- הוסף לסימניות
- #21
תרשי לי לענות..המאמר יפהפה - יישר כוח
אני לא יודעת אם יסכימו איתי, כי כנראה שבאמת ניהול זה כלל חשוב לחיסכון כלכלי
אבל לא יודעת אם זה מאסט. אמנם למי שמתקשה לגמור חודש או על גבול המינוס - בטח חייב לנסות כל מה שאפשר לצאת מהמצב, או לא להיכנס לחובות
אבל באופן כללי אני חושבת שגם חיסכון ביומיום, בלי לתכנן או לנהל את ההוצאות סה"כ, פשוט כל פעם לעשות קנייה מושכלת- יכול לעזור לכל אחד, ולדעתי גם יכול להספיק.
והכל כמובן ברוח טובה - עם
אבל ניהול הוא מאסט!!! מ-א-ס-ט!!!
לא פחות.
הסיבה העיקרית והכמעט בלעדית לקשיים וקריסת משפחות ועסקים (למעט מקרי קיצון צונמיים), זה חוסר תכנון וניהול.
והטיפול הנכון ביותר, ליציאה ממצב של חוסר וודאות וידע - מה קורה, מה יקרה, ולמה קורה - הוא רק בעזרת ניהול ותכנון.
אין קשר בין אם חיים במינוס או על השקל - לבין לנהל את החשבונות.
ותרשי לי, את נשמעת מאד צעירה, אני צודק?!.
אני אסביר את עצמי..
לעשות קנייה מושכלת - להבנתך, הוא מה שהגיוני לקנות, ואינו בבחינת בזבוז.
אבל הבעיה, שאין לזה שום קשר ליכולות האמיתיות עצמן שלנו. ומעבר לזה, שאנחנו נוטים לשכוח מהר מאד - שגם אתמול, ואולי גם שלשום קנינו מושכל, ושבוע שעבר רכשנו מכשיר חשמלי שהיינו צריכים באופן מושכל, וגם הזמנו חופשה במחיר שאסור לפספס משהו קטן והגיוני באופן מושכל, ונתנו תרומה מושכלת, וקנינו מתנה ליומולדת לילדה מושכלת.. וכו וכו.
אבל כל המושכלות האלה - עלולות להיות הרבה מעבר ליכולות שלנו.
וגם אם אנחנו לא מגזימים, אבל מספיקה חריגה של 500 ש"ח בחודש, כדי שאחרי שנה נהיה בגירעון של 6,000 ₪, ואחרי 3 שנים 18,000 וכו'. ואם החריגה כבר יותר (רק על דברים מושכלים..) ה"י..
קניות לא קונים לפי מה שצריך, אלא לפי מה שאפשר.כי אם באמת קונים מה שצריך ולא מתבזבזים - אני לא כל כך מבינה מה יעזרו חישובים והחלטות מראש
1. מכיון שהגדרת הצורך היא מאד רחבה..
יש כאלה שיש להם צורך ברכב חדש, ויש הנוסעים באוטובוס.
יש כאלה, שמרגישים צורך דחוף לשדרג גרדרובה חדשה כל עונה וכל חג, ויש כאלה שזה לא מעניין אותם אבל אוכל ברמה בבית בלי סוף הוא צורך עליון..
וזה תלוי בתקופות בחיים, תקופות בשנה, גורמים סביבתיים משפיעים, הרגשות כלליות שלנו ועוד ועוד, מה שנקרא בקיצור 'כלכלה התנהגותית'.
זה ההיפך הגמור מניהול שיכלי, זה פשוט לחיות לפי הרגש - ולתת לו לנהל לנו את החיים!
2. גם אם הכל נצרך באופן רציונאלי טהור - אבל זה חורג מהיכולות שלנו, מה זה יעזור שנתרץ "הייתי צריך.."?!!
אם באמת יש צרכים גדולים מההכנסות - צריך לחשוב על הגדלת הכנסות, התייעלות בהוצאות, וכדומה. לא להוציא כסף, ואח"כ לקוות שבשם "הצריך", החריגה תתקבל בהבנה בבנק..
3. גם אם זה היה צורך אמיתי + היה לנו כסף עבור זה, אבל לא השארנו כסף לצרכים נוספים ששכחנו שיכולים להגיע.. הסתבכנו!!
אוקיי,
אז מה יעזרו החישובים והחלטות מראש?
בודאי שיעזרו!
הנה, כך -
שלב 1 - נשב ונחשב מה סך הכולל של היכולות - ההכנסות שלנו
שלב 2 - נחלק לפי נושאים וסוגי הוצאות (קבועות, משתנות, שוטפות, חודשיות, שנתיות, רב שנתיות, בלתמי"ם, חסכונות, וכו)
שלב 3 - בתוך כל קטגוריה נחלק בתוכה עצמה. למשל, שוטפות ואוכל לפי 'שבוע'. שנתיות, לפי מעגל השנה עונות וחגים. וכו'
- בשלב זה כשלא יספיק הכסף לה-כ-ל, נתחיל לתעדף ולעשות סדר קדימויות, כדי להכניס בתקציב. וכשיהיה מתוכנן, איזה סכום לכל קטגוריה, ואיך היא בתוכה, עברנו את שלב התכנון בהצלחה.
שלב 4 - שלב הניהול - נשתדל להתמיד במסגרות שהקצבנו לעצמנו, וכך נדע שיהיה בעז"ה כסף לכל הצרכים החיוניים שלנו.
ובמידה וה' יברך אותנו ביותר, נוכל לפרגן יותר (או לחסוך..
עכשיו הובן יותר..?!
הנושאים החמים