חלוקת תפקידים בלתי הוגנת - איך להגיב?

  • הוסף לסימניות
  • #41
היה לי מקרה באחד הסמינרים המאד חיוביים ומוכרים ששבוע לפני המופע, המנהלת באה אלי ואמרה לי תורידי את הבת הזו וזו מהתפקיד כי יש לי 2 נכדות בתיכון שהן לא מספיק בולטות.
והקשר של הנכדות לבמה היה- :(:eek::(:eek:
וזה הכי עצוב כאן.
שמנהלת. מוסד. חינוכי. מתנהגת כך....
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
ואם לא תכירו בהרגשה של הבת ולא תגבו אותה, היא לא תבין שזו אפליה? היא מבינה את זה יותר ממכן, האמהות, שגדלו על "המורה תמיד צודקת".

יש פה צדק שנפגע אנושות וחוסר מוסריות בולט. הדבר הכי לא חינוכי מצד ההורים זה להצדיק את המערכת.
לא קובעת בשביל אף אחד כי בד"כ אלה בתי ספר של קהילות וחסידויות ששם מלכתחילה יש את "הבנות של" ופחות אפשרויות בחירה לאן לשלוח. אבל זה מקום מושחת שלא הייתי סומכת על צוות כזה שיחנך את בתי לתורה מצוות ויראת שמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אני הייתי מחזקת את הבת שלי באמונה ופונה למי שבחר בדוד עבדו...,
להתחיל לריב עם ההנהלה ולהגיד שיתנו לה תפקיד, זה הרגשה רעה לעלות על הבמה ולדעת שעשו לך טובה, עדיף לשיר מאחורה בלי לחץ.
עדיף לילדה שלי ולי שכשהקב"ה יבחר אותה זה יקרה בלי שנדחוף את האף בכח.
מכירה ילדה שבאה ממשפחה מאוד לא פרוטקציונרית, מאוד לא וגם לא היתה בולטת במיוחד ובכל אופן נבחרה לתפקידים ראשיים שוב ושוב גם בסמינר וגם בבית הספר, למרות שבמשפחה שלה לא מכירים את המושג הזה להתקשר למורה ולבקש...
אם הייתי נכדה של - - לא הייתי רוצה שיבחרו אותי, דוקא.
בן אדם רוצה להיות ראוי בזכות עצמו ולא בזכות סבתא שלו.
חבל שילדים גדלים לתוך מציאות של פרוטקציות, לא בריא לנפש שלהם, לא מבינה הורים שלא נותנים לילד שלהם לקבל את המתנות שלו ישר מהשמיים אלא לדחוף לו בכח מתנות שמשניאות אותו על הסביבה וגורמות לו להיות עם אף גבוה שיגרום לו להרבה תאונות בהמשך הדרך.
מאד מתחברת לגישה שלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
ואם לא תכירו בהרגשה של הבת ולא תגבו אותה, היא לא תבין שזו אפליה? היא מבינה את זה יותר ממכן, האמהות, שגדלו על "המורה תמיד צודקת".

יש פה צדק שנפגע אנושות וחוסר מוסריות בולט. הדבר הכי לא חינוכי מצד ההורים זה להצדיק את המערכת.
לא קובעת בשביל אף אחד כי בד"כ אלה בתי ספר של קהילות וחסידויות ששם מלכתחילה יש את "הבנות של" ופחות אפשרויות בחירה לאן לשלוח. אבל זה מקום מושחת שלא הייתי סומכת על צוות כזה שיחנך את בתי לתורה מצוות ויראת שמים.
זה לא הנושא צודק או לא.
אלא איפה אנחנו בתמונה ואיך מתמודדים עם המציאות הזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
חבל שילדים גדלים לתוך מציאות של פרוטקציות, לא בריא לנפש שלהם, לא מבינה הורים שלא נותנים לילד שלהם לקבל את המתנות שלו ישר מהשמיים אלא לדחוף לו בכח מתנות שמשניאות אותו על הסביבה וגורמות לו להיות עם אף גבוה שיגרום לו להרבה תאונות בהמשך הדרך.

לא מדובר על לבקש פרוטקציה, אלא על להסביר למורה שכל הבנות אמורות להשתתף ולהיות נוכחות על הבמה.
עם קצת מחשבה והשקעה, אפשר לתת לכל בת את זמן התהילה הקצרצר שלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
זה לא הנושא צודק או לא.
אלא איפה אנחנו בתמונה ואיך מתמודדים עם המציאות הזו.
אז קודם כל ודבר ראשון, הבת צריכה לדעת שהיא צודקת והמעשה לא ראוי לא מוסרי ולא צודק. לא לטשטש את זה בשם החינוך כדי שלא תזלזל במורה. אני לא רוצה שהילדה שלי תכבד ותקבל מאנשים לא מוסריים. זו סכנה חינוכית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
לא מדובר על לבקש פרוטקציה, אלא על להסביר למורה שכל הבנות אמורות להשתתף ולהיות נוכחות על הבמה.
עם קצת מחשבה והשקעה, אפשר לתת לכל בת את זמן התהילה הקצרצר שלה.
זה שני צורות התיחסויות.
יש אמהות שיודעות מראש מה היכולות שלהן והן לא תרוצנה לשנות ולבקש.
ומעדיפות לדעת להסתפק ולשמוח בקו שלהן. של ביתן. לחנך אותו לשם.
בתאוריה ובתור המלצה לעשייה נכונה אני מסכימה איתך לגמרי.
לכל דבר יש מחיר בחיים.
גם למאבקים.
אז אם אתן בכיוון להיאבק על משהו. גם אם תקבלו בסוף מה שתירצו קחו בחשבון את נזקי המלחמה. והחללים בדרך
לא תמיד התוצאה הסופית שווה את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
לא מדובר על לבקש פרוטקציה, אלא על להסביר למורה שכל הבנות אמורות להשתתף ולהיות נוכחות על הבמה.
עם קצת מחשבה והשקעה, אפשר לתת לכל בת את זמן התהילה הקצרצר שלה.
כמובן שממקום מקצועי גם הבנות כביכול הניצבות לא מרגישות שזה משהו מסכן.
אני משתדלת מאד דווקא בגלל המקום הרגיש הזה לתת להן נוכחות חזקה גם כניצבות.
וזה מאד תלוי איך מורידים את התפקיד לבת ומה הגישה.
ותמיד אני מסבירה שלא כל התפקידים חייבים להיות בהצגה, עשיתי פעם מקהלה גדולה מאד ושילבתי בה כל מיני תפקידים וזה היה מקסים!
וכנ"ל במחזמרים צריך לראות שכל הבנות יבלטו וכל הזמן המקום יתחלף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אז קודם כל ודבר ראשון, הבת צריכה לדעת שהיא צודקת והמעשה לא ראוי לא מוסרי ולא צודק. לא לטשטש את זה בשם החינוך כדי שלא תזלזל במורה. אני לא רוצה שהילדה שלי תכבד ותקבל מאנשים לא מוסריים. זו סכנה חינוכית.
אני אישית משתדלת מאד לא לאמר אף פעם לילדים שלי משהו נגד המורים והמנהלים כי גם ההתקוממות מלווה בתוצאה הרסנית.
אני משתדלת לטפל בבעיה עצמה בלי לדבר על הסמכות.
וגם כל מקרה לגופו.
אני לא רואה עוול לתת תפקיד למי שמתאימה.
רואה כן עוול לארגן הופעה בלי חשיבה על כל בת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
מספיק לב אחד שישבר וירגיש שהוא לא קיבל מקום, ובעלת הלב הזה תגיע למסיבה בחוסר חשק ובהרגשה רעה של דמות רקע, כדי לבטל מסיבה שלמה.
אני חושבת שבתור אמהות אנו חייבות . כן חייבות! לא להיות אלו שישברו את הלב האחד הזה של ביתינו.
לפני הגברת הכאוס לפני המלחמות.
שבאמת נשאל את עצמינו
האם נצליח והאם נרוויח
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
אני ממש לא חושבת שצריך להצדיק את המורה או ההנהלה.
אבל אני עוד יותר בטוחה שלא צריך לקטול אותם.

צריך להבהיר לילדה, שזה המצב. נכון, זה מכעיס, זה מעצבן, ואפילו אותי כאמא. זה מעצבן לראות שהבת שלי לא זכתה בתפקיד ראשי רק כי אני לא מורה.
ועכשיו יש לנו שתי דרכים להתמודד, להיות ממורמרת וכועסת ולא ליהנות.
או להחליט שזה מה שיש ועם זה אני יהנה.

הרי בחיים מזדמנים לנו המון מקרים של "אי צדק". אם מכל דבר נתרגז ונכעס, אנחנו רק נפגע בעצמינו ובאיכות החיים שלנו, זה בחירה שלנו איך להתנהג עם הדברים למרות שזה נורא מרתיח.

פעם הבת שלי חזרה עצבנית שהמורה הושיבה אותה ליד ילדה שהיא ממש ממש לא מסמפטת ושהרגע אני יתקשר למורה שתעביר אותה מקום.
לקחתי אותה לחדר מדרגות לדירה לידינו שעומדת להשכרה, שאלתי אותה מי יגור כאן? אין לנו מושג. אולי משפחה מקסימה ונחמדה, ואולי לא. ואם זו אישה מבוגרת שכועסת על כל רעש ורחש, או מישהו שלא נחמד לנו לגור לידו, מה נעשה? נתקשר למשכיר של הדירה שיוציא אותו מכאן? לא.
אנחנו נסתדר עם מה שיש ומי שגר.
גם את, יש לך עכשיו שכנה שאת לא מאד אוהבת, אז מה? זה הנתון, ואיתו צריך להסתדר. עכשיו השאלה איך, אפשר לעשות פרצופים כל הזמן ולהיות עצבנית, ואפשר להחליט שלא משנה מה יהיה אני יהנה ויהיה לי טוב.
ואם עוד שבוע תראי שאת ממש לא מסתדרת, וממש קשה לך, אני יתקשר למורה.
היא כמובן, לא חזרה אחרי שבוע לבקש שאני יעביר אותה, פשוט הבינה את המצב והסתדרה איתו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
זה שני צורות התיחסויות.
יש אמהות שיודעות מראש מה היכולות שלהן והן לא תרוצנה לשנות ולבקש.
ומעדיפות לדעת להסתפק ולשמוח בקו שלהן. של ביתן. לחנך אותו לשם.
בתאוריה ובתור המלצה לעשייה נכונה אני מסכימה איתך לגמרי.
לכל דבר יש מחיר בחיים.
גם למאבקים.
אז אם אתן בכיוון להיאבק על משהו. גם אם תקבלו בסוף מה שתירצו קחו בחשבון את נזקי המלחמה. והחללים בדרך
לא תמיד התוצאה הסופית שווה את זה.

גם לאי-מלחמה יש נזקים.

שבוע לפני מסיבת הגמר שלי, המאמנת המהוללה החליטה לבטל לגמרי קטע אחד, שלא יצא מספיק מקצועי לטעמה האנין.
נשארנו, שלוש ילדות, בלי תפקיד. צירפו אותי לאיזה מחול ענק, עם עוד עשרות בנות, וזהו.
אולי אם ההורים שלי היו קצת פחות עדינים, חינוכיים ומגבים את הצוות, לא הייתה נשארת לי שריטה עד היום.

ובעיניי, זה בכלל לא נחשב למאבק.
להרים שני טלפונים, אחד למורה אחד לסגנית, ולדבר בנימוס רב, זה לא להיאבק.

את הבנות שלי אני אחנך להסתפקות במועט, בעזרת השם, כשהחברות העשירות שלהן יסעו לאירופה כל שנה ויחגגו בלונה פארקים בצרפת. כמו כן כשילדות אחרות יביאו לכיתה שעונים מנגנים ומחקים מצפצפים, והן ירצו גם. אז אפעיל את כל יכולותיי החינוכיות כדי להסביר להן שלא צריך מה שיש לכולן. כך גם כשהאמא של אחת החברות, תיקח אותה למחנה של הסמינר ששם היא מחנכת. וכשהן ישלחו ציור או סיפור לעיתון, והוא לא יתפרסם - אז אחנך אותן לשמוח במה שיש ולקבל מה שנגזר וכולי.

בהופעה? לא. בהופעה של בית הספר, שממומנת מכספי ציבור ומיועדת למטרות חינוכיות, לא ייתכן להשאיר עשרות בנות בשורה האחורית של המקהלה, ולסתום את פיהן בטענת 'חשוב שתהיה לכן עין טובה. לא צריך להיות קנאיות'. (אמיתי. אמרה מורה לבנות מהשורה האחורית במקהלה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
גם לאי-מלחמה יש נזקים.

שבוע לפני מסיבת הגמר שלי, המאמנת המהוללה החליטה לבטל לגמרי קטע אחד, שלא יצא מספיק מקצועי לטעמה האנין.
נשארנו, שלוש ילדות, בלי תפקיד. צירפו אותי לאיזה מחול ענק, עם עוד עשרות בנות, וזהו.
אולי אם ההורים שלי היו קצת פחות עדינים, חינוכיים ומגבים את הצוות, לא הייתה נשארת לי שריטה עד היום.

ובעיניי, זה בכלל לא נחשב למאבק.
להרים שני טלפונים, אחד למורה אחד לסגנית, ולדבר בנימוס רב, זה לא להיאבק.

את הבנות שלי אני אחנך להסתפקות במועט, בעזרת השם, כשהחברות העשירות שלהן יסעו לאירופה כל שנה ויחגגו בלונה פארקים בצרפת. כמו כן כשילדות אחרות יביאו לכיתה שעונים מנגנים ומחקים מצפצפים, והן ירצו גם. אז אפעיל את כל יכולותיי החינוכיות כדי להסביר להן שלא צריך מה שיש לכולן. כך גם כשהאמא של אחת החברות, תיקח אותה למחנה של הסמינר ששם היא מחנכת. וכשהן ישלחו ציור או סיפור לעיתון, והוא לא יתפרסם - אז אחנך אותן לשמוח במה שיש ולקבל מה שנגזר וכולי.

בהופעה? לא. בהופעה של בית הספר, שממומנת מכספי ציבור ומיועדת למטרות חינוכיות, לא ייתכן להשאיר עשרות בנות בשורה האחורית של המקהלה, ולסתום את פיהן בטענת 'חשוב שתהיה לכן עין טובה. לא צריך להיות קנאיות'. (אמיתי. אמרה מורה לבנות מהשורה האחורית במקהלה).
את לא מבדילה בין תפקיד המורה לתפקיד האמא.
בעיניך להרים טלפון זה לא מאבק.
יש אמהות שזה פעולה יזומה שלא בהרגליהן.

ובואי נבדוק באמת מי מכל הצועקות באמת רוצה את התפקיד על כל המשתמע מזה.
לא כולם באמת אוהבות את הפרונט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
ובואי נבדוק באמת מי מכל הצועקות באמת רוצה את התפקיד על כל המשתמע מזה.
לא כולם באמת אוהבות את הפרונט.

לא מדברת על התפקיד, אלא על תפקיד. כמה דקות נוכחות על הבמה, בצורה שרואים את הילדה והיא לא רק ניצבת מאחורה כתפאורה. לכל ילדה מגיע תפקיד כזה, וכמעט כל ילדה רוצה אותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
לא מדברת על התפקיד, אלא על תפקיד. כמה דקות נוכחות על הבמה, בצורה שרואים את הילדה והיא לא רק ניצבת מאחורה כתפאורה. לכל ילדה מגיע תפקיד כזה, וכמעט כל ילדה רוצה אותו.
מסכימה לגמרי.
ורואה עוד כמה דברים.
כמו מה היה אמור להיות ולדעתי איך כדאי להתמודד עם מציאות שלא לרוחינו, יכולתינו
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
פעם אחת בחרתי בת של מנהלת לתפקיד ענק , אבל כי באמת היא היתה שחקנית אגדית....
והתאימה בול למה שרציתי,
והיא באה ואמרה לי מיד , אני לא חייבת , לא מחפשת את ההילה הזאת... וזה היה מרגש!
ואני לא מדברת שיש בנות שהמורה הבטיחה להן מתחילת שנה שאם יתנהגו יפה.... וחבל...

אז בבקשה מורות יקרות- אל תבטחנה הבטחות שאתן לא יכולות לעמוד בהן, ואח"כ זה נופל על ריק.
יש עוד הרבה תפקידים, את הבמה תנו למי שמגיע לה , למי שזה ההזדמנות שלה להוציא את הכשרון.

והלוואי שלא תצא תקלה תחת ידינו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
מזעזע
רק אני זוכרת כילדה שבחירת הבנות לתפקידים ראשיים היו לפי קריטריונים של מוצא וגזע??:mad:
זה יותר מכעיס מאשר אפליה על רקע של קרבת משפחה לצוות
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
מזעזע
רק אני זוכרת כילדה שבחירת הבנות לתפקידים ראשיים היו לפי קריטריונים של מוצא וגזע??:mad:
זה יותר מכעיס מאשר אפליה על רקע של קרבת משפחה לצוות
אצלנו, בבית יעקב רגיל, זה לא היה בכלל. הפוך אם כבר. אולי בגלל כמה בנות שידעו על סיבה ספיציפית שהן זקוקות ליותר הכרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
פעם אחת בחרתי בת של מנהלת לתפקיד ענק , אבל כי באמת היא היתה שחקנית אגדית....
והתאימה בול למה שרציתי,
והיא באה ואמרה לי מיד , אני לא חייבת , לא מחפשת את ההילה הזאת... וזה היה מרגש!
ואני לא מדברת שיש בנות שהמורה הבטיחה להן מתחילת שנה שאם יתנהגו יפה.... וחבל...

אז בבקשה מורות יקרות- אל תבטחנה הבטחות שאתן לא יכולות לעמוד בהן, ואח"כ זה נופל על ריק.
יש עוד הרבה תפקידים, את הבמה תנו למי שמגיע לה , למי שזה ההזדמנות שלה להוציא את הכשרון.

והלוואי שלא תצא תקלה תחת ידינו...
קצת חולקת עליך
למה לתת את הבמה רק לכשרונית שיש לה פול בטחון עצמי? מה יותר מגיע לה מהשקטה העדינה שבורכה מאחד משלושת הסימנים של בני ישראל ? ( בישנים וכו')
וכן היתי מתרה מראש שמי שתתנהג לא כמו שצריך במהלך השנה לא ניתן לה לככב על הבמה
אני חושבת שזה הרבה יותר יהודי
לתת לבנות שלא רואים אותן ולא שומעים אותן הזדמנות להשמיע את קולן ולקבל בטחון ומשוב מהחברות
אפילו לפעמים זה על חשבון ה'מושלמות' של ההצגה
אנחנו מגדלים בימאיות ושחקניות או בנות ישראל כשרות ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
קצת חולקת עליך
למה לתת את הבמה רק לכשרונית שיש לה פול בטחון עצמי? מה יותר מגיע לה מהשקטה העדינה שבורכה מאחד משלושת הסימנים של בני ישראל ? ( בישנים וכו')
וכן היתי מתרה מראש שמי שתתנהג לא כמו שצריך במהלך השנה לא ניתן לה לככב על הבמה
אני חושבת שזה הרבה יותר יהודי
לתת לבנות שלא רואים אותן ולא שומעים אותן הזדמנות להשמיע את קולן ולקבל בטחון ומשוב מהחברות
אפילו לפעמים זה על חשבון ה'מושלמות' של ההצגה
אנחנו מגדלים בימאיות ושחקניות או בנות ישראל כשרות ?
אז לפי הדברים ההצגות והמשחק זה בכלל לא יהודי.
אולי מהיוונים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה