- הוסף לסימניות
- #1
אתמול העליתי לכאן פוסט שהוביל לדיון וננעל, אחרי שהעליתי את הפוסט ניסיתי להבין למה אני מעלה פוסטים,
גם כאלה שיתכן ולא צריך להעלות אותם?
האם זו התמכרות/כוחו של הרגל/או שבאמת היה צורך להעלות את התוכן הזה?
או שמא זה צורך עמוק בתשומת לב? (זה לא דבר שלילי, זה צורך קיים! השאלה עד כמה הצורך מקדם את האדם).
אז כתבתי מספר מילים על צרכים ומילוי שלהם.
אני רוצה לבקש סליחה מכל הציבור אם התוכן שלי פוגע או מעורר בכם אי נוחות.
אני עדיין מנסה לבחון למה אני מעלה תכנים, למי זה טוב? איזו מטרה זה משרת?
בינתיים שוב התנצלות... היו שכתבו לי שהתכנים שלי דווקא מקדמים אותם, אבל אני עדיין לא בטוחה אם כדאי להעלות אותם, כי לפעמים לדבר טוב יש גם צד פחות טוב. השאלה עד כמה הוא צד שלילי...
חסרונות
יש ברכה: "בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם...".
האם לכל צורך יש מילוי, או שמא הצורך עצמו מעורר את המילוי?
הצורך של האדם הוא דבר חשוב, מכיוון שהוא מעורר את המילוי במקום כלשהו.
אין מתנות חינם בעולם, כנראה.
וכל מקום של צורך יוצר מילוי.
כל מקום של מכה יוצר תרופה.
נאמר שה' "מקדים תרופה למכה".
יתכן גם לומר שה' מקדים מילוי לצורך, הכוונה שיש מילוי שמחכה שיתעורר צורך ואז הוא יבוא למלא אותו.
המסקנה היא שהצרכים של האדם הם חיוניים,
הם מעמיקים את תחושת החסר,
וככל שתחושת החסר גדלה כך הפתרון בא יבוא.
כי (יתכן ו)תחושת חסר בעצם היא בעצם המילוי של הפתרון.
וכעת, ארחיב מעט:
הצרכים של האדם ימולאו על ידי הבורא, ולא על ידי האדם.
לפעמים אדם חש צורך, ואז הוא ממהר למלא אותו.
למשל לאדם יש צורך לתשומת לב, והוא ממהר לחפש דרכים 'זולות ומהירות' לקבל את תשומת הלב, שזה סוג של כבוד.
אבל זה זול מידי, זה לא משביע.
כי כשאוכלים חטיף זה אולי טעים אבל לא האוכל האמיתי.
לכן, צריך לבחון מה אומר הצורך הזה?
איזו אמת הוא משרת בבריאה?
לשם מה אנו צריכים תשומת לב?
ולנסות למלא את תשומת הלב באופן בריא ומשביע, שזה בדרך כלל באופן של מטרה טובה.
כמו: לקבל תשומת לב בגלל מעשה טוב.
כך השתמשנו בצורך שלנו לטובה, וגם קיבלנו תשובה איכותית לצורך הזה.
דוגמה נוספת:
צורך לאכול.
שזה קל: אפשר למלא את הצורך בארוחה מהירה ולא איכותית,
אפשר לקחת את הצורך לאכול ולמלא אותו בארוחה איכותית ומזינה.
דוגמה נוספת: צורך בשליטה.
אדם שיש לו צורך בשליטה יכול לשלוט, שזה פתרון פשוט ולא איכותי,
ויכול לקחת את הצורך הזה למקום גבוה של שליטה עצמית וכדו'.
או לחפש תחום בו צריך מנהיגות ולקחת את הצורך בשליטה למקום של מנהיגות חיובית, שזה שילוב של שליטה עצמית והנהגה טובה.
ועוד ועוד צרכים וחסרונות שמחכים למילוי, שחלקם צריכים תפילה כדי לזכות למילוי, וחלקם צריכים מענה איכותי.
*
אם נמשיך את הקו הזה בו אנו מקבלים מילוי לפי עומק תחושת החסר - ננסה להתקדם עם זה הלאה: אולי אנחנו חווים חוויות שליליות כי אנחנו מצפים ומתעסקים ברע?
אולי אנחנו לא יודעים לחוש את החסר של הטוב? לא חושבים שהטוב קיים וניתן לצפות אליו או לחוש את הצורך לחיים טובים ואיכותיים?
מה זה חיים טובים? (חשוב לדעת למה עלינו לצפות כדי שיהיה צורך לקבל טוב).
ועוד משהו: פעמים רבות אנו רואים שההורים שלנו חשו חסר/צורך אך הם לא זכו, ואנו זוכים למילוי של הצורך הזה..
אולי בגלל שההורים שלנו היו חסרים כלים עבור המילוי? (או כי לא הגיע הזמן לקבל את המילוי).
אם ככה - מהם הכלים הנכונים לקבלת המילוי?
יתכן, וזה סתם רעיון ששמעתי פעם, שמדובר באמירת תודה. יתכן שהכרת הטוב היא כלי נכון להשלמת תחושת החסר - במילוי מתאים ואיכותי.
גם כאלה שיתכן ולא צריך להעלות אותם?
האם זו התמכרות/כוחו של הרגל/או שבאמת היה צורך להעלות את התוכן הזה?
או שמא זה צורך עמוק בתשומת לב? (זה לא דבר שלילי, זה צורך קיים! השאלה עד כמה הצורך מקדם את האדם).
אז כתבתי מספר מילים על צרכים ומילוי שלהם.
אני רוצה לבקש סליחה מכל הציבור אם התוכן שלי פוגע או מעורר בכם אי נוחות.
אני עדיין מנסה לבחון למה אני מעלה תכנים, למי זה טוב? איזו מטרה זה משרת?
בינתיים שוב התנצלות... היו שכתבו לי שהתכנים שלי דווקא מקדמים אותם, אבל אני עדיין לא בטוחה אם כדאי להעלות אותם, כי לפעמים לדבר טוב יש גם צד פחות טוב. השאלה עד כמה הוא צד שלילי...
חסרונות
יש ברכה: "בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם...".
האם לכל צורך יש מילוי, או שמא הצורך עצמו מעורר את המילוי?
הצורך של האדם הוא דבר חשוב, מכיוון שהוא מעורר את המילוי במקום כלשהו.
אין מתנות חינם בעולם, כנראה.
וכל מקום של צורך יוצר מילוי.
כל מקום של מכה יוצר תרופה.
נאמר שה' "מקדים תרופה למכה".
יתכן גם לומר שה' מקדים מילוי לצורך, הכוונה שיש מילוי שמחכה שיתעורר צורך ואז הוא יבוא למלא אותו.
המסקנה היא שהצרכים של האדם הם חיוניים,
הם מעמיקים את תחושת החסר,
וככל שתחושת החסר גדלה כך הפתרון בא יבוא.
כי (יתכן ו)תחושת חסר בעצם היא בעצם המילוי של הפתרון.
וכעת, ארחיב מעט:
הצרכים של האדם ימולאו על ידי הבורא, ולא על ידי האדם.
לפעמים אדם חש צורך, ואז הוא ממהר למלא אותו.
למשל לאדם יש צורך לתשומת לב, והוא ממהר לחפש דרכים 'זולות ומהירות' לקבל את תשומת הלב, שזה סוג של כבוד.
אבל זה זול מידי, זה לא משביע.
כי כשאוכלים חטיף זה אולי טעים אבל לא האוכל האמיתי.
לכן, צריך לבחון מה אומר הצורך הזה?
איזו אמת הוא משרת בבריאה?
לשם מה אנו צריכים תשומת לב?
ולנסות למלא את תשומת הלב באופן בריא ומשביע, שזה בדרך כלל באופן של מטרה טובה.
כמו: לקבל תשומת לב בגלל מעשה טוב.
כך השתמשנו בצורך שלנו לטובה, וגם קיבלנו תשובה איכותית לצורך הזה.
דוגמה נוספת:
צורך לאכול.
שזה קל: אפשר למלא את הצורך בארוחה מהירה ולא איכותית,
אפשר לקחת את הצורך לאכול ולמלא אותו בארוחה איכותית ומזינה.
דוגמה נוספת: צורך בשליטה.
אדם שיש לו צורך בשליטה יכול לשלוט, שזה פתרון פשוט ולא איכותי,
ויכול לקחת את הצורך הזה למקום גבוה של שליטה עצמית וכדו'.
או לחפש תחום בו צריך מנהיגות ולקחת את הצורך בשליטה למקום של מנהיגות חיובית, שזה שילוב של שליטה עצמית והנהגה טובה.
ועוד ועוד צרכים וחסרונות שמחכים למילוי, שחלקם צריכים תפילה כדי לזכות למילוי, וחלקם צריכים מענה איכותי.
*
אם נמשיך את הקו הזה בו אנו מקבלים מילוי לפי עומק תחושת החסר - ננסה להתקדם עם זה הלאה: אולי אנחנו חווים חוויות שליליות כי אנחנו מצפים ומתעסקים ברע?
אולי אנחנו לא יודעים לחוש את החסר של הטוב? לא חושבים שהטוב קיים וניתן לצפות אליו או לחוש את הצורך לחיים טובים ואיכותיים?
מה זה חיים טובים? (חשוב לדעת למה עלינו לצפות כדי שיהיה צורך לקבל טוב).
ועוד משהו: פעמים רבות אנו רואים שההורים שלנו חשו חסר/צורך אך הם לא זכו, ואנו זוכים למילוי של הצורך הזה..
אולי בגלל שההורים שלנו היו חסרים כלים עבור המילוי? (או כי לא הגיע הזמן לקבל את המילוי).
אם ככה - מהם הכלים הנכונים לקבלת המילוי?
יתכן, וזה סתם רעיון ששמעתי פעם, שמדובר באמירת תודה. יתכן שהכרת הטוב היא כלי נכון להשלמת תחושת החסר - במילוי מתאים ואיכותי.
הנושאים החמים