חנוכה - רשמי שזה חג פרסום!

[עששית]

מה היה לנו כאן?

מלאן ניסים, רבים ביד מעטים, פצועים הרוגים, ימי מלחמה וקרבות עזים כאשר בודדים מנהלים מלחמה עקובה מדם מול אלפי חיילים משוריינים ופילים נושאי נפץ בליסטי. מלחמת דת שאינה מניחה פשרות.

לאחר הניצחון טיהרו את בית המקדש והעוסקים במלאכת הקודש התחילו באמת להרגיש 'בבית', אה.. רגע ממש לקראת הסוף היה שם איזה כד שמן זית טהור של המנורה שנמצא הספיק פי כמה ממה שהוא מכיל....
אך חז"ל שראו בכך את הסיום והחתימה של כל הקרב הזה שאינו על גוף אלא מלחמת הטומאה בקודש, ובכד זה את סמל מלחמת הקודש הזה בחרו להנציח ולצרוב בתודעה את הנס הזה שלא ישכח....

אנו שנולדנו אחרי דורות ארוכים שמדליקים נרות זה נראה לנו טבעי... בחנוכה מדליקים נרות.. אה?

תחשבו על כך שחז"ל ישבו על נושא חדש ששמו "פרסום הנס", צריכים לפרסם את זה, כל יהודי למשך דורות בתקופת חנוכה יתאמץ וישקיע תקציב זמן ותקציב ממון בשביל לפרסם את הנס...

סביר להניח שרבים היו אומרים שיחלקו עלון עם סיפור הנס, או אולי יקראו בבית הכנסת מגילה עם כל הסיפור, או אולי כל אחד יתלה שלט גדול "הקב"ה אנו אוהבים אותך, ניצחנו בשבילך"...
אך לא! ההוראה ניתנה: קחו כל שנה מספר נרות כמספר הימים והדליקו בעת שהרחוב מחשיך... כשמכל חלונות היהודים יאירו נרות זה פרסום שיתפוס את העין, ויש גם הלכות באיזה גובה זה יראה יותר טוב יש מקומות פסולים לפרסום... כי לא רואים אותם מספיק טוב....

בקיצור הדלקת נירות זה פרסום ניסא, - פרסום פרסום! קריאייטיב מדליק!

 

[דינקיס]

זה זמן טוב להיזכר בפוסט אורח נפלא שכתבה אסתי שושן בפאשקעוויל חנוכה שנה שעברה [לוזוכר את הניק שלה כאן בפורום]
מתתיהו, מנהיגות חזקה!

הפוסט נכתב ב: כ"ח בכסלו ה'תשס"ט (25/12/2008) בשעה: 18:41 ע"י: פוסט אורח מאת: אסתי שושן – עיתון משפחה

"מתתיהו, זוז קצת מהפתח של המערה, אתה מסתיר את האור. אני רוצה לפרוש בפניך את גווילי הקלף של הפרזנטציה שהכנתי עבורך, למה שלא תדליק נר, נוכל לראות טוב יותר במה הדברים אמורים.
"עזוב זה מידי מסוכן היוונים יושבים לנו חזק על הזנב."
"טוב, מתתיהו חבל על הזמן והדיבורים, יש לי היום פרזנטציה נוספת אצל אנטיוכוס. מה אתה נדהם, אני איש מקצוע יודע להפריד.
אז ככה, אתה מבין מתתיהו שעם התדמית הנוכחית שלך לא ממש תצליח לשווק את עצמך לעם. לא יודע לשים את האצבע על הנקודה, אבל תראה אותך עם הזקן הארוך הפרוע, הפנים המאובקות. המתייוונים יכתשו אותך עד דק. אתה מוצג בחוץ כמשיחי מתלהם ומעורר פרובוקציות מיותרות.
ואתה יודע גם שכל העניין הזה עם הרשימה של מפלגתך שמורכבת מחמישה בניך, זה לא מריח טוב, הציבור לא יאהב את זה, איך לא חשבת על רעיון של פריימריז? קצת הפנינג עם שיפודי דבלים יכול להציג אותך כמנהיג פתוח וגזעי.
ובכלל, אתה צריך סלוגן שירוץ איתך חזק, שיהיה מזוהה עם דמותך. משהו עם חרוזים קליט ונחמד שכל אוזן תתענג עליו. אולי "בדם ואש את אנטיוכוס נגרש". או "אתה כבר לא אפוטרופוס, גש הלאה, אנטיוכוס", זה למשל יכול להיות קמפיין נגטיבי מעולה, שיציג את הפטרונות של אנטיוכוס באור נלעג. אנשי הקריאייטיב שלי ישמחו לעצב לך את הסלוגן הזה עם ויז'ואל מתאים שיבטא עוצמה וכוח. זה בדיוק מה שאתה צריך היום.
בעיה נוספת שאני מזהה עם המוצר שנקרא מתתיהו, מה אתה פוקח עלי זוג עיניים? אתה מוצר, אני צריך לשווק אותך להמונים, לא הבנת לכתחילה שזה תפקידי?!
אתה ממש מוציא אותי מהריכוז בכל פעם, נסה להיכנס לראש שלי. תבין מתתיהו, יש לך בעיה אסטרטגית קשה מול אנטיוכוס. אתה שוכן פה במערות עם קומץ דליל של כמה נערי גבעות שמוכנים ללכת עד הסוף, אבל הם עדיין מעטים מידי. חוץ מהעניין שהם מוצגים בתקשורת מאוד מתלהמים והזויים. אתם מעוררים גיחוך בקרב כלל האוכלוסייה.
יחסי הציבור שלכם שואפים לאפס, בזמן שאנטיוכוס עורך מצעדים צבאיים מרשימים ומעוררי השראה, אתם עסוקים בתרגילי הטעיה ילדותיים באמצעות סביבונים, כאילו מה חשבתם לעצמכם?
"בקיצור…זו הפרזנ..מה שמה? שהצעת לי… האמת שלא כל כך הבנתי לכתחילה במה מדובר, אני דובר רק את לשון הקודש, רציתי לתת לך הזדמנות".
"ההזדמנות הזו תיתן לך את הניצחון, מתתיהו, אל תשכח שתדמית טובה ויועץ אסטרטגי כמוני יכולים ליצור את הבלתי יאמן.
ובכלל אל תשכח את הבעיות הטכניות הקשות שלך, מתתיהו, אתה מתכנון לכבוש מחדש את בית המקדש, לקחת בחשבון שאין שם אפילו ליטר של שמן טהור? לבד מהעניין שהיוונים הולכים לאכול אתכם בלי מלח וכבר מחכים בקוצר רוח לרגע.
בכדי שנתקדם, אתה יודע מתתיהו, לשכור את שירותי זה לא תענוג לעניים, אני צריך לדעת את תקציב הפרסום שלך בכדי להבין מה אני יכול לגזור ממנו.
"האמת שאין לי תקציב לפרסום, אני לא יודע אם זה נכון שתדע את זה, אבל אפילו עם נשק יש לי בעיה חמורה. מכל מה שהצעת יש לי רק דבר אחד. סלוגן: "מי לה' אלי" אני שומע שזה תפס חזק בשטח.
"פחח…זו סיסמא ש"סניקית דלוחה, מתתיהו, חוששני שאתה בבעיה קשה. אני מציע לך לעשות גיוס תרומות מהיר לארגן לך תקציב לפרסום, אני אצור איתך קשר עוד כחודש נראה מה אפשר לעשות איתך. אני רואה שאנטיוכוס מאותת לי, חייב לעוף… אוף הגווילים האלה, מחכה שמישהו ימציא רעיון יותר פרקטי לפרזנטציות… תזכור מתתיהו, בלי אסטרטגיה, תדמית ומיתוג נכון אין לך סיכוי מול היוונים…נדבר בהמשך… ביי…

מקור:
http://www.pashkevil.co.il/1176

 

[דורית]

נכון, זה מצחיק וזה..
אבל שושית כתבה ב'פרוגית' ושושן כתבה ב'פאשקוילית'... הדרך בה מוצג מתתיהו וכו'


דינקי, אפרופו ליחצנו"ת בשם חנוכה .. קבל את ויקטור האינסטלטור....

 

[good_say]

מה היה לנו כאן?

מלאן ניסים, רבים ביד מעטים, פצועים הרוגים, ימי מלחמה וקרבות עזים כאשר בודדים מנהלים מלחמה עקובה מדם מול אלפי חיילים משוריינים ופילים נושאי נפץ בליסטי. מלחמת דת שאינה מניחה פשרות.

לאחר הניצחון טיהרו את בית המקדש והעוסקים במלאכת הקודש התחילו באמת להרגיש 'בבית', אה.. רגע ממש לקראת הסוף היה שם איזה כד שמן זית טהור של המנורה שנמצא הספיק פי כמה ממה שהוא מכיל....
אך חז"ל שראו בכך את הסיום והחתימה של כל הקרב הזה שאינו על גוף אלא מלחמת הטומאה בקודש, ובכד זה את סמל מלחמת הקודש הזה בחרו להנציח ולצרוב בתודעה את הנס הזה שלא ישכח....

אנו שנולדנו אחרי דורות ארוכים שמדליקים נרות זה נראה לנו טבעי... בחנוכה מדליקים נרות.. אה?

תחשבו על כך שחז"ל ישבו על נושא חדש ששמו "פרסום הנס", צריכים לפרסם את זה, כל יהודי למשך דורות בתקופת חנוכה יתאמץ וישקיע תקציב זמן ותקציב ממון בשביל לפרסם את הנס...

סביר להניח שרבים היו אומרים שיחלקו עלון עם סיפור הנס, או אולי יקראו בבית הכנסת מגילה עם כל הסיפור, או אולי כל אחד יתלה שלט גדול "הקב"ה אנו אוהבים אותך, ניצחנו בשבילך???!!!
אך לא! ההוראה ניתנה: קחו כל שנה מספר נרות כמספר הימים והדליקו בעת שהרחוב מחשיך... כשמכל חלונות היהודים יאירו נרות זה פרסום שיתפוס את העין, ויש גם הלכות באיזה גובה זה יראה יותר טוב יש מקומות פסולים לפרסום... כי לא רואים אותם מספיק טוב....

בקיצור הדלקת נירות זה פרסום ניסא, - פרסום פרסום! קריאייטיב מדליק!

באמת רעיון יפה מה שהעלת, רק קצת צרם לי לעין/אוזן "ניצחנו בשבילך"?????!!!!!!
אולי כדאי שפעם הבאה נשמור על דיוקי לשון הכרחיים.

 

[prog]

למה לא צרם לך בסליחות "עשה למענך אם לא למעננו"???

הניסוח של שושית שצרם לך, לדעתי זה ניסוח מקובל מאד, משום שבאמת המלחמה ביוונים לא היתה על הגוף כמו על הדת, ולכן כל המלחמה הייתה למען יתגדל ויתקדש שם השם.

 

[good_say]

את סליחות לא כתבו אנשים כמונו אלא אנשים ענקי רוח ולכן אני לא יכולה ולא רוצה להגיד על כך שום דבר. כי כל תג ותג שהם כתבו הוא קדוש.
גם אם כל המלחמה הייתה למען שם שמיים, עדיין לא ניצחנו בזכותינו אלא בידי שמים.

ושלא ישתמע מזה שאני לא מסכימה עם שושית בכל הרעיון שהיא העלתה. זה רעיון מקסים ודרך מאוד יפה של חשיבה.