יהודיות רחמניות בני רחמניות-----

  • הוסף לסימניות
  • #22
לפי התסמינים נשמע בגלל השינה בצהרים
תנסי בימי שישי ובמוצש לבדוק איך זה הולך...

ואפשר לחשוב (יפי נפש..)
לילד מותר לבכות
ולאמא מותר לחנך ולעמוד על שלה

*כמובן ברמה נורמלית
ילד בגיל כזה לא אמור לאכול באמצע הלילה
אם אכל יפה ארוחת ערב
הבת שלי הייתה קמה לבקבוק וקראתי באחד הטיפים של מטרנה
שצריך לגמול מהבקבוק בלילה ולתת לפני השינה ובבוקר וכך השינה ארוכה ללא יקיצות
וכך היה! אפילו מים אם היא מבקשת לפני שנרדמת אני נותנת לה בכוס שלא תהיה תלויה בבקבוק...
כי אז מתעוררת לבקש שוב אחרי כמה שעות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אני מיפות הנפש שלא נותנת לתינוקות קטנים שאינם יכולים לדאוג לעצמם, לבכות.
ואני לא חושבת שהם מנהלים אותי, למרות שאני מתנהלת בשנת חייהם הראשונה, לפיהם.

מבחינתי בכי לא מגיע סתם.
במיוחד לא אצל קטנים.
ואם הם רוצים בזה יחס, סימן שהם צריכים אותו.
ואני האמא שלהם. מי אם לא אני תספק את הצרכים שלהם ותיתן להם ביטחון עצמי ואמון במבוגרים סביב?

אני הכי 'אוהבת' לראות תינוקות צורחים בחנויות, והאמא עורכת את הקניה בשלוות נפש.
לכן אני שונאת ללכת לחנויות בגאולה ורבי עקיבא.
תמיד אני מתעכבת כי אני מרימה תינוק שצורח נואשות, והאמא עורכת את קניותיה בשופי.
גם אם הוא רעב והיא לא רוצה לתת הנקה בחנות, מבחינתי שלא תצא לקניות.
שתלבש בגדים קרועים, או שתלך יפה לחדר ההלבשה ותניק שם כמה דקות.
לא מדברת על בכי עייף שניכר על הילד שהוא מייבב סתם כי בא לו, אלא על תינוקות קטנטנים חסרי אונים שצורחים בעגלה ומזיזיםאת הידיים לכל עבר. רחמנות.

אם פעם התינוק שלכן צרח ולא טיפלתן בו בחנות, ואיזו גברת נודניקית הביטה בכן במבט מצמית, תדעו שזו אני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י stlevi;2443510:
מה עושים עם בת שנתיים שמתעוררת כל לילה(!!!) ועושה בוקר למשך 3 שעות בערך.
היא הולכת לישון בערך ב19:00 שביעה ורחוצה, אוכלת בקבוק דיסה ולמרות זאת מתעוררת באיזור 9 למשך לפחות 3 שעות. (עכשיו למשל היא עדיין ערה....)
אני משאירה אותה כמובן במיטה, לא נותנת לה עוד דיסה למרות בכיותיה, ובכלליות לא מתיחסת אליה. (עד שמעירה את הגדולה שאיתה בחדר...) היא מצידה מדברת לעצמה, משחקת וכו'.
אני ממש מיואשת!!! :confused::confused::confused:
אולי אתן תהיינה השליחות הטובות???
הלואי!!!

יכול להיות שאת רגילה מהגדולה שכך ילדה אמורה לישון, ובהחלט יש הבדלים מילד לילד.

בת ה-4 שלי כשהייתה קטנה - הייתה ישנה פעמיים במהלך היום, ואח"כ "קורסת" ב-7.30 בערב.

לעומתה -הקטנה יותר,בת שנה וחצי, ישנה שעה ורבע אצל המטפלת (אם היא מגיעה לשעה וחצי -זה ה-מ-ו-ן). בערב הולכת לישון יחד עם האחים הגדולים שלה - בסביבות 8-8.30, וכל היום מלאת מרץ כרימון... קמה בבוקר בסביבות 7.

הייתה תקופה שהייתה נרדמת ב-6 בערב. ואז... מתעוררת כעבור שעה ומתחילה "יום חדש", זה היה מתיש מאוד כך שאני מאוד מזדהה איתך...

אגב, אחד הבנים שלי הפסיק לנוח צהרים בערך בגיל שנה.
וגם היום (8.5) הוא לא זקוק להמון שינה.

בקיצור - תנסי להשכיב אותה מאוחר יותר, נניח ב-8, ותראי אם יש שינוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
גם לי יש בעיה דומה- בן השנתים שלי ישן כל יום בצהרון, לטענת המטפלת לא יותר משעה ורבע, ולא מצליח להרדם בלילה!!!
לא נרדם לפני תשע וחצי (במקרה הטוב)- עשר וחצי (מקרה גרוע...)
אני ממש מרחמת עליו!!! גם לי כבר יש פחות סבלנות אליו בשעות אלו...
אבל מה אפשר לעשות???
מה שבטוח- אני לא נותנת לו לבכות לבד במיטה! אם החלטתי לא להוציא אותו- אני יושבת לידו, שרה לו שירים, מלטפת, שלא ירגיש נטוש... כן, כך כל ערב, מלחמת התשה ממש...
הבו עצה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י סתם;2443981:
ואפשר לחשוב (יפי נפש..)
לילד מותר לבכות
ולאמא מותר לחנך ולעמוד על שלה

*כמובן ברמה נורמלית
ילד בגיל כזה לא אמור לאכול באמצע הלילה
..

את מי אפשר לחנך בגיל 7 חודשים?
אצלי - אם ילד מתעורר באמצע הלילה הוא מקבל נשיקה. אז מה אם הוא לא אמור להתעורר לכן מגיע לו עונש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י ינשופי;2444090:
גם לי יש בעיה דומה- בן השנתים שלי ישן כל יום בצהרון, לטענת המטפלת לא יותר משעה ורבע, ולא מצליח להרדם בלילה!!!
לא נרדם לפני תשע וחצי (במקרה הטוב)- עשר וחצי (מקרה גרוע...)
אני ממש מרחמת עליו!!! גם לי כבר יש פחות סבלנות אליו בשעות אלו...
אבל מה אפשר לעשות???
מה שבטוח- אני לא נותנת לו לבכות לבד במיטה! אם החלטתי לא להוציא אותו- אני יושבת לידו, שרה לו שירים, מלטפת, שלא ירגיש נטוש... כן, כך כל ערב, מלחמת התשה ממש...
הבו עצה!

גם אני מנסה לנהוג כמוך
אני חושבת שאסור לתת לילד לבכות בלי להתייחס אליו
מצד שני גם לא טוב להכנע לתכתיבים שלו ולהוציא אותו מהמיטה כי כך החליט.
מה שאת מתארת זו דרך האמצע שהיא הנכונה בעיני
אם כי ממש לא קלה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י ינשופי;2444090:
גם לי יש בעיה דומה- בן השנתים שלי ישן כל יום בצהרון, לטענת המטפלת לא יותר משעה ורבע, ולא מצליח להרדם בלילה!!!
לא נרדם לפני תשע וחצי (במקרה הטוב)- עשר וחצי (מקרה גרוע...)
אני ממש מרחמת עליו!!! גם לי כבר יש פחות סבלנות אליו בשעות אלו...
אבל מה אפשר לעשות???
מה שבטוח- אני לא נותנת לו לבכות לבד במיטה! אם החלטתי לא להוציא אותו- אני יושבת לידו, שרה לו שירים, מלטפת, שלא ירגיש נטוש... כן, כך כל ערב, מלחמת התשה ממש...
הבו עצה!

היה לי ילד כזה.
הייתי מנסה להרדים אותו בדרכים שקטות.
הוי אומר- מבקשת מבעלי לעשות לו סיבוב באוטו, והוא כבר היה מעלה אותו ישן.
בזמנים אחרים הייתי שמה אותו במיטה לידי, מכבה את האור, ויושבת עם המחשב בחשכה לידו. כשהייתי שומעת את הנשימות שלו, הייתי מעבירה אותו חזרה למיטתו.

שינה זה אחד מהדברים שאין לי כח להאבק עליהם על בסיס יומיומי.
אני מעדיםה לעגל פינות מאשר להתחיל לריב עם ילדים עייפים ועקשנים.
כמובן שבגיל גדול יותר אני ךא נוטה להתפשר, ויש לי שיטות אחרות
(מי שישן מהר יקבל מחר בבוקר משהו וכו).
אבל בגיל הקטן, אני תמיד נכנעת.
אז הוא ירדם לידי, נו ניחא.

הבעיה מתחילה כשהילד לא נרדם ומשגע את השכל גם לידי.ואז אני שמה אותו בתקיפות במיטת התינוק שלו, נותנת בקבוק או כוס שתיה ולילה טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י ינשופי;2444090:
גם לי יש בעיה דומה- בן השנתים שלי ישן כל יום בצהרון, לטענת המטפלת לא יותר משעה ורבע, ולא מצליח להרדם בלילה!!!
לא נרדם לפני תשע וחצי (במקרה הטוב)- עשר וחצי (מקרה גרוע...)
אני ממש מרחמת עליו!!! גם לי כבר יש פחות סבלנות אליו בשעות אלו...
אבל מה אפשר לעשות???
מה שבטוח- אני לא נותנת לו לבכות לבד במיטה! אם החלטתי לא להוציא אותו- אני יושבת לידו, שרה לו שירים, מלטפת, שלא ירגיש נטוש... כן, כך כל ערב, מלחמת התשה ממש...
הבו עצה!

ישלי שאלה קטנה:
כשאת לא נמצאת בבית בזמן ההשכבה, האם גם אז הקטן החמוד הזה עושה את כל הסצנות האלו לביביסיטר או לבעלך?
-אם כן - ישפה משו שזקוק לטיפול או לחילופין הרגל של ילד שלא יכול לישון בלי מגע,שירים וכו',ואז העיצה היא שונה.
-אם לא - כנראה יש לילדון החכם הזה רווח בכל העסק הזה.
אמא מרחמת עליו, מלטפת אותו, שרה לו, מרגישה נקיפות על ה(כביכול) נטישה... וזה ממש כייף ככה שאמא לידו ולא עוזבת אותו עד שהוא נרדם, פשוט תענוג.

אם באלך שהדבר הזה ייפסק, אז את יכולה קודם כל לחשוב על השאלות הנ"ל, ותעני לעצמך את התשובות. ואח"כ תחשבי איך את יכולה לתת לו את כל הצורך המוגן והעטוף הזה לאו דוקא בשעות או בזמנים האלה ולאו דוקא בדרך של בכיות וסצנות.

גם אצל ילדים, ואפי' קטנים קיים את הא' ב' ג' הידועים(א'-ארוע, ב'-בעית התנהגות, ג'- גמול)
הארוע- לא קיבלתי כל היום מגע וצומי מאמא או מהגדולים(יכול להיות, לא חייב)
בעיית התנהגות-בכי, צרחות, נדנוד וכו'
גמול- אמא באה לידי, יושבת , מלטפת שרה.
ואז אני מרגיש רגוע ונעלם הארוע...

תנסי לשנות את הגמול שבא מייד אחרי ההתנהגות ואז תעלם הבעייה(ההתנהגותית), ומצד שני תתני את הגמול בזמנים אחרים כשהם לא באים בדרישה, אלא בבחירה שלך.
מניסיון- זה הולך ומדהים!
וזאת לא שיטה להשתקת ילדים, אלא לאהבה אמיתית שבאה בגבולות ומקדימה עשייה לדרישה.
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י מלפפון;2444007:
אני מיפות הנפש שלא נותנת לתינוקות קטנים שאינם יכולים לדאוג לעצמם, לבכות.
ואני לא חושבת שהם מנהלים אותי, למרות שאני מתנהלת בשנת חייהם הראשונה, לפיהם.

מבחינתי בכי לא מגיע סתם.
במיוחד לא אצל קטנים.
ואם הם רוצים בזה יחס, סימן שהם צריכים אותו.
ואני האמא שלהם. מי אם לא אני תספק את הצרכים שלהם ותיתן להם ביטחון עצמי ואמון במבוגרים סביב?

אני הכי 'אוהבת' לראות תינוקות צורחים בחנויות, והאמא עורכת את הקניה בשלוות נפש.
לכן אני שונאת ללכת לחנויות בגאולה ורבי עקיבא.
תמיד אני מתעכבת כי אני מרימה תינוק שצורח נואשות, והאמא עורכת את קניותיה בשופי.
גם אם הוא רעב והיא לא רוצה לתת הנקה בחנות, מבחינתי שלא תצא לקניות.
שתלבש בגדים קרועים, או שתלך יפה לחדר ההלבשה ותניק שם כמה דקות.
לא מדברת על בכי עייף שניכר על הילד שהוא מייבב סתם כי בא לו, אלא על תינוקות קטנטנים חסרי אונים שצורחים בעגלה ומזיזיםאת הידיים לכל עבר. רחמנות.

אם פעם התינוק שלכן צרח ולא טיפלתן בו בחנות, ואיזו גברת נודניקית הביטה בכן במבט מצמית, תדעו שזו אני.


אויש
אתן מרחיקות לכת

לא לכזה בכי אני מתכוונת
בכי של 5 דק' וחיבוק ברור ונשיקה :D
ודיברתי על גיל שנתיים!!
שאז הם מבינים ואפשר לשמוע מהם מה הם רוצים
ויש גם את המרד של הגיל הזה
ושוב אחרי שאת מוודאת שכל הסיבות שאת חושבת עליהן נרגעו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
הרבה ילדים בגיל הזה מיותר להם שנת צהריים

אין מה לחפש שום בעיה מיוחדת הילדה לא עייפה!!!!!!
לי היו חברות שבגיל 2.5 הילדים היו הולכים לישון ב10.00!!!!!
כי ישנים במעון
זה בעיה רצינית שמשכיבים ילדים בגיל הזה לישון צהריים במעון שהם לא זקוקים לזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י אינפרא;2444325:
אין מה לחפש שום בעיה מיוחדת הילדה לא עייפה!!!!!!
לי היו חברות שבגיל 2.5 הילדים היו הולכים לישון ב10.00!!!!!
כי ישנים במעון
זה בעיה רצינית שמשכיבים ילדים בגיל הזה לישון צהריים במעון שהם לא זקוקים לזה
למה ילדה שלא עייפה ולא צריכה כלום(היא הרי שבעה נורא מדייסה של 7.00 בערב...) צריכה לבכות??
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י פדואלה;2444335:
למה ילדה שלא עייפה ולא צריכה כלום(היא הרי שבעה נורא מדייסה של 7.00 בערב...) צריכה לבכות??

אולי
-כי משמעם לה במיטה
-כי היא רוצה משחק ועכשיו לילה ולא משחקים
-אולי כי היא רוצה צומי

יש לי ילד בן 4 שאוכל מצוין ארוחת ערב
ושבא לו הוא מסיים ואומר אני לא רעב , שבעתי

ושהוא במיטה הוא בא להגיד שהוא רעב ובכל יום ניסתי:
נתתי לו תפוח
נתתי לו גזר
נתתי לו לחם
אכל והלך לישון
עד שקלטתי שהוא מנצל את הרעיון
וחוגג :) ואחרי זה העייפות שלו בורחת והוא מאבד את השינה

אז החלטתי לומר לו : בסוף ארוחת ערב שעכשיו אוכלים ואחרי מקלחת - אין אוכל
ואז שבא לבקש אני שיא הבטוחה בדברי...
וזה עובד.. הצבתי לו גבול בריא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
יש כאלו מוביילים שמקרינים על התקרה תמונות מתחלפות
הריטואל הקבוע של זה עם המוזיקה הרגועה מרדים
(חוץ ממתי שלא...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י מלפפון;2444294:
היה לי ילד כזה.
הייתי מנסה להרדים אותו בדרכים שקטות.
הוי אומר- מבקשת מבעלי לעשות לו סיבוב באוטו, והוא כבר היה מעלה אותו ישן.
בזמנים אחרים הייתי שמה אותו במיטה לידי, מכבה את האור, ויושבת עם המחשב בחשכה לידו. כשהייתי שומעת את הנשימות שלו, הייתי מעבירה אותו חזרה למיטתו.

שינה זה אחד מהדברים שאין לי כח להאבק עליהם על בסיס יומיומי.
אני מעדיםה לעגל פינות מאשר להתחיל לריב עם ילדים עייפים ועקשנים.
כמובן שבגיל גדול יותר אני ךא נוטה להתפשר, ויש לי שיטות אחרות
(מי שישן מהר יקבל מחר בבוקר משהו וכו).
אבל בגיל הקטן, אני תמיד נכנעת.
אז הוא ירדם לידי, נו ניחא.

הבעיה מתחילה כשהילד לא נרדם ומשגע את השכל גם לידי.ואז אני שמה אותו בתקיפות במיטת התינוק שלו, נותנת בקבוק או כוס שתיה ולילה טוב.
גם אני ניסיתי את שיטת האוטו, אכן נרדם מייד... אבל... א"א בשום אופן להעביר אותו!!! גם אם אני מחכה חצי שעה שיישן חזק, הוא תמיד מתעורר בהעברה!!! ואז צורח שהוא רוצה באוטו...
בקיצור, מפונק לא קטן (מודה באשמה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י פדואלה;2444309:
ישלי שאלה קטנה:
כשאת לא נמצאת בבית בזמן ההשכבה, האם גם אז הקטן החמוד הזה עושה את כל הסצנות האלו לביביסיטר או לבעלך?
-אם כן - ישפה משו שזקוק לטיפול או לחילופין הרגל של ילד שלא יכול לישון בלי מגע,שירים וכו',ואז העיצה היא שונה.
-אם לא - כנראה יש לילדון החכם הזה רווח בכל העסק הזה.
אמא מרחמת עליו, מלטפת אותו, שרה לו, מרגישה נקיפות על ה(כביכול) נטישה... וזה ממש כייף ככה שאמא לידו ולא עוזבת אותו עד שהוא נרדם, פשוט תענוג.

אם באלך שהדבר הזה ייפסק, אז את יכולה קודם כל לחשוב על השאלות הנ"ל, ותעני לעצמך את התשובות. ואח"כ תחשבי איך את יכולה לתת לו את כל הצורך המוגן והעטוף הזה לאו דוקא בשעות או בזמנים האלה ולאו דוקא בדרך של בכיות וסצנות.

גם אצל ילדים, ואפי' קטנים קיים את הא' ב' ג' הידועים(א'-ארוע, ב'-בעית התנהגות, ג'- גמול)
הארוע- לא קיבלתי כל היום מגע וצומי מאמא או מהגדולים(יכול להיות, לא חייב)
בעיית התנהגות-בכי, צרחות, נדנוד וכו'
גמול- אמא באה לידי, יושבת , מלטפת שרה.
ואז אני מרגיש רגוע ונעלם הארוע...

תנסי לשנות את הגמול שבא מייד אחרי ההתנהגות ואז תעלם הבעייה(ההתנהגותית), ומצד שני תתני את הגמול בזמנים אחרים כשהם לא באים בדרישה, אלא בבחירה שלך.
מניסיון- זה הולך ומדהים!
וזאת לא שיטה להשתקת ילדים, אלא לאהבה אמיתית שבאה בגבולות ומקדימה עשייה לדרישה.
בהצלחה!

ניסינו גם את שיטת האח הגדול (13) הוא נשבר באמצע...
למה אני בטוחה שהוא לא אשם ובאמת לא מספיק עייף כדי להרדם? כי בשבת ובמוצאי שבת כשלא ישן בצהרים, הוא נרדם בזמן תוך 2 דקות, למרות שאמא (שבאמת מאוד אוהבת לפנק אותו! במיוחד כשלא ראתה אותו עד ארבע) נמצאת לידו...
וכן בימים שמוציא מרץ בגינה (כשמזג האויר מאפשר) גם נרדם יותר בקלות ובלי סצנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י פלמוניה;2444416:
יש כאלו מוביילים שמקרינים על התקרה תמונות מתחלפות
הריטואל הקבוע של זה עם המוזיקה הרגועה מרדים
(חוץ ממתי שלא...)

יש לנו משחק של פו הדב שמנגן שירי ערש עם הקרנה של כוכבים לתקרה ולקיר, זה אחד הכלים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נכתב ע"י סתם;2444352:
אולי
-כי משמעם לה במיטה
-כי היא רוצה משחק ועכשיו לילה ולא משחקים
-אולי כי היא רוצה צומי

יש לי ילד בן 4 שאוכל מצוין ארוחת ערב
ושבא לו הוא מסיים ואומר אני לא רעב , שבעתי

ושהוא במיטה הוא בא להגיד שהוא רעב ובכל יום ניסתי:
נתתי לו תפוח
נתתי לו גזר
נתתי לו לחם
אכל והלך לישון
עד שקלטתי שהוא מנצל את הרעיון
וחוגג :) ואחרי זה העייפות שלו בורחת והוא מאבד את השינה

אז החלטתי לומר לו : בסוף ארוחת ערב שעכשיו אוכלים ואחרי מקלחת - אין אוכל
ואז שבא לבקש אני שיא הבטוחה בדברי...
וזה עובד.. הצבתי לו גבול בריא!

גם אצלי אחד הילדים עשה את זה, והודעתי לו שאחרי ארוחת ערב מי שנשאר רעב מקבל רק פרוסת לחם לא מרוחה, אחרי יומים עבר לו ה"רעב"...
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
תודה לכל העוזרות והמיעצות!
אנסה באמת להשכיב אותה יותר מאוחר...
מקווה שיעזור.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה