יום השואה- מה פתוח

  • הוסף לסימניות
  • #81
נכתב ע"י Efratush;2076295:
אוקי. אז אנחנו לא מסכימים עם היום הזה בגלל התאריך. לגיטימי.
למה אין יום אחר? למה בחיים לא דיברו איתי בבית הספר בעשרה בטבת על השואה? למה לא ייסדו יום שכן מתאים לחרדים?
למה לנו שהכי מחוברים ליהדות שלנו אין יום שבו כל תלמידי הישיבות לומדים לעילוי נשמת כל נרצחי השואה? שאומרים קדיש ביחד? (ושאף אחד לא יבוא ויגיד לי שזה כל יום, כי בינינו - אין אחד שחווה את הרגש על השואה כל יום, ביום השואה הכל מתעצם ועולה בין אם רוצים ובין אם לא, האווירה שברחוב עושה את ההרגשה)
אז בגלל ההתנגדות הגורפת לכל דבר ש"ציונים" עשו או יעשו, אנחנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן.
לי חשוב שידברו עם הילדים שלי בבית הספר על השואה, או לפחות יקדישו לזה יום בשנה.
אבל זה לא קורה.
פשוט מקדישים יום בשנה (או יומיים בהתחשב ביום הזיכרון והעצמאות) להסביר עד כמה אנחנו לא מסכימים עם אנשים אחרים.
.
באמת חבל שמי שקבע את תכני הלימוד במוסדות חינוך החרדים לא התיעץ איתך:)
וכבר ענו לך, שהחינוך לזכרון השואה לא נמדד ביום מסוים שעושים כך או כך, אלא במערכת כללית של תודעה שחיה ונושמת כל רגע, וזה קיים בת"ת ובישיבות שנפגשים כל הזמן ומדברים על גדלו"י שנהרגו בשואה הי"ד,
[כמה שידוע לי היה יוזמה אחרי השואה לקבוע יום תענית וכו' וגדולי ישראל התנגדו לזה (החזו"א)]
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
נכתב ע"י תקוה;2076676:
לא!
1. הזהיר באופן נחרץ לא לעמוד בדקה הזו גם לא בבית כשאין שם איש נוסף.
2. הדקה הזו לא מגיעה בהפתעה ויש להיערך בהתאם
1. לא הבנתי. הזהיר לא לעמוד בשום פנים בדקה הזאת גם אם את נאלצת להיות במיון של תל השומר?
2. ואם בכל אופן את לא בבית?
נכתב ע"י תקוה;2076690:
אסור לפגוע!

אבל זה לא מחייב אותי לעמוד בצפירה.
אין שום דבר שמחייב אותך לעמוד בצפירה. זה לא דבר שצריך. זאת לא מצווה. תעזבי רגע את כל הטענות השכליות שעלו כאן באשכול, שרובן המוחלט צודק, ותנסי להרגיש:
מה הלב שלך מרגיש מול אלפי יהודים שעוצרים את המירוץ היומיומי המטורף ומתחברים לכאב ולשכול של דור השואה? מה הלב שלך מרגיש מול הצער של הניצולים?
שימי לב לשחרר את השכל לדרכו ופשוט רק להרגיש.
ועם ההרגשה הפשוטה הזאת כבר לא צריך שום דבר שיחייב אותך לעמוד בצפירה כשאת נמצאת בסביבה של אנשים שחווים את היום הזה כיום אבל לאומי.
נכתב ע"י זלפה;2076693:
לא מבינה מה קשור רגש לדקת הצפירה

חרדי שנמצא בסביבה חילונית בדקת הצפירה ואינו עומד גורם פשוט לחילול ד'.

חילול ה' זה שוב שכל, שוב צריך
מה עם להרגיש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
נכתב ע"י GRN;2076739:
1. לא הבנתי. הזהיר לא לעמוד בשום פנים בדקה הזאת גם אם את נאלצת להיות במיון של תל השומר?
2. ואם בכל אופן את לא בבית?

החולים השוכבים במיון נאלצים לעמוד למרות מצבם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
נכתב ע"י תקוה;2076745:
החולים השוכבים במיון נאלצים לעמוד למרות מצבם?

כוונתי כמובן בתור מלווה
ואל תתפסי אותי על הסיטואציה. הכוונה היא לשהות במרחב שבו יש אנשים שהתפיסה שלהם שונה משלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
בתור מלווה תיכנסי לחדר בו נכנס המלך לבד, בעצם זה יהיה תפוס מחרדי אחר שנכנס לשם כמה דקות קודם..;)

וקרה לנו שהיינו באמצע רחוב בתל אביב נכנסנו כמה דקות קודם לחדר מדרגות אחד וטיפסנו במדרגות.

צריך לצאת מהריבוע..
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
נכתב ע"י זלפה;2076693:
לא מבינה מה קשור רגש לדקת הצפירה

חרדי שנמצא בסביבה חילונית בדקת הצפירה ואינו עומד גורם פשוט לחילול ד'.

מה צריך יותר מזה?


באמת, כמה פעמים בחיים יצא לכם להיות בסביבה חילונית בצפירה?

כ"כ קשה למנוע חילול ד'???

"חילול השם" זה להתנהג בציבור לא כפי שצריך.
להתנהג בציבור לא כפי שמישהו החליט שאני צריך להתנהג - זה לא חילול השם, אם כי זה יכול להיקרא פגיעה בזולת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
  • הוסף לסימניות
  • #88
נכתב ע"י GRN;2076739:
1.
ועם ההרגשה הפשוטה הזאת כבר לא צריך שום דבר שיחייב אותך לעמוד בצפירה כשאת נמצאת בסביבה של אנשים שחווים את היום הזה כיום אבל לאומי.

ויום העצמאות שתיכף יבוא יחייב אותי בעוד קריוז כי זהו חגם הלאומי?

כילדה גדלתי בבבית שכל המדינה וגרורותיה לא נכנס פנימה. לא אמרו בבית מעולם את המושג יום השואה או יום הזיכרון. כמו שלא הזכירו את יום חגם של האמריקאים או הרוסים. אין לנו קשר אליהם ואורחם ושיגם.
ובימים האלו התנהלנו כהרגלינו ללא שינוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
נכתב ע"י GRN;2076739:
1.

אין שום דבר שמחייב אותך לעמוד בצפירה. זה לא דבר שצריך. זאת לא מצווה. תעזבי רגע את כל הטענות השכליות שעלו כאן באשכול, שרובן המוחלט צודק, ותנסי להרגיש:
מה הלב שלך מרגיש מול אלפי יהודים שעוצרים את המירוץ היומיומי המטורף ומתחברים לכאב ולשכול של דור השואה? מה הלב שלך מרגיש מול הצער של הניצולים?
שימי לב לשחרר את השכל לדרכו ופשוט רק להרגיש.
ועם ההרגשה הפשוטה הזאת כבר לא צריך שום דבר שיחייב אותך לעמוד בצפירה כשאת נמצאת בסביבה של אנשים שחווים את היום הזה כיום אבל לאומי.


חילול ה' זה שוב שכל, שוב צריך
מה עם להרגיש?

1. רגש זה לא הא'ב' של היהדות.
אצלינו משליטים את השכל על הרגש.

2. עם כל הכבוד, הרגש הוא לא סיבה לעמוד בצפירה:
א. כמו שאמרו לפני הסבירות למצוא ניצולים ואפילו בני הדור השני ברחוב מולי בדקת הצפירה היא אפסית. עכ"פ לרוב הציבור החרדי.
ב. כי אם כבר רגש, אז הרגש שלי זועק: אתם, אתם שהעדפתם שסבי וסבתי וכל משפחתי ירצחו באירופה, העלמתם עין מכל הרציחות, וכל זאת למען המטרה של 'מדינת ישראל', וגם כי רציתם שהחרדים לא ישרדו, אתם תגידו לי מה לעשות כדי לזכור את הנרצחים? אתם תגידו לי מה אני צריכה לעשות?
ג. אם אני רוצה להעלות את זכרם של ניצולי השואה, לכאוב את כאבם, אנ לא חייבת לעשות זאת דווקא היום. אפשר לכאוב את הכאב שלהם גם כל ימות השנה. לדאוג להם, לבקר אותם, לזכור אותם. לתת להם יחס טוב. ולא להיזכר רק ביום השואה כדי לעלות לסבא סבתא לבקר....
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
נכתב ע"י למען דעת;2076756:
"חילול השם" זה להתנהג בציבור לא כפי שצריך.
להתנהג בציבור לא כפי שמישהו החליט שאני צריך להתנהג - זה לא חילול השם, אם כי זה יכול להיקרא פגיעה בזולת!

אם יש סבירות גבוהה שאיזה חילוני יסריט אותך, (אגב, איך הוא לא עמד דומם בשעת הצפירה והסרטי?!) ויפיץ את הסרטון ברשת תחת הכותרת :החרדים ה...., יש כאן שאלה רצינית של חילול ד'
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
נכתב ע"י זלפה;2076770:
אם יש סבירות גבוהה שאיזה חילוני יסריט אותך, (אגב, איך הוא לא עמד דומם בשעת הצפירה והסרטי?!) ויפיץ את הסרטון ברשת תחת הכותרת :החרדים ה...., יש כאן שאלה רצינית של חילול ד'

חילול ה' או חילול המדינה, את כבודו של מי הוא חילל בדיוק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
נכתב ע"י זלפה;2076766:
1. רגש זה לא הא'ב' של היהדות.
אצלינו משליטים את השכל על הרגש.

2. עם כל הכבוד, הרגש הוא לא סיבה לעמוד בצפירה:
א. כמו שאמרו לפני הסבירות למצוא ניצולים ואפילו בני הדור השני ברחוב מולי בדקת הצפירה היא אפסית. עכ"פ לרוב הציבור החרדי.
ב. כי אם כבר רגש, אז הרגש שלי זועק: אתם, אתם שהעדפתם שסבי וסבתי וכל משפחתי ירצחו באירופה, העלמתם עין מכל הרציחות, וכל זאת למען המטרה של 'מדינת ישראל', וגם כי רציתם שהחרדים לא ישרדו, אתם תגידו לי מה לעשות כדי לזכור את הנרצחים? אתם תגידו לי מה אני צריכה לעשות?
ג. אם אני רוצה להעלות את זכרם של ניצולי השואה, לכאוב את כאבם, אנ לא חייבת לעשות זאת דווקא היום. אפשר לכאוב את הכאב שלהם גם כל ימות השנה. לדאוג להם, לבקר אותם, לזכור אותם. לתת להם יחס טוב. ולא להיזכר רק ביום השואה כדי לעלות לסבא סבתא לבקר....
1. הא' ב' של היהדות זה חיבור
זה מתבטא בהרבה מאוד רמות ובהרבה מאוד אופנים
ובעניינים של עבודת האדם זה מתבטא בחיבור של השכל ושל הרגש. אם תרצי מקורות אתן לך בעזרת ה' בשבוע הבא.

2. שוב הטענות שלך שכליות.
את לא עומדת מול מדינת ישראל (ואז זה בגדר צריך)
את עומדת מול בני אדם שמרגישים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
נכתב ע"י תקוה;2076773:
חילול ה' או חילול המדינה, את כבודו של מי הוא חילל בדיוק?

שוב,
אם החילונים רוקדים על החרדי הזה ה'לא רגיש' לדבריהם,
זה יוצר מצב של חילול ד',
לפיו החרדים אינם רגישים לרגשות החילונים.

תביני- החילוני כשהוא רואה חרדי מולו הוא מצפה ממנו שיתנהג במאה אחוז בבין אדם לחברו,
וכל דבר קטן הוא זועק: החרדים האלה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
שוב, חילול השם (ואני מקפיד לכתוב דווקא כך), זה לעבור על דברי הקב"ה.
אם אני עושה את מה ש(לדעתי) הקב"ה רוצה ממני, אלא שיש מישהו שחושב שהקב"ה רוצה ממני משהו אחר, זה בעיה שלו.
זה שאני לא מתנהג כפי שהוא ציפה ממני - זה אולי פוגע בו, אבל זה לא חילול השם!

אולי גם ללכת ברחוב עם עשרה ילדים זה חילול השם, כי ההוא חושב שזו עוולה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
הוא יזעק החרדים האלה גם במקרה של מעשה צודק ולעיניו לא. מי אמר שהוא המחליט מה חילול ה' ומה לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
לשכל עונים בשכל וזה מה שאתם עושים כאן
לרגש עדיין לא ראיתי תשובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
נכתב ע"י GRN;2076776:
1. הא' ב' של היהדות זה חיבור
זה מתבטא בהרבה מאוד רמות ובהרבה מאוד אופנים
ובעניינים של עבודת האדם זה מתבטא בחיבור של השכל ושל הרגש. אם תרצי מקורות אתן לך בעזרת ה' בשבוע הבא.

2. שוב הטענות שלך שכליות.
את לא עומדת מול מדינת ישראל (ואז זה בגדר צריך)
את עומדת מול בני אדם שמרגישים.

מסכימה איתך שביהדות יש מקום של חיבור,
אבל השכל אמור להוביל את הרגש ולא ההיפך,
כלומר השכל יאמר לי איזה רגש נכון ואיזה רגש אני אמורה לפתח.

לפי דעתך יש מקום לפתח את הרגש כלפי ניצולי השואה וצאצאיהם הכואבים את יום השואה ולהזדהות עם כאבם.

אני מבינה אותך,
אולם דעתי שונה בהחלט.

א. האם הרגשות שהחילונים מעבירים ביום השואה הוא בכלל הרגש שאיתו אני רוצה להזדהות? (ממש לא נראה לי)

ב. כמה יהודים אכן כואבים ביום הזה את השואה? (כואבים ולא צועקים שהלכו כצאן לטבח, ולא שמחים שיש לנו היום מדינה) האם גם כשיהודי סאטמער אבלים על רבם שנפטר את מפתחת רגשות כאב לאות הזדהות? (לא נראה לי שמדובר במס' יהודים מופחת)

ג. למה אני אמורה לפתח את הרגש שלי בדרך שהם רוצים? כבר כתבתי לעיל, אני רוצה לפתח את הרגש כלפי ניצולי השואה ולבוא להתענין בהרגשתם לפחות פעם בשבוע, להעניק להם יותר כבוד במהלך השנה, לכבד אותם ואת הוריהם כל השנה. לכאוב- אני רוצה גם לפתח את הרגש שלי כלפי בית המקדש החרב וכלפי היהודים הסובלים כבר אלפיים שנה...

לסיכום:
למה אם משדרים ביום מסוים בטלוויזיה ראיונות עם ניצולי שואה אני אמורה לכאוב ביום הזה?
(נראה לי עדיף פי עשרת מונים לפתח את רגש הכאב על פטירת תלמידי רבי עקיבא)

אם כבר, יום הזיכרון לחללי צה"ל נראה לי הרבה יותר לענין להזדהות עם הכאב, אז הם אכן כואבים, ויש עם מי להזדהות. ביום השואה רוב הציבור הישראלי לא באמת כואב.


ושוב:
אם יצא לי להיות במקום חילוני בשעת הצפירה אעמוד כמובן.
אבל לא רואה מקום לפתח כאן רגש.
זה שהחילוני צועק : החרדי לא רגיש, זו סיבה בשבילי לעמוד ולא לגרום לחילול ד'. זה לא סיבה למה אני אמורה לפתח רגש כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
נכתב ע"י למען דעת;2076782:
שוב, חילול השם (ואני מקפיד לכתוב דווקא כך), זה לעבור על דברי הקב"ה.
אם אני עושה את מה ש(לדעתי) הקב"ה רוצה ממני, אלא שיש מישהו שחושב שהקב"ה רוצה ממני משהו אחר, זה בעיה שלו.
זה שאני לא מתנהג כפי שהוא ציפה ממני - זה אולי פוגע בו, אבל זה לא חילול השם!

אולי גם ללכת ברחוב עם עשרה ילדים זה חילול השם, כי ההוא חושב שזו עוולה??

לענ"ד אין ענין להתגרות בשני, גם כשרוצים לקיים מצוות.

לא נראה לי שלעמוד בשעת הצפירה זו עבירה,
ולכן לא נראה לי חילול הקב"ה לעמוד. לא עוברים על שום עבירה. מקסימום אפשר לאמר פרק תהילים. (שוב אם אתה נמצא במקום חילוני)
אם לגירסתך לעמוד בשעה זו זה נגד רצון השם, אז עדיף שלא תימצא בשעה הזו עם חילונים.
לא נראה לי שרצון השם זה שתבוא למקום חילוני בשעת הצפירה ובדווקא לא תעמוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
א. יתכן שזו לא עבירה, אבל אם זה חוקות הגויים (וזה כבר נידון נוסף) - אז זו עבירה, כן.
ב. לא אמרתי שאין עדיפות לא להתעמת עם אדם באשר הוא, אבל אם אני נמצא בשעה זו ברחוב, ולא תמיד אפשר לכוון שלא להיות שם, אשתדל כאמור לא לריב, אבל אעשה זאת בצורה שלא אראה לכולם ש"כן, גם הדתיים עומדים בצפירה". אמירת פרק תהילים בשעה זו אינה רלוונטית (אם כי מישהו אמר שזו עת רצון כיון שבאותו רגע יש פחות עבירות בעולם. כמובן אם לא נתייחס לעצם העמידה כעבירה).

אי אפשר לחלל ח"ו את הקב"ה, אסור לחלל את שמו, ולכן כפי שכבר ציינתי אני מקפיד לכתוב "חילול השם".
 
שנה שעברה בדיוק ביום הזכרון נסענו ברכבת
הקרון היה עמוס בחיילים ,
אבל 2 דקות לפני הצפירה היו עיני כולם נשואות למקום אחד -
לזוג הזה, החרדי שיושב לו שם בפינה צדדית עם 2 ילדים.
היה כזה מתח בחלל וכולם הביטו לראות מה נעשה
כשהתחילה הצפירה ונעמדנו, נבוכים, לא יכלנו לפספס את אנחת הרווחה
(או האכזבה, תלוי על מי מסתכלים) שנשמעה כמעט בקולניות.
ברור וברור שחייבים לעמוד כשנמצאים בסביבה חילונית -
אין כאן שום שאלה.
הם רק מחכים לתפוס אותנו ולא צריך לתת להם שום סיבה. זה אפילו ענין של סכנה.

( כשנגמרה הצפירה אחד החיילים ניגש לבעלי חיבק אותו באהבה - ''אתה בסדר, אחי...'') :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה