יועצת לגמילה

  • הוסף לסימניות
  • #41
נצל"ש,
הבת שלי בת 2.7 ילדה מאוד חכמה ומביעה את עצמה מאוד יפה,
ניסיתי לגמול אותה בסוכות, כלומר, הורדתי לה את הטיטול וישבה בסיר - לא עשתה כלום, אחרי כמה זמן יצא לה רטוב על הרצפה, והיא מאוד נבהלה,
כמה שאמרתי לה שלא נורא ולא קרה כלום, אבל היא נבהלה וביקשה טיטול,
ומאז לא רוצה בכלל לעשות בסיר כמו גדולה , רק טיטול,
מה עושים?
בנתיים אני מניחה לה, האם נכון?
ובכלל רציתי לשאול, איך מתחילים ועושים את זה נכון,
בטיפת חלב אמרו לי לחכות עד שהיא תבקש מעצמה, ולא לתת שום דבר (ממתקים וכו') ולא לעשות עניין מזה,
דעתכן?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
נכתב ע"י נורית;2305901:
נצל"ש,
הבת שלי בת 2.7 ילדה מאוד חכמה ומביעה את עצמה מאוד יפה,
ניסיתי לגמול אותה בסוכות, כלומר, הורדתי לה את הטיטול וישבה בסיר - לא עשתה כלום, אחרי כמה זמן יצא לה רטוב על הרצפה, והיא מאוד נבהלה,
כמה שאמרתי לה שלא נורא ולא קרה כלום, אבל היא נבהלה וביקשה טיטול,
ומאז לא רוצה בכלל לעשות בסיר כמו גדולה , רק טיטול,
מה עושים?
בנתיים אני מניחה לה, האם נכון?
ובכלל רציתי לשאול, איך מתחילים ועושים את זה נכון,
בטיפת חלב אמרו לי לחכות עד שהיא תבקש מעצמה, ולא לתת שום דבר (ממתקים וכו') ולא לעשות עניין מזה,
דעתכן?!
כרגע זה מצויין שאת מניחה לה. תני לה עוד קצת זמן והיא תשכח את החויה השלילית.
יש בגן שלה ילדים שנגמלו?
בד"כ כשיש בגן עוד ילדים שנגמלים/גמולים - זה מכניס את שאר הילדים לאוירה של גמילה והם גם רוצים כבר להגיע למצב הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
נכתב ע"י YAELJ;2305473:
צודקת מאד..
אני כ"כ בתוך זה ויודעת שזה לא אכזרי שאפ' לא חשבתי לנסח את זה אחרת.

זה לא שאת אכזרית, אלא שהשתמשת בשיטת שפר, שהיא שיטה אכזרית.

בשום דור ובשום תקופה אמהות לא חשבו שילדה בת 3 שמלכלכת צריכה להחליף בגדים ומצעים בכוחות עצמה.
זו רק השיטה ההזויה הזו שמורידה את כל האחריות מהאמא, ומונעת ממנה לחשוב בהגיון שאולי יש סיבה טכנית, או נפשית שמונעת מהילד/ה להגמל לחלוטין.
ילד לא מבין את האידאולוגיה של האחריות. הוא מרגיש שאמא מענישה אותו. ומבחינה פסיכולוגית זו ענישה לכל דבר, אפילו אם נקרא לזה באלף שמות אחרים.


אני באופן אישי החזרתי לבת שלי את הטיטול בנסיון גמילה שלא צלח ולאחר שבועיים היא ביקשה מעצמה להוריד. אז מה הפסדתי? את השבועיים שהייתי מכניסה אותה לחרדות ולטירוף ומכריחה אותה לטפל בעצמה ונותנת לה הרגשה שאמא שלה דוחה ודוחקת ומרחיקה אותה?
ועוד אחר כך הייתי מסתובבת עם אף למעלה ששבועיים הטלתי עליה אחריות והיא נגמלה. הידד.:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
נכתב ע"י נורית;2305901:
ובכלל רציתי לשאול, איך מתחילים ועושים את זה נכון,

קודם כל- מדברים על זה.
מהנסיון הלא ארוך שלי, ראיתי שאת המבצע מתחילים כמה חודשים לפני הביצוע בפועל, בדיבורים.
מסבירים לילד במילים הכי פשוטות מה קורה בגוף שלו, חוזרים על שוב ושוב, ותמיד מסיימים: "עכשיו זה קורה לך בתוך הטיטול, עוד קצת נוריד לך את הטיטול ותעשה את זה בשירותים"

א"א להושיב ילד בסיר בלי להסביר לו מה אמור לקרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
יש לה בגן עוד 5+ ילדים שעושים בשירותים,
מידי פעם אני שואלת אותה: מי עושה בגן שלך בשירותים?
וכן מידי פעם היא אומרת לי: אני רוצה לעשות בשרותים, ויושבים - וכמובן כלום,
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
נכתב ע"י נורית;2305992:
יש לה בגן עוד 5+ ילדים שעושים בשירותים,
מידי פעם אני שואלת אותה: מי עושה בגן שלך בשירותים?
וכן מידי פעם היא אומרת לי: אני רוצה לעשות בשרותים, ויושבים - וכמובן כלום,

מה פרוש המושג "לעשות בשירותים"?
בעיניה זה לשבת כמה דקות על האסלה ולהרגיש גדולה,
שאמורים לקרות עוד דברים תוך כדי, היא לא תדע אם לא תקבל הסבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
הורים שרוצים לגמול את ילדיהם מחיתולים נתקלים בשורה ארוכה של בעיות. כמו כן, משפחות גדולות צריכות להשקיע בתהליך הגמילה גם כדי לחסוך כסף. הנה כמה טיפים שיכולים לעזור

גמילה מחיתולים הינה תהליך ארוך שדורש סבלנות מצד כל המעורבים. את הדוגמא הכי טובה לכך ניתן לראות בקרב הורים שמנסים לגמול את ילדיהם מחיתולים. בנוסף, יש להביא בחשבון את המשמעות הכלכלית של הגמילה. משפחות מרובות ילדים יכולות לחסוך מאות שקלים בחודש על גמילה אפקטיבית ומהירה. לעומת זאת, הורים שלא מצליחים להגיע ליעד הגמילה הנדרש צפויים לחוות תחושות של תסכול ודאגה.
הנה כמה טיפים שיכולים לעזור להורים בכל מה שקשור לגמילה נכונה:

1. בחירת הגיל
הטעות הנפוצה היא להכריח את הילד להיגמל מחיתולים לפני שהוא מוכן לכך. אין גיל נכון לגמילה ולכל ילד קצב אחר, לכן מדובר על עניין סובייקטיבי. עם זאת, תהליך הגמילה מתרחש ברוב המקרים בין גיל שנתיים לשלוש. בנוסף, אפשר להתייעץ עם אנשי מקצוע במידה והילד הגיע לגיל 4 ועוד לא נגמל מהחיתול.

2. תשומת לב לסימנים
הטיפ החשוב ביותר הוא לשים לב לסימנים שמעידים על כך שהילד בשל לגמילה. סימנים כאלה יכולים להופיע אצל ילד שיושב, הולך וכמובן מודיע על כך שהוא עושה את צרכיו או עומד לעשותם. שליטה על הסוגרים מגיעה בדרך כלל עם יכולת להתפשט, להתלבש ולהפגין התעניינות בשירותים וכדאי לנצל זאת לטובת גמילה מחיתולים באופן יעיל.

3. הקפדה על השלבים הנכונים
יש כמה שלבים שעליהם כדאי להקפיד על מנת להעניק את התמיכה הרצויה לילד. השלב הראשון הוא לקנות סיר במיוחד לילד, השלב השני הוא לקבוע איתו לוח זמנים לשימוש בלי לחץ ולצרכי משחק והשלב השלישי הוא לספר לילד על תפקיד הסיר באמצעות סיפורים יצירתיים. כך ניתן להתייחס לגמילה כתהליך טבעי ולשמור על פרופורציות נכונות.

4. הקניית תחושת הישג
ילד יגיב טוב יותר לעידוד חיובי מאשר לתגובה שלילית. התפקיד של ההורים הוא לעודד את הילד, לחזק את הצלחתו והישגיו ולתת לו מקור סיפוק והנאה. במידה והילד מפספס, יש לזכור שמדובר על חלק בלתי נפרד מהתהליך ולא לכעוס עליו. אלו הדברים הקטנים שיכולים לעשות הבדל גדול בגישה לתהליך הגמילה.

5. התמודדות עם תקופת נסיגה
האופן שבו ההורים בוחרים להתמודד עם תקופת נסיגה חשוב לא פחות מתהליך הגמילה עצמו. נסיגה עלולה להתרחש בגלל שינוי סביבתי, החלפת מקום מגורים ותהליכים רגשיים שעוברים על הילד ועל המשפחה. במהלך התקופות הללו יש להקדיש את מלוא תשומת הלב לילד ולהיות זמינים עבורו. כדאי לשוחח עם הילד על תחושותיו ואפשר גם לחזור לחיתול עד שהוא ירגיש שוב מוכן. כך מתמודדים עם תקופת הנסיגה ועוברים אותה בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
נכתב ע"י היסמין יר;2305600:
רחמנות על ילדתך
לדעתי אם היא כזו בוגרת בת שנתיים וחצי שאפשר כבר להטיל עליה את "האחריות"
תני לה פשוט חומר לקריאה על הענין תלמד את הנושא טוב והיא
בעצמה כבר תבין לבד שלא מתאים לרמה שלה הפקשושים הללו
(רק תזכרי שאם הילד מפתח בעיות רגשיות לספר את ההתנהלות הזו)

נמאס לי כבר לענות על זה, היא לא הייתה בת שנתיים וחצי!

ו-לב העניין, לא דרשתי להחליף מצעים...
ושוב, תפסיקו כבר לשפוט! לא רוצים, אל תיישמו..
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
ילדי נגמלו בקשת רחבה של גילאים, ומנסיוני, הגיל האידיאלי לגמילה הוא לקראת גיל שנתיים. אז הילד מצד אחד בשל פיזית, ומצד שני פחות מקובע ופחות נבהל משינויים. אני חושבת שבגיל שנתיים, אצל הרבה ילדים, יש חלון הזדמנות לנושא הגמילה, ואם לא מנצלים את זה, מקבלים קשיי גמילה בגיל 3 של ילד עקשן שלא מוכן בשום אופן. אני תמיד מנסה בגיל שנתיים, אצל חלק מהילדים זה הלך חלק ומהיר בצורה מפתיעה (יותר מאלו שגמלתי מאוחר יותר!). ואם לא הלך – אני מחזירה חיתול בלי לחץ, ומנסה לאחר תקופה שוב. נראה לי כל כך חבל להפסיד שנה כיפית של ילד גמול (כיפית בעיקר לילד!) רק בגלל שהסביבה היום מעודדת גמילה מאוחרת. לא אומרת שכולם מתאימים בגיל הזה לגמילה, אבל לפחות תנו להם הזדמנות!.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אני לא מתחילה בשום אופן מוקדם, גיל 3+
אני גומרת את הסיפור בשבוע, ביום ובלילה!!
(עם פספוס אחד או שניים. וזהו!)
אין לי כח להתמרח עם זה חודשים. אח"כ הפיספוסים הם הרגל...
הרגל גרוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
אצלי ההדרגתיות היא חלק מהשיטה.
אני נותנת להתנסות יום יומיים ומחזירה טיטול בכוונת תחילה אבל בלי לחץ של גמילה, על הכיף.
כך במשך תקופה מורידה רק מידי פעם כי לדעתי הם צריכים לקלוט את הענין.
וכשאני רואה שיש בשלות אנחנו גומרים עם זה סופית.
בד"כ זה סיפור של חודש +- עד הגמילה הסופית ויותר לקראת גיל 3 (שנתיים ושלושת רבעי)
ילדה אחת הייתה בשלה בגיל שנתיים ונגמלה מעצמה, הורידה טיטול לבד בעקשנות ונגמר הסיפור, אבל הנס הזה קרה רק אצלה:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
יש לכם הסבר מהי ה"בשלות" ? מה הכוונה?

ד.א. הילדה יודעת להגיד שהיא עושה עכשיו, יודעת להביע את עצמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אני גם באמצע סרט עכשיו..
הבת שלי נגמלה בגיל 2.5 חלק! בלי פספוסים כבר מההתחלה. ככה חצי שנה היתה בוגרת ועצמאית (באופן כללי וכמובן גם בעניין הזה)
חודש אחרי תחילת השנה בגן- יומולדת גיל 3- לאט לאט התחילה לפספס יותר ויותר, עד שזה נהיה אצלה ברירת מחדל להרטיב את הבגדים ולא ללכת לשירותים. התחלתי כבר ממש להשתגע מזה.

התייעצתי עם הגננת שלה- אמא וגננת ותיקה ומנוסה, והיא נתנה לי כיוון חשיבה חדש....
תולעים/ דלקת...
ב"ה דלקת אין. תולעים התגלו וטופלו מידית. ועדיין... לא מפסיקה לפספס..
כמובן שהזכרת המילה "טיטול" זה האיום הכי גדול. אין מצב! (אין עוד תינוקים אחריה, וזה לא מושג אצלנו בשימוש יומיומי)
היא כל היום אומרת שהיום היא לא תפספס והיא ילדה גדולה. אבל תכל'ס...

התחלנו לחזור לתהליך מהתחלה- להזכיר לה (ולצוות עליה) ללכת לשירותים כל חצי שנה-שעה (ובעיקר כשהיא מתחילה לזוע טיפה בחוסר נוחות), וכמובן עדש אם היא הולכת לשירותים, אפילו אם היא לא מצליחה לעשות.
מאז שהתחלנו עם זה- כשבוע, יש שיפור. עדיין פספוסים, אבל פחות מקודם.

לא יודעת אם לתלות את זה בתולעים שמוגרו או בתהליך הטמעה המחודש. אבל בהחלט כדאי לבדוק את שני הכיוונים.
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
איזה אשכול מעניין
במיוחד כרגע.
הילד בין שנתיים וחצי(קצת יותר)
יום אחד ביקש ללכת לשרותים הכנו עשה כמה דקות אחר"כ
אבל מאז כשאנחנו שואלים אותו האם מעוניין לא מסכים
אתמול התחלנו להוריד לו את הטיטול כשביקשנו ללכת לשירותים כמעט בכה באחת הפעמים אמר שקשה לו
עד שפיספס.
קיבל זאת קשה מאד והתבייש...

האם צריך להכריח?
הגננת אומרת שבגן לא מפספס והיא זאת שמשכנעת שהוא מאד בשל לזה ומוכן.
רק שאמרו לי שכל עוד הילד לא מבקש מעצמו ממש לא כדאי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
נכתב ע"י album;2306084:
אני לא מתחילה בשום אופן מוקדם, גיל 3+
אני גומרת את הסיפור בשבוע, ביום ובלילה!!
(עם פספוס אחד או שניים. וזהו!)
אין לי כח להתמרח עם זה חודשים. אח"כ הפיספוסים הם הרגל...
הרגל גרוע.

לדעתי בכזה גיל הילד כבר צובר תסכולים. ילד מעל גיל שנתיים מריח לא נעים, לסביבה לא נוח איתו (במעון, בגינה בכל מקום ציבורי) זה לחץ מיותר לאמא ולילד.
עדיף לי לסחוב פספוסונים מאשר לחתל ילד מגודל בן קרוב לשלוש ולרוץ לחתל אותו על הדקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
נכתב ע"י נורית;2305901:
נצל"ש,
הבת שלי בת 2.7 ילדה מאוד חכמה ומביעה את עצמה מאוד יפה,
ניסיתי לגמול אותה בסוכות, כלומר, הורדתי לה את הטיטול וישבה בסיר - לא עשתה כלום, אחרי כמה זמן יצא לה רטוב על הרצפה, והיא מאוד נבהלה,
כמה שאמרתי לה שלא נורא ולא קרה כלום, אבל היא נבהלה וביקשה טיטול,
ומאז לא רוצה בכלל לעשות בסיר כמו גדולה , רק טיטול,
מה עושים?
בנתיים אני מניחה לה, האם נכון?
ובכלל רציתי לשאול, איך מתחילים ועושים את זה נכון,
בטיפת חלב אמרו לי לחכות עד שהיא תבקש מעצמה, ולא לתת שום דבר (ממתקים וכו') ולא לעשות עניין מזה,
דעתכן?!

מצרפת לך הודעה שכתבתי פעם על גמילה: http://www.prog.co.il/showpost.php?p=2187758&postcount=7

אפשר לחכות שהרצון להיגמל יגיע מהילדה ואז התהליך יכול להיות מהיר, ואפשר גם לגמול בלי לחכות לרצון ולבשלות, אבל במקרה כזה ההורים (והצוות בגן) צריכים להיות מאוד מגויסים לתהליך ארוך יותר, קפדני ועקבי. ייתכן גם שבמהלך הגמילה הילד יירתם לתהליך, והגמילה תהיה קלה ומהירה יותר.

קחי בחשבון שיכול להיות מקרה בו גם בגיל מאוחר לילד אין מוטיבציה להיגמל בעצמו, ואז להורים אין ברירה אלא להניע את תהליך הגמילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
נכתב ע"י נורית;2306118:
יש לכם הסבר מהי ה"בשלות" ? מה הכוונה?

בשלות פיזיולוגית - יכולת התאפקות ושליטה על השרירים.
בשלות קוגניטיבית - הבנה של מטרת הגמילה, של התהליך, הבנה של סיבה ותוצאה.
בשלות רגשית חברתית - בושה להיות עם טיטול, רצון להיות גדול, הסרה של רתיעה ופחדים מהגמילה וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
רק שאלה

כמובן שבשלות פיזית ורגשית וחברתית זה נורא חשוב.
אבל איך אפשר להסביר את זה שבדור הקודם (לפני 35 שנה סך הכל), כולם נגמלו בין גיל שנה לשנתיים?
אז כולם היו בשלים והיום לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י רותי קפלר;2306886:
רק שאלה

כמובן שבשלות פיזית ורגשית וחברתית זה נורא חשוב.
אבל איך אפשר להסביר את זה שבדור הקודם (לפני 35 שנה סך הכל), כולם נגמלו בין גיל שנה לשנתיים?
אז כולם היו בשלים והיום לא?

בטח, את התוצאה אנחנו אוכלים היום: בעיות נפשיות, פסיכולוגים ומטפלות רגשיות.
עוד 35 שנה, הילדים שלנו יהיו כאלה בריאים בנפשם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
פשוט מאד, אם לא היו טיטולים חותמת לכן שכולם היו נגמלים בין שנה לשנתים....
האמהות שלנו עוד מהדור שחוו את זה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה