצה לשתף פעולה, ואפשר להגיע לשיתוף פעולה ומשמעת
בדרך נעימה ולא בדרך של אילוץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
איפה אפשר להשיג את הספר פרקי חינוך?
אין במלאי ביפה נוף
ואין באור החיים
בבית שמש
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
היי
כמו לרוב האמהות שלא משנה כמה טוב הן תעשנה בשביל הילדים תמיד יהיה את המצפון שיבוא אולי הייתי מדי קשה עם הילד וכו...
בתור אחת שדוגלת בהצבת גבולות ומשמעת מגיל קטן ומאידך כמובן נותנת את מלוא החום ואהבה.
הייתי רוצה לשמוע מהאימהות שהילדים שלהם גדלו עד כמה יש משמעות
לחינוך קפדני בגיל הקטן?
ואולי כן צריך קצת לשחרר ולאפשר יותר?
כי בסופו של דבר כולנו רוצים ילדים בריאים, משוחררים ומחונכים
אשמח לשמוע תגובות מהמנוסות...
בתור אמא לילדים בוגרים אני משוכנעת שילדים ללא אהבה הם בבעיה יותר מילדים ללא גבולות. ויודעת שיש קשה וגבולות נוקשים הם בעיה רצינית שלא מביאים אהבה.
אם יש מישהי שמרגישה שמתלבטת וקשה לה עם אהבה ונתינת ביטוי זה זה דבר שמזמין הרבה בדק בית אצלה.
בכלל הדור שלנו כיום זה לא דור שגבולות הם מה שיעשו את זה אלא בעיקר האהבה והקשר והתחושה שהילד חש שהוא שייך יציב ובטוח.
גבולות זה דבר נחוץ והכרחי אבל צריך לדעת בעיקר איך לחולל אותם וליישם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12

הזמנתי בי .בלוי משלוח עד הבית חינם
ספר מדהים מתבסס על שיטת הרב יעקובזון

איפה אפשר להשיג את הספר פרקי חינוך?
אין במלאי ביפה נוף
ואין באור החיים
בבית שמש
הזמנתי עם משלוח עד הבית
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
דעתי בקצרה,
אני חושבת שצריך להיות שטח שחור לבן ואפור,
שחור- חד משמעית לא.
לבן- אפשר תמיד.
ואפור לפעמים כן לפעמים לא, וגם נתון לשכנוע, אני חושבת שמותר לנו ל"השתכנע" לפעמים, אם אנחנו לא רוצים ילד עקשן, אנחנו צריכים לא להיות עקשנים בעצמינו, אני חושבת שזה נותן לילד תחושת ביטחון סיפוק והרגשה שמישהו מקשיב למה שאני אומר, אז גם כשאומרים לו לא, לא תהיה לו תחושה שאפילו לא הקשיבו למה שאמרתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כמו לרוב האמהות שלא משנה כמה טוב הן תעשנה בשביל הילדים תמיד יהיה את המצפון שיבוא אולי הייתי מדי קשה עם הילד וכו...
בלי קשר לכל השאלה, רציתי להתייחס לענין המצפון בלבד.
הבעיה עם המצפון, שהוא מתעורר גם כשהוא צריך לישון במנוחה.
זה באמת תלוי במה שקודם למצפון: הבנה. בלי זה, המצפון מתעורר מתי שמתחשק לו.
גם בגבולות אדומים וברורים, המצפון יכול להתעורר בגלל שהוא שומע בכי קורע לב.
גם כששמים את הקטן במעון, נפרדים יפה והוא בוכה, המצפון מתעורר 'אולי נשב איתו עוד דקה שתים כדי שיירגע'.
בעוד שהשכל אומר, שה'דקה שתים' בדרך כלל רק מזיקות, ומגבירות יותר את הגעגוע.

לכן המצפון מצד עצמו הוא לא כל כך מידתי.
מה שחשוב זה לקבוע מה הם שטחי השחור והאפור והלבן, כמו שכבר כתבה @לראות את הטוב.
וזה מאוד משתנה בשיטת החינוך המסויימת של הקהילה, בשמרנות כללית מול פתיחות, בסוג הבית האישי שבו נמצאים, ובחברה שבה נמצאים הילדים.
כמעט ואין אפשרות לצבוע צבעים שווים לשתי משפחות. זה התפקיד שמוטל על ההורים עצמם. (לצבוע ולעמוד מאחורי הצבעים).

ואחרי שהמסגרת ברורה, צריך ללחוש למצפון את הביטויים שמקובלים עליו:
הילד בוכה בגלל ענישה מוצדקת? זה מחשל אותו!
הילד מתגעגע ואין אפשרות וצורך להרגיע אותו? זה מחזק אותו!
הילד מאוכזב ממה שאמרתי 'לא'? זה מקנה לו בטחון!

כי באמת ילד שגדל בלי לשמוע 'לא', זה יפגע לו בהמשך החיים.
ואם המצפון מתנגד לזה, צריך לומר לו 'לא'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
בלי קשר לכל השאלה, רציתי להתייחס לענין המצפון בלבד.
הבעיה עם המצפון, שהוא מתעורר גם כשהוא צריך לישון במנוחה.
זה באמת תלוי במה שקודם למצפון: הבנה. בלי זה, המצפון מתעורר מתי שמתחשק לו.
גם בגבולות אדומים וברורים, המצפון יכול להתעורר בגלל שהוא שומע בכי קורע לב.
גם כששמים את הקטן במעון, נפרדים יפה והוא בוכה, המצפון מתעורר 'אולי נשב איתו עוד דקה שתים כדי שיירגע'.
בעוד שהשכל אומר, שה'דקה שתים' בדרך כלל רק מזיקות, ומגבירות יותר את הגעגוע.

לכן המצפון מצד עצמו הוא לא כל כך מידתי.
מה שחשוב זה לקבוע מה הם שטחי השחור והאפור והלבן, כמו שכבר כתבה @לראות את הטוב.
וזה מאוד משתנה בשיטת החינוך המסויימת של הקהילה, בשמרנות כללית מול פתיחות, בסוג הבית האישי שבו נמצאים, ובחברה שבה נמצאים הילדים.
כמעט ואין אפשרות לצבוע צבעים שווים לשתי משפחות. זה התפקיד שמוטל על ההורים עצמם. (לצבוע ולעמוד מאחורי הצבעים).

ואחרי שהמסגרת ברורה, צריך ללחוש למצפון את הביטויים שמקובלים עליו:
הילד בוכה בגלל ענישה מוצדקת? זה מחשל אותו!
הילד מתגעגע ואין אפשרות וצורך להרגיע אותו? זה מחזק אותו!
הילד מאוכזב ממה שאמרתי 'לא'? זה מקנה לו בטחון!

כי באמת ילד שגדל בלי לשמוע 'לא', זה יפגע לו בהמשך החיים.
ואם המצפון מתנגד לזה, צריך לומר לו 'לא'.
היי
מסכימה איתך תאורטית לגבי זה שלפעמים צריך להגיד למצפון לא
אבל לא תמיד זה עובד כי אנחנו לא רובוטים ויש מצבים שהרגש גובר על השכל
ויש מקרים שזה גם בסדר "לזרום" עם המצפון ולהרגיש את הכאב, תסכול וכו..
וכמובן גם לקום להתאושש ולהמשיך הלאה...
בסופו של דבר אי אפשר להדחיק את מה שמרגישים כי מתישהו זה יצא בצורה כזו או אחרת מה שכן צריך למצוא את האיזון בין השכל לרגש שזה עוד אתגר בפני עצמו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
היי
מסכימה איתך תאורטית לגבי זה שלפעמים צריך להגיד למצפון לא
אבל לא תמיד זה עובד כי אנחנו לא רובוטים ויש מצבים שהרגש גובר על השכל
ויש מקרים שזה גם בסדר "לזרום" עם המצפון ולהרגיש את הכאב, תסכול וכו..
וכמובן גם לקום להתאושש ולהמשיך הלאה...
בסופו של דבר אי אפשר להדחיק את מה שמרגישים כי מתישהו זה יצא בצורה כזו או אחרת מה שכן צריך למצוא את האיזון בין השכל לרגש שזה עוד אתגר בפני עצמו...
אמת ויציב.
אין לי מחלוקת עקרונית כלל. עיקר ההערה היתה על הצגת השאלה כנובעת מצד המצפון.
ועל זה הערתי שהמצפון אינו אמת מידה נכונה לקבוע את הגבולות.
אי אפשר להתעלם ממנו לגמרי, וכמובן אפשר להשתמש איתו, ורצוי לשאול את דעתו. אפשר להחכים ממנו, אבל לא הוא יהיה המחליט על גבולות הגזרה הכלליים. לא הוא יהיה סיבת האשכול הזה.
הסיבה תהיה: מה החינוך הנכון מצד עצמו, שיהיה לטובת הילד בצורה המושלמת.

הארכתי קצת. מקוה שהדברים יצאו מובנים. (ולא יוסט האשכול לכיוונים אחרים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
בד"כ אם יש לי מצפון על משהו אני חושבת לעצמי אם הייתי עושה משהו אחרת,
אם לא- מה טוב, אם כן ,אני משתדלת לפעם הבאה לומדת ומשפרת את עצמי,
כמו שכתבת אנחנו בני אדם ולא רובוטים. הכי חשוב זה שהכל באהבה ומכוונות טובות וכל עוד אנחנו ערניות וחושבות ומשפרות, אנחנו הכי טובות שיכולות להיות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מצפון קורה בדרך כלל בגלל שאין הדרכה מסודרת להורים איך להתנהג בכל סיטואציה והולכים לפי אינטואיציה
אם את הולכת לקורס הנחית הורים (לא שפר.......!) או קוראת ספר את יותר רגועה שנהגת נכון
והעיקר להתפלל
ושוב ממליצה בחום על הספר עשה לי סדר בראש
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בד"כ אם יש לי מצפון על משהו אני חושבת לעצמי אם הייתי עושה משהו אחרת,
אם לא- מה טוב, אם כן ,אני משתדלת לפעם הבאה לומדת ומשפרת את עצמי,
כמו שכתבת אנחנו בני אדם ולא רובוטים. הכי חשוב זה שהכל באהבה ומכוונות טובות וכל עוד אנחנו ערניות וחושבות ומשפרות, אנחנו הכי טובות שיכולות להיות!
מסכימה איתך ואוהבת את הגישה הקלילה
תכלס החיים דינאמים והמצפון תמיד יהיה רק כמו שכתבת צריך ללמוד הלאה איפה אפשר לשפר ולתקן לפעם הבאה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
היי
כמו לרוב האמהות שלא משנה כמה טוב הן תעשנה בשביל הילדים תמיד יהיה את המצפון שיבוא אולי הייתי מדי קשה עם הילד וכו...
בתור אחת שדוגלת בהצבת גבולות ומשמעת מגיל קטן ומאידך כמובן נותנת את מלוא החום ואהבה.
הייתי רוצה לשמוע מהאימהות שהילדים שלהם גדלו עד כמה יש משמעות
לחינוך קפדני בגיל הקטן?
ואולי כן צריך קצת לשחרר ולאפשר יותר?
כי בסופו של דבר כולנו רוצים ילדים בריאים, משוחררים ומחונכים
אשמח לשמוע תגובות מהמנוסות...
כדאי לך לקרוא את הספרים של הרב יחיאל יעקבסון
"אל תחטאו בילד"
שווה קריאה.
יש לו גם הרצאות יפות, נראה לי שב"קול הלשון" אם אני לא טועה :unsure:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה