כללי טיפ - מותר (ואפילו עדיף) להתחיל בקטן

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
ההודעה נכתבת באופן כללי ואינה מופנית לאף אחד מיושבי הפורום באופן אישי.

--

לאחרונה נראה שכל מי שסיים קורס לתוכנות גרפיות, מיד פותח "סטודיו", מעצב לעצמו "לוגו" ומצהיר על עצמו כעוסק ב"מיתוג", "בידול", "פרסום", "שיווק", "תדמית" ושאר תאורים מפוצצים.

אני ממליצה לכל מסיימי הקורסים למיניהם - אל תקפצו מעל הפופיק. תתחילו בקטן. כמעצבים עצמאיים בצעדיהם הראשונים בשוק, אתם לא זקוקים ללוגו. אתם לא "סטודיו". אתם מעצב, או מעצבת עצמאיים פרטיים, שמבצעים עבודות בתשלום. אין שום בושה בטייטל הזה.
כמעצבים מתחילים, שזה הרגע עיצבו את מודעת הפרסומת הראשונה לאינסטלטור השכונתי, אתם לא עוסקים ב"פרסום". וכמעצבים מתחילים שזה הרגע עיצבו לוגו לגיסה הפאנית, אתם (עוד) לא עוסקים ב"מיתוג".

חבל לשחוק עד דק את המילים האלה, וחבל ליצור מצב של קונטרסט מביך משהו בין הלוגו והסלוגן המפוצצים לבין תוצרים של מתחילים, הן מבחינת הרמה העיצובית והקונספטואלית והן מבחינת הרמה הטכנית של הביצוע.
מה רע בלחתום על הפלאייר לאינסטלטור, בפשטות, "עיצוב גרפי: יוסק'ה כהן"?


זו לא בושה להיות מתחיל, כולנו היינו שם פעם.
אישית, כ-3 שנים עסקתי בעבודות עיצוב פרטיות (בשנה ג' של הלימודים קיבלתי את העבודה הרצינית הראשונה שלי) לפני שפתחתי באופן רשמי את הסטודיו, עיצבתי לעצמי לוגו ובניתי אתר עם עבודותיי. בעיניי זה קצב סביר והגיוני, וזה נותן "גב" שעומד מאחורי הלוגו...

לסיכום - לכו לאט לאט בלי לקפוץ מדרגות. בסוף כולנו (נו, טוב, חלקנו...) נשב במשרדים מפוארים עם פרקטים מקיר לקיר וסיגר שמן בפה, וננהל צוות של 20 עובדים.

בהצלחה לכולנו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני כבר כמעט 4 שנים בתחום הגרפיקה ורק ממש לאחרונה התחלתי למתג את עצמי,
וזה קרה רק לאחר שכבר כמה לקוחות אמרו לי "למה את לא ממתגת את עצמך, קוראת לך איזה שם של סטודיו?" רק אז נחתה בי ההכרה שאולי באמת הגיע הזמן לקרוא לעצמי סטודיו, עכשיו כשאני מרגישה שוחה בתחום מאשר בתחילת דרכי..
אז לכל המתחילים, כמו שנעמה אומרת זה לא בושה להיות גרפיקאי/ת בלי לקרוא לעצמכם באיזה שם רציני.. יום יבוא וגם זה יגיע- כשתהיו שם תדעו כבר
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מסכימה עם כל מילה שלך נעמה!!
שאפו על האומץ והביטוי הגלוי כל כך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י דני;588694:
שאפו על האומץ והביטוי הגלוי כל כך!


אומץ אין כאן.
שאפו על הכתיבה האיכותית יש כאן.

האומץ ליוסק'ה כהן
שמיתג את האינסטלטור השכונתי "שרביה"
תחת הסלוגן "פלס דרכך לצנרת".
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י nili;588693:
אני כבר כמעט 4 שנים בתחום הגרפיקה ורק ממש לאחרונה ... נחתה בי ההכרה שאולי באמת הגיע הזמן לקרוא לעצמי סטודיו...

אני כבר כמעט 10 שנים ועדיין לא הפכתי לסטודיו :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מסכימה איתך! :)

אני סיימתי ללמוד באופן רשמי לפני שנתיים , כרגע ממשיכה ללמוד ולהתקדם ולחדש את תיק העבודות וזה נכון אני עדין מרגישה מתחילה וברור שאם משהו יבקש ממני עבודה פרטית הוא עדין לא נכנס לסטודיו של... או שהעבודה שלו נעשתה ע"י הסטודיו של...
אבל אני כן חושבת שדווקא בתור מתחילה אני ישקיע קצת בתדמית שלי..... לא בתור סטודיו אלא בתור לוגו חמוד לשם לא משהו מפוצץ אלא מביע רעיון מסויים בלי סלוגן רק שם ומספר טלפון...... בכל אופן כל מישהו מתחיל לא ירצה לזלזל בעצמו אם הוא מתחיל לקבל עבודות פרטיות יש לו עמדה מסויימת.....

תודה על הטיפ..... יש בו הרבה למי שבאמת רוצה להצליח....
הכל צריך לעשות מתוך שיקול דעת....
(והייתי אומרת אפילו מתוך ידיעה של - דע את מקומך! אני יודעת שהחיים עוד לפני ויגיע הזמן המתאים לעלות מעלה...)

מאחלת לכולנו סיעתא דשמיא , הצלחה ופרנסה טובה בכבוד וברווח!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ןאני לא התחלתי את הלימודים מחוסר 'שם' כהלכה :)
על הלוגו התפשרתי להמתין עוד.
לא נעים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י naamah;588652:
לסיכום - לכו לאט לאט בלי לקפוץ מדרגות. בסוף כולנו (נו, טוב, חלקנו...) נשב במשרדים מפוארים עם פרקטים מקיר לקיר וסיגר שמן בפה, וננהל צוות של 20 עובדים.

בהצלחה לכולנו!

תודה על הטיפ!
חבל שבאתר "המעבדה" לא מצויינת כתובת הסטודיו - הייתי שמח לבוא להתרשם מהפרקטים...
מי יודע שבאסכולה מימד (ז"ל) לימדו גם ניהול ושיווק, אין ספק שמעתה אשנה את תדמיתי - מהיום אמרו דודי - לעיצוב עלונים שכונתיים!
אין ספק - מהיום הלקוחות יתדפקו על דלתי (שהיא במקרה דלת הסטודיו לשעבר..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מסימה עם שני לא לפתוח סטודיו וכו'
אבל לוגו בפרוש כן!
את עושה לוגואים? נראה את שלך....
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני כבר שלוש וחצי שנים בגרפיקה, ועדיין אין לי לוגו נורמלי. אני לא מכנה את עצמי סטודיו. רק "תמנתי עיצוב גרפי" . עדיין אני מרגישה כגרפיקאית מתחילה ביחס לרמה של חלק מהגרפיקאים שפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
כל הכבוד לפותחת האשכול. מסכים עם כל מילה.
מאחד שעובד כבר 20 שנה בתחום, ולא רואה שום צורך לכתוב שהוא סטודיו שמבדל, ממתג, ממספר ומגרגף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ברגע שאנשים שואלים אתכם למה אין לכם איזה סטודיו או משהו, כנראה זה אומר שהגיע הזמן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני לא מבינה משהו. אם מישהו פותח עסק כלשהו, לעיצוב כובעים או מאפיה וכו' וכו' - לא תמליצו לו לעשות לוגו? ולתת שם לעסק? מה עדיף, להיות עסק בלי שם ובלי פנים? הרי כל הרעיון של לוגו זה לחבר את הצרכן לאופי המיוחד ולסגנון הייחודי, אחרת למה יבחר בו ולא במעצבת כובעים אחרת? כי אהב את מה שהוא משדר. ואיך ישדר את זה? דרך שם המיוחד לו, לוגו וכו'! אז במה אנו הגרפיקאים שונים?! כי יש הרבה?? דרך אגב, לי עדיין אין לוגו.. ואני בהחלט חשה כ"סנדלר ההולך יחף"
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י סטודיו בר אוריאן;588757:
תודה על הטיפ!
חבל שבאתר "המעבדה" לא מצויינת כתובת הסטודיו - הייתי שמח לבוא להתרשם מהפרקטים...
מי יודע שבאסכולה מימד (ז"ל) לימדו גם ניהול ושיווק, אין ספק שמעתה אשנה את תדמיתי - מהיום אמרו דודי - לעיצוב עלונים שכונתיים!
אין ספק - מהיום הלקוחות יתדפקו על דלתי (שהיא במקרה דלת הסטודיו לשעבר..)

דווקא כתוב שהסטודיו הוא בישוב דולב :), אבל לקחתי לתשומת ליבי ואוסיף גם את שם הרחוב והמספר (רח' הרב ישראלי 30, אם מישהו באמת רוצה לבוא ולהתרשם מהפרקטים).

יש לי הרבה זכרונות טובים מהלימודים באסכולה ז"ל, אבל עצותיי בתחום השיווק הן אך ורק מתוך מה שחוויתי על בשרי, מתוך תובנותיו של היועץ העסקי שלי, ומתוך הבנתי הדלה את המציאות... מותר גם לחלוק עלי, אגב, חופשי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י סימן טוב;588829:
אני לא מבינה משהו. אם מישהו פותח עסק כלשהו, לעיצוב כובעים או מאפיה וכו' וכו' - לא תמליצו לו לעשות לוגו? ולתת שם לעסק? מה עדיף, להיות עסק בלי שם ובלי פנים? הרי כל הרעיון של לוגו זה לחבר את הצרכן לאופי המיוחד ולסגנון הייחודי, אחרת למה יבחר בו ולא במעצבת כובעים אחרת? כי אהב את מה שהוא משדר. ואיך ישדר את זה? דרך שם המיוחד לו, לוגו וכו'! אז במה אנו הגרפיקאים שונים?! כי יש הרבה?? דרך אגב, לי עדיין אין לוגו.. ואני בהחלט חשה כ"סנדלר ההולך יחף"

יש הבדל גדול בין בעל מקצוע עצמאי שנותן שירות, לבין חנות כמו מאפייה או חנות כובעים, שבה הלקוח אינו מכיר בהכרח את בעל העסק אלא בעיקר את הזהות של החנות-ה"עסק".
בתחום שלנו יש דווקא הרבה יתרון, לפחות בשנים הראשונות, להכרות אישית עם הלקוחות ולכך שהלקוח פונה ל"יוסקה כהן" ולא ל"סטודיו" גדול ומנוכר.
גם אני שבחרתי בשם לסטודיו (כאמור, לאחר מס' שנים של פעילות והתמחות בתחום), עדיין מקפידה לא להשתמש (באתר שלי למשל) בלשון רבים ("אנחנו מעצבים" וכדומה) ולצייר ציור מוטעה של משרד גדול ומנופח, מכיוון שבעידן של היום גם החברות הגדולות מחפשות את הטאצ' האישי.

עוד הבדל קטן אך משמעותי -
מי שמתכנן לפתוח מאפייה, לרוב לא יעשה זאת לפני שהוא יודע להגיש פיצות וסמבוסקים כהלכתם, כך שלא מרגישים שזו מאפייה חדשה, ואם מרגישים זה רק לטובה.
זאת לעומת התחום שלנו, שהזילות בו רבה, וכל בוגר קורס פוטושופ הוא "סטודיו למיתוג", וכך אנחנו נתקלים בקרדיטים עם לוגואים מפוארים על גבי מודעות מפוקסלות, נטולות קונספט ועשויות רע באופן כללי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י סימן טוב;588829:
אני לא מבינה משהו. אם מישהו פותח עסק כלשהו, לעיצוב כובעים או מאפיה וכו' וכו' - לא תמליצו לו לעשות לוגו? ולתת שם לעסק? מה עדיף, להיות עסק בלי שם ובלי פנים? הרי כל הרעיון של לוגו זה לחבר את הצרכן לאופי המיוחד ולסגנון הייחודי, אחרת למה יבחר בו ולא במעצבת כובעים אחרת? כי אהב את מה שהוא משדר. ואיך ישדר את זה? דרך שם המיוחד לו, לוגו וכו'! אז במה אנו הגרפיקאים שונים?! כי יש הרבה?? דרך אגב, לי עדיין אין לוגו.. ואני בהחלט חשה כ"סנדלר ההולך יחף"

אני איתך לגמרי!!

לא הבנתי מה העניין?!
מאוד חשוב להתחיל בצורה מכובדת ומסודרת
וכמו כל עסק אחר כמובן שרצוי לצאת לשוק מצויד בלוגו כמו שצריך
ומי כמונו יודע ומבין את זה
שזה תפקידינו בכוח..
ומה העניין להוציא את האויר מהמפרשים למי שיש לו ברוך ה' שאיפות גדולות!??
אדרבה! - חבר'ה תמתגו את עצמכם!!
ובהצלחה לכולם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
למה להתרברב?
לא יפה...
גם אם זה טיפ חשוב, יש דרך נעימה ומכבדת יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י אביטל אסולי;588863:
אני איתך לגמרי!!

לא הבנתי מה העניין?!
מאוד חשוב להתחיל בצורה מכובדת ומסודרת
וכמו כל עסק אחר כמובן שרצוי לצאת לשוק מצויד בלוגו כמו שצריך
ומי כמונו יודע ומבין את זה
שזה תפקידינו בכוח..
ומה העניין להוציא את האויר מהמפרשים למי שיש לו ברוך ה' שאיפות גדולות!??
אדרבה! - חבר'ה תמתגו את עצמכם!!
ובהצלחה לכולם!

לא אמרתי "לא מיתוג".
אמרתי - מיתוג, בעיתו ובזמנו.
כשיש למותג נפח מאחוריו, של ניסיון ויכולות, זה נפלא, והמיתוג יכול רק להוסיף.
אבל כשהמותג הוא כמו בלון ריק שאין בתוכו כלום, זה יכול רק להזיק.

מי שיש לו שאיפות גדולות - אני האחרונה שאוציא לו את האוויר מהמפרשים...
אדרבא, שיעבוד קשה, שיעצב, שיבנה מאגר לקוחות קבועים ונאמנים, שיגדל, שיפרח, ואז יעצב לעצמו לוגו ויגדיר את עצמו כסטודיו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה