מידע שימושי טיפים וכללים לסיפור קצר, יש?

[תהילה בצלאל]

היי,
אשמח לשיתוף של טיפים וכללים לכתיבת סיפור קצר דווקא, אם יש לכם בארסנל...
תודה רבה!

 

[מ. ש]

גם אני אשמח
כתבתי בערך שלוש סיפורים קצרים
וכל השאר בהמשכים של המשכתי...

 

[דוכסוסטוס]

1. מסר מהיר: חשוב להתאים את אורך הסיפור למסרים ולתהליכים. יהיה יומרני לדחוף לתוך סיפור קצר תהליך מורכב שבו דמות שברירית ותלותית הופכת לחזקה ועצמאית.

2. נקודת פריצה: וויתור על כרונולוגיה או מתכונות מסודרות אחרות, וזינוק לתוך ליבת הסיפור, יקצרו את הסיפור. זה לא סותר את השמירה על כתיבה ברורה שתשפוך אור חילופי על החלקים הלא כתובים של הסיפור.

3. קימוץ בדמויות.

4. סינון פסולת: יש הרבה תוכן מיותר שאפשר להשמיט או לקצר ולתמצת.

5. כתיבה בראשי תיבות: ע"כ לע"ע.

 

[7שבע7]

מן הסתם ברחבי הרשת אפשר יהיה למצוא...
בכל אופן כותבת כאן את מה שבארסנל שלי (גם כבוגרת לימודי ספרות):
1. סיפור קצר צריך להיות "מלוטש כיהלום" - כל מילה בו נבחרת בקפידה, כל תיאור צריך לשרת במדויק את הרעיון של הסיפור. ואם בספר ארוך יכולים להיות מגוון רעיונות ומסרים, הרי שבסיפור קצר בדרך כלל יש מסר אחד.
2. לסיפור הקצר יש מבנה די אחיד: אקספוזיציה (היצג) > קונפליקט (הצגת הבעיה) > הסתבכות העלילה > שיא > התרה (סיום).
ולפירוט:
האקספוזיציה היא פסקה אחת בדרך כלל, שבה מציגים את הדמות המרכזית של הסיפור. כדאי לעשות זאת בצורה מעניינת וספרותית, כמובן...
כתיבת הקונפליקט של הדמות הראשית יכולה להשתלב באקספוזיציה ויכולה להופיע בפסקה אחר כך.
הסתבכות העלילה היא החלק המרכזי בסיפור והארוך ביותר - בדרך כלל תופיע בה דמות נוספת, אנטגוניסט לדמות הראשית (מנוגדת לדמות הראשית), שתסבך את חייה של הדמות הראשית בהקשר לקונפליקט העיקרי שלה. ההסתבכות יכולה להיות גם פנימית ואישית, ולאו דווקא תלויה בדמות חיצונית.
ברגע השיא של הסיפור אנחנו מגיעים לפסגת הקונפליקט, לרגע הקשה שבו הגיבור צריך להחליט לאיזה כיוון הוא לוקח את הבעיה שלו.
ואז מגיעה ההתרה, פסקת סיום שפותרת את הבעיה (או דווקא משאירה אותה פתוחה - תלוי אם מדובר בסיום סגור או בסיום פתוח), והמסר המרכזי של הסיפור מתקבל דרכה.
3. יש סוגים שונים של סיפור קצר - כמו סיפור פואנטה (סיפור שמסתיים בנקודת שיא שהופכת את כל מה שחשב הגיבור במהלכו), או סיפור עם סיום סגור (כמו שכתבתי קודם).
יש להבדיל בין סיפור קצר, שבדרך כלל עומד על כאלף־אלפיים מילים, לבין סיפור קצרצר, שיכול לארוך שתיים או שלוש פסקאות, לבין סיפורת בזק, שכוללת משפט אחד בלבד, ולבין נובלה, שעומדת איפשהו באמצע בין סיפור קצר לבין סיפור ארוך (רומן).

עד כאן דברים שאני זוכרת מלימודיי. יש עוד הרבה להרחיב וללמוד...
כמובן, אנחנו עוסקים בספרות ולא במתמטיקה, אז הכללים היבשים יכולים להתגמש ולהתרחב בהתאם לצורכו דל הסיפור... אבל כן כדאי בתור התחלה לנסות לכתוב לפי הכללים, כדי להגיע לרמת כתיבה טובה. וממליצה גם לבחון סיפורים של אחרים ולזהות בהם את הכללים, כדי ללמוד.

בהצלחה לכולנו!

 

[7שבע7]

1. מסר מהיר: חשוב להתאים את אורך הסיפור למסרים ולתהליכים. יהיה יומרני לדחוף לתוך סיפור קצר תהליך מורכב שבו דמות שברירית ותלותית הופכת לחזקה ועצמאית.

2. נקודת פריצה: וויתור על כרונולוגיה או מתכונות מסודרות אחרות, וזינוק לתוך ליבת הסיפור, יקצרו את הסיפור. זה לא סותר את השמירה על כתיבה ברורה שתשפוך אור חילופי על החלקים הלא כתובים של הסיפור.

3. קימוץ בדמויות.

4. סינון פסולת: יש הרבה תוכן מיותר שאפשר להשמיט או לקצר ולתמצת.

5. כתיבה בראשי תיבות: ע"כ לע"ע.

יישר כוח! מתומצת ומדויק כיאה לסיפור קצר.

חולקת רק על הסעיף האחרון: אין שום סיבה לכתוב בראשי תיבות בספרות בכלל, גם לא בסיפור קצר. ראשי תיבות לא מכבדים את הסיפור, בעיניי... (את זה אני כותבת בעיקר תחת הכובע שלי כעורכת לשון...) אלא אם כן הסיפור מיועד לתחרות סיפורים שיש בה הגבלת מילים, ואז אבין את הצורך בראשי תיבות...

 

[מ. ש]

5. כתיבה בראשי תיבות: ע"כ לע"ע

אם זה ברצינות אז אני לא מסכימה

 

[דוכסוסטוס]

חולקת רק על הסעיף האחרון: אין שום סיבה לכתוב בראשי תיבות בספרות בכלל, גם לא בסיפור קצר. ראשי תיבות לא מכבדים את הסיפור, בעיניי... (את זה אני כותבת בעיקר תחת הכובע שלי כעורכת לשון...) אלא אם כן הסיפור מיועד לתחרות סיפורים שיש בה הגבלת מילים, ואז אבין את הצורך בראשי תיבות...

אם זה ברצינות אז אני לא מסכימה

זה נכתב בהומור. חשבתי שספוילר מטושטש יספיק כדי להבהיר את זה.
ראשי תיבות צריכים להישאר מחוץ לסיפור. וזה לא עניין של כבוד, אלא של פגיעה ברצף הקריאה. אפילו ספרות (בחולם) לא מומלצות.
אבל זה נושא לאשכול אחר.

 

[yael305]

אפילו ספרות (בחולם) לא מומלצות.

לקח לי זמן לקלוט שמדובר בסְפרוֹת.
ניסיתי לקרוא סִפרוֹת ולא הבנתי במה מדובר...
צודק. זה שני דברים שמזה מפריעים לקריאה רציפה..

 

[יוסף יצחק פ.]

• לא להיסחף לעלילות מיוחדות חוצות עולם, בד"כ יש גם מספר הגבלת מילים שצריך לעמוד בו, ואז המומחיות היא לא לפגום בסיפור אבל לעמוד במכסת המילים.
• איך לכתוב? פשוט, הצגה קצרצרה, בעיה, (ניסיון פתרון,) פתרון.
• ראשי תיבות - בחיים לא. לפחות אני. לא יצא לי, או שלא זכור לי...
• יצא ארוך מדי? לקרוא שוב, ולבדוק מה אפשר להחסיר. רצוי לנסח מחדש, אחרת הקורא יבין שמישהו 'קיצץ' בכמות המילים, והתחביר שלהם יוצא מעניין....

 

[yael305]

יצא ארוך מדי? לקרוא שוב, ולבדוק מה אפשר להחסיר. רצוי לנסח מחדש, אחרת הקורא יבין שמישהו 'קיצץ' בכמות המילים, והתחביר שלהם יוצא מעניין....

הרבה פעמים מגלים שפשוט היה הרבה תיאורים שיכולים להיות יפים אם אין הגבלה במילים, אבל כשזה מוגבל - זה תוקע..
לדוגמא הקטע של המאתיים מילים שלי בבקשת הצטרפות - שיתפתי אותו כאן בקהילה כשהוא ארוך יותר ויותר יפה, ובאמת לא העירו לי שיש מידי הרבה תיאורים, אבל בשביל להצטרף לקהילה קיצצתי חלק מהתיאורים ועדיין הוא נשאר מספיק שפוי כדי שיאשרו לי את ההצטרפות..

 

[רבקהנ]

תודה על כל הטיפים שכבר נכתבו כאן!
אני מצטרפת אליהם, אך בנוסף, לדעתי אחד הדברים שלדעתי הופכים סיפור קצר למשובח זאת העובדה שהוא גדול מסך מילותיו.
כלומר, לא צריך שבסיפור הקצר יופיע כל המידע הנדרש, כל הפרטים וכל המסקנות.
יש משהו מאוד יפה וקסום כאשר נותנים לקורא להשלים לעצמו בראש את חלקי המידע החסרים על פי רמזים בסיפור, וכשהוא מבין מעצמו שלבי ביניים שקרו גם בלי שייכתבו, ובמיוחד כשבסוף הסיפור הקורא נשאר לרגע מהורהר בנוגע למסר, או בתוך התחושה שעשה לו הסיפור, או נשאב בדמיונו למה שקרה אחר כך.
כשהסיפור הקצר הוא חלק ממשהו גדול יותר, וזה מופיע ברמיזה לאורך הסיפור או בהסתמכות על האינטליגנציה של הקורא, הקריאה הופכת לחוויה ברמה אחרת. לדעתי.

 

[yael305]

עוד משהו חשוב שאני לא זוכרת אם כתבו פה:
עם הטיפים האלה שווה לעבור על סיפורים קצרים ולראות איך הם עבדו.
אחרי שמכירים את הכללים פתאום קולטים איך באמת עשו את זה ולדעתי זה מוסיף הכי הרבה..